פסקי דין בעניין ועדת ערר לשירותים מיוחדים

פסקי דין בעניין ועדת ערר לשירותים מיוחדים
1. עניינו של פסק דין זה, ערעור של המערערת, על החלטת וועדת ערר (שירותים מיוחדים),מחודש אוגוסט 2011; אשר דחה את ערר המערערת על דחיית תביעה שהגישה לקצבת שירותים מיוחדים.

2. את הדיון בפסק דין אפתח בעובדות המשמשות בסיס לטענות הצדדים בערעור והן כדלקמן:

א. המערערת, ילידת 1959, גרה בגפה, ומוכרת כמי שסובלת מנכות רפואית בשיעור של 82% ובדרגת אי כושר של 75%.

ב. הנכות הרפואית המוכרת למערערת, היא בעקבות השתלת כליה, מחלת אוסטיאופורוזיס קשה (עם מספר שברים בעמוד השדרה ובגפיים, בריחת סחוס במרפקים) מחלת FMF (קדחת ים תיכונית) אשר תסמיניה הם: התקפים אשר נמשכים יומיים עד שלושה, עם צמרמורות במהלכן המערערת מוגבלת בכל פעולות היומיום (ובהקשר זה די להפנות לפרוטוקול הדיון בוועדת הערר, בעמ' 2 פסקה 4, שם מספרת התובעת "החום מופיע בין פעם בשבוע עד פעם בשבועיים בכאבי בטן, או קרסוליים, או ברכיים, או ירכיים, כשהולכת צעד או שתיים, נתפסים השרירים או העצמות ולא יכולה ללכת)".

ג. וועדת הערר נשוא פסק הדין, התכנסה בעקבות פסק דין של כב' השופטת אנגלברג-שוהם, בתיק ב"ל 43579-05-11, ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 7.7.2011 (להלן: "פסק הדין").

על פי פסק הדין, נדרשה וועדת הערר "להתייחס למצבה ולתלות המערערת בזולת בזמן ההתקפים אשר מתרחשים על פי קביעת הוועדה מידי שבוע.. (הדגשה במקור, הוספה שלי-ט.מ.)".

בהתאם הוחזר עניינה של המערערת לוועדת ערר (שירותים מיוחדים), אשר התבקשה לפעול על פי פסק דין קודם מחודש אוקטובר 2010 "תוך התייחסות למצבה של המערערת בעת התקפי מחלת ה-FMF, לעובדה שהמערערת נתקפת בהתקפים מידי שבוע, ולכך שבאותה עת היא זקוקה לסיוע". פסקה 10 לפסק הדין.

ד. בהתאם להוראות פסק הדין, התכנסה וועדת הערר ודנה בעניינה של המערערת באוגוסט 2011. הוועדה מסכמת:

"הוועדה התייחסה למכלול ליקוייה הרפואי ועל אף כל המחלות מתפקדת בתפקודי היום יום, למעט השגחה בזמן רחצה. בוועדה זו, בשיחה עם התובעת, פעם בשבוע יש התקף FMF אשר נמשך בין 3-2 ימים... התובעת הציגה בפני הוועדה אישור רפואי מה-16.2.2010, מבית החולים רבין, המציין שהנבדקת זקוקה לעזרה ביתית ולא לעזרה בעזרה שקשורות ל-ADL. יש לציין שברוב ימי החודש מתפקדת באופן עצמאי באם יומיים בשבוע עד שלושה בשבוע לא מתפקדת עקב התקפים, אזי סה"כ ימים 8-12 בחודש, שהם לא רוב ימות החודש. ברוב ימי החודש מסוגלת לתפקד בפעילות שקשורה לתפקודי היום יום ADL. אי לכך הוועדה שבה ודוחה את הערר".

ה. יוצא מכאן כי אין מחלוקת כי המערערת זקוקה לעזרה בכל פעולות היום יום, בימים בהם היא סובלת מהתקפי מחלת ה-FMF, מידי שבוע בין יומיים לשלושה. באותם ימים בהם סובלת המערערת מהתקפי מחלת ה-FMF, חייבת המערערת להיות בהשגחה צמודה, בפרט בשל העובדה כי המערערת סובלת בין היתר ממחלת אוסטיאופורוזיס קשה, שכל נפילה עלולה להתבטא בשבר ובפגיעה נוספת באיכות החיים של המערערת.

ו. לדעת הוועדה, המצב האמור איננו מצדיק להכיר בזכותה של המערערת לגמלת שירותים מיוחדים, מהנימוק כי ברוב ימי החודש המערערת איננה תחת התקף של מחלת ה-FMF ולפיכך, אין היא זקוקה להשגחה ולעזרה בתפקודי היום יום, במרבית ימי החודש.

3. בערעורה טענה המערערת, כי הוועדה התעלמה מהוראות פסק הדין מכוחו התכנסה, ובהן התבקשה להתייחס למידת התלות של המערערת בזולת בזמן התקפי מחלת ה-FMF בעת בחינת זכאות המערערת לגמלת שירותים מיוחדים.

כן טענה המערערת, לטעות משפטית ביישום תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) תשל"ט-1978. מקום שעל פי החלטת הוועדה נשוא הערעור, נקבע בהחלטה תנאי נוסף למתן זכאות לגמלת שירותים מיוחדים והוא; תלות מחולטת בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום, במשך מרבית ימי החודש.

על רקע זה ביקשה המערערת כי בית הדין יקבע את מידת התלות של המערערת בשיעור של 100% ולחילופין להשיב את העניין לוועדה בהרכב אחר.

4. לטענת המשיב דין הערעור להידחות. לעניין זה טען המשיב, כי הוועדה נשוא הערעור מילאה אחר הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה, משבחנה את מצבה של המערערת, לרבות תדירות ההתקפים ומשכם. המשיב הוסיף, כי לאחר שהוועדה מצאה כי המערערת מסוגלת לבצע את רוב פעולות היום יום ברוב ימי החודש בכוחות עצמה – לא נפלה טעות משפטית בהחלטה.

5. הזכות לשירותים מיוחדים מוסדרת בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) תשל"ט-1978 (להלן: "התקנות"). על פי התקנות, נכה כהגדרתו בתקנות זכאי לשירותים מיוחדים, אם הוא עומד במבחנים שנקבעו בתקנות לקבלתם.

6. אין חולק כי המערערת עונה להגדרת "נכה" בתקנות, ולהגדרת "זכאי לקצבה", משנקבעה לה אחוז נכות רפואית שלמעלה מ-60%.

7. התקנות מבחינות בין שתי קטגוריות של מוגבלים הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים. נכה הזקוק לעזרה בביצוע פעולות היום יום ונכה הזקוק ל"השגחה ופיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים".

8. בענייננו, המערערת נופלת לגדר המקרים הזקוקים להשגחה לשם מניעת סכנה לעצמה, שהרי אין בידי המערערת לקבוע את מועד ההתקף של מחלת ה-FMF, ובהיותה בהשפעת ההתקף, היא נתונה בסיכון עצמי. זאת מעבר לעובדת היותה תלויה בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום, במהלך ההתקף אשר יכול להימשך בין יומיים לשלושה.

9. התעלמות הוועדה נשוא הערעור מהסיכון העצמי בו מצויה המערערת במשך החודש כולו, בהיותה נתונה להתקפי מחלת ה-FMF במועד שאינו ידוע, בתדירות של פעם בשבוע – היא בגדר טעות משפטית אשר בית הדין נדרש לתיקונה.

10. הוועדה נשוא הערעור קבעה עוד, כי אין המערערת זכאית לשירותים מיוחדים, שכן על אף שבעת התקף מחלת ה-FMF, היא תלויה לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום, הרי שההתקפים הם בתדירות של פעם בשבוע, והם נמשכים בין יומיים לשלושה, כך שסך הכל תלויה המערערת בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום יום, בין 8 ל-12 ימים בחודש. על רקע זה סבורה הוועדה, כי אין המערערת זכאית לקבלת שירותים מיוחדים.

11. גם כאן מקובלת עלי טענת המערערת, כי הפרשנות שנותנת הוועדה לתקנות היא בלתי סבירה, באופן המחייב את התערבותו של בית הדין למניעת מציאות שבה יישאר המבוטח ללא עזרה וללא השגחה, על אף והוא זקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום, כדברי הוועדה בין 8 ל-12 ימים בחודש. פשוט בעיני שגם הוועדה איננה מכוונת לתוצאה שנכה הזקוק להשגחה תמידית והתלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום – יוותר ללא העזרה הנדרשת להבטחת איכות חיים מינימאלית ובכלל זה שתיה, אכילה והיגיינה אישית – יוותר ללא העזרה המתחייבת ממצבו במשך שמונה ימים. ודוק, המערערת גרה בגפה.

12. יוצא מכאן כי יש לקבל את הערעור באופן שייקבע כי המערערת עונה למבחנים הקבועים בתקנות לקבלת קצבה מיוחדת (שירותים מיוחדים), משזקוקה המערערת להשגחה תמידית, והיא תלויה בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום, ברוב שעות היממה.

13. על רקע זה עניינה של המערערת תוחזר לוועדה בהרכב אחר, אשר בהתאם לפסקה 12 לפסק דין זה, ותקנה 3 לתקנות, תקבע את שיעור הקצבה המיוחדת למערערת (להבדיל מעצם הזכאות לקצבה). בהתחשב במצבה הרפואי של המערערת, על הוועדה להתכנס בהקדם האפשרי.


14. משהתקבל הערעור, ישלם המשיב למערערת הוצאות בסך של 2,500 ₪. הערעור על פסק הדין הוא ברשות, רשות ערעור ניתן להגיש תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ה' חשון תשע"ג, 21 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערר על צו הבאה

  2. ערר על מיקום חניה

  3. ערר למועצה הארצית

  4. ועדה לעררים

  5. ועדת ערר אחוזי בניה

  6. ועדת עררים לילד נכה

  7. איחור בהגשת ערר ארנונה

  8. ערר על אי הפעלת תקנה 15

  9. ערר על החלטת הפוסק הרפואי

  10. ערר על החלטת הועדה המקומית

  11. ועדת עררים לשירותים מיוחדים

  12. ערר על הפעלת תקנה 15 במלואה

  13. ערר לאשר הרחבת תוואי דרך שאושר

  14. אי הגשת ערר בזמן - ביטוח לאומי

  15. ערעור על החלטת ועדת ערר ילד נכה

  16. ערעור על החלטת ביניים של ועדת ערר

  17. ערעור על ועדת ערר לפי חוק העתיקות

  18. ערר על החלטת המכון לבטיחות בדרכים

  19. ערעור על החלטת הועדה לעררים לילד נכה

  20. אי מתן רשות ערר על החלטת ועדה מחוזית

  21. ערר לאשר תוספת מחסן בקומת עמודים מפולשת

  22. ערעור על החלטת ועדת ערר שירות התעסוקה

  23. אי התייחסות לטענות בוועדת ערר לתכנון ובניה

  24. פסקי דין בעניין ועדת ערר לשירותים מיוחדים

  25. רשות להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה

  26. ערעור על החלטת ועדת ערר לשכת התעסוקה טבריה

  27. ההבדל בין מנהל הארנונה לבין ועדת ערר על ארנונה

  28. ערר לדחות את התנגדות העורר לבקשה לתוספת לבית קיים

  29. ערר על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא להעמיד לדין

  30. ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר הקמת יחידת דיור חדשה

  31. ערר שהוגש על החלטת הועדה המקומית לאשר בניית חדר על הגג

  32. בהירות ביחס להוראות תיקון 84 לגבי "המסלולים המקבילים" בעניין הגשת ערר

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון