האזנות סתר במסגרת בקשת מעצר

מטרתו של חוק האזנת-סתר היא כפולה: הוא בא לתת בסיס משפטי ברור וישיר יותר להגנת הפרט מפני התערבות בצנעתו המבוצעת על-ידי האזנה לשיחותיו ללא ידיעתו ולהבטיח את ההגנה על-ידי הוראה המענישה האזנה אסורה. כן מסדיר החוק את ההליכים להאזנה כשזו מחויבת מטעמים של ביטחון המדינה או מטעמים של מניעת עבירות וגילוי עבריינים. המגמה להגנת הפרטיות קיבלה אישוש נוסף בהוראותיו של חוק להגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981

התיבה "האזנה" היא המרכיב הבסיסי של "האזנת הסתר". "האזנה" מוגדרת בסעיף 1לחוק האזנת-סתר כ"האזנה לשיחת הזולת באמצעות מכשיר" ( 193ב). (2) ה"שיחה" שהחוק דן בה היא שיחה בדיבור בין אנשים, פנים אל פנים, או שיחה בדרך תקשורת אחרת, כגון שיחה באמצעות מכשיר, היינו טלפון, פקסימיליה, מורס או אמצעי תקשורת אלקטרוני אחר ( 193ב-ג).

כדי שאדם ייחשב כנוטל חלק בשיחה, אין הוא חייב להיות הדובר, היינו אינו חייב להיות משתתף פעיל בשיחה. הוא נחשב לבעל שיחה עם אחר, המכוון אליו את דבריו במישרין פנים אל פנים, או בדרך תקשורת אחרת, גם אם הוא עצמו בגדר מאזין בלבד לדבריו של האחר.

האזנה לשיחת אחרים, שאינה מסתייעת במכשיר אלא מהווה רק הקשבה בלתי מורשית לשיחתם של אחרים בדרך השמיעה הטבעית (eavesdropping), אינה נכנסת לגדר הנושאים שהחוק דן בהם. גם בהאזנה ללא מכשיר יכול שתהיה פגיעה בצנעת הפרט (סעיף 2(2) לחוק הגנת הפרטיות). יכול גם שהאזנה, באמצעות מכשיר או בלעדיו, תהיה בגדר עוולה או משום עבירה של הסגת גבול, אך חוק האזנת-סתר לא יחול אלא על האזנה באמצעות מכשיר. החוק אינו מגדיר "מכשיר" מהו, ולכן יפורש ביטוי זה על-פי משמעותו הלשונית הרגילה, היינו כוונת המחוקק היא למכשור אלקטרוני או לכלים כיוצא באלה, המאפשרים האזנה.

בעת קיום השיחה, היינו על פעולות המתבצעות בו-זמנית עם קיומה של השיחה. האזנה היא הקשבה לשיחתו של אחר, ואם אין מרחיבים את משמעותה (כפי שנעשה למשל בחוק על-ידי הוספת המרכיב של ה"הקלטה"), אין היא מתייחסת להקשבה, בשלב מאוחר יותר, לדברים שהוקלטו לפני כן בעת קיומה של השיחה. יכול שתהיה למי שמאזין להקלטה, בשלב מאוחר יותר מן הזמן האמיתי, מעורבות קודמת בעלת משמעות אחרת מבחינת האחריות הפלילית, כגון אם הוא נטל חלק בארגון ההקלטה או בייזומה; אזי יישא באחריות להאזנה או להקלטה כשותף לביצועה, אף אם ההאזנה עצמה בוצעה על-ידיו רק בשלב מאוחר יותר ממועד קיום השיחה.

פרשנות מרחיבה, שתכלול את ההקשבה לקלטת שלא בזמן אמיתי בגדר האזנת-סתר אסורה, מוציאה את משמעותם של הביטויים "האזנה" או "הקלטה" מגדר פשוטם, ויש בה חריגה ממידת הסבירות החייבת לחלוש על פרשנותם של דברי חקיקה המגדירים את מעשי ההאזנה או ההקלטה כעבירה.

קיומה של עבירה כמוגדר בסעיף 2(ב) לחוק האזנת-סתר, המתייחסת על פניה, בין היתר, לכל שימוש בתוכנה של קלטת שנוצרה על-ידי האזנת-סתר, בין זו שנעשתה כדין ובין זו שנעשתה שלא כדין, מצביע על כך שהמחוקק ביקש לייחד עבירה נפרדת להאזנה או להקלטה בו זמניות, מחד גיסא, ולהרצה המאוחרת יותר של הקלטת כדי לעמוד על תוכנה, שהיא אחד מאופני השימוש בקלטת, או לכל שימוש דומה אחר בתוכנה, מאידך גיסא.

סעיף 2(ב) מצביע על כך שמערך ההגנה על הפרטיות מפני הפלישה לתחומי הפרט על-ידי האזנה נוצר בחקיקה על-ידי פיצול האיסור לשניים או אף לשלושה חלקים (אם מתייחסים לתקנת המכשיר), וחומרתה של ההתייחסות לכל צורות השימוש בהקלטה שנוצרה באיסור מצאה ביטויה המפורש בכך שהעונש המרבי הקבוע לצדן של העבירות לפי סעיפים 2(א) ו 2(ב) הוא זהה, היינו שלוש שנות מאסר.

המרכיב השני של הגדרת "האזנת-סתר" עניינו היעדר ההסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. די בהסכמתו של אחד מבעלי השיחה להאזנה על-ידי אחר, כדי למנוע הגדרתו של המעשה כ"האזנה אסורה" לפי חוק האזנת-סתר. אולם סעיף 3לחוק מסייג עניין הסכמת אחד מבעלי השיחה וקובע שבנסיבות מיוחדות יכול שהאזנה בהסכמת בעל שיחה אחד תיחשב גם כן להאזנת-סתר אסורה.

אין בהסכמתו של צד ג' שאינו נוטל חלק בשיחה – כדי לפטור את ההאזנה מאופייה כהאזנת-סתר, אף אם הצד השלישי האמור הוא בגדר בעל עניין לגיטימי בשיחה. הבעל הרואה עצמו נבגד והשוכר שירותיו של חוקר פרטי כדי שיאזין לשיחת רעייתו עם ידיד, אינו מסיר מעל להאזנה את אופייה כהאזנת סתר. רק הסכמה של אחד מאלה, הנוטלים חלק בשיחה, מסיר מן ההאזנה את אופייה האסור.

היסוד השלישי של הגדרת "האזנת-סתר" בסעיף 1לחוק האזנת-סתר בא להרחיב את מערכת הנסיבות שהחוק מבקש להתייחס אליה. לא רק האזנה בו-זמנית באמצעות מכשיר היא האזנת-סתר, אלא גם הקלטתה של השיחה. המחוקק לא בא להוסיף האזנה בו-זמנית אשר גם מוקלטת, אלא התייחס להקלטה בו-זמנית שאין עמה האזנה בו זמנית, שהרי אחרת מה הרבותא בהוספתה להגדרה של "הקלטה": אם נתקיימה האזנה בו-זמנית כפשוטה, אין צורך להוסיף את האזכור הנפרד של הקלטתה, שהרי העבירה כבר נוצרה על-ידי ההאזנה, ותוספת הפעולה של ההקלטה, קרי התימלול או הרישום של השיחה, אינה מוסיפה דבר על העבירה שנעברה כבר ממילא, ועל-כן לא היה בתוספת האמורה כדי "לרבות".

סעיף 2(ג) לחוק האזנת-סתר קובע כמעשה עבירה את עצם ההצבה או ההתקנה של מכשיר למטרת האזנת-סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה. עניינו בפעולה הטכנית של הצבת המכשיר או התקנתו, ללא קשר להאזנה לשיחה או להפעלת ההקלטה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשת האזנות הסתר

  2. האזנת סתר של עיתונאי

  3. פסילת שופט ששמע האזנת סתר

  4. העונש על האזנת סתר שלא כדין

  5. האזנות סתר במסגרת בקשת מעצר

  6. ראיות שהושגו באמצעות האזנת סתר

  7. קבילות שיחות שהוקלטו בהאזנות הסתר

  8. בקשה לפסילת דוח חוקר פרטי עקב האזנת סתר

  9. האם חובה לחשוף את המקום בו בוצעה האזנת סתר ?

  10. היחשפות בית המשפט לראיות שהושגו בהאזנת סתר אסורה

  11. עתירה לבג"ץ לא לעשות שימוש בהאזנות סתר בבית דין צבאי

  12. האזנת סתר: האם יש צורך בהסמכה ספציפית לגבי כל חקירה וחקירה ?

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון