ביטוח ציוד תאורה והגברה

ביטוח ציוד תאורה והגברה
1. התובע עוסק במתן שירותי ייעוץ תכנון והקמה, תחזוקה והפעלה של ציוד תאורה והגברה בגני אירועים ושם עסקו ידוע בשם "פלסטלינה" (להלן: "התובע").

2. התובע החל בשנת 2001 לתת את שירותיו המקצועיים לגן אירועים שפעל בשטח שבבעלות הנתבעות 1 ו-2 (להלן: "יעקובי"). באותה עת, גן האירועים נקרא "חורשת הפקאן" אשר הוחזק ותופעל ע"י אחד בשם רוברט גל באמצעות חברת "גל-אל".

3. משפחת יעקובי (נתבעים 1,2) הינם חקלאיים המתגוררים בכפר הס, התפרנסו מחקלאות ואין להם כל קשר להפעלת גן האירועים המצוי בשטחם. שטח הגן שימש בעבר כמטע פקאנים. משלא ראה הזוג יעקובי ברכה בעמל גידול הפקאנים, חיפש הכנסה חלופית והחליט להשכיר את השטח. הסכם השכירות עם רוברט גל נכרת ב- 1998.

4. יעקובי ידעו כי רוברט גל ישמיש את השטח לגן אירועים. ליעקובי לא היה כל חלק או שותפות בהפעלת גן האירועים, וההסכם עם רוברט קבע דמי שכירות בלבד. לימים, נתגלעה מחלוקת בין רוברט ויעקובי אשר הסתיימה בפשרה במסגרת הליך בוררות בשנת 2003. ההסכם לא החזיק מעמד זמן רב ורוברט הכניס למקום בשנת 2007 אחד בשם גלעד וינקלר (עד תביעה מס' 2), אשר הפעיל את המקום בשמו החדש "ארכידאה". כנגד השניים הוצא צו פינוי ע"י כב' הש' מנהיים שאול מיום 8.1.08. על אף זאת, חתמו יעקובי על הסכם פינוי מסודר שיאריך את השהות בתקופת הקיץ בעונה "הבוערת", והפינוי של וינקלר נקבע ליום 7.10.08.
מאותו מועד ואילך חתמו יעקובי על הסכם שכירות חדש עם חן שקד וגן האירועים החליף את שמו ל"אמורס", הלא הם נתבעים 3 ו-4 (להלן: "שקד" ו-"אמורס").

5. בקצירת האומר נחזור ונציין, כי המתחם נשוא התביעה אשר בבעלות יעקובי התחיל כגן אירועים "חורשת הפקאן" עבר ל"ארכידאה", והיום הינו "אמוראס". המפעיל הראשון והשוכר היה רוברט גל שהכניס ללא היתר את מר גלעד וינקלר, שפונה באוקטובר 2008 בהסדר, ובמקומו נכנס שוכר חדש מר חן שקד נתבע 4.

6. ומה חלקו של התובע בכל השתלשלות זו? התובע החל נותן שירותיו המקצועיים כאמור בשנת 2001 למר רוברט גל, הקים גשר תאורה לרבות מערכת הגברה לרחבת הריקודים וסיפק את שירותיו למפעיל. בשנת 2004 בנה גשר תאורה מרחבי מסביב לרחבת הריקודים.
ב-19.12.05 חתם התובע על הסכם חדש למתן שירותי הגברה ותאורה עם מפעילים חדשים שהפעילו את הגן עדיין בשמו "חורשת הפקאן" מול חברת "גל-אל". עפ"י סעיף 24 לתצהיר, התובע סיכם כי ישקיע בציוד תאורה כולל בשיעור של 150,000 $ (סעיף 3.3 להסכם), וכי אם יעזוב התובע את ההתקשרות לפני תום החוזה שלא מרצונו, תשלם חב' "גל-אל" פיצוי מוסכם של 250,000 $ והחזר בעבור תשתיות החשמל סך של 70,000 $.

7. לטענת התובע, עקב קשיים כלכליים נותרה "גל-אל" חייבת לתובע כספים עפ"י ההסכם וכן חובות שוטפים. ביום 27.4.07 סיכם התובע עם מר וינקלר שהפעיל את "ארכידאה" כי הוא ימשיך לתת את שירותיו לגן האירועים, ווינקלר ישלם את חובות העבר של "חורשת הפקאן". מר וינקלר לא עמד בהבטחותיו לתובע ונותר חייב לו כספים. ב-10/08 כאמור פונה המקום ע"י וינקלר והמקום הושכר בחוזה חדש למר שקד.

8. התובע באורח תמוה ומסתורי, כפי שיפורט בהמשך, בחר שלא לתבוע את "גל-אל" רוברט גל ו/או את מר וינקלר שהתקשרו עימו בהסכמים והפרו את אותם הסכמים, והשתמשו בפועל בציוד של התובע ובשירותיו של התובע, אלא בחר לתבוע את יעקובי בעלי השטח המושכר וכן את מר שקד השוכר האחרון המפעיל את הגן בשמו "אמורס". נתבעים אלה מעולם לא התקשרו בהסכם בכתב עם התובע, ואין להם כל קשר ישיר אל התובע, ומעולם לא הזמינו או קיבלו את שירותיו המקצועיים, אלא שהתובע בחר לתבוע את הנתבעים יעקובי ושקד בעוולת עשיית עושר ולא במשפט ובעוולת גזל. לטענתו, הנתבעים לא אפשרו לו את הוצאת הציוד מהמקום, והם כולם מתעשרים שלא כדין מציוד זה. יעקובי נהנית מתשתית החשמל, הם השכירו את המקום לרבות התשתית ובכך השביחו את שכה"ד, ושקד עושה שימוש יומיומי בציוד שהתיר התובע אחריו, וממאן להשיב לתובע את ציודו ו/או תמורתו.

9. כבר עם הגשת כתב התביעה התגלתה "פריכותה" של העילה כנגד יעקובי ושקד, ואולם ככל שנשמעו הראיות התברר כי אין כל בסיס לתביעת התובע כנגד הנתבעים הנ"ל. אין ספק כי התובע נפגע, שכן משהשקיע את מלוא מרצו ומיטב כספו בשנת 2005, סבר כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך, והכנסותיו השוטפות ב"גן האירועים" יכסו את השקעתו ויניבו רווחים, אלא שתקוות לחוד ומעשים לחוד. הגן בהתנהלותו הקודמת נקלע לקשיים, ובשנת 2007 עבר "ידיים" למר וינקלר. התובע סבר כי המשך העסקים מול וינקלר יאושש את תקוותיו להכנסה שוטפת שתכסה את ההשקעה, אך גם תקווה זו בוששה משפונה וינקלר מהשטח בסוף 2008.

התובע ציפה מיעקובי שתכרוך את שירותיו עם השוכר החדש כחלק מהסכם השכירות ו/או כטובה/הבטחה לזכר ימי העבר ונוכח השקעתו בתשתית. התובע אף ציפה משקד להמשיך ולנהל איתו מו"מ במתכונת קודמו וינקלר, שהרי התשתית קיימת, ושירותיו ניתנו בעבר למקום. אף תקווה זו נגוזה שעה שהתובע מיהר והגיש תביעתו ולא עמד בדרישות מר שקד.

10. על אף שהתובע נפגע, שאלת השאלות האם מבקש הוא להיפרע מהנתבעים הנכונים? אני סבורה, כי התובע שגה במקרה הטוב או פעל בחוסר תום לב על מנת להוציא כספים בהטעיה במקרה הרע. אין מחלוקת כי התובע מבקש החזר השקעתו משנת 2005 ואילך (עמ' 7 לפרו' שורות 5-6).
התובע נשאל יותר מפעם אחת מדוע לא תבע את גל ווינקלר? (ראה שאלה בעמ' 9 ש' 4, עמ' 9 ש' 19, בעמ' 11 מול ש' 27), התובע השיב כדלקמן:
"אמרתי לך בעלת הקרקע אמרה שהיא תעשה את כל המאמצים שאני אשאר במקום ויעשה הסכם עם המפעל החדש. אם לא מסתדר אז שיתנו לי לקחת את הציוד שלי"....
(עמ' 11 לפרו' שורות 28-29)

אלא שמספר דקות אח"כ מול שורה 24 בעמ' 14 לפרו', נשאל התובע שנית מדוע לא תבע את חב' "גל-אל" על הכספים שחייבים לו בעקבות השקעה בתשתית, וכך השיב התובע:
"הגעתי איתם להסדר, הסתדרנו. הגענו לאיזושהי הסכמה. חלק מהכספים הם שילמו לי".

התובע לא טרח לפרט בתצהירו ו/או בכתב התביעה ו/או בעדותו מהי אותה הסכמה? האם כללה פיצוי על התשתיות? ההסכם לא צורף ולא זומן אדם מטעם חברת "גל-אל" להעיד על אותו הסדר. עובדות אלה מקבלות משנה תוקף שעה שוינקלר דרש משקד 45,000 ₪ עבור ציוד שהותיר במקום. האם סכום זה כולל תשתיות חשמל? אם וינקר נכנס בנעלי "גל-אל", מדוע וינקלר לא נתבע להחזר עלות התשתיות? שהרי דרש כסף לכאורה גם עבור התשתית.

11. לא ניתן לאמר על התובע כי טרח להקטין נזקיו. הוא אמנם פירק את גשר התאורה ברחבת הריקודים, שכן לדבריו גשר זה מתפרק בסוף הקיץ על מנת שלא יתקלקל בעונת הגשמים, ומורכב שנית בעונת הקיץ הבאה. התובע עצמו מעיד בחקירה נגדית, ומשיב לביהמ"ש כי מבחירה שלו לא פינה את התשתית.
וכך מעיד התובע:
"ש. באוק' זו פעם אחרונה שהיית במקום?
ת. באוק' פיניתי את ההגברה והתאורה לרחבת הריקודים, והשארתי את כל הציוד הנוסף בגן, את כל תאורת הגן והתשתיות.
ש. לשאלת ביהמ"ש, למה השארת חלק מהציוד?
ת. כי היה צריך להיכנס מפעיל חדש לגן, ורציתי להגיע איתו למו"מ, שאני אדבר עם המפעיל החדש ויכול להיות שהוא ירצה שזה יישאר.
ש. לשאלת ביהמ"ש, אז למה לא השארת את תאורת רחבת הריקודים?
ת. כי זה משהו שמפנים אותו בחורף, ובכל מקרה הייתי צריך לפנות את זה בחורף, ולא החזרתי את זה חזרה. החלק של ההגברה והתאורה ברחבת הריקודים זה החלק הזניח".
(עמ' 18 לפרו' שורה 15-24)

12. התובע מודה כי הוציא את ציוד התאורה ברחבת הריקודים מייד בסוף האירועים בחודש אוק' 2008. אותה עת לא היתה מניעה לפרק את התשתיות (עמ' 20 לפרו' ש' 17-18), התובע בחר מיוזמתו שלא לעשות זאת, ולטעמי אין לו להלין אלא על עצמו. תקוותו היתה, כי יתאפשר לו להמשיך בהתקשרות עסקית עם השוכר החדש. ואולם, תקווה זו איננה קשורה למי מהנתבעים. תביעתו כנגד יעקובי מסתמכת על הטענה כי יעקובי יצר מצג בפני התובע כאילו זה יפעל להמשך ההתקשרות בינו לבין השוכר החדש. וכך מעיד התובע בחקירה נגדית בעמ' 12 לפרו' מול שורה 20 ואילך:
"ש. גב' יעקובי אמרה שהיא תשתדל לקשר אותך עם המפעיל החדש?
ת. נכון.
ש. ועל זה בנית את כל התזה והמחויבות?
ת. כן, על זה אני בונה את התביעה שלי מכיון שיש המשכיות בגן, מישהו נכנס לגן ומפעיל אותו. נכון שיעקובי לא מפעילה את הגן, אבל השטח שלה ולא יכול להיות שהיא מנותקת מהגן ולא יודעת כלום, עובדה שגם הראיתי לה את הדברים האלה".


ובעמ' 13 לפרו' מול שורה 17 כדלקמן:

"ש: כלומר, כבר באותה עת שוחחת עם בעלת הקרקע ולא היה ניתן לקבל שום התחייבות לגביך, האם זה נכון, זה ברור לך?
ת. לא היה לי ברור כלום, אני דיברתי עם אסתר וזה מה שהיא אמרה לי.



התובע טרח להקליט את השיחות עם גב' יעקובי, אף צרף תמליל לתיק המוצגים. מעיון בתמליל זה, עולה כי השיחה תומכת בגרסת ההגנה דווקא ולא תואמת כלל וכלל את טענת התובע. לגרסת הגב' יעקובי, בתצהירה ובעדותה, שיחתה עם התובע לא היתה אלא מתוך "אחוות מסכנים" (ראה עדותה בעמ' 37 לפרו' מול שורה 32 ואילך).

על פי עדותה, מר וינקלר הותיר אחריו "שדה חרוך" עם הרבה נושים ושיחתה לא היה אלא לעודד את התובע מתוך תקווה שיוכל להיפרע ולהקטין נזקיו. באותה שיחה, הודיעה גב' יעקובי לתובע כי בעונת הקיץ ימשיך וינקלר לעבוד ואח"כ יתפנה באוק'. וכך אומרת גב' יעקובי בתמליל:
"קודם כל, תעבור עכשיו, יעברו כמה חודשים אתה תקבל את השכר שלך בתוך הדבר הזה, ואחרי זה, והיה ויבוא בנאדם ואני אנסה לשכנע אותו שיש שמה מישהו שמשכיר את הזה. אם הוא ירצה, אז אה, ותהיה נחמד אליו, ותגיד לו שאתה יכול לספק את הסחורה".
(עמ' 1 שורות 7-10 לתמליל).

אין בהודעה זו הבטחה ולו חצי הבטחה. יש בדברים אלה דברי "נחמה" בלבד. עצתה לתובע היה להיות "נחמד" כדי להתחבב על השוכר החדש. היכן מצויה כאן הבטחה? מייד אח"כ מבהירה גב' יעקובי כדלקמן:
"אז אתה תבוא לשם ותוציא את התשתיות. ואם אתה אומר שזה רק בחול, אז תתקן אחרי שאתה מוציא את זה. בסדר. אז אני אאפשר לך לעשות את זה. אם אתה, אם זה לא דבר שהוא בעייתי. אם זה להרים...
(עמ' 1 לתמליל שורות 12-15)

אם אכן מדובר בהבטחה של גב' יעקובי להסדיר לו עבודה עם השוכר החדש, מדוע שתורה לו להוציא את התשתיות? אין זאת אלא שגב' יעקובי קיוותה כמו התובע כי יוכל להקטין נזקיו ולהשתמש בתשתית שבנה, ולא- קיימת האופציה השנייה לפרק את התשתיות, אלא שהתובע התמהמה עד לחודש דצמבר 2008. בתקופה זו שקד כבר בנה תשתית חדשה ורחבת היקף, כפי שיובהר בהמשך.



משהבין התובע כי העילה היחידה בדמות "הבטחה" של גב' יעקובי עומדת על "כרעי תרנגולת", הוסיף טענה חדשה כי גב' יעקובי לא נתנה לו להוציא את הציוד. כך בעמ' 11 לפרו' שורה 29:

"בעלת הקרקע מנעה ממני לקחת את הציוד", וזאת חרף ההקלטה המצוטטת לעיל, בה אומרת גב' יעקובי "ברחל בתך הקטנה" לתובע, לסור ולקחת את התשתיות. משנשאל מפורשות ע"י ב"כ הנתבעת אם אכן היא עמדה במקום ומנעה ממנו לקחת ציוד, השיב: "חן שקד מנע ממני מלהיכנס" (עמ' 11 לפרו' ש' 31).

השאלה שהתבקשה נשאלה ע"י ביהמ"ש כדלקמן:
"ש. לשאלת ביהמ"ש, אז מה אתה רוצה מגב' יעקובי?
ת. מה שקורה, שאני פשוט רציתי לקחת את הציוד שלי. שקד אמר שהוא חתם על הסכם עם בעלת הקרקע".
(עמ' 12 לפרו' שורות 1-2)
תשובה לשאלת ביהמ"ש לא ניתנה!



לא זו בלבד שגב' יעקובי לא מנעה מהתובע לקחת את ציודו ככל שיחפוץ לפני כניסת שקד למקום ולא אחרי. ולא זו בלבד, שבתמליל נשמעת היא מפורשות מזמינה את התובע לקחת את התשתיות, אלא שבאי כוחה במכתב תשובה לב"כ התובע, במכתב מיום 24.12.08 מודיעים בסעיף 6 כדלקמן:

"למרשי כאמור אין כל עניין בציוד של מרשיך ככל שקיים, ואם נותר ציוד, יתכבד ויוציא, בתיאום עם מי שמחזיק היום במקום"....

הנתבע השיב בחקירה נגדית, כי לא היה מודע למכתב. בחקירה חוזרת תיקן גרסתו וענה כי פנה לקחת את ציודו אך נזרק מהמקום ע"י חן שקד. ואם כך – מה העילה כנגד יעקובי?

17. אין ולא היתה מלכתחילה כל עילת תביעה כנגד משפחת יעקובי בעלי הקרקע עליה מוקם גן האירועים. לא יעלה על הדעת, כי בעלי נכס יהיו קשורים בדרך זו אחרת להתנהלות עסקית של שוכר מול ספקי שירותים שלו, לאו בר דברים הוא עם ספקי השירות של השוכר. גם אם הכירה גב' יעקובי את התובע וגם אם ידעה על כישוריו ועל התשתיות שבנה (עובדה המוכחשת ע"י הנתבעים), אין בכך כדי להקים איזושהי עילה כנגדה.

התובע היה רשאי להוציא את ציודו מתי שחפץ, השיקול שלו שלא לפרק את התשתית היה שיקול מקצועי-כלכלי, שמא "יסתדר" עם השוכר החדש כפי ש"הסתדר" עם וינקלר, אלא שמחשבה זו איננה קושרת את יעקובי בעילת תביעה כלשהי. אין היא אחראית על התובע, על פעולותיו או מחשבותיו. לא הוכח בשום צורה ואופן, כי התובעת נהנית באופן כלשהו ישיר או עקיף מהתשתיות שהונחו במקום ע"י התובע. אף שכה"ד לא עלה והשתבח כפי שטען התובע, שכה"ד על אף התשתיות ירד מ-7,000 $ ל- 18,000 ₪. התובע לא יכל להזים עובדות אלה, וחרף זאת טען מה שטען. אם אכן רצתה גב' יעקובי "ליהנות" ולהתעשר שלא כדין מהתשתיות, מדוע טרחה לציין בהסכם הפינוי עם וינקלר כי יש לפנות את כל הציוד והמיטלטלין, ולעניין הגדרת מיטלטלין נכלל גם ציוד הגברה ותאורה ניידת?
בחוזה מוזכר "בנוי ונטוע" ולא תשתית חשמל כלשהי שלצורך העניין מהווה מיטלטלין.



לא מצאתי כל עילת תביעה ו/או תשתית כלשהי לעוולת עשיית עושר או גזל כנגד נתבעים 1-2. למשפחת יעקובי אין יד ורגל עם עסקיו של התובע. רצון התובע לכרוך אותם בכוח לסכסוך שלו עם השוכרים איננו ברור כלל וכלל, ולא היה ברור מתחילת הדיון ועד סופו, וחבל שהתובע בחר להמשיך ולנהל את ההליכים עד תום מול נתבעים אלה, על אף שניתנה לו הזדמנות אין ספור במהלך קדמי המשפט הראשונים לסגת מתביעתו נגד יעקובי.




באשר לנתבעים 3-4:

גם באשר לחן שקד התקשה התובע להרים את נטל הראיה הן באשר לתשתית הנחוצה לעילת עשיית עושר והן בעילת גזל, שהרי חן שקד לא לקח דבר השייך לתובע בכוח. השאלה האם אכן מנע שקד מהתובע לקחת את ציודו? והאם אכן עושה שקד שימוש בפועל בתשתיות כלשהם של התובע. גם אם התשובה לכך חיובית, האם הצליח התובע לכמת את אותו שימוש בציוד? האם ברור וידוע מה נותר מהתשתיות בשימושו של מר שקד?



לטענת התובע, על אף שידע כבר במרץ שיש קשיים "לאורכידאה", וידע בתחילת אוגוסט 2008 כי בסוף הקיץ אמור וינקלר לפנות את השטח, לא פרק את הציוד והתשתיות עם עזיבתו של וינקלר למעט גשר התאורה וציוד ההגברה. כבר באוק' 2008 פנה לראשונה לחן שקד. כחודשיים לדבריו ניהל עמו מו"מ, עד המכתב הראשון של בא כוחו ב- 2.12.08 (ראה עדותו בעמ' 20 לפרו' מול שורות 2-6). וב- 22.12.08 הגיש תלונה במשטרה על כך שלא מאפשרים לו לקחת את ציודו.




באשר לתשתית שהותיר התובע אחריו חלוקות הדעות, מחד- מעיד התובע כי החשבוניות שצרף בסך של כ- 250,000 ₪ הינן בעבור התשתיות של תאורת הגן ובניית הגשר. מאידך, חלק מהציוד פורק ונלקח מרחבת הריקודים. החשבוניות אינן מציינות לאיזה מתחם הגיע הציוד. אין מחלוקת, כי התובע עובד כספק שירותי תאורה והגברה במספר אולמות אירועים. במקביל עבד גם ב-"גן תפוז", לא ניתן מהחשבוניות לדעת בוודאות מה נרכש עבור הגן נשוא התביעה או עבור גן אחר, שהרי אין התובע עבד רק עם "חורשת הפקאן". יתרה מכך, עד התביעה 2 גלעד וינקלר העיד, כי היו יותר מספק תאורה אחד במקום, ומי יתקע כף לידינו כי חלק מהציוד אם בכלל שייך לספק אחר? על כך מעיד וינקלר?

"ש. יש תאורה על העצים בגן, נכון שזה של עופר בר, הוא התקין את התאורה על העצים?
ת. בגן הזה עבדו לצערי הרב הרבה ספקי תאורה והגברה והרבה ספקי חשמל. כל מי שהתקרב לגן הזה, מבחינה אנרגטית קילל את הגן. היה נכנס גשם ועושה קצר, עלות מנורה להחליף עלתה כמו כל המנורה".
(עמ' 24 לפרו' שורות 14-18)

עוד העיד מר וינקלר, כי ביקש מהתובע לקחת את הציוד שלו כיתר הספקים שפינו את הציוד שלהם והתובע סירב. משנשאל העד איזה ציוד אמר לתובע לקחת, השיב כדלקמן:
"ת. בגן אירועים ליד הכלבייה היה מחסן תאורה, עופר שם שם ציוד שלו להחלפה. אני לא מבין בדברים האלה מה שם או לא. היה לו ציוד שם במחסן, והיה לו בחור שהיה בא ופותח. את זה ביקשתי שהוא ייקח, אחרת אנחנו מוסרים מפתחות ואין כלבי שמירה ויכולים לגנוב את הגן.
ש. אני מציג לך תמונה של הגן, על העצים יש תאורה, את זה אמרת לו לקחת?
ת. אני מעיין בתמונה, זה לא אני אמרתי לו לקחת. יצא מכתב מסודר מהחברה, היה אותו, והיה את דקר ואת תורג'מן, היו מאות פנסים ומאות תאורה. היו שלושה קבלני חשמל במקום. הגן היה בעייתי, הוא גן פתוח. (הדגשה שלי א.מ.ג)

בשלב זה מעיר התובע לפרטיכל כלפי העד אותו הוא עצמו הזמין לעדות, ואמר: "הוא רמאי" (עמ' 25 לפרו' ש' 10). יש להניח, כי בשעה שהזמין התובע את העד להעיד מטעמו, לא סבר שהעד רמאי אלא שדבריו לא נעמו לאוזניו ולא תאמו גרסתו.

22. בניגוד לתובע שלא המציא כל עדות מסייעת של אנשי מקצוע שעבדו עימו על התשתיות במקום, או אנשי מכירות שיעידו כי פרקו את הציוד במקום. העיד מר שקד את מר גיל אביטל ומר עודד בודה, שתמכו בגרסת ההגנה ללא כחל וסרק. מר גיל אביטל, העיד כי הוא האיש המספק למר שקד שירותי תאורה והגברה ברחבת הריקודים. הוא בנה את גשר התאורה וכל הציוד במקום שלו. ב"כ התובע ניסה לקעקע את אמינות העד לאחר שהלה העיד כי השקיע בציוד 300,000 ₪, ותיקן כי חלק מהציוד היה לו ורכש חדש ב- 150,000 ₪. לא מצאתי בכך כל רבב. אין מחלוקת, כי מר אביטל עובד "פר אירוע" כפי שהעיד, וההשקעה נחוצה לצורך אספקת השירותים כפי שעשה התובע עצמו. אין גם מחלוקת שהציוד ברחבת הריקודים פורק ע"י התובע באוק' 2008, ואם כך- רק הגיוני כי כל התשתית החדשה הותקנה מחדש ע"י מר אביטל כפי שהעיד.



גם באשר לתשתית התאורה בגן- לה טוען התובע בכתב התביעה, לא נתמכה עדות התובע בכל עדות מסייעת. ומאידך, העיד מר עודד בודה חשמלאי מוסמך מזה 30 שנה, אשר העיד באופן מהימן ביותר כיצד בנה תשתית חדשה בעלות של כ-200,000 ₪ במקום במשך כחודשיים ימים.

העד בודה נחקר בחקירה ראשית והעיד על בניית התשתית החדשה כדלקמן:
"ש: אמרת קודם שביצעת תשתיות?
ת. חופה הכל חדש, קבלת קהל הכל חדש. לוחות חשמל מצולמים נבדקו ע"י מהנדס, הכל חדש מ-א' ועד ת'. היו לוחות קרובים לרצפה כל גשם היה מרטיב אותם למיטב הבנתי. אם אני לא טועה, היו כחמישה לוחות שהחלפנו אותם כחודשיים וגם את הספק הראשי, מכיון שהוא היה 25 והחלפנו כ-200 עם ביקורת של חב' חשמל.
ש. פנסים, התקנת במקום?
ת. בלי סוף. כל אורך חיים של פנס זה חורף או שניים.
ש. כלומר, לקראת העונה הבאה צריך להתקין פנסים?
ת. כן, וגם לפני חודש החלפנו פנסים שאני התקנתי לפני שנה. הגוף נרקב שמחליפים את הברגים. אחרי חורף אחד או שניים צריך להחליף את כל הגוף, כי זה נמצא בחוץ ויש פחת. מכשיר נגד התחשמלות חב' החשמל אילצה אותנו לשים את החשמל הזה בפילר, אז כל דבר קטן מקפיץ ומפסיק את כל החשמל.
ש. אתה יכול להעריך לי כמה פנסים החלפת בשנתיים האחרונות? כמה התקנת בהתחלה כשהקמת את הגן?
ת. בערך כ- 100 התקנתי בהתחלה. אנחנו כל הזמן מחליפים.
ש. גם בכניסה לאולם החלפתם פנסים?
ת. בכניסה לאולם הכל חדש, זה תאורה שבכלל לא היתה קיימת בחיים.
ש. עשית תאורה של להאיר אגמים, או עצים?
ת. באגמים הכל חדש. היה להם פנס עגול פלסטיק זמנם עבר והחלפנו אותם לאותו גוף פחות איכותי. הציוד שהוצאתי זרקנו לזבל, זה היה שבור. יש שנאי וטיפה מים הציוד כבר לא עובד, אני לא מדבר כבר על הנורה שיש עליה קצת לחות והיא לא עובדת.
ש. אתה יכול לספר אם עשית איזה שהם אפקטים מיוחדים של תאורה ספציפיים?
ת. היום 90 אחוז מהגן עובד על מתח נמוך, של 12 וולט כאשר קודם היה כל הגן היה 220.



מקובלת עלי גרסת העד בודה, כי תשתיות של התקנת פנסים צריכה תחזוקה ותחלופה כל חורף אחד או שניים. תשתית זו עפ"י עדות התובע בוצעה ב- 2004-2005, ובסוף 2008 ביצע מר בודה החלפה של כל הפנסים. גרסה זו של העד מתיישבת עם העובדה כי אכן מדובר בציוד מתכלה שיש להחליפו. גם החלפת התשתית מ-220 וולט ל-12 וולט הצריכה מערך אחר והקמת לוחות חשמל מחודשים ונוספים.




העד נחקר בחקירה נגדית לגבי כל פרט ופרט, והשיב כי בכל אתר ואתר בגן האירועים החל מקבלת קהל, רחבת הריקודים, חופה, וכלה באגמים ובעצים, כל התאורה הוחלפה, כך גם הוספו ארונות חשמל חדשים והוחלפו משאבות באגמים.




עדות חשובה זו של מר בודה לא נסתרה ולא קועקעה, וממנה נצא למדים, כי בחודשיים של עבודה, הוכנה תשתית חדשה לגמרי, ולדברי העד: "הכל חדש מ-א' ועד ת'" (עמ' 35 לפרו' ש' 2). אף סדר גודל של השקעה כ- 200,000 ₪ מלמדת כי נעשתה עבודה שהיא יותר מהחלפת נורות ופנסים. אם כן, באיזה ציוד ישן השתמש מר שקד? נטל הראיה איננו כפי שסובר ב"כ התובע על כתפי הנתבע. הנטל היה ונשאר על כתפי התובע. על התובע להרים את הנטל ולהוכיח איזה ציוד הותיר בשטח טרם כניסת מר שקד, ובאיזה ציוד עושה שימוש הנתבע? נטל זה הינו חלק מעילת התביעה של עשיית עושר. פתוחה היתה הדרך בפני התובע לערוך ביקור במקום לאחר הגשת התביעה או בסמוך לה, ולבקש לערוך תיעוד ע"י איש מקצוע מוסמך, ולתעד את שרידי התשתית הישנה אם בכלל, לאתר חיבורים ישנים וכד'. דבר מכך לא נעשה, ואף לא נתבקש.




אם נצא מהנחה שאכן הונחה תשתית חדשה וחדישה יותר, מדוע שיזדקק מר שקד לתשתית הישנה? ומדוע שימנע הוצאתה? שהרי זו רק מפריעה לעבודתו של בודה. לטענת ב"כ התובע, מדובר בעדות סותרת של מר שקד, שכן בכתב ההגנה בסעיף 22 טען כי התובע אסף ופינה את הציוד, ובעדותו בעמ' 42 העיד כי נשאר ציוד בגן. הדברים אינם מדויקים. מר שקד העיד בעמ' 42 לפרו', כי נשאר בגן ציוד לא שמיש! כי התובע פינה את ציוד ההגברה והתאורה מרחבת הריקודים, והמנורות שפורקו אוחסנו בקונטנר בגן (עמ' 43 לפרו' ש' 29). עוד העיד מר שקד, כי מצא ונדליזם במקום לאחר שוינקלר פינה אותו, נורות נתלשו, כבלים נחתכו וחוטים נקרעו (עמ' 43 לפרו' ש' 31 ואילך).


כזכור, התובע הגיש אף תלונה ב-22.12.08 כנגד יעקובי ושקד, ותלונה זו נסגרה מבלי שבשלה לכתב אישום. התובע בחר שלא לבקש צו עשה בשום שלב על מנת להוציא את ציודו, הוא העדיף תובענה כספית. הרי בתחילת נוב' 2008 משנכנס חשמלאי חדש למקום, יכול היה התובע להוציא את ציודו. יש להניח שהתובע ידע כי הציוד ברובו לא שמיש והתבלה לאחר שלושה חורפים, ולפיכך העדיף הגשת תביעה כספית ולא סעד של צו עשה. והראיה, עד לרגע זה לא ביקש התובע לסור למגרש הנתבע שקד ולבדוק את הציוד שהתבלה ונותר בקונטנר.

סוף דבר:
לא מצאתי תשתית ראויה לעוולת עשיית עושר או גזל כנגד מר שקד ונתבעת 3.
לא מצאתי תשתית כלל וכלל לעילה כלשהי כנגד נתבעים 1 ו-2 בעלי השטח.
התביעה נדחית כנגד כל הנתבעים!
התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסכום כולל של 20,000 ₪, כדלקמן:
10,000 ₪ לנתבעים 1+2 ביחד, ו-10,000 ₪ עבור נתבעים 3+ 4 ביחד.

ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק עד התשלום בפועל!

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים.



ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון