בקשת אישה להגיש תביעה נגד בעלה

בקשת אישה להגיש תביעה נגד בעלה
מונחת בפני בקשתה של המבקשת (להלן: "המבקשת") להתיר לה להגיש תביעה כנגד החייב, בעלה לשעבר של המבקשת (להלן: "החייב"), בבית משפט לענייני משפחה. מטרת התביעה הינה כי בית המשפט לענייני משפחה יקבע חלוקת ממון שונה מאיזון הנכסים החל בדין, בינה לבין החייב. הנאמן על נכסי החייב (להלן: "הנאמן") מתנגד להגשת התביעה מן הטעם של שיהוי בהגשת הבקשה וחוסר תום לב.

בשנת 1991, המבקשת והחייב רכשו, משק במושב צור משה. ברם, המבקשת והחייב שילמו אך מחצית מן התמורה למוכרים ואילו יתרת הסכום, אשר לוו מן הבנק ואשר בגינה נרשמה משכנתא על הנכס, נותרה בידי החייב אשר ברח עם הסכום מן הארץ בשנת 1993. בגין אי התשלום תבעו מוכרי הנכס (להלן: "המוכרים") את המבקשת והחייב אודות הפרת חוזה המכר. לאורך כל ההליך שנמשך שנים רבות, שימש הנאמן כמשיב בתביעת הפרת החוזה ונטל בה חלק פעיל כשהוא בא בנעלי החייב. בתום ההליכים, אשר נסתיימו אך לאחרונה, פסק בית המשפט כי אכן הופר הסכם המכר ועל המבקשת להשיב למוכרים את החזקה בבית. כמו כן פסק בית המשפט כי על המוכרים להשיב לחייבת ולנאמן את הסכום אשר שולם בגין הנכס לכתחילה (להלן: "דמי ההשבה").

להלן טענות הצדדים בקצירת האומר;

לטענת המבקשת אין לחלק את דמי ההשבה באופן שוויוני בינה ובין הנאמן, אלא על דמי ההשבה להיות משולמים לידיה בלבד. זאת, נוכח העובדה כי סכום גדול מן הכספים מהם שולמה התמורה למוכרים הגיעו מרכוש אשר שייך להוריה, וכן נוכח העובדה כי החייב ברח עם יתרת הסכום לחו"ל, והשאיר את המבקשת לשלם לבדה את התשלומים בגין ההלוואה מהבנק. אי לכך, מעוניינת המבקשת להגיש תביעה בבית משפט לענייני משפחה אשר יורה כי אין דין דמי ההשבה להיות מחולקים באורח שווה בין המבקשת לנאמן (אשר נכנס בנעלי החייב), ויבצע איזון נכסים שונה בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון. סעיף המתיר לבית המשפט לאזן נכסים של בני זוג באופן לא שיווני בנסיבות מיוחדות.
עוד קובלת המבקשת על כך שהפיצוי המוסכם בגין הפרת חוזה המכר שולם כולו מחלקה שלה בדמי ההשבה חרף שהנשיאה בהם תחולק בינה ובין הנאמן.

הנאמן טוען כי בקשתה של המבקשת לוקה בחוסר תום לב ודינה להידחות. המבקשת התגרשה מהחייב בשנת 1995 ובמרוצת השנים ניהלה את התביעה כנגד המוכרים יחד עם הנאמן, כך שאין מקום להעלאת טענתה זו עתה. כמו כן, "גרירת" הנאמן להידיינות נוספת בבית המשפט בשלב זה תהווה הכבדה בלתי סבירה על קופת פשיטת הרגל. עוד טוען הנאמן כי אין להתיר למערערת להגיש תביעתה כמבוקש מפאת הסכם שנחתם בין המערערת לנאמן, אשר נסב על הסדרי תשלום המזונות לבנם המשותף של המבקשת והחייב (להלן: "הסכם המזונות"), ואשר על פיו מנועה המערערת מלעתור לכל סעד המנוגד לו.

כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת הנאמן וכן הוסיף כי המערערת לנה על זכויותיה בשיהוי ניכר.

עיינתי בעמדות הצדדים ובתגובת כונס הנכסים הרשמי;



שיהוי בהגשת הבקשה;


אכן, צודקים הנאמן ובא כוח כונס הנכסים הרשמי, כי בנסיבות המתוארות השתהתה המבקשת שיהוי ניכר בעמידה על זכויותיה, העולה כדי דחיית בקשתה להתיר לה לפתוח כעת בהליכים כנגד החייב. זאת בלא שאדרש אף לשאלת ההתיישנות העולה בנסיבות העניין.



הלכה פסוקה היא כי בבואו של בית המשפט להידרש לשאלת שיהוי בהגשת תביעה, הרי שההכרעה בכך איננה אך שאלה אובייקטיבית הניתנת לחישוב על פי שנים, אלא מדובר בהחלטה הנקבעת על פי נסיבות העניין. קרי, שאלת קיומו של שיהוי המונע הגשת תביעה משתנה ממקרה למקרה.

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון ב רע"א 8630-05 ניר שיתופי- אגודה ארצית להתיישבות עובדי נ' עיריית הוד השרון העוסקים בשאלה אימתי יקבל בית משפט טענת שיהוי:

"בשונה מטענת התיישנות, לא די בכך שחלף פרק זמן ממושך ממועד קום העילה ועד הגשת התביעה בכדי שתקום טענת שיהוי. שיהוי בהגשת תביעה נוצר מקום בו יש בהשתהות בפנייה לבית המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע. לפיכך, בכדי שייקבע כי תביעה הוגשה בשיהוי על הנתבע להוכיח כי בנסיבות המקרה התובע זנח את זכות התביעה; או כי במשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה; או כי השיהוי נגרם עקב חוסר תום לב מצד התובע" (ההדגשה אינה במקור-ו.א)



המבקשת התגרשה מהחייב בשנת 1995, אולם רק כעת, כחמש עשרה שנים לאחר גירושיה, מוצאת היא לנכון להגיש תביעה שעניינה חלוקת רכושם המשותף באופן הסוטה מן הדין הנוהג, ואשר קובע כי חלוקת רכוש בין בני זוג תיעשה באופן שיווני. זאת ועוד, במהלך שנים אלו, עת נוהלה התביעה כנגד המוכרים אודות הפרת הסכם המכר כאמור לעיל, פעלו המבקשת והנאמן יחד וכן צורפו שניהם כמשיבים בכל הליך והליך. אין ספק כי לאורך השנים פעל הנאמן, תוך השקעת זמן ומשאבים, כדי לזכות בתביעה יחד עם המבקשת מתוך ציפייה כי הדבר יניב רווחים הן למבקשת והן לקופת הפירוק. על השקעתו זו ניתן ללמוד, לבד מעיון בהחלטות הערכאות השונות בעניין, בו צורף הנאמן כמשיב, גם מהסכם המזונות משנת 1999, אותו צירף בתגובתו:


"4. יובהר ויודגש כי המבוקש במבוא יותיר בקופת פשיטת הרגל כ- 2,000$, אשר יהיה בהם כדי לממן הליך בת.א 601/94 בבית המשפט המחוזי בת"א, אשר יכול לשמש מקור אחרון (ומשמעותי) לקבלת כספים במסגרת קופת פשיטת הרגל... הליכים אלו דורשים, על פי טיבם הותרת כספים מינימאליים לצורך ניהול ההליכים..." (ההדגשה אינה במקור-ו.א)

ג. לפיכך, העובדה כי רק עתה, משתמו כל ההליכים בעניין, לרבות הליכים בערכאות הערעור השונות, ולאחר שדמי ההשבה כבר חולקו למשיבה ולנאמן, מגישה המשיבה בקשה זו, אשר מטרתה הינה להכריז כי כל דמי ההשבה שלה הם, מצביעה על שיהוי ניכר העלול לעלות בנסיבות מסויימות כדי חוסר תום לב. זאת לאחר שאין חולק כי המשיבה הציגה כלפי הנאמן, במהלך כל שנות ניהול התביעה מצג לפיו יהיה זכאי הוא למחצית מהתמורה שתתקבל ואין חולק כי הנאמן הסתמך על מצג זה תוך השקעת משאבים בניהול התביעה דנן.

די באמור לעיל כדי לדחות את בקשת המבקשת להגשת תביעה בבית משפט לענייני משפחה ועל כן אינני נדרשת לשאלת תוקפו של ההסכם בדבר חוב המזונות שערכה המבקשת עם הנאמן, אשר על פניו ובלא לקבוע מסמרות בעניין, במילא אינו מפנה לסעיף זה או אחר אשר כובל את האישה מלעתור לכל סעד אשר אין עניינו מזונות קטין.



התשלומים בגין הלוואת הבנק;


כעולה מדברי המבקשת, לאחר שהלווה הבנק למבקשת ולחייב כספים לשאר התשלומים שנותרו בגין רכישת הנכס כנגד משכונו, הלוואה שהיא בבחינה ביחד ולחוד, נטל החייב כספים אלו וברח מן הארץ. לפיכך, שילמה המשיבה ועודה משלמת לבדה את כל שאר התשלומים בגין החזר ההלוואה לבנק, חלף שתשלם אך מחצית מהם. בשל כך, מעוניינת המבקשת לערוך "מעין קיזוז" של דמי ההשבה עם הנאמן, כך שמסך דמי ההשבה שנתקבלו,יועבר לידיה מחצית מסכום ההלוואה אותו נטלו המבקשת והחייב מהבנק. קרי, חלקה של המשיבה בכספי ההלוואה, אותם נטל עימו החייב עת יצא את הארץ.

לרוב, כאשר מתקשר חייב בהסכם הלוואה עם גוף מלווה זה או אחר, באופן שהסכם ההלוואה נכרת ויצא אל הפועל טרם מועד מתן צו הכינוס כנגד החייב, אולם מועדי התשלום להחזרי ההלוואה מתמשכים לאחר הינתן צו הכינוס, הרי שהנטייה תהייה לראות בחוב זה במעמד של חוב עבר על המשתמע מכך. לענייננו, משנכרת הסכם ההלוואה בין הבנק לבין המבקשת והחייב, עובר למתן צו הכינוס וסכום ההלוואה עבר לידיהם באותו מעמד, הרי משנטל החייב כספים אלו, אשר מחציתם שייכים למבקשת מכוח דין, וחרף העובדה כי המבקשת פרעה ועודה ממשיכה לפרוע את התשלומים לאחר צו הכינוס, חובו של החייב כלפיה הינו חוב עבר. לפיכך, כל שיכלה המבקשת לפעול בנסיבות העניין הינו אך להגיש תביעת צד ג' כנגד הנאמן בגין מחצית מסך תשלומי החזר ההלוואה שהיא משלמת לבנק.

נוכח האמור לעיל נותר כעת לדון בשאלה מהו המועד האחרון להגשת תביעת חוב כאמור והאם זכאית המבקשת לעשות כן;

ברגיל, על פי פקודת פשיטת הרגל, ניתן להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד צו הכינוס. עם זאת, נתן המחוקק בידי בית המשפט האפשרות ליתן הארכת מועד או לקבל בדיעבד תביעה שהוגשה באיחור וזאת בהתאם לנסיבות.
בעניינו, משעה שברח החייב ויצא את הארץ ולמעשה חדל מלשלם את חלקו בתשלומים החודשיים בגין הלוואת הבנק, ניתן היה לראות בתשלום חלקו על ידי המבקשת, כהסכם מכללא עם הבנק בו היא משלמת גם עבור חלקה וגם עבור חלקו של החייב. בנסיבות כגון דא, ניתן היה להכיר במועד התגבשות הסכם שכזה כמועד הקובע לעניין מרוץ הזמנים להגשת תביעת חוב של צד ג' כנגד הנאמן. ברם, המבקשת לא פעלה אף כך ולכל אורך השנים לא הגישה תביעת חוב בגין תשלומי ההלוואה לבנק כלל. שיהוי זה הינו ניכר לכל הדעות ואי לכך, אין ביכולתי לאפשר הגשת תביעת חוב בנדון.



דמי הפיצוי המוסכם;


אין ספק, כי על דמי הפיצוי המוסכם בגין הפרת חוזה המכר, להיות מקוזזים באורח שווה בין המבקשת לבין הנאמן הבא בנעלי החייב. אשר על כן, בשל העובדה כי דמי הפיצוי המוסכם קוזזו אך מחלקה של המבקשת מדמי ההשבה, יחזיר הנאמן למבקשת מחצית מסכום זה, קרי, סך של 55,920 ₪.



אעיר; אינני נדרשת לעניין תביעת המוכרים כנגד המבקשת לקבלת דמי שימוש ראויים, בשל העובדה כי החייב כלל לא גר עם המבקשת בתקופה נשוא התביעה, אלא המבקשת גרה בנכס עם משפחתה החדשה בלבד, ועל כן אין הדבר רלוונטי לעניינו כלל.


5. סוף דבר;



דין שתי הבקשות להרשות הגשת תביעה בבית משפט לענייני משפחה והבקשה להחזר מחצית מסכום ההלוואה שנטלו המבקשת והחייב מן הבנק להידחות.




הנאמן ישיב למבקשת מחצית מסכום הפיצוי המוסכם בגין הפרת חוזה המכר על הסך של 55,920 ₪.




בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת רשות להגן

  2. בקשה להפחתת הון

  3. בקשה לחיקור דין

  4. בקשה להחלפת נתבע

  5. בקשה להחלפת מותב

  6. בקשה להסרת חסיון

  7. בקשה לאשרת ביקור

  8. תשובה לבקשה בכתב

  9. בקשה לתעודת עולה

  10. בקשה לייחוד דירות

  11. בקשה לצירוף נתבעת

  12. בקשה להוספת מוצג

  13. בקשה לצירוף משיבים

  14. בקשה להבהרת פס''ד

  15. בקשה לרישום ראשון

  16. בקשה להבהרת החלטה

  17. בקשה למתן צו מרווה

  18. בקשה למתן צו הגנה

  19. בקשה לשינוי החלטה

  20. בקשה לדיור ציבורי

  21. בקשה להפסקת תובענה

  22. בקשה לצרף תובע נוסף

  23. בקשה להקמת תחנת דלק

  24. בקשה להעיד פעם שנייה

  25. בקשה להפרדת אישומים

  26. בקשה לדחיית המשך משפט

  27. בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ

  28. בקשה לביטול צו חיפוש

  29. בקשה לביטול צו כינוס

  30. בקשה להחזרת ילד חטוף

  31. בקשה לא להעסיק עובדים

  32. בקשה למתן פרטים נוספים

  33. קבלת בקשה למחיקת כותרת

  34. בקשה לביטול החלטת משקם

  35. בקשה להצטרף כתובע נוסף

  36. בקשה לאישור הסדר מיזוג

  37. בקשה רשמית לקבלת חופשה

  38. בקשה לאשר ביקור עצורים

  39. בקשה להגשת תביעה שכנגד

  40. בקשה למתן הוראות פירוק

  41. בקשה למתן הוראות לנאמן

  42. בקשה להרשות לתקן תביעה

  43. בקשה להחזיר עובד לעבודה

  44. בקשה להסרת מפגעי בטיחות

  45. בקשה לקיצור תקופת צינון

  46. בקשה לפסילת החלטות משקם

  47. בקשה למתן צו אנטון פילר

  48. בקשה לחלוקה ואיחוד דירות

  49. בקשה לקבלת רשימת לקוחות

  50. בקשה למסירת החזקה בדירה

  51. בקשה לקיים אסיפות עובדים

  52. בקשה למניעת השעיה מעבודה

  53. בקשה לתקן את סכום התביעה

  54. בקשה לצירוף נתבע פורמאלי

  55. בקשה מהשופט לפסול את עצמו

  56. בקשה למתן צו למסירת פרטים

  57. בקשה לסילוק תובענה על הסף

  58. בקשה לחשיפת הקלטות ותמלילים

  59. הגשת אותה בקשה לשתי ערכאות

  60. בקשה מטעם המדינה לסגור עסק

  61. בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה

  62. בקשה לאיסור פרסום הליך משפטי

  63. בקשה לרישום ילד במשרד הפנים

  64. בקשה לאישור חלוקה - סעיף 303

  65. הגשת בקשות חוזרות באותו עניין

  66. בקשה לפסילת תוכנית בניין עיר

  67. החלטה הדוחה בקשה לדחות תביעה

  68. בקשת דירקטור לקבל ייעוץ משפטי

  69. החלטה לא לדון בבקשת אשרת שהייה

  70. בקשה לחייב לנהל מו"מ עם ההסתדרות

  71. בקשת ארכה עקב טעות במניין הימים

  72. בקשת אישה להגיש תביעה נגד בעלה

  73. בקשה לביטול רישום בלוח הזכויות

  74. התנגדות לבקשה למתן פרטים נוספים

  75. בקשה לביצוע טיפול רפואי ניסיוני

  76. בקשה לביטול החלטה לאשר תביעת חוב

  77. בקשה לפטור מעירבון בבית המשפט העליון

  78. בקשה להארכת פסילה עד תום ההליכים

  79. בקשה להוספת פלוגתא לרשימת הפלוגתאות

  80. בקשה לביטול החלטת לשכת רואי חשבון

  81. בקשה דחופה למתן הוראות למפרק הזמני

  82. בקשת מפרק למתן הוראות לחלוקת כספים

  83. בקשה לקבלת ראיון טלויזיוני לא ערוך

  84. בקשה לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש

  85. בקשה למחיקת תביעה בגין שירותי עגינה

  86. בקשה להעביר לקופת כינוס כספים ממכירה

  87. בקשת מנהל מיוחד למימוש זכויות החייב

  88. בקשה למתן צו הצהרתי ביטול הפסקת עבודה

  89. בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד

  90. בקשה לפרסום הליך שהתנהל בדלתות סגורות

  91. בקשת יורשים לבטל העברת דירה בגלל אלצהיימר

  92. יש לקבל בקשת צד כי יוגש תרגום מאושר של מסמך בשפה זרה

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון