תשלום עבור ימי חג

תשלום עבור ימי חג
רקע כללי
1.    בפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד שניתן ביום 14.6.11 (להלן: "הבקשה" ולהלן: "פסה"ד"). 

טענות הצדדים בתמציתן
2.  במסגרת בקשתה העלתה המבקשת נימוקים הן ביחס לסיכויי הערעור והן ביחס למאזן הנוחות, כדלקמן:

א. אשר לנימוקים המתיחסים לסיכויי הערעור - טענה המבקשת כי בית-הדין שגה בכך שלא זקף לזכות המבקשת תשלומים ששילמה למשיבים על חשבון זכויות סוציאליות שונות במסגרת רכיב ה- "שונות".
כמו כן נטען כי בית-הדין שגה בקבלת תביעתם של המשיבים 7,8 על אף שלא התיצבו בהליך ולא נתנו עדותם, לרבות פסיקת הוצאות לטובתם וכן שגה בקבלת תביעתם המתוקנת של המשיבים 1,4,6 לתשלום דמי חגים, הפרשות לקופת הגמל, דמי כלכלה והשבת ניכויים.
עוד נטען כי בית-הדין שגה בקבלת תביעתם של המשיבים לענין רכיב יתרת דמי כלכלה, הן לענין עצם הזכאות והן לענין החישוב.
עוד השיגה המבקשת על פסיקתו של בית-הדין בענין רכיב החופשה לגביו נטען כי הסכום שנפסק עולה על הסכום שנתבע, וכן השיגה על פסיקת השבה בנוגע לניכויים אשר בהתאם לקביעת בית-הדין – כך לטענתה – "בוצעו ביתר".
המבקשת הלינה אף על קבלת תביעתם של המשיבים לתשלום פיצויי פיטורים. בהקשר זה טענה כי בית הדין לא יישם כראוי את ההלכה שנפסקה בע"ע 137/08.

ב. אשר למאזן הנוחות - טענה המבקשת כי דחיית הבקשה תגרום לה נזק בלתי הפיך ככל שערעורה יתקבל. זאת, בשים לב לכך שמדובר במשיבים שאינם אזרחי ישראל ולכן יעמדו בפניה קשיי גביה משמעותיים - ככל שישולם הסכום וככל שיתקבל הערעור.
עוד טענה כי מצבם הכלכלי של המשיבים קשה, דבר שניתן להסיקו מהבקשות שהגישו לדחיית תשלום האגרה בשל מצבם זה.
בנוסף טענה כי המשיבים 1,4,6 יצאו את הארץ בשנת 2006 וכי המשיבים 7,8 לא התיצבו להעיד בהליך, כאשר ההוצאות אשר נפסקו לחובת המשיבים במהלך ההליך - לא שולמו עד עצם היום הזה. בהקשר זה כוונה המבקשת להוצאות בסך 1,200 ש"ח אשר נפסקו לחובת המשיבים במסגרת הליכי ערעור בענין גילוי המסמכים.

3. המשיבים טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה וזאת מהטעמים כדלקמן:

א. המבקשת לא ערערה על כל רכיבי התביעה ובכלל זאת על פסיקת דמי המחלה אשר נפסקו לזכות המשיב 1, על פסיקת תשלום עבור ימי חג למשיבים 2,3,5, דמי ההבראה ותשלומים עבור הפרשות לפנסיה שנפסקו לזכותם של כל המשיבים, כמו על פסיקת ההוצאות שנפסקו לזכות המשיבים פרט לאלה שלא התיצבו ליתן עדות בבית הדין.

ב. בנוסף ולגופם של דברים התיחסו המשיבים לרכיבי התביעה מושא הערעור בציינם לאמור:


אשר לאי קיזוז סכומים ששולמו במסגרת רכיב ה-"שונות" נטען, כי טענות המבקשת בהקשר זה חדשות הן ולכן, לא בכדי לא התייחס אליהן בית-הדין.
אשר לטענה הנוגעת לקביעת בית-הדין לפיה, מדובר ב"קבוצת עובדים", נכתב כי עמדתו של בית-הדין נתמכה בפסיקתו של בית-הדין הארצי לעבודה במסגרת החלטה שניתנה בבקשת רשות ערעור שהוגשה בזמנו על ידי המבקשת באותו עניין.
אשר לפסיקת דמי הכלכלה – טענו המשיבים כי פסיקתו של בית דין זה תואמת את פסיקתו של בית-הדין הארצי לעבודה ואילו אופן החישוב נעשה על פי תחשיבי המשיבים בהעדר תחשיב נגדי מצד המבקשת ובהתאם לכלל לפיו בית-הדין אינו אמור לשמש לבלרו של צד זה או אחר.
אשר לדמי החופשה – טענו המשיבים כי הסכום שנפסק אינו עולה על הסכום שצוין בכתב התביעה המתוקן.
אשר לפסיקה בנוגע להשבת הניכויים אשר בוצעו ביתר – טענו המשיבים כי השגתה של המבקשת מתיחסת לסוגיה עובדתית ומשכך, סיכויי הערעור קלושים.
אשר לפסיקת פיצויי הפיטורים – טענו המשיבים כי טיעוני המבקשת אינם עולים בקנה אחד עם פסיקתו המפורשת של בית-הדין הארצי לעבודה.


ג. אשר למאזן הנוחות והשבת המצב לקדמותו - טענו המשיבים כי אין להסתפק בטענה כללית בענין אי יכולתם להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור. עוד טענו לענין זה, כי מצבם הכלכלי בעת הגשת הבקשה לדחיית תשלום האגרה היה שונה ממצבם כיום ועל המבקשת להוכיח את מצבם הכלכלי במועד הגשת הבקשה. דבר שהמבקשת לא עשתה.
בנוסף, טענו כי ככל שיתקבל הערעור הרי שלמבקשת תהיה אפשרות לפעול לגביית הכספים ששולמו באמצעות ההליכים הנהוגים ברומניה, אף אם הדבר יהיה כרוך בשכירת שרותים משפטיים מעו"ד מקומי. זאת, כפי שעשו בזמנו המשיבים.
בהקשר זה טענו המשיבים, כי רומניה - המדינה שהמשיבים הם אזרחיה - מצויינת בתוספת לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית) התשי"ד – 1954. משכך, ישנה דרך מוסדרת לגבייתו של כל סכום אשר יגיע למבקשת אם יתקבל הערעור.


הכרעה

4. אשר לדעתנו, נקדים ונציין כי סבורים אנו שיש לדחות את הבקשה, וזאת מהטעמים כפי שיפורטו להלן:

5. ההלכה הפסוקה היא כי הזוכה בדין זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסה"ד. כן נפסק, כי עיכוב ביצוע של פסק-דין הוא בבחינת חריג לכלל, בעיקר שעה שמדובר בחיוב כספי.
בפסיקה נקבע כי על מנת להצביע על טעמים לעיכוב ביצוע על המבקש להראות כי הנזק היחסי שיגרם לו ככל שתדחה בקשתו גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע ובסופו של יום הערעור ידחה. כמו כן, נקבע כי על מבקש העיכוב להצביע על סיכויי הערעור.
כן נפסק כי כאשר פסה"ד מטיל חיוב כספי הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק-הדין (ראה – בש"א 654/09 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ נ' אילדניז האקאן, ניתנה ביום 3.12.09 והאסמכתאות המפורטות שם; כן ראה – עב 2164/08 אשטרום בניה והנדסה בע"מ נ' גאידרוק איוון, ניתנה ביום 11.2.10).
 
6. במקרה דנן, סבורים אנו כי המבקשת לא השכילה לשכנענו כי הנזק היחסי שייגרם לה ככל שתדחה הבקשה ויתקבל הערעור הינו גדול מן הנזק הצפוי למשיבים אם יעוכב הביצוע, ואם בסופו של יום הערעור ידחה.
המבקשת לא תמכה את טענותיה באשר למצבם הכלכלי של המשיבים בראיות, אלא הסתפקה בהבעת חששות לא מבוססים המושתתים על נתוני עבר. משמע - טענותיה של המבקשת בענין הבקשה של המשיבים לדחיית האגרה ווכן לעניין החיוב בהוצאות אשר לא שולמו על ידי המשיבים - מתיחסות לתקופת העבר ואין בהן ראיה לכך שמצבם של המשיבים היום הוא כמצבם במועדים הרלבנטיים בהם הוגשה הבקשה בעניין האגרה או למועד בו חוייבו בהוצאות.
מנגד עומדים המשיבים הזכאים על פי הדין והפסיקה למימוש תביעתם ובמיוחד בשים לב לתקופת ההמתנה הממושכת מאז החל ההליך, בשנת 2006.

7. אשר לאפשרות לגביית החוב במקרה בו יתקבל הערעור יאמר - כי קבלת טענותיהם של מעבידים ביחס לקושי להיפרע מעובדים שאינם מתגוררים בישראל מותנית, בין היתר בהסדרה המשפטית של אפשרות הגביה בהתאם לאמנת האג. כך למשל, נתן בית הדין משקל לעובדה זו ביחס לעובדים זרים אזרחי תורכיה, שאינה נכללת בתוספת לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית) התשי"ד – 1954 (ראה – בש"א 458/09 (ע"ע 282/09) פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ נ' מחמט קסקין , ניתנה ביום 20.8.09).
זאת, להבדיל מהמשיבים שהינם אזרחי רומניה שהינה כאמור אחת המדינות המנויות בתוספת לתקנות האמורות.

8. אשר לסיכויי הערעור יאמר - כי גם בהקשר זה סבורים אנו כי אין בפי המבקשת טיעונים משכנעים המצדיקים את קבלת הבקשה. מה גם שהיא לא עמדה בתנאי המצטבר הראשון עליו עמדנו של מאזן הנוחות. להלן נפרט טעמינו בהקשר זה:

א. אשר לטענה כי בית-הדין שגה בכך שלא זקף תשלומים ששילמה המבקשת למשיבים על חשבון זכויות סוציאליות במסגרת סעיף "שונות" – יאמר כי קביעתו של בית-הדין בהקשר זה הושתתה בעיקרה על הממצאים העובדתיים אותם קבע בהסתמך בין היתר, על חוסר העקביות שבגרסאות המבקשת. זאת שעה שבקביעות מסוג זה כידוע - אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב.

ב. אשר לטענה כי מדובר ב"קבוצת עובדים" - הרי שנדמה כי קביעה זו כבר נבחנה על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה אשר אמר את דעתו העקרונית בסוגיה זו במסגרת בר"ע 323/09. דעה שאינה עולה בקנה אחד עם עמדת המבקשת.

ג. אשר לטענה כי בית-הדין שגה בקבלת תביעתם של המשיבים לענין רכיב דמי הכלכלה יאמר - כי גם בהקשר זה מכוון הערעור כלפי הקביעות העובדתיות של בית-הדין. קביעות שעל יסודן נערך התחשיב וזאת בנסיבות בהן המבקשת מצידה לא הציגה תחשיב מטעמה בפני בית-הדין.

ד. אשר לטענה כי הסכומים שנפסקו לזכות משיבים בגין דמי חופשה עולה על הסכום שצוין בכתב התביעה יאמר - כי נראה שהמבקשת נתפסה בהקשר זה לכלל טעות, בשים לב לסכומים שנתבעו במסגרת כתב התביעה המתוקן.

ה. אשר לטענה להשבת השבת הניכויים יאמר - כי גם בהקשר זה עיקר טענותיה של המבקשת מופנות כלפי קביעות עובדתיות של בית-הדין.

ו. אשר לטענה בענין פסיקת פיצויי פיטורים יאמר - כי נדמה שטיעוניה של המבקשת אינם עולים בקנה אחד עם פסיקתו העקרונית של בית-הדין הארצי בכל הנוגע לתשלום פיצויי פיטורים. פסיקה המתייחסת אף לנסיבות דוגמת אלה שבפנינו.

9. לאור האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע – נדחית.

10. המבקשת תשלום למשיבים את הוצאות הבקשה לאור דחייתה, בסך של 3,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו אליה.

11. המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, י"ג בתשרי תשע"ב (11.10.11), בהעדר הצדדים.







נטע רות, שופטת                          

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון