המחאת זכות - ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון

המחאת זכות - ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון

מונחת בפני מחלוקת אשר עיקרה זכותו או היעדר זכותו של מפרק להמחות זכות תביעה נטענת של חברה כנגד חלק מבעלי המניות בה. עניין לנו בחברה בפירוק שחובותיה לנושים חיצוניים נפרעו או עתידים להיפרע במלואם. זאת, כאשר עתה נותרו בתמונה הנושים הנידחים, קרי, בעלי המניות המחולקים לשתי קבוצות יריבות ביניהם ואשר נטושה מסכת של סכסוכים וטענות חמורות ביותר. המפרק אומנם ניסה להיכנס לעובי הקורה ובסופו של יום הגיש דו"ח ממנו עולה יותר מנטיה להסכים עם טענותיה של אחת הקבוצות כנגד הקבוצה השנייה. קרי, לדעת המפרק עומדת לחברה זכות תביעה כנגד אחת הקבוצות אשר ערכה הכספי יכול להיות רב.

אלא מאי? בנסיבות המקרה אין חולק, ואף המפרק יודה בפה מלא, כי התביעה אינה יכולה להתברר בהליך מקוצר, אלא מדובר בהליכים סבוכים חלקם בחוץ לארץ וזאת באשר מדובר בסכסוך אשר מעורבות בו תשלובות מורכבות של חברות שחלק ניכר מהן פועל מחוץ לגבולות המדינה. מכאן, הצעתו להמחות לבעלי המניות מקבוצת עירא דביר את זכות התביעה וזאת בתמורה לשני אלו:



תשלום של 15 אחוז מפירות התביעה היה ותישא פרי.


מחילה על תביעת חוב מסוימת הקשורה בקבוצת עירא דביר.


כונס הנכסים הרשמי וכמובן קבוצת עירא דביר תומכים בהמחאה ומכאן הבקשה שבפני.
כונס הנכסים הרשמי מסתמך על הלכת ע"א 7602-09 בנק הפועלים נ' sibel . הלכה זו בקצירת האומר מכירה במפורש בזכותו של מפרק להמחות תביעות אשר אין הוא רוצה או יכול לנהלן ואף מאפשרת הגשת בקשה למתן הוראות בכדי "לאלץ" אותו לבחור היה והוא פוסח על שתי הסעיפים, אינן מנהל ואף אינו ממחה אותה .

קבוצת בעלי המניות השנייה, (להלן: קבוצת jkv ) מתנגדת נחרצות לבקשה ולעצם המחאת הזכות. לחלופין היא עומדת על זכותה להמשיך בהליכיי גילוי מסמכים והגשת תגובות מפורטות טרם תוכרע הבקשה הנוכחית . לשיטתם, כונס הנכסים הרשמי מפרש באורח שגוי את הלכת sibel אשר לגרסתם מוגבלת למצבים בהם מדובר בתביעה כנגד צד ג' להבדיל מתביעה כנגד אחד מבעלי המניות של החברה.
לשיטת המתנגדים, הבקשה או ליתר דיוק המחאת הזכות, הינה ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון במסגרת סכסוך בין בעלי מניות סולוונטיים. כמו כן, לשיטתם, ההמחאה מהווה שינוי שלא כדין של סדרי קדימויות ובכורה בין בעלי המניות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ניתנת החלטתי זו;

טרם אגש להכריע לגופם של דברים אעיר; אני מודעת לכך כי קיימים הליכים נוספים בפרשה לרבות הליך גילוי המסמכים. אלא שמאידך גיסא, לא זו בלבד שבסיסה ועיקרה של הפרשיה הינו משפטי גרידא וספק אם הוא נדרש להליך הוכחות (להסרת ספק דברי אלו מכוונים לשאלת המחאת התביעה ובוודאי שלא לעצם הסכסוך המורכב בין בעלי המניות), אלא שהבקשה תלויה ועומדת מזה כשמונה חודשים וכעת הוגשה בקשה למתן החלטה מתוך טענה כי אם לא תינתן החלטה במהרה, עשויה לקום טענת התיישנות בגין חלק מעילות התובענה העיקרית. אי לכך החלטתי ליתן החלטה לאלתר ולא לחכות לסיום הליכי גילוי המסמכים. לעניין זה אוסיף ואעיר כי אני מתחזקת בהחלטתי זו נוכח העובדה כי סביר מאוד להניח שגילוי המסמכים מה שייחשף או לא ייחשף במסגרתו ישפיע בעיקר על הדיון בתובענה עצמה וספק גדול אם הדבר היה ראוי מלכתחילה בשלב מקדמי זה זאת כפי שכבר נרמז בהחלטות ביניים שנתתי בתיק.

הדין הבסיסי בכל הנוגע להליכים מקדמיים טרם הגשת תביעה הובהר בין היתר בפש"ר 5090-97 ארז נ' וולובסקי . באותו עניין דובר בתביעה נזיקית שהגיש בעל תפקיד של חברה כנגד בעל תפקיד לשעבר ואשר על פניה לא התאימה לבירור במסגרת בקשה למתן הוראות. נקבע כי אין מקום להגשת "הגנה מקדמית" ע"י הנתבע הפוטנציאלי דבר אשר יגרום לכפל הליכים מיותר, זאת גם נוכח העובדה כי לנתבע פוטנציאלי אין זכות מוקנית להתערב בהליך מקדמי המהווה מעין התייעצות בין הגורמים המופקדים על ניהול הפירוק. זאת ממש כשם שלא הייתה לאותו נתבע זכות להתערב בהתייעצות שמנהל תובע סולוונטי עם מקורביו, בעודם יושבים על המדוכה האם לתבוע אם לאו.
בפסק הדין פש"ר 916-89, בש"א20138-01, אזולאי נ' מבנה תעשייה, הגיע ביהמ"ש של פירוק לאותה תוצאה חרף העובדה כי הנתבע ניסה להיאחז בהיותו נושה נטען של החברה, דבר אשר לשיטתו הקנה לו מעמד בשל היותו "נפגע" ממה שכינה "בזבוז כספי קופת הפירוק על תביעת שווא" אשר ייתכן ותגיע לפסיקת הוצאות כנגד קופת הפירוק. בהחלטתי באותו עניין אשר רלוונטית במידה רבה אף למקרה שבפני, נקבע כי יש להיזהר זהירות רבה בטענות נתבע שלו "כפל כובעים" ; זאת באשר במקרים רבים האינטרס שלו כנתבע אשר רוצה לחסום את התביעה נגדו דומיננטי בהרבה מאשר האינטרס שלו כנושה של החברה בפירוק. דברים אלו כאמור יפים במידה מסוימת אף למקרה שבפני.

מהו הדין אם כן?
בהחלטתי מיום 26.3.12, הערתי:

"מן הראוי להבחין הבחן היטב בין הבקשה לגילוי מסמכים שעומדים בבסיס דו"ח המפרק לבין "הזכות" להגיש תגובות ולפתוח הליך מקדמי שאינו מוכר במקרה בו במילא טרם ביקש המפרק סעד ממשי כנגד מי מהמשיבים... המקום הראוי בו יוכלו העלי המניות להגיב ולהתמודד עם טענות המפרק הינו אם וכאר תוגש נגדם תביעה בין אם לפי סעיפים 373 ו374 לפקודת החברות ובין אם בכל דרך אחרת. בשלב זה אין מקום לפתוח "משפט זוטא" אודות הטענות שכולל דו"ח המפרק"

(וראה גם האמור בהחלטתי מיום 22.4.12)

עולה השאלה האם יש בטיעונה של קבוצת jkv בכדי ליצור חריג לדין שתואר לעיל.
המפתח להכרעה בעניין זה הינו ההבחנה שיש לעשות בין זכויותיהם וחובותיהם של בעלי המניות במעמדם השיורי (קרי, אלו הזכאים לחלק בינם את נכסי החברה לאחר תשלום מלוא חובותיה) לבין מעמדם כנושים או כחייבים של חברה מכוח עילות אחרות שאינן נכנסות לגדר אותה זכות שיורית. טול למשל חוב שחייבת החברה לאחד מבעלי מניותיה אשר שימש בנוסף גם כעובד של החברה. אך ברור הוא כי חוב שכר עבודה שכזה אינו בגדר נשייה נדחית (אלא אם הוכחה עילה ספציפית להדחיה של החוב), אלא יש לשלמו כפי שמשלמים כל חוב לעובד של החברה. לעומת זאת, הרי לאחר שיסולקו כל חובות החברה לרבות חובות לעובדים, תידון חלוקת מה שנשאר בין בעלי המניות כולל אותו בעל מניות ששימש גם כעובד, בהתאם לאחזקותיהם.
דברים אלה כפי שהם נכונים לחוב של החברה כלפי אחד מבעלי המניות, כך הם נכונים גם למצב ההפוך קרי, חוב של אחד מבעלי המניות לחברה שאינו כלולו ואינו נובע במישרין מחובותיו וזכויותיו של הלה כבעל מניות. כך למשל מקום בו אותו בעל מניות-עובד בו דובר קודם לכן, קיבל שלא כדין שכר ביתר ועולה תביעה כי ישב את היתרה לחברה. זכות השבה זו וזכות התביעה הנלווית לה אינה כרוכה ואינה חופפת לשאלת אופן החלוקה בין הנושים הנידחים. נהפוך הוא, החלוקה בין הנושים הנידחים, בהתאם לאחזקותיהם נעשית לאחר שמוצו זכויות החברה כנגד חייביה לרבות אותו בעל מניות-עובד.

עיקרון זה אינו משתנה מקום בו החיוב הנטען או זכות התביעה של החברה כנגד מי מבעלי מניותיה אינו נובע מיחסי עובד- מעביד אלא מעילת תביעה נטעת לפי ס' 373 או 374 לפקודת החברות בין אם בגין נטילה שלא כדין לכאורה מנכסי החברה ובין אם בגין ניהול רשלני או כל עילה אחרת המוכרת בדין. אף כאן אין לבלבל בין הזכויות השיוריות לבין זכות החברה והמפרק להגיש תביעה כנגד מי מבעלי המניות בגין גרימת נזק כביכול לחברה וכל עילה אחרת שכאמור אינה חופפת לשאלת הזכויות השיוריות.
די במה שנאמר כדי לסתום את הגולל על טענתה המרכזית של קבוצת jkv בעניין עיוות לכאורה של החלוקה בין בעלי המניות. שאלת החלוקה לרבות הזכויות הנובעות ממניות בכורה הינה שאלה מובהקת של חלוקת הזכויות השיוריות בין הנושים הנידחים. לעומת זאת, תביעה כנגד בעל מניות לפי סעיף 373 או 374 קודמת לכך, והיא תביעה של החברה עצמה כנגד מי שגרם לכאורה לצמצום קופתה שלא כדין. אומנם ייתכנו מקרים בהם, נוכח העובדה כי עיקר הקופה מחולקת במילא בין הנושים הנדחים יבוצע בסופו של מעין קיזוז בין החיוב כנגד בעל המניות לטובת החברה לבין חלקו של בעל המניות בחלוקת הזכויות השיוריות. אלא שקיזוז בדיעבד לחוד ועצם זכות התביעה והזכאות לבררה לחוד. די בכך בכדי לדחות את הטענה המרכזית של קבוצת jkv וכך אני עושה.

אין אני יכולה באותה דרך עצמה ומאותן סיבות למעשה, לקבל את טענת jkv לגבי הלכת sibel. רציונל של הלכת sibel אינו תלוי בזהות הנתבעים אלא מדבר על עצם יכולתו של המפרק, ועל יכולתו וחובתו, להמחות זכויות תביעה. זאת, גם ובעיקר נוכח מה שכבר נאמר בעניין ההפרדה בין הזכויות השיוריות של בעלי מניות לבין עילת תביעת אחרת שקמה כנגדם. בעניין אחרון זה ספק אם יש הבדל ממשי בין נתבע שהוא בעל מניות לבין נתבע שהוא צד ג'.

משהגענו לכאן לא נותרו אלא ההשגות העובדתיות המרובות שמעלה קבוצת jkv כנגד דו"ח המפרק.
אכן, לא נעלם מעיני כי כל אחת מקבוצות בעלי המניות מאשימה את האחרת במגוון האשמות חמורות ביותר, אשר אם תתקבל הרי שהצד האחר הוא יהיה זה שחב כספים רבים לחברה ונהפוך הוא.
אלא שנוכח העובדה הבלתי שנויה במחלוקת כי מדובר במחלוקת מורכבת שאינה יכולה להתברר בדיון מקוצר הרי שניסיון לחייב את המפרק "בהליך הוכחות" או "משפט זוטא" בעניין מסקנתו עם מי מהקבוצות, תיצור כפל הדיינות במקרה הטוב ומעגל שוטה במקרה הרע. שהרי, לו ניתן היה להגיע כבר כעת למסקנה מוסמכת מי מהקבוצות היא המעוולת, הרי ממילא לא היה צורך בהמחאת תביעה או בהפניית הצדדים להליך אזרחי ארוך.

יוצא כי הפיתרון, גם אם בדרך של "הרע במיעוטו", הוא מתן שיקול דעת רחב למפרק להגיע למסקנות מקדמיות על מי מהצדדים הוא "מטיל את יהבו". קרי, למי מהצדדים לדעתו זכות תביעה מוצקה יותר כנגד השני ולה הוא יכול להמחות את זכות התביעה בתקווה כי צדק בהחלטתו והקופה עתידה להינות מחלק מן הפירות, זאת תוך מודעות לעובדה כי לו היה המפרק מגיע למסקנה אחרת היה יכול להמחות את זכות התביעה באורח הפוך. יוצא כי חרף העובדה שמדובר בפיתרון שאינו מיטבי, חלה כאן ההלכה כי למפרק שיקול דעת משפטי וכלכלי רחב ובית המפשט לא יטה להתערב בו אלא במקרה קיצון שעולה על פניו שיקול זר ופסול או שעמדת המפרק מופרכת על פניה. וודאי שלא זהו המקרה מקום בו עצם הבירור של נכונות עמדת המפרק כרוכה בבירורו עובדתי סבוך אשר יכניס את בית המשפט מני וביי לליבו של בירור עובדתי, אשר כבר נקבע כי אין הוא מתאים לידון בדרך מקוצרת של בקשה למתן הוראות.

סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, אני מחליטה לקבל את הבקשה להמחאת זכות התביעה בהתאם לעמדות המפרק וכונס הנכסים הרשמי, בלא שיהיה בכך כמובן כל ממצא לגבי צדקת מי מהצדדים בסכסוך המורכב עצמו. מאותן סיבות אני דוחה את התנגדותה של קבוצת jkv חרף העובדה כי ההליכים המקבילים שפתחה בעניין המסמכים לא מוצו עדיין.




בנסיבות המקרה תישא קבוצת jkv בהוצאות המפרק ובהוצאות קבוצת עירא דביר ובשכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ לטובת כל אחד מהם. כל הסכומים דנן יישאו הוצאות ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.




ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המחאת זכות

  2. רישום המחאת חוב

  3. המחאת זכות תביעה

  4. המחאת תשלומי פנסיה

  5. המחאת זכויות הפצה

  6. עסקת ניכיון המחאות

  7. תמורה מלאה המחאת זכות

  8. תביעה מכוח המחאת זכות

  9. טענת תרמית בהמחאת זכות

  10. הסכם המחאת חוב פיקטיבית

  11. המחאת חבות לשלם היטל השבחה

  12. עילת קיזוז לאחר המחאת חוב

  13. המחאת חוב ללא הודעה לחייב

  14. תביעה כספית מכוח המחאת זכות

  15. המחאת הוראות תשלום לסילוק חוב

  16. טענת קיזוז לאחר המחאת זכויות

  17. צו מניעה האוסר על המחאות זכות

  18. המחאת זכות חוזית על דרך השעבוד

  19. המחאת זכות על דרך המכר מול שעבוד רשום קודם

  20. המחאת זכות - ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון

  21. המחאות זכות שלגביהן נרשמו שעבודים ברשם המשכונות

  22. המחאת זכות בדרך מכר או המחאת זכות על דרך השעבוד

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון