בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה

בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה

בפניי בקשה למתן פטור מתשלום המחצית השניה של אגרת התביעה.


עסקינן בתביעה נגזרת שהגישה המבקשת 3 (להלן: "החברה"), באמצעות המבקשים 1 ו- 2. המחצית הראשונה של האגרה שולמה במלואה על ידי המבקשת 1 עוד בטרם אושרה התביעה כנגזרת. המחצית השניה של האגרה לא שולמה, ומכאן הבקשה שבפניי.




הן הנתבעים והן המדינה מתנגדים לבקשה למתן הפטור.




לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן פטור חלקי מתשלום המחצית השניה של אגרת התביעה, מן הטעמים שיפורטו להלן.




ראשית לכל, בצדק טוענים המבקשים כי תהא אשר תהא ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה, לנוכח הוראת ס' 199(ב) לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, בכל מקרה יש לברר את התביעה עד תומה. וכך קובע ס' 199(ב) הנ"ל:


"אישר בית המשפט תביעה נגזרת, תשיב החברה לתובע את האגרה ששילם ותשלם את יתרת אגרת בית המשפט בשל התביעה הנגזרת באופן ובשיעור שקבע השר, ועל אף האמור בכל דין אי תשלום יתרת אגרת בית המשפט לא יעכב את הדיון בתביעה;".

הוראה זו, הגוברת על תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות"), משקפת את עמדתו של המחוקק לפיה יש לאפשר ברור תביעה נגזרת עד תום, אף אם ישנו קושי לגרום לכך שהחברה התובעת תשלם את האגרה. הדברים ברורים, שהרי כאשר מדובר בתביעה נגזרת, נתקלים בדרך כלל יוזמי התביעה בחוסר שיתוף פעולה מצד החברה שבשמה מוגשת התביעה, שאם לא כן, החברה היתה תובעת בכוחות עצמה ולא היה צורך בהגשת תביעה נגזרת מטעמה.

מכאן שיש לדחות את בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום האגרה.



אין גם ממש בטענת הנתבעים והמדינה לפיה הבקשה הוגשה באיחור, שלא בתוך 15 יום מעת אישורה של התביעה כנגזרת, על פי תקנה 14(ב) לתקנות. אין עסקינן בתשלום המחצית הראשונה של האגרה, אליה מכוונת תקנה 14(ב) הנ"ל, אלא במחצית השניה, לאחר שהמחצית הראשונה שולמה זה מכבר, עם פתיחת ההליך. זאת ועוד, אף אם היה מדובר באיחור, היה מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה שכן המזכירות לא הפיקה דרישה לתשלום המחצית השניה של האגרה, דבר המהווה בפני עצמו טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד.




לגופו של ענין, הואיל ולצד תביעתה של החברה ניצבת גם תביעתם של המבקשים 1 ו- 2, העותרים לקבלת סעדים כספיים עבור עצמם, אין סיבה לפטור את המבקשים 1 ו- 2 מתשלום החלק היחסי של אגרת התביעה, כפי חלקם היחסי בסעדים המבוקשים. לפי תחשיב המבקשים, מדובר בסכום המהווה 36% מסכום התביעה הכולל, ולכן עליהם לשלם אגרה בשיעור של 36% מהמחצית השניה של האגרה. לא שוכנעתי כי ידם של המבקשים 1 ו- 2 אינה משגת תשלום סכום זה.




באשר לתביעתה של החברה, נחה דעתי כי מדובר בחברה החסרה כל אפשרות לשלם את האגרה. החברה אינה פעילה מאז שנת 2006. אין לה כיום נכסים כלשהם (אף אם בעת הגשת התביעה היתה לה עדיין סחורה במחסן). אין לה חשבון בנק פעיל. אין לה כספים. יתר על כן, היא שקועה בחובות כלפי צדדים שלישיים. העובדה שבתדפיס רשם החברות רשום כי מדובר בחברה פעילה, מלמדת אך ורק שהחברה לא פורקה ולא נמחקה. אין בכך כדי להעיד שהחברה אכן מקיימת פעילות עסקית, דבר שממילא איננו בידיעתו של רשם החברות.




במסגרת רע"א 6334/10 הועדה המקומית רמת השרון נ' בלורי נקבע כי כאשר מבקשת הפטור היא חברה בע"מ, אין לראות בבעלי מניותיה של החברה משום "הורים" כמשמעות מונח זה בתקנה 14(ג) ולכן לא בהכרח יש מקום לדרוש מבעלי המניות כי יממנו את אגרת התביעה (הגם שבית המשפט העליון ציין, בלא להרחיב על כך את הדיבור, כי הדבר עשוי לעתים להשליך על קביעת יכולותיה הכלכליות של החברה).


בין כה וכה, וזה העיקר, הסנקציה היחידה שניתן להפעיל על בעלי מניות המסרבים לשאת בנטל האגרה היא מחיקת התביעה, שהרי לא ניתן להפוך אותם לחייבים ממש בחוב האגרה, אם הם אינם מוכנים לממן את האגרה. סנקציה זו אינה עומדת על הפרק לנוכח הוראת ס' 199(ב) לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, כך שאף אם היו המבקשים 1 ו- 2 נדרשים לממן את תשלום האגרה, הרי שסרובם לעשות כן לא היה מוליד את מחיקת התביעה.



יש גם מקום ליתן משקל לעובדה שההליך המשפטי הגיע למעשה לסיומו, וכל שנותר הוא ליתן את פסק הדין. השרות המשפטי בגינו נדרשת האגרה ניתן איפוא ממילא זה מכבר, בין אם המחצית השניה תשולם ובין אם לאו.




הנתבעים והפרקליטות ייחדו חלק ניכר מתשובתם לסיכויי ההצלחה של התביעה, אלא שטענות אלה אינן רלבנטיות כאשר מבוקש פטור מאגרה, שכן לצורך פטור כזה כל שנדרש ממבקש הפטור הוא להצביע על קיומה של עילת תביעה, ולאו דוקא על סיכויי ההצלחה של התביעה. אציין רק כי הטענה לפיה המבקשים מנצלים לרעה את בקשת הפטור על מנת לתבוע סכומים מופרזים בעליל שבעל דין רגיל לא היה תובע אותם אם היה נדרש לשלם אגרה בגינם, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שאת המחצית הראשונה של האגרה המבקשים שילמו גם שילמו, שלא כדרכם של מי שמנסים לנצל לרעה פטור מתשלום אגרה, שאפילו את המחצית הראשונה של האגרה הם מבקשים שלא לשלם.




סוף דבר, המבקשים 1 ו- 2 ישלמו אגרה בשיעור של 36% מהמחצית השניה של האגרה, וזאת יעשו תוך 30 יום.




לגבי יתרת האגרה, ניתן פטור מתשלומה כמבוקש.







ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.
     
חגי ברנר, שופטרשם ביהמ"ש המחוזי תל אביב-יפו      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי אגרה ?

  2. אגרת סבלות

  3. אגרת נוסע יוצא

  4. אגרת סעד הצהרתי

  5. החזר אגרת שירותים

  6. בקשה לפטור מאגרה

  7. בקשה להחזרת אגרה

  8. החזר אגרות והיטלים

  9. אגרת הנחת צינורות

  10. אגרת שמירה על מגרש

  11. חישוב אגרות והיטלים

  12. בקשה לקבל פטור מאגרה

  13. החזר אגרת חיבור למים

  14. פטור מאגרת בית משפט

  15. תקנה 14 לתקנת האגרות

  16. בקשה למתן פטור מאגרה

  17. אגרת חפירה באתר עתיקות

  18. אגרות בית הדין לעבודה

  19. תשלום אגרה לבית המשפט

  20. בקשה להחזר מחצית האגרה

  21. אגרת תביעה להסרת קיפוח

  22. בקשה לדחיית תשלום אגרה

  23. תשלום מחצית שניה של האגרה

  24. אי תשלום אגרת המרצת פתיחה

  25. פסיקה בנושא אגרת בית משפט

  26. תובענה ייצוגית אגרת שמירה

  27. תנאים לפטור מאגרת בית משפט

  28. אי יכולת לשלם אגרת בית משפט

  29. פטור מאגרת בית הדין לעבודה

  30. הקטנת סכום התביעה לצרכי אגרה

  31. מחיקת תביעה בשל אי תשלום אגרה

  32. גביה לא חוקית של אגרת חיבור מים

  33. אגרת פינוי אשפה למוסדות בריאות

  34. בקשה לדחיית אגרה ופטור מעירבון

  35. האם יש חוק פטור מאגרת בית משפט ?

  36. תביעה בנושא אגרת שילוט בתל אביב

  37. הוכחת מצב כלכלי לצורך פטור מאגרה

  38. תביעה לתשלום דמי ארנונה ואגרת מים

  39. גביית יתר של אגרות תיעול וסלילה

  40. ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה

  41. בקשה לפטור מאגרה בסכום נמוך - 500 ש"ח

  42. בקשה לפטור מאגרה בגלל גובה התביעה

  43. דחיית תשלום אגרה ע''י חברה בע''מ

  44. בקשת סעד הצהרתי כדי לחסוך באגרה ?

  45. התנגדות בעלי אגרות חוב להסדר נושים

  46. בקשה לפטור מאגרת בית המשפט העליון

  47. אגרת סעד הצהרתי אשר מכיל סעד כספי

  48. פטור מאגרת בית משפט בתביעת נזיקין

  49. בקשת מפרק חברה לפטור מאגרת בית משפט

  50. אגרת בית משפט בתביעת פיצויים עונשיים

  51. אישור תביעה ייצוגית בנושא אגרת שמירה

  52. אגרות שונות בבתי משפט בתביעות דומות ?

  53. ביטול פסק דין בהסכמה לגבי גובה האגרה

  54. אגרת בקשה לרישום עסקה - תביעה ייצוגית

  55. ביטול הסכם פיתוח - החזר אגרות והיטלים

  56. פטור מאגרה ערעור על החלטת ראש ההוצל''פ

  57. מחיקת ערעור עקב אי תשלום אגרת בית משפט

  58. הגשת תביעה על סכום נמוך יותר לצורכי אגרה

  59. חלוקה אסורה של אגרות חוב - תביעה ייצוגית

  60. תשלום אגרת בית משפט ע''י הצד הזוכה במשפט

  61. בקשה לפטור מאגרה - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  62. פטור מאגרה בתביעה על סך 100 מיליון שקלים

  63. פטור מאגרת בניה שיכוני עולים וזוגות צעירים

  64. האם נכה 100% זכאי לקבל פטור מאגרת בית משפט ?

  65. בקשה להארכת מועד לתשלום האגרה והפקדת העירבון

  66. היקף שעות העבודה וסכום האגרה בבקשה לקבלת מידע

  67. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה

  68. תביעה ייצוגית בנושא אגרות יבוא מזון משרד הבריאות

  69. התיישנות תביעה שנמחקה מחמת אי תשלום אגרת בית משפט

  70. אגרת תביעה אזרחית לפיצוי כספי על עבירות מין במשפחה

  71. בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהעדר יכולת כלכלית

  72. אגרות שונות בביה"ד הרבני ביחס לביהמ"ש לענייני משפחה

  73. מניעת גישה לערכאות: טען כי מצבו הכלכלי קשה וקצבתו נמוכה מאוד

  74. תביעה שהוגשה בפטור מאגרה מכוח תקנה 19(7) לתקנות בתי משפט (אגרות)

  75. אגרה מופחתת בתביעת נזיקית בגין עבירת מין גם בביהמ"ש לענייני משפחה

  76. תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות): תשלום האגרה מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה

  77. תביעה ייצוגית להחזר של כספי אגרות חברה שנתיות לפי ס' 9 לתוספת לתקנות החברות - אגרות

  78. בקשה לדחות את מועד קביעת שיעור העירבון לאחר מתן החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון