1. בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. 2. התובע, מר רפאל מיכאלי, התגייס למשטרת ישראל בשנת 1993 ומשרת בה ברציפות מאז. במסגרת תביעתו הינו דורש תגמול בגין השכלה על תיכונית, ותגמול בגין תוספת פעילות א', אשר לא שולמו לו ולטענתו הינו זכאי לקבלם. בכל הנוגע לתוספת פעילות א' נטען בכתב התביעה, כי "כל קציני הרווחה אשר שירתו בימ"מ, בטרם מונה התובע לתפקיד האמור, קיבלו תוספת פעילות א'... על פי הנוהג הקיים ביחידה, ביצוע תורנות מפקד תורן (וגם תורנויות אחרות, מבצעיות פחות, בלשון המעטה), מזכה בתוספת פעילות א'" (סעיפים 60 - 61). 3. הנתבעת הכחישה את זכאות התובע. לטענתה, לפי נוהל אגף משאבי אנוש מס' 12.01.02 בעניין "דירוגי שכר לבעלי השכלה על תיכונית", רק תואר במשאבי אנוש מזכה קציני אמ"ש בתוספת בגין השכלה על תיכונית, כאשר התובע למד את תחום משאבי האנוש רק כ"חלק משתי חטיבות המהוות חוג אחד מבין שניים המרכיבים את התואר כולו". עם זאת ציינה כי החל מיום 28.12.08 מכהן התובע כקצין חוליה באג"מ, ומאז השכלתו הפכה להיות ישימה והינו מקבל את התוספת. 4. באשר לתגמול בגין תוספת פעילות א' נטען בכתב ההגנה, כי התפקיד אותו ביצע התובע בין התאריכים 25.5.05 - 27.12.08 - קצין רווחה - אינו מזכה בתוספת, כאשר התגמול ניתן "בהתאם לעיסוק בפועל ולא בהתאם להצבה". 5. התובע הגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, במסגרתה ביקש את המסמכים הבאים: א. טופס ראיון שנערך לו ביום 11.1.04. ב. תלושי שכרם של שלושה קצינים, ששמותיהם צוינו בבקשה, בתקופה בה שירתו כקציני רווחה בימ"מ. התובע הסביר כי הצגת התלושים דרושה לו לצורך הוכחת זכאותו, ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר הרלוונטיות שלהם. לגישתו, "זכותו של התובע לעיון במסמכים הדרושים לצורך הוכחת תביעתו, לשם הוכחת אפלייתו אל מול קודמיו שביצעו בדיוק את אותו התפקיד שמילא התובע, גוברת על זכותם הלכאורית של אחרים לפרטיות במסגרת חשיפת תלושי השכר שלהם". קל וחומר, כאשר הנתבעת הינה גוף ציבורי; כאשר תלושי השכר המבוקשים הינם של עובדי מדינה; וכאשר ניתן להשחיר את שמות הקצינים הרלוונטיים. 6. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לגישתה, תלושי השכר כלל אינם רלוונטיים למחלוקת ואינם יכולים לסייע לתובע בהוכחת תביעתו, שכן שלושת הקצינים שתלושי שכרם התבקשו הוגדרו כקציני תחבורה בימ"מ ולא כקציני רווחה. ממילא, לפי ההלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי בהלכת פלצ'י (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.9.10; להלן - עניין פלצ'י), מידע הנוגע להשתכרותו של אדם נכלל בגדר הזכות לפרטיות, ולכן אין להתיר את גילויו אלא "כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך". עוד נטען כי כיוון שמדובר בשלושה קצינים בלבד, לא די בהשחרת שמותיהם לצורך צמצום הפגיעה בפרטיותם. הנתבעת מדגישה כי אין רלוונטיות לשקיפות הנדרשת מרשות ציבורית, שהרי תלושי השכר הרלוונטיים הינם של צדדים שלישיים. 7. התובע, בתשובתו לתגובת הנתבעת, שב על עמדתו וסבור כי גילוי תלושי השכר חיוני לצורך הוכחת תביעתו וניתן לביצוע ללא פגיעה בפרטיותם של שלושת הקצינים. התובע טוען שהנוהל אליו מפנה הנתבעת בנוגע לתשלום תוספת פעילות א' לא יושם הלכה למעשה כלשונו במסגרת יחידתו, ובפועל שולמה התוספת "לאנשים שביצעו תורנויות שונות בעלת אופי מבצעי, לרבות תורנות מפקד תורן, ואף לכאלה אחרים שלא ביצעו תורנויות מן הסוג האמור". עוד טוען התובע, כי גם אם הגדרת התפקיד של שלושת הקצינים שתלושי שכרם מבוקשים הייתה שונה - לא יכולה להיות מחלוקת כי ביצעו בפועל תפקיד של קציני רווחה ולא קציני תחבורה. לגישתו, "חשיפת תלושי השכר של קודמיו של התובע בתפקיד תצביע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הופלה ביחס אליהם בכל הנוגע לשכרו, וכי ההפליה התבצעה נקודתית וספציפית לגביו באופן החורג מכל נוהל תקין". דיון והכרעה 8. נקודת המוצא היא כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקות הנדונות בהליך (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991). גילוי זה נועד להגשים את המטרות של גילוי האמת, ייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים", ועשיית צדק בהליך השיפוטי (ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.05). מקור נוסף של חובת הגילוי הינו יחסי האמון שבבסיס יחסי העבודה, ועקרון היסוד של שקיפות (הלכת פלצ'י; כן ראו את בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.08; להלן - עניין עוז). 9. בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים יש לפעול לפי השלבים הבאים: א. ראשית, יש לבדוק את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע בהלכה הפסוקה הינו מבחן כפול - ראשית, האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית - מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל", בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) - לרבות מהות הסעד המבוקש בתובענה ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ע"ע 494/06 מדינת ישראל - קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן - עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, מיום 7.5.06). ב. ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני שלביו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון בהתאם לכלל נסיבות המקרה (עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.05; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה - דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.10). מלאכת האיזון נעשית על פי אמת מידה של מידתיות (עניין פלצ'י), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, "ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת - ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך" (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמבצטיות בע"מ - עזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.1.11). ג. אחד האינטרסים הנגדיים שעשוי למנוע גילוי או לצמצמו הינו הזכות לפרטיות. בעניין פלצ'י ניתנה הלכה עקרונית בהתייחס לאיזון שיש לערוך בין זכותו של תובע לקבל מסמכים שיסייעו לו בהוכחת תביעתו לבין הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ונקבע כי "יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה - בין היתר - בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה... אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות... לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה להכרחי ולחיוני ביותר...". 10. בנסיבותיו של הליך זה, התובע מבסס את דרישתו לתוספת פעילות א' על הנוהג ששרר ביחידה בה הועסק, ועל העובדה כי קודמיו בתפקיד קיבלו את התוספת. בשלב זה הסתפק התובע בטענה בעלמא לגבי הנוהג האמור, ולא הציג ראשית ראיה לקיומו (כפי שנדרש בעניין פלצ'י). התובע אף כלל לא פירט את הנוהלים הרלוונטיים, הקובעים את הזכאות לתוספות אותן הוא דורש ותנאיהן. הנתבעת מצידה לא כפרה בכך ששלושת הקצינים האמורים כיהנו בעבר בפועל כקציני רווחה בימ"מ, אלא רק טענה כי הגדרת תפקידם הייתה שונה (קציני תחבורה). עם זאת, הנתבעת עצמה היא שהבהירה בכתב הגנתה כי התוספת שולמה בהתאם לעיסוק בפועל, ולא בהתאם להצבה/ הגדרת התפקיד הרשמית. מכאן שעל פני הדברים, ולכאורה, תלושי שכרם של שלושת הקצינים עשויים להיות רלוונטיים להליך. מנגד, יש לקחת בחשבון את הפגיעה הממשית בפרטיותם של שלושת הקצינים, אשר בהתחשב במספרם המצומצם - לא ניתן לאיינה באמצעות השחרת שמותיהם. 11. לאחר איזון האינטרסים המעורבים בהתאם לכללים שפורטו לעיל ובהלכה הפסוקה, שוכנעתי כי אין הצדקה לחייב את הנתבעת למסור לתובע את תלושי השכר של שלושת הקצינים. כאמור לעיל, בשלב זה הסתפק התובע בטענה לקונית וכוללנית בדבר "נוהג", ולא הביא ראשית ראיה לקיומו. התובע אף דרש את "תלושי השכר" של שלושת הקצינים בלא לפרט חודשים ספציפיים (אלא באופן כוללני - "מתקופת שירותם בימ"מ כקצין רווחה"). כנגד דרישה גורפת זו, ניצבת זכותם לפרטיות של שלושה קצינים שאינם קשורים כלל למחלוקת מושא ההליך. התובע כלל לא ניסה להציע חלופות אחרות שיסייעו בהוכחת תביעתו ללא פגיעה זו בפרטיות, או תוך צמצומה, דוגמת זימון עדים. שוכנעתי לפיכך כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, בהתאם להלכת פלצ'י. 12. עם זאת, כתחליף לתלושי השכר, ובמענה לאינטרסים שפורטו לעיל בדבר גילוי האמת ומתן אפשרות לתובע להוכיח את תביעתו, אני סבורה לכאורה כי יש לחייב את הנתבעת להמציא לתובע תצהיר מטעמה, בו יפורטו בעלי התפקידים ביחידת הימ"מ (ללא שמות) אשר קיבלו - בתקופת שירותו של התובע ביחידה האמורה כקצין רווחה ובחמש השנים שקדמו לתחילת שירותו כאמור - תוספת פעילות א'. התצהיר יתייחס להגדרת תפקידו של כל שוטר שקיבל את התוספת האמורה וכן לתפקיד אותו ביצע בפועל. טרם מתן החלטה ברוח זו, וכיוון שהצדדים כלל לא התייחסו בטענותיהם לחלופות אפשריות לתלושי השכר - רשאים הצדדים להביע עמדתם בקשר לכך, וזאת תוך 7 ימים. מומלץ לצדדים אף לשוחח ביניהם, ולנסות להגיע להבנות דיוניות בקשר לכך. 13. סוף דבר - א. הבקשה לגילוי טופס הראיון מיום 11.1.04 מתקבלת, בהעדר התנגדות לכך. הנתבעת תגלה לתובע את המסמך המבוקש תוך 14 יום. ב. הבקשה לגילוי תלושי השכר של שלושת הקצינים - נדחית. ג. הצדדים יתייחסו לחלופה שהוצעה בסעיף 12 לעיל, או יציעו כל חלופה אחרת מטעמם, תוך 7 ימים. ד. בשלב זה אין צו להוצאות, ועם זאת הוצאות בקשה זו תילקחנה בחשבון בסיום ההליך. ה. לעיוני ביום 1.2.12. ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ב, 20 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. גילוי מסמכיםמסמכיםהזכות לפרטיות