1. הצדדים הגיעו להסדר לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, המאשימה תבקש להרשיעו, הסנגור יבקש להמנע מהרשעתו והוא יופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן. הנאשם הודה בכך שביום 2.9.08 בשעת לילה החזיק בסכין מחוץ לביתו או חצריו מבלי שהוכיח כי החזיקה למטרה כשרה. בטרם הרשעה, הופנה לשירות המבחן. 2. הנאשם רווק בן 20 ללא עבר פלילי. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם מתגורר עם הוריו, סיים 13 שנות לימוד במקצוע טכנולוגיה. לא גוייס לצה"ל עקב ההליך המתנהל נגדו, עובד כשנה וחצי ב"ידיעות אחרונות" בתפקידי אריזה, מבקש להמשיך ללמוד ולהיות הנדסאי מחשבים. ביחס לעבירה ציין כי עזר באריזה לשכן שעבר דירה ושכח את הסכין בכיס. הנאשם נטל אחריות על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם משדר בגרות ורצינות והסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות מצידו, הינו נמוך. בסופו של התסקיר המלצה להמנע מהרשעתו ולהטיל עליו צו של"צ לאור עברו הנקי, תפקודו התקין וחלוף הזמן. 3. ב"כ המאשימה עתרה להרשעת הנאשם, ציינה כי המידע שמסר לשירות המבחן ביחס לנסיבות ביצוע העבירה, אינו מדוייק. הנאשם נתפס סמוך לחצות עם חבריו, כשבידם בקבוקי בירה והסכין נמצאה במכנסיו. עוד ציינה כי לא מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות המנעות מהרשעה ובעבירה של החזקת סכין, לאור חומרתה, לא ניתן לוותר על ההרשעה. 4. הסנגור ציין כי זו הנאשם עלה עם אמו לארץ כמשפחה חד הורית וסבל קשיים כלכליים, קשיי שפה וקשיי קליטה. למרות זאת, השתלב בלימודים, סיים י"ג כיתות, תוך כדי מתן עזרה כלכלית למשפחתו. הסנגור הוסיף כי כבר בתחנת המשטרה מסר הנאשם כי עזר לשכנו לארוז חפצים, הניח את הסכין בכיסו ושכח להחזירה. כשהגיעו שוטרים וביקשו תעודת זהות, הנאשם הציג מיד את הסכין. לטענת הסנגור גרסתו בפני שירות המבחן תואמת את גרסתו במשטרה. הסנגור הוסיף כי מדובר בסכין שהיא לנוי, אין המדובר בסכין קפיצית. הסנגור ביקש להמנע מהרשעתו של הנאשם כדי לא לפגוע בעתידו ולאמץ את המלצות שירות המבחן. דיון והכרעה 5. די להתבונן בתמונת הסכין כדי לגלות כי מדובר בסכין גדולה, עם ידית מעוצבת ולהב חדה ומאיימת. מתקשה אני להאמין כי ניתן להניח סכין כזו בכיס המכנסיים ולשכוח מכך. גם הנסיבות לפיהן נתפס הנאשם עם הסכין, בשעת לילה, בחברת חברים, מחוץ לביתו, תוך כדי שתיית אלכוהול, מצביעות על כי ההחזקה לא היתה תמימה או נבעה מהיסח הדעת. אכן הנאשם נעדר עבר פלילי אך אין די בכך כדי לחרוג מהכלל המחייב הרשעה. על כך נקבע ברע"פ 529/10 שאלתיאל נ' מדינת ישראל:- "אין צורך להכביר מילים באשר לחומרה שהמחוקק ובתי המשפט מייחסים לעבירה של החזקת סכין. עצם החזקתה של סכין, היא שהופכת אותה לזמינה ומדיניות הפסיקה להחמרה בגין עבירות אלה אינה מאפשרת ויתור על ההרשעה". 6. לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין תשל"ז-1977. 7. אל מול חומרת העבירה עומדים עברו הנקי, ההודייה, גילו הצעיר והתסקיר החיובי ובנסיבות אלה סבורה אני כי ענישה מרתיעה לצד ענישה כספית ממשית, תשיג את מטרות הענישה ויהא בא כדי להרתיע את הנאשם. לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:- א. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של החזקת סכין תוך שלש שנים מהיום. ב. קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים ביום 1.4.11 וביום 1.5.11. הסכין תושמד. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום. משפט פליליסכיןשאלות משפטיותהחזקת סכין