הכרה בפגיעה בכתף כתאונת עבודה

הכרה בפגיעה בכתף כתאונת עבודה
תביעה זו עניינה הכרה בפגיעה בכתף כב"תאונת עבודה".

רקע עובדתי
1. התובע עבד כטבח במלונות במשך כ - 40 שנה.


2. בעת לידתו נפגע התובע בכתף ומאז קיימת הגבלה בכתפו השמאלית.

3. לפני כשנתיים החל התובע לסבול מכאבים בכתף שמאל. התובע פנה לרופא אורטופד וטופל על ידי כדורים.

4. התובע פנה לרופא תעסוקתי וזה קבע ביום 26/11/02 כי התובע אינו מסוגל לצמיתות לעבוד בעבודות הדורשות הנפת יד שמאל לצדדים ומעל לראש וכן כי אין להעסיקו בעבודות הדורשות הרמת ונשיאת משאות ביד שמאל.

5. ביום 10.12.02 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין הבעיה בכתף. ביום 03.04.03 נדחתה תביעתו של התובע על ידי הנתבע בטענה ש"הנזק בכתף התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי [מולד] שאינו קשור בתנאי עבודתו".

דחיה זו הינה העילה לתביעה זו שבפנינו.

טענות הצדדים

6. לטענת התובע, מעולם לא סבל מכאבים בכתפו עד לשנתיים האחרונות. התובע טוען, כי מצבה של כתפו התדרדר בשל אופי עבודתו ולכן יש להכיר במצבו כבתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

7. כנגד טוען הנתבע, כי אין קשר בין הכאבים וההגבלה בכתף מהם סובל התובע, לבין עבודתו ו/או תנאי עבודתו וכי כאבי הכתף התפתחו על רקע מצב תחלואתי טבעי (מולד) שאינו קשור לתאונת עבודה.
לטענת הנתבע, לא אירעו בעבודת התובע פגיעות זעירות חוזרות ונשנות אשר הביאו לפגיעה בכתף ואשר קיומן הינו תנאי להכרה בפגיעה כתאונה לפי תורת המיקרוטראומה.

המצב המשפטי

8. על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה", המקנה זכות לגמלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חיצוני כלשהו, אלא גם בצירוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק - מיקרוטראומה.ב
 
תורת המיקרוטראומה באה בעיקר כדי לאפשר לבתי הדין, לקדם את מטרת החוק, באותם המקרים, שהמחוקק או מחוקק המשנה לא מצא בעיתו את הנדרש, בהקשר להכרזה על מחלה כמחלת מקצוע. (ראה: דב"ע ל"א/5-0 אסתר ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 200.)
 
9. לתורה זו יש מספר יסודות ובהם:
 
(1) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח;
(2) חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצברות לבין הופעת המחלה.
(ראה: עבל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה פד"ע ל"ו, 213, 221.ו
דיון נ"א /116-0 המוסד לביטוח לאומי - כמיליה חורי פד"ע כ"ה , 25.)
 
כאמור היסוד הראשון מצריך, כי התובע יוכיח, שבמהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאים בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של התובע. (ראה: דב"ע מ"ח/77-0 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט, 538, 549. דב"ע מ"ו/64-0 מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' ביה"ד הארצי לעבודה ועובדיה כרם , פ"ד נ"ג (2), 529.
 
בחינת ההוכחה הנדרשת לעניין המיקרוטראומה היא הוכחות המראות במידה סבירה של אפשרות, כי אכן אפשרי שכך היה. (ראה: דב"ע ל"ג /157-0 רביע ואח' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ה', 179, 183. )
 
10. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות נפסק, כי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסבירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.(ראה: עב"ל 313/97 המוסד נ' אשר יניב, פד"ע ל"ה 529. עב"ל 364/97 המוסד נ' שמואל אסרף פד"ע ל"ה 463.)
 
דרך המלך היא שכאשר מביא מבוטח ראיות מהן עולה, כי יתכן והיו פגיעות זעירות על בית הדין למנות מומחה - יועץ רפואי (דב"ע נה/233-0 דוד קנפו נ. המוסד(לא פורסם); דיון מח/ 11-0 המוסד לביטוח לאומי נ. אשר חליוא שפורסם בפד"ע, כרך י"ט, 379).נ
  
דיון והכרעה

11. התובע מבסס את טיעונו על תצהירו ותצהירה של הגב' מעבי שעבדה עימו במטבח.

בתצהיר התובע מיום 13.04.04 נאמר:

"אני מועסק בתור טבח למעלה מ-40 שנה ללא הפסקה של יום אחד אפילו, כל בוקר אני קם לעבודה ועושה הרבה עבודות במשך היום אשר חוזרות על עצמן מידי יום יום כמו להרים קערות עם תפ"א או עם ירקות או תבניות עם עופות מתובלים לתנור."

ובתצהירה של גב' גבריאלה מעבי, עוזרתו של התובע במטבח:

"שלום לעולם לא התפנק או התרשל בעבודה קשה או בהרמת משאות, היו הרבה עבודות שהן קבועות של יום יום כמו חיתוך עופות שלמים לרבעים או חיתוך בשר לפרוסות, או חיתוך של ירקות קשים כמו גזר או סלק או תפ"א. הרמת משאות אלה עבודות שחוזרות על עצמן מידי יום."

לטענת הנתבע, שויתר על חקירת המצהירים, אין בתצהירים כדי להקים תשתית עובדתית לקיום מיקרוטראומה.ב

12. מתצהיר התובע עולה, כי הפגיעה הזעירה לה הוא טוען מקורה בהרמת משאות בעת עבודתו. לעומת זאת בהצהרתו לחוקר המוסד לביטוח לאומי מסר, כי:

" במשך כל שעות היום אני עוסק בהרבה עבודות ועושה הרבה פעולות. מבשל סוגים שונים של מאכלים ולדוגמא מכין ממולאים"
"אני עוסק בעיקר בחיתוך של בשר ועופות" (הדגשה שלי – י.א.ש.)

מכל עדויותיו אלו, וגם מאופי עבודתו כטבח עולה כי אומנם התובע הרים קערות ותבניות, אך אין זו עיקר עבודתו, ואין בה כדי לענות על דרישת תורת המיקרוטראומה לפעולה חוזרת ונשנית בתכיפות גבוהה.ו

13. לעומת זאת, מתצהירה של גב' מעבי עולה כי הפעולה העיקרית החוזרת על עצמה הינה לכאורה, פעולת חיתוך של מוצרים שונים. סיוע לכך ניתן למצוא גם בדברי התובע לחוקר המוסד לביטוח לאומי שציטטנו לעיל. אולם בתארו את דרך עבודתו מסר התובע:

"היד הדומיננטית שלי היא יד ימין. ביד שמאל אני נעזר להחזיק את המצרכים..."
כלומר גם לגרסת התובע, פעולת החיתוך והמאמץ הכרוך בגינה נעשו ביד ימין, היד אשר לא נפגעה, בעוד שביד שמאל הפגועה כל שעשה הוא החזקת המצרכים שלא יזוזו בשעת החיתוך.

לאור זאת, מסקנתי היא, כי גם לגבי פעולת החיתוך לא עלה בידי התובע להקים תשתית עובדתית של תנועות חוזרות ונשנות אשר תצדיק מינוי מומחה רפואי.נ

14. משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת עילת המיקרוטראומה, הרי שאין מקום למינוי מומחה יועץ רפואי ודין התביעה - להדחות.ב

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.ו


ניתן היום כ"ב בתמוז, תשס"ד (11 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.נ




נ.צ. – משה עזרא נ.צ. – לוי יוסף יעל אנגלברג-שהם
שופטת



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הכרה בתאונת עבודה

  2. הכרה באירוע תאונתי

  3. הכרה בתקיפה כתאונת עבודה

  4. הכרה בתקיפה כתאונת עבודה

  5. הכרה בהתקף חרדה כתאונת עבודה

  6. הכרה בתאונת עבודה של ספורטאי

  7. הכרה בבעיה נפשית כתאונת עבודה

  8. הכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה

  9. הכרה בליקוי בגב כתאונת עבודה

  10. הכרה בפגיעה בכתף כתאונת עבודה

  11. הכרה בתאונה בדרך מהבית לעבודה

  12. אי הכרה בתאונת דרכים

  13. מאמץ חריג - הכרה בתאונת עבודה

  14. הכרה בליקוי ראיה כתאונת עבודה

  15. ערעור על אי הכרה בתאונת עבודה

  16. הכרה בתקיפה מינית כתאונת עבודה

  17. הכרה בתאונת עבודה של עוזרת בית

  18. הכרה בתאונת דרכים כתאונת עבודה

  19. הכרה בכאבי גב של נהג כתאונת עבודה

  20. הכרה בפגיעה בשורש כף היד כתאונת עבודה

  21. הכרה בשינויים ניווניים בגב כתאונת עבודה

  22. מדידת רעש בעבודה כתנאי להכרה בתאונת עבודה

  23. הכרה בכאבי הגב של רופא שיניים כתאונת עבודה

  24. הכרה בתאונת עבודה של מכונאי רכב כתאונת דרכים

  25. עתירה לבג"ץ על דחיית הכרה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  26. הכרה בתאונת דרכים בדרך מפגישה עם לקוח כתאונת עבודה ?

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון