יחסי עובד מעביד בקבוצת כדורגל

יחסי עובד מעביד בקבוצת כדורגל
1. השאלה הדרושה להכרעתינו בהליך זה הינה קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לבין "עמותת הפועל נחלת יהודה " וכפועל יוצא מכך , האם כדין נדחתה תביעת התובע לדמי פגיעה בגין שני אירועים אשר ארעו ביום 1.4.05 וביום 1.1.05.

2. תביעות התובע נדחו הואיל ולטענת הנתבע לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין "עמותת הפועל נחלת יהודה" ,שעה שהתובע לא בוטח כעובד שכיר לפי סעיפים 1 ו 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) ,התשנ"ה-1995.

3. עוד נציין כי הנתבע הגיש הודעה לצד שלישי כנגד עמותת הפועל נחלת יהודה (להלן- הקבוצה) ,אשר לטענת התובע היתה מעסיקתו במועד האירועים.

רקע עובדתי אשר אינו שנוי במחלוקת -

4. התובע יליד שנת 1978 היה במועדים הרלוונטיים (בין השנים 2004-2005) שחקן כדורגל פעיל ב"עמותת הפועל נחלת יהודה" אשר שיחקה בליגת א' דרום , במסגרת משחקי ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן- הקבוצה) .

5. ביום 1.1.05 במהלך משחק כדורגל נחבל התובע בברך רגל ימין וביום 1.4.05 נגרמה חבלה נוספת הפעם בברך רגל שמאל , במסגרת אימון כדרוגל .

6. בין התובע לבין הקבוצה לא נחתם הסכם העסקה .




טענות התובע-

7. בין התובע ובין הקבוצה התקיימו יחסי עובד מעביד.
8. אין בעובדה כי התובע קיבל את שכרו במזומן כדי לגרוע מהזכויות להם הוא זכאי כעובד.
9. לתובע נאמר ע"י הקבוצה כי היא דואגת לכל העניינים הבירוקרטיים לרבות ביטוח , כרטיס שחקן , התקשרות עם ההתאחדות וכיוב'.

טענות הנתבע –

10. בדין נדחו התביעות וזאת שעה שהתובע לא ביסס יחסי עובד מעביד על פי חוק.
11. מהעובדות עולה כי בין התובע למעסיק לא נחתם חוזה העסקה אשר היה תקף ביום הפגיעות הנטענות.
12. לא דווח על שכר ששולם לתובע ע"י מעסיקו בתקופה שקדמה לפגיעה ו/או לאחר מכן.כמו כן לא הוכח כי שולם שכר טרם הפגיעות או לאחריהן.

טענות הצד השלישי-

13. התובע מעולם לא היה עובד הקבוצה לפיכך לא דווח למוסד ובהתאמה לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין העמותה- הקבוצה לבין התובע.
14. מאחר והתובע אינו עובד הקבוצה , אינה חבה היא בתשלום דמי ביטוח עבורו .
15. לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים שכן בזמנים הרלבנטיים שיחקה הקבוצה בליגה הרביעית מטעם התאחדות הכדורגל . משלא מדובר בליגה מקצועית לא מתקיימים יחסי עובד מעביד והדברים היו ברורים לתובע טרם התקשר עם הקבוצה. כמו כן לא נחתם הסכם העסקה בין הצדדים, לתובע שולמו הוצאות עבור נסיעותיו בלבד ולא הונפקו תלושי שכר.
16. לתובע הובהר עובר להצטרפותו לקבוצה כי אין תקציב לשלם שכר עבור פעילות בקבוצה ובתקופה זו עבד בבנק במשרה מלאה.
17. מדובר בקבוצה המשחקת בליגה שאינה מקצוענית, אין כל שליטה על התובע , האימונים במסגרתה (4 פעמים בשבוע כשעה וחצי כל פעם) הינם וולונטריים , להנאתו ולתועלתו של התובע בלבד.
18. כל שעשתה הקבוצה למען התובע היא לדאוג לכך שנתן טיפול רפואי ראוי וזאת במסגרת ביטוח ספורטאים בו בוטח התובע ע"י הקבוצה.



העדים-

19. מטעם התובע העיד התובע בעצמו.
20. מטעם הנתבע לא הובאו עדים ומטעם הצד השלישי העיד מר סגל דוד- (להלן- מר סגל).

קיום יחסי עובד מעביד בין התובע לקבוצה-

21. נקדים ונצין כי מקובלים עלינו טיעוני התובע (אשר לא נסתרו ע"י הנתבע ) על פיהם למרות שלא נחתם בין הצדדים חוזה העסקה בכתב ,בניגוד להוראות צו הביטוח הלאומי (סיווג עובדים וקביעת מעבידים) , התשל"ב- 1972 , יש להמשיך ולבחון קיומם של יחסי עובד מעביד על פי מבחני משפט העבודה המקובלים. כאשר אם לשון הצו לעניין קביעת סיווגו של מבוטח כעובד סותרת את סיווגו כעובד על פי מבחני משפט העבודה יידחה סיווגו על פי הצו מפני סיווגו כעובד על פי מבחני משפט העבודה (עב"ל 327/99 המל"ל – מוהאד כבהא, פד"ע לו 877).

22. כמו כן מקובלים עלינו טיעוני התובע כי לא קיימת הלכה לפיה זכאות שחקנים מליגה נמוכה נשללת באופן אוטומטי ,אלא יש לבחון את הזכאות באופן ענייני ובהתאם לנסיבות המקרה.

על יסוד האמור נבחן קיום יחסי עובד מעביד בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה –

23. הלכה פסוקה היא, כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטאטוס, ואין הוא נקבע רק על פי ההגדרה שניתנה ע"י הצדדים , אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן (דב"ע (ארצי) נד/77 - 3 רוטברג –תדיראן בע"מ, פד"ע כז 454).

24. המבחן הנוהג בפסיקה לקביעת קיום מערכת יחסי עובד מעביד הינו "המבחן המעורב" כאשר המרכיב המרכזי בו הוא "מבחן ההשתלבות" על שני פניו - הפן החיובי והפן השלילי.
הפן החיובי גורס כי תנאי ל"השתלבות" במפעל הוא כי קיים "מפעל" אשר ניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת דרושה לפעילות הרגילה של המפעל וכי מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואיננו "גורם חיצוני".
מנגד בוחן הפן השלילי האם מבצע העבודה אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. (דב"ע (ארצי) לא/27 - 3 עיריית נתניה –בירגר, פד"ע ג' 177).

25. בנוסף, קיימים מבחני עזר נוספים כגון מבחן הפיקוח והשליטה , אופן וצורת תשלום השכר, מבחן הקשר האישי, מבחן אספקת הכלים , אופן הצגת היחסים בפני צדדים שלישיים, מסגרת שעות קבועה, התמשכות הקשר וסדירותו, הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה, תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי וכיו"ב.
נזכיר כי אף אחד מהמבחנים כשלעצמו אינו מכריע אלא יש לראות את התמונה בכללותה. כמו כן נטל ההוכחה לקיום יחסי עובד מעביד מוטל על התובע.

26. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולחומר הראיות אשר הונח בפנינו לרבות מכלול הנסיבות במקרה דנן , ראינו לדחות את התביעה הואיל ומשקלם המצטבר של כלל המבחנים מצביע על היעדר קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לקבוצה, כפי שיפורט להלן.

מבחן ההשתלבות –

27. לשאלה האם בשנת 2004-2005 היה התובע שחקן פעיל בקבוצה השיב מר סגל בחיוב. כן אישר כי התובע היה שחקן הרכב וכי היו ארבעה אימונים בשבוע (עמ' 10 לפרו' שורות 2-7).
יחד עם זאת מעדותו של מר סגל אשר לא נסתרה ע"י התוב עולה כי מדובר בקבוצה חובבנית (עמוד 10 לפרו' שורות 27-28).
לשאלה מהי ליגה חובבנית השיב מר סגל-" בזמנו היו שלוש קבוצות , שתיים מקצועיות, הארצית והלאומית. אחת חצי מקצוענית ואחת חובבנית " (עמ' 12 לפרו' שורות 13-14).
כאשר נשאל התובע האם הוא מאשר כי לא היה שחקן מקצועני השיב –" מה הכוונה? הייתי שחקן בליגה רביעית". משנשאל האם נכון כי רק שתי הליגות העליונות קרי, לאומית ועל נחשבות כמקצועניות השיב התובע בחיוב (עמ' 6 לפרו' שורות 13-16).

בהמשך עדותו אשר מר סגל כי התובע יכול היה להתייצב לאימונים לפי בחירתו האישית והוא לא חייבו להגיע לאימונים (עמ' 12 לפרו' שורות 17-18). לשאלה האם הקבוצה דורשת מהשחקנים להגיע לאימונים השיב בחיוב ובהמשך הבהיר- "השחקן יודע את הנהלים, אם הוא לא מגיע , הוא מסביר למאמן כי הוא היה חולה , או כי לא התחשק לו וכדומה" (עמ' 12 לפרו' שורות 19-25) .

28. אין חולק כי עסקינן בפעילות קבוצת כדורגל והתובע היה שחקן כדורגל בתפקיד שחקן הרכב , ביצע פעילות אשר היוו חלק אינטגרלי מהפעילות הרגילה והשוטפת של הקבוצה. יפים לעניינינו הדברים אשר נקבעו בבג"צ 176/90 גד מכנס נ' שר העבודה והרווחה , פ"ד מז 711 , שם נקבע כדלקמן:
"אכן, הכדורגלן משתלב במערך הארגוני (תרתי משמע) של הקבוצה על כר הדשא ומחוצה לו. פעילותו כשחקן המשחק כדורגל, ספורט שאינו יכול להתקיים ולא ניתן לשחקו שלא במסגרת קבוצתית , משתלבת כחלק אינטגרלי בפעילות המרכזית והבסיסית של אגודת הספורט,של קבוצתו . השחקן הוא פרט, הוא נדבך במסגרת ה"שלם" . אין הוא "גורם ייצור אינדיבידואל" פעילותו ותפוקתו מתבצעים במסגרת מערכת שלמה, האי הקבוצה, תחת שרביט הנהגתו והוראותיו המקצועיות של המאמן, ובצדן ההוראות הארגוניות והמשמעתיות של ההנהלה" (להלן- בג"צ מכנס).

29. יחד עם זאת מעדות מר סגל אשר לא נסתרה ע"י התובע , עולה כי הקבוצה השתייכה לליגה החובבנית וככזו, לא הייתה מחויבות של השחקנים כלפיה . מר סגל העיד כי הקבוצה אמנם דרשה מהשחקנים להגיע לאימונים אולם משמדובר בקבוצה חובבנית לא ניתן היה להכריח שחקן להגיע לאימון, על כן הייתה בידו אפשרות להחליט כי אינו מתייצב לאימון.
התובע לא טען אחרת ואף לא הובאה כל ראיה אשר יש בה כדי להוכיח כי אי הגעתו למשחק או לפעילות מסוימת פגעה בפעילות הרגילה היומיומית והשוטפת של הקבוצה (ראו לעניין זה דב"ע לד/9-3 עוזר אדמון - מדינת ישראל, פד"ע ה 169).
זאת ועוד. התובע לא הציג ראשית ראיה לעניין מספר השחקנים אשר היו רשומים בקבוצה בתקופה הרלוונטית לתביעה, נתון אשר עשוי היה לשפוך אור על נחיצות והשתלבותו בקבוצה.

30. לא נעלם מעינינו כי התובע צירף לתצהירו (נספח ד') אישור פעילות מההתאחדות לכדורגל בו נרשם בין היתר כי בעונת המשחקים 2004/05 נכלל כשחקן פעיל ומורשה להשתתף במסגרת קבוצת הפועל נחלת יהודה מליגה א' מחוז דרום. כמו כן צורפו נספחים ה' –ו' מהם עולה כי במשחק מיום 1.1.05 התובע נכלל ברשימת השחקנים. אולם עובדה זו לא היתה שנויה במחלוקת . הנתבע הכיר תחילה בעצם הפגיעה באותו יום, כמו כן אין מחלוקת כי בתקופה זו נרשם התובע כשחקן פעיל . עם זאת אין במסמכים אלה כדי ללמד כי בין הצדדים שררו יחסי עבודה בתקופה הנטענית.

לאור האמור לעיל באנו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח כי מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות על כן אין אנו נדרשים לבחינת קיום הפן השלילי של מבחן זה.

מבחן הפיקוח והשליטה –

31. בחקירתו הנגדית נשאל מר סגל מה תפקידו בקבוצה וכך השיב- "כרגע אני יו"ר
הקבוצה . בתקופה הרלבנטית הייתי מנהל הקבוצה" (עמ' 10 לפרו' שורה 1).
לשאלה מי קבע את מועדי האימונים ומיקומם השיב מר סגל כדלקמן-"המקום זה במגרש הקבוצה, את האימון קבע מאמן הקבוצה".
בהמשך הבהיר כי הרכב הקבוצה לפני כל משחק נקבע על ידי המאמן. (עמ' 10 לפרו' שורות 10-19).

32. יו"ר הקבוצה ציין כאמור בעדותו, כי מדובר בקבוצה חובבנית והשחקן החליט על דעת עצמו באם יתייצב לאימון אם לאו (עמ' 12 לפרו' שורות 17-20).
עדותו כאמור לא נסתרה ע"י התובע. התובע עליו מוטל הנטל ההוכחה יכול היה לתמוך גרסתו בעדות שחקן אחר בקבוצה על מנת שיעיד כי הדברים התנהלו באופן אחר מהמתואר ע"י יו"ר הקבוצה, אולם בחר שלא לעשות כן .
בעניין זה ידועה ההלכה הפסוקה בדבר הימנעות צד מהבאת ראיה שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה (ראו: ע"א 548/78 - נועה שרון ואח' נ' יוסף X . פ"ד לה(1), 736 ,עמ' 762-763).

33. ערים אנו לעובדה כי כאשר נשאל מר סגל האם לעניין מעבר לקבוצה אחרת השיב –"אם הוא רוצה לעזוב , הוא היה צריך לבוא אלי ולומר שהוא רוצה לעזוב ואני ומורשה החתימה היינו צריכים לאשר אם הוא יכול לעבור או לא" (עמ' 11 לפרו' שורות 12-14) . לטענת התובע דברים אלה מצביעים על סממן של יחסי עבודה (פיקוח ושליטה) .
לשיטתנו התנהלות זו אינה מצביעה דווקא על סממן של פיקוח ושליטה שהינו אחד מהסממנים לקיומם של יחסי עבודה, אלא משקפת את ההתנהלות הנוהגת בהתאחדות הכדורגל. ויוטעם; לפני כן העיד מר סגל כדלקמן:"לכל קבוצה שהוא עבר צריך טופס ההעברה שמעבירים להתאחדות . בעונת המשחקים הזאת הוא היה שחקן פעיל בקבוצה שלי" (עמ' 11 לפרו' שורות 9-11).
נוכח האמור לעיל סבורים אנו כי התובע לא השכיל להוכיח כי היה נתון לפיקוח ושליטה מצד הקבוצה או מי מטעמה.

תנאי ההעסקה ותשלום השכר –

34. בחקירתו נשאל התובע האם קיבל תלושי שכר והשיב בשלילה. לשאלה האם ביקש אי פעם תלושי שכר השיב שנית בשלילה (עמ' 6 לפרו' שורות 18-21, עמ' 7 לפרו' שורות 22-23)
בהמשך הבהיר כי לא נערך טופס 101 וכדבריו - "זה טופס של העסקת עובד. אני רק לא זוכר אם זה היתה באותה שנה 2004-2005. אין לי את זה פה". כאשר נשאל ע"י ב"כ צד ג'- "אני אומר לך שלא חתמת על טופס 101? " השיב- "אני אומר לך שחתמתי על טופס ביטוח" (עמ' 6 לפרו' שורות 22-26).
בהמשך נשאל התובע האם הוא מאשר כי ידע שאינו מועסק בקבוצה אלא רק שיחק בה באופן וולונטרי וכך השיב- "לא דרשתי תלושי שכר אבל ידעתי שאני מועסק בקבוצה הזאת. זה שאני לא בקיא ולא ידעתי שצריך לבקש טופס 101 , זה לא תפקידי לבקש את הדברים האלה כי אני לא מודע לכל הבירוקרטיה של עמותה שמעסיקה שחקני כדורגל" (עמ' 7 לפרו' שורות 24-28).
סבורים אנו כי מדובר בטענה מיתממת ולא מצאנו לקבלה. הדעת נותנת כי מקום בו סבור צד כי מערכת היחסים בין הצדדים הינה בגדר יחסי עובד מעביד , קבלת תלוש שכר הינו דבר אלמנטרי ובסיסי ואין מדובר בבירוקרטיה . הדברים נכונים ביתר שאת לאור העובדה כי התובע הועסק במקביל בבנק במשרה מלאה (עמ' 7 לפרו' שורות 13-14).

35. מר סגל הכחיש כי סוכם עם התובע על תשלום חודשי (עמ' 11 לפרו' שורות 17-19). כן העיד כי התשלום אשר ניתן לתובע היה עבור הוצאות נסיעה (עמ' 12 לפרו' שורה 4).
כאשר נשאל האם ידע ששולם כסף לשחקנים בקבוצה השיב- "מי שהיה לו חוזה בקבוצה , כנראה ששולם לו "(עמ' 11 לפרו' שורה 21).
משנשאל האם לשחקנים להם משולם שכר , משולם הוא באופן קבוע ומידי חודש השיב – "אני לא הגזבר , אני לא יכול להגיד, אני לא יודע" (עמ' 11 לפרו' שורה 23). בהמשך הבהיר כי אינו יודע מהו שכר השחקנים ורק מי שקבע זאת ידע (עמ' 13 לפרו' שורות 2-3).
בנוסף העיד כי בקבוצה חובבנית חלק מהשחקנים קיבלו תשלום עבור הוצאות דוגמת הוצאות נסיעה אולם אינו יודע אם שולם להם שכר.
וכדבריו: "כשבית הדין שואל אותי אם למרות שהייתי מנהל קבוצה , אני לא יודע אם השחקנים קיבלו שכר , אני משיב כי אינני יודע" (עמ' 13 לפרו' שורות 8-11).

36. ערים אנו לתשובות מר סגל בעניין תשלום שכר לשחקנים אשר היו מתחמקות ומעורפלות מקום בו הדעת נותנת כי כמנהל קבוצה ובהמשך כיו"ר הקבוצה , אמור היה לדעת האם לשחקנים שולם שכר אם לאו , ואין די בעניין זה בטענתו הסתמית "אני לא הגזבר" (עמ' 11 לפרו' שורה 23) .
עם זאת ומשלא הוגש ולו מסמך אחד ממנו יכולים אנו להסיק אודות תנאי העסקתו של התובע לרבות עצם תשלום השכר ומשהנטל בעניין זה מוטל על כתפי התובע , מצאנו להעדיף את גרסת מר סגל על פיה לתובע לא שולם שכר תמורת פעילותו בקבוצה.
בנוסף יש ליתן את הדעת לעובדה כי התובע טען כי שיחק בקבוצה משנת 2001 ועד לשנת 2005 מועד הפציעה (עמ' 7 לפרו' שורה 1) , אולם לא תבע וממילא לא קיבל תשלום בגין פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות המגיעות לו על פי חוק בהיותו עובד הקבוצה כטענתו.

37. לעניין זה יפים הדברים אשר נקבעו בבג"ץ מכנס הנזכר לעיל וכך נקבע:
"הבסיס לפעילות הספורטאי במסגרת הקבוצתית , אינטנסיביות המאמץ הנדרש ממנו והמושקע על ידיו, המשמעת והכפיפית שלהן הוא מחוייב, וכמובן התגמול הכספי שלו הוא זוכה בעבור פעילותו- כל אלה מעידים , למעשה, על מה שכונה על ידי שר העבודה "עיסוק בעל אופי כלכלי" ...
בעניינינו ונוכח כל האמור לעיל, לא הוכח כי עסקינן ב "עיסוק בעל אופי כלכלי".

38. התובע ניסה לבסס טענתו בדבר קיומם של יחסי עובד - מעביד בינו לקבוצה בכלל ולעניין תשלום השכר בפרט, על המסמכים הבאים-

נספח ט לתצהיר התובע (ללא תאריך)

"אל: הפועל נחלת יהודה
אסי X

הנדון: הסכם שכר לשנת 2004/5

אסי X ת"ז: X שחקן כדורגל של קבוצת הפועל נחלת יהודה בשנת
המשחקים 2004/5 . ע"פ הסכם שנערך בין אסי X (השחקן) לבין הפועל מחלת יהודה (הקבוצה) נחתם על:הקבוצה תשלם משכורת חודשית של 1750 ₪ (אלף שבע מאות וחמישים) כמידי חודש למשך 8 חודשים, ובנוסף בונוס כספי של 1,000 ₪ (אלף) בסוף עונת 2005.
סה"כ לעונת 2004/5: 15,000ש"ח (חמש עשרה אלף)
אסי X נפצע במסגרת הקבוצה פעמיים (ינואר 2005, מרץ 2005) ונזקק לניתוחים בשתי ברכיו.
מחודש מרץ 2005 ועד בכלל אסי X לא חזר לשחק כדורגל".

39. בחקירתו הנגדית נשאל התובע ביחס למסמך זה ומתי נערך הוא וכך השיב: "בשנת 2007, אולי שנת 2006 או 2008 , זה בדיוק שחברת AIG ביקשה הסכם שכר. יכול להיות שזה באמת היה בשנת 2007, אינני זוכר" (עמ' 9 לפרו' שורות 10-13).

אין חולק כי מסמך זה נערך בדיעבד אם כי ראוי לציין כי צורף הוא לכתב התביעה ולתצהיר התובע , ולא נטען דבר בעניין מסמך שנערך בדיעבד. כל שצוין הוא:
"כראיה לכך שבמועדים הרלוונטיים אכן היו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין העמותה, ניתן להביא בין היתר, את המסמכים הבאים כולם ביחד וכל אחד לחוד:
ב. הסכם שכר לשנת 2004/5 שנחתם בין האגודה לבין התובע . מצ"ב הסכם השכר, מסומן ו' "..

40. לטענת צד שלישי מדובר במסמך פיקטיבי אשר הוכן והודפס לצורך הצגתו לחברת הביטוח, על מנת לקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין פציעת התובע - ביטוח אשר נערך לכל שחקני הקבוצה (עמ' 12 לפרו' שורות 1-2). התובע חלק על טענות הצד השלישי וטען טענות רבות לעניין הסתירות שעלו בעניין זה בעדות מר סגל.
לא מצאנו לדון בטענות אלה וזאת משאין במסמך זה כדי להוכיח קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים ונפרט.
אין חולק כי המסמך נערך בדיעבד ולצורך הגשתו לחברת הביטוח AIG (ראה לעיל עדות התובע). יוטעם כי הטענה על פיה הסכם זה שיקף הסכמים בעל פה שנהגו בין הצדדים, נטענה לראשונה בעדות התובע (עמ' 9 לפרו' שורות 1-2), בעוד בכתב התביעה ובתצהיר העיד התובע כי מצורף הסכם העסקה אולם לא טען כי משקף הוא הסכמות קודמות בין הצדדים (סעיף 9 ב' לכתב התביעה ; סעיף 7 לתצהיר).
על יסוד האמור , לא שוכנענו כי יש ליחס למסמך זה את המשקל אותו מבקש התובע ליתן לו על כן ,לא מצאנו כי יש בו כדי ללמד על קיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים . כמו כן התובע לא המציא רישום כלשהו מזמן אמת המלמד על קבלת כספים.

41. עוד נציין כי בתחילת עדותו ובניגוד לדברים שנאמרו על ידי התובע בהמשך – כי מדובר במסמך אשר נערך בדיעבד- העיד התובע כי חתם על מסמך זה (נספח ט') בתחילת אוגוסט טרם החלה עונת המשחקים (עמ' 7 לפרו' שורות 5-11) , דברים אלה עומדים בסתירה לטענתו המאוחרת ומפחיתים ממהימנות גרסתו.

42. למען שלמות התמונה מצאנו להתייחס לאמור בנספח ח' על כן , יובא הדברים במלואם:
עבור : 15.5.07
נחלת יהודה
חברת AIG
אסי X
הנדון : אישור מעסיק בגין העדרות מהעבודה

השחקן אסי X בעל ת"ז X שיחק כשחקן פעיל בקבוצת נחלת יעהודה בעונת המשחקים 2004/2005 .
בתאריך 1.1.05 נפצע השחקן בברך ימין והיה בהעידרות של שלושה חודשים עד לחודש אפריל 2005.
בחדוש אפריל 2005 נפצע אסי X בברך שמאל.
מחודש אפריל 2005 ובכלל אסי לא יחזור לכל פעילות עקב המגבלות .


השחקן הקבוצה

בעדותו אישר התובע כי מסמך זה הוכן על ידו ויועד לחברת AIG לקבלת פיצוי על פי חוק הספורט ,הא ותו לא (עמ' 8 לפרו' שורות 24-25).
לפיכך, אף ביחס למסמך זה לא מצאנו לבסס יחסי עובד מעביד וזאת משהמסמך מלמד כי התובע שחק בקבוצה נפצע בברך ימין ושמאל ויעדר ממשחקים. מעבר לאמור אין במסמך אמרה כלשהי לעניין קיום יחסי עבודה או ראיה לעניין תשלום שכר עבודה.

43. סבורים אנו כי אין במסמך כדי לתמוך בגרסת התובע על פיה שררו יחסי עובד מעביד בין הצדדים שעה שהתובע עצמו העיד כי נספח ח' יועד לקבלת פיצוי על פי חוק הספורט .
בעניין זה נשאל מר סגל בעדותו – "האם ביטחתם אותו בביטוח ספורטאים" וכך השיב – "כן. כל שחקן אצלנו בקבוצה מבוטח בביטוח ספורטאים , אחרת הוא לא יכול לשחק" (עמ' 12 לפרו' שורות 1-2). תשובה זו מלמדת כי לכל שחקן כדורגל, נוכח אופי העיסוק נערכת פוליסת ביטוח בין אם הוא עובד ובין אם לאו. יצוין כי בסיכומיו מבקש התובע להבנות משורת המסמך בה נרשם כדלקמן "אישור מעסיק והעדרות מעבודה" ,לא מצאנו כי בכותרת המסמך בלבד אשר כאמור נרשם על ידי התובע ,יש כדי לבסס מערכת יחסי עבודה שעה שאין כל ראיה אחרת לקיומה.


האופן בו הוצגו היחסים בפני צדדים שלישיים -

44. התובע לא הוצג בפני רשויות המדינה כעובד. לא דווח עליו לרשות מס הכנסה או למוסד לביטוח לאומי וכן לא הועברו תשלומים לרשויות בגין העסקתו. יצוין פעם נוספת כי הרושם שהתקבל הוא כי עולם העבודה לא היה זר לתובע – התובע עבד במקביל במשרה מלאה בבנק ולא ברור כיצד ככל שסבר בזמן אמת כי בינו לבין הקבוצה מתקיימים יחסי עובד מעביד ,לא עמד על קיום חובות אלה כלפיו.

אספקת כלי עבודה –

45. אין מחלוקת כי הקבוצה סיפקה את כלי העבודה (עמ' 10 לפרו' שורות 27-28) . עם זאת לאור כל האמור איננו סבורים כי במכלול הנסיבות כפי שהובאו לעיל יש בעובדה זו כדי להטות את הכף לעבר קביעה קיום יחסי עובד מעביד.

מסגרת שעות העבודה וסדירות הקשר-

46. התובע לא הציג כל אסמכתא בעניין שעות פעילותו בקבוצה סדירותן והיקפן. אמנם התובע טען כי היו אימונים ארבע פעמים בשבוע וטענתו לא נסתרה , אך נוכח דברי מר סגל אותם מצאנו לקבל ואשר לא הוכחשו על ידי התובע , השחקנים הגיעו לאימונים בהתאם לרצונם ולא ניתן היה להכריחם להשתתף באימון .כפועל יוצא מהאמור לא ניתן לקבוע מהם השעות אשר הקדיש התובע לאימונים השוטפים.
לפיכך , הננו סבורים כי היה על התובע להציג ראיות בדבר סדירות והיקף האימונים בהם השתתף הלכה למעשה. משלא הוצגו בפנינו נתונים אלה, לא ניתן לדעת מה הייתה מסגרת עשות העבודה .

סיכומם של דברים-

47. לאור כל הטעמים אשר פורטו לעיל באנו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח קיום יחסי עבודה בין הצדדים.
לפיכך - דין התביעה להדחות ובהתאמה נדחית התביעה כנגד צד שלישי.

משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי , איננו עושים צו להוצאות.


לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.


ניתן היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.
               
נציג מעבידים מר יצחק בן דור            רוית צדיק, שופטת      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנון כדורגל

  2. הסכם שחקן כדורגל

  3. ההתאחדות לכדורגל

  4. חוזה שחקן כדורגל

  5. פציעת שחקן כדורגל

  6. הטיית משחקי כדורגל

  7. כרטיס שחקן כדורגל

  8. חוזה כדורגל דוגמא

  9. אחריות שופט כדורגל

  10. עורך דין כדורגל

  11. מה זה כרטיס שחקן ?

  12. פציעת שוער כדורגל

  13. כדורגל נשים

  14. עיכוב בוררות כדורגל

  15. תביעה ייצוגית כדורגל

  16. הוצאה לפועל כדורגל

  17. הסכם העסקת שחקן כדורגל

  18. חובות של קבוצות כדורגל

  19. פינוי מועדון כדורגל

  20. סכסוך בין קבוצות כדורגל

  21. עונש משחק רדיוס ללא קהל

  22. קניית כרטיס שחקן כדורגל

  23. תנאי העסקת מאמני כדורגל

  24. משכורת שחקן כדורגל פצוע

  25. שבר ביד במשחק כדורגל

  26. כדורגלן - תאונת עבודה

  27. חוזה חכירה מגרש כדורגל

  28. תקנון סוכני שחקנים כדורגל

  29. אחוזים על מכירת שחקן כדורגל

  30. לשון הרע נגד קבוצת כדורגל

  31. פציעה במשחק כדורגל חובבים

  32. ביטוח שחקני כדורגל נערים

  33. תאונת דרכים של מאמן כדורגל

  34. שוטרים במגרשי הכדורגל האנגלי

  35. מע''מ על כרטיס שחקן כדורגל

  36. סכסוך בין שחקן כדורגל לקבוצה

  37. סכסוך בין מאמן לקבוצת כדורגל

  38. תביעה נגד בעלי מגרש כדורגל

  39. בוררות בין שחקן כדורגל לקבוצה

  40. תקנון הרישום ההתאחדות לכדורגל

  41. שכר יועץ למפרק קבוצת כדורגל

  42. מכירת משחקי כדורגל - מה העונש

  43. פרסום לשון הרע נגד שחקן כדורגל

  44. משכורת עובד בהתאחדות לכדורגל

  45. התפרעות אוהד כדורגל - מה העונש

  46. רכישת כרטיסי שחקני כדורגל זרים

  47. כמה מרוויח שחקן כדורגל בליגה א

  48. תאונה במשחק כדורגל בבסיס צבאי

  49. העברת שחקן כדורגל לקבוצה בחו''ל

  50. עונש לשופט כדורגל הורדת דירוג

  51. העברת זכויות ניהול בקבוצת כדורגל

  52. יחסי עובד מעביד בקבוצת כדורגל

  53. תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל

  54. עונש לקבוצת כדורגל - עתירה לבג''ץ

  55. תביעת שחקן כדורגל נגד סוכן ביטוח

  56. ביטול החלטה של ההתאחדות לכדורגל

  57. אובדן כושר עבודה של שחקן כדורגל

  58. תקנון ההתאחדות לכדורגל - הוראות פנימיות

  59. קשר בין תאונת דרכים לפציעת כדורגל

  60. הסכם פרסום שלטים באיצטדיון כדורגל

  61. שחקני כדורגל זרים בישראל - מס הכנסה

  62. המינוי למזכירות ההתאחדות לכדורגל

  63. פציעה של אוהד כדורגל באצטדיון טדי

  64. אחריות קבוצת כדורגל על התנהגות האוהדים

  65. תביעת פיצוי על פציעה של שחקן כדורגל

  66. פציעה במשחק כדורגל בגלל מרצפה בולטת

  67. תביעת שחקן כדורגל לקבלת מענק ניצחון

  68. פיצויים לשחקן כדורגל עקב תאונת דרכים

  69. צו מניעה נגד פתיחת משחקי הליגה בכדורגל

  70. אישור פסק בוררות של ההתאחדות לכדורגל

  71. תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  72. כסף מביטוח לאומי על פציעה במשחק כדורגל

  73. חוזה שחקן כדורגל הנוגד את תקנון ההתאחדות

  74. ביטול בוררות בהתאחדות לכדורגל בדיני עבודה

  75. תביעת מאמן כדורגל לתשלום מענק הישארות בליגה

  76. פיצוי על אי קבלת כרטיסים למשחק כדורגל בחו''ל

  77. תביעת לרשלנות בטיפול הרפואי לאחר נפילה במהלך משחק כדורגל

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון