עורך דין נכסי נפקדים

עורך דין נכסי נפקדים
1. התובע הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול הכרזתו של הנכס הידוע כחלקה 2 בגוש 30514, המצוי בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים (להלן – הנכס), והרשום על שמם של בני הזוג אלמוגרבי, כ"נכס נפקד" כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950. עוד נתבקש בית המשפט להצהיר על זכאותו של התובע להירשם כבעליו של הנכס, ולהורות על מחיקת ההערה הרשומה על הנכס לטובת האפוטרופוס לנכסי נפקדים.

2. עם פתיחת הדיון הגיעו הצדדים להסדר דיוני שצמצם את הסוגיות שבמחלוקת. על פי הסדר זה, המחלוקת היחידה בה נתבקשה הכרעת בית המשפט היתה סוגיית אזרחותם, נתינותם ומקום מושבם של בני הזוג אלמוגרבי במועד הקובע (שנת 1967 ואילך), והשלכות הכרעה זו על סוגיית נפקדותם. בפסק הדין שניתן ביום 7.9.09, לאחר שמיעת ראיות הצדדים, נדחתה התביעה. נקבע כי הוכחה היטב נפקדותם של בני הזוג אלמוגרבי, מכוח שהייתם במצרים במועד הקובע, ולפיכך הנכס הוא נכס נפקד.

3. התובע ערער על פסק הדין. במסגרת ערעורו הגיש בקשה להבאת ראיה נוספת, הוא מכתבו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, עו"ד מנור, מיום 16.2.76, המופנה לחברת עמידר, ממנו עולה, לכאורה, כי הנכס שוחרר "במלואו" ע"י הנתבע כבר ביום 1.8.74 (להלן – מכתב מנור). בעת הדיון בערעור, הסכים הנתבע, בהמלצת בית המשפט העליון, כי סוגיה זו טעונה בירור חרף ההסדר הדיוני שהושג, והדיון הוחזר לבית משפט זה על מנת ש"כל צד יוכל להציג לעניין זה ולעניין זה בלבד ראיות ככל שימצא לנכון". בכפוף לכך, נדחה הערעור.

4. הצדדים הגישו, אפוא, את ראיותיהם והעלו את טיעוניהם בסוגיה שבדיון. טענת התובע היא, כי הנכס שוחרר ע"י הנתבע (להלן – האפוטרופוס) כבר בשנות השבעים ואיננו עוד בבחינת "נכס נפקד". האפוטרופוס טוען מנגד, כי הנכס מעולם לא שוחרר, כמשמעות מונח זה בחוק נכסי נפקדים, אלא הועבר לניהול מר אחמד מוחמד חלאק, מיופה כוחם של בני הזוג אלמוגרבי, בהתאם לסמכותו של האפוטרופוס.

5. לאחר שבחנתי את הראיות ואת טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הנכס לא שוחרר ע"י האפוטרופוס, לא חלקית ולא במלואו, וכי הוא עדיין בבחינת "נכס נפקד".

המסגרת הנורמטיבית

6. חוק נכסי נפקדים מתייחס בהוראותיו, הן לאפשרות שחרורו של נכס מוקנה, והן לאפשרות העברתו לניהול אחרים. ס' 4(ג)(1) לחוק קובע כי נכס מוקנה "יעמוד כנכס מוקנה כל עוד לא היה לנכס משוחרר לפי סעיף 28 או לא חדל מהיות נכס נפקד לפי סעיף 27". באשר לאופן שחרורו של נכס מוקנה קובעים ס' 28 ו-29 לחוק כדלהלן:

"28. (א) האפוטרופוס רשאי, לפי שיקול דעתו בלבד, אך בהתחשב עם הוראות סעיף 29, לשחרר נכס מוקנה, בתעודה חתומה בידו; ומשעשה כן, יחדל אותו נכס מהיות נכס נפקד, וכל זכות שהיתה לאדם באותו נכס ערב הקנייתו לאפוטרופוס תחזור אל אותו אדם או אל מי שבא תחתיו.
(ב) האפוטרופוס רשאי להתנות עם אדם המבקש ממנו שישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א) שבשעת מתן תעודה כאמור יהיה נכס אחר לנכס מוחזק. הסכים האדם לתנאי וניתנה התעודה כאמור, נעשה הנכס האחר לנכס מוחזק.
(ג) מכר האפוטרופוס נכס מוקנה, נעשה הנכס שנמכר משוחרר ועובר לבעלות הקונה ואילו התמורה שקיבל האפוטרופוס נעשית נכס מוחזק; היה הנכס המוקנה שעבוד הניתן לביטול וביטלו האפוטרופוס בתמורה, או זכות הניתנת לוויתור וויתר האפוטרופוס עליה בתמורה, נעשית התמורה נכס מוחזק בשעת הביטול או הוויתור, הכל לפי הענין".

"29. האפוטרופוס לא ישתמש בסמכויותיו לפי סעיף 27(ב) או סעיף 28 אלא אם באה על כך, בכל מקרה ומקרה או לגבי סוג מסויים של מקרים, המלצה של ועדה מיוחדת שתמונה על ידי הממשלה. הודעה על מינוי ועדה כזאת תפורסם ברשומות".

מקבץ הוראות אלה מקנה לאפוטרופוס את הסמכות להורות על שחרור נכס מופקד, לאחר קבלת המלצתה של הועדה המיוחדת שהוקמה לפי ס' 29 לחוק (וראו ע"א 8481/05 לולו נ' האפוטרופוס על נכסי נפקדים, ניתן ביום 28.2.07, בג"ץ 4713/93 גולן נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מח(2) 638, בע' 641, בג"ץ 518/79 קוקרן נ' הועדה לפי ס' 29 לחוק נכסי נפקדים, פ"ד לד(2) 326). סיום תהליך השחרור הוא בחתימת האפוטרופוס על תעודה המעידה על שחרור הנכס. רק אז הופך "הנכס המוקנה" ל"נכס משוחרר".

7. החוק מאפשר לאפוטרופוס להעביר נכס מוקנה לניהולם של אחרים. לענין זה קובע ס' 3(ב) לחוק כי "האפוטרופוס רשאי למנות סוכנים להנהלת נכסים מוחזקים בשמו ולקבוע ולשלם את שכר טרחתם". ס' 7 לחוק מוסיף וקובע כדלהלן:
"(א) האפוטרופוס ישמור על הנכסים המוחזקים, בעצמו או על ידי אחרים בהסכמתו.
(ב) האפוטרופוס רשאי, בעצמו או על ידי אחרים בהסכמתו בכתב, להוציא את כל ההוצאות ולהשקיע את כל ההשקעות הדרושות לשמירת נכס מוחזק, להחזקתו, לתיקונו, לפיתוחו, או למטרות אחרות כיוצא באלה."

הוראות אלה מאפשרות לאפוטרופוס להעביר נכס מוקנה להחזקתם ולניהולם של אחרים, ואף לקבוע את שכרם.

הבחינה העובדתית

8. התובע טוען, על יסוד מכתב מנור, כי הנכס שוחרר במלואו כבר ביום 1.8.74. נוכח עשרות השנים שחלפו מאז, אין בנמצא מי שיעיד על הדברים מידיעה אישית וגם ממלאי כהונת האפוטרופוס שנתנו החלטותיהם בעניינו של הנכס, כבר אינם בין החיים. לפיכך, שני הצדדים נסמכים, למעשה, על מסמכים היסטוריים שמקורם בתיק האפוטרופוס לנכסי נפקדים. התובע אוחז בשני מסמכים המעידים, לטענתו, על שחרור הנכס ע"י האפוטרופוס: מכתב מנור (נספח י"ק12ב), ומכתב עמידר לאפוטרופוס מיום 7.12.72 (נספח י"ק12א). האפוטרופוס הציג מצדו שורה של מסמכים, רצופים בעיקרם, מן השנים 71 - 76, המעידה, לטענתו, כי הנכס לא שוחרר אלא רק הועבר לניהול. בחינת כלל המסמכים, לרבות שני מסמכי התובע, לפי סדרם הכרונולוגי, מובילה למסקנה הברורה כי הנכס מעולם לא שוחרר, כי ביום 1.8.74 הועבר הנכס לניהולו של מר מחמד אחמד חלאק, מיופה כוחם של בני הזוג אלמוגרבי, וכי מינוח "השחרור" בו נעשה שימוש במכתב מנור, מקורו בטעות.

המסמכים ההיסטוריים

9. על מנת שניתן יהיה לקבל את התמונה המלאה על השתלשלות העניינים בעניינו של הנכס, אסקור את המסמכים ההיסטוריים, הן אלה שהוגשו ע"י התובע והן אלה שהוגשו ע"י האפוטרופוס, לפי סדרם הכרונולוגי:

א. במכתבו מיום 12.11.71 פונה עו"ד נסים פנירי לאפוטרופוס, בשם מרשו מחמד אחמד חלאק, מיופה כוחה של אלינור אלמוגרבי, בבקשה לקבל לידיו את ניהולו של הנכס:

"בידי מרשי יפוי כח החתום ע"י גב' אלינור אל מוג'רבי בעלת מחצית בנין סיטי הוטל שבו היא מייפה את כוחו של מרשי לנהל את עניני הרכוש הנ"ל. יפוי הכוח חתום בפני הקונסוליה הישראלית בגרמניה.
...
מרשי מבקש למסור לידו את ניהול הנכס הנ"ל ולשלם לו את כל הסכומים המגיעים לו בגינו מיום תפיסתה על ידכם ועד ליום שחרורו" (נספח י"ק11א. הטעות במקור).

ב. במכתב תשובתו מיום 5.1.72, משיב האפוטרופוס, עו"ד ש' שפירא, לעו"ד פנירי, כדלהלן:

"הנני להודיעך כי בעלי הנכס הם נפקדים והנכס שבנדון מוקנה לאפוטרופוס וקיים חוזה שכירות בין "עמידר" בע"מ ובין המלון "סיטי הוטל" הנמצא בנכס שבנדון. למכתבך הנ"ל לא צרפת יפוי כח כפי שציינת..." (נ/1).

בהמשך המכתב נדרש עו"ד פנירי להמציא לאפוטרופוס מסמכים שיאפשרו דיון בבקשתו.

ג. במכתב נוסף מיום 21.8.72 לאפוטרופוס, כותב עו"ד פנירי:

"מצ"ב אני מעביר לכם עפ"י בקשתכם כתב ערבות ושפוי שנחתם ע"י מרשי מוחמד אחמד חלאק מוגרבי ביום 17.8.72.
אני מבקש מכם לשחרר את הנכס הנ"ל וכן לשלם למרשי את דמי השכירות שהשתלמו בעדו במשך כל התקופה מאז מלחמת ששת הימים ועד היום..." (נספח י"ק11ב).

למכתב עו"ד פנירי צורף "כתב ערבות ושיפוי", חתום ע"י מוחמד אחמד חלאק מוגרבי, מיום 17.8.72. במבוא לכתב הערבות נרשם: "הואיל וביקשתי מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים...למסור לי את הנהלת הנכס הידוע כחלקה... והואיל והאפוטרופוס הסכים לבקשתי למסור לי את הנהלת הנכס הנ"ל..." (נ/2).

ד. במכתבו מיום 13.11.72 כותב האפוטרופוס לעו"ד נסים פנירי, כדלהלן:

"בתשובה למכתבך מיום 21.8.72, הנני להודיעך כי אני מסכים להתיר למרשך, מר אחמד מוחמד חלק לפעול לפי היפוי כח שנחתם לטובתו, על ידי הגב' אלינור אלמוגרבי, נפקדת... לקבל דו"חות ומחצית ההכנסות הנקיות של הנכס שבנדון, מאת חברת עמידר בע"מ החל מ-1.4.72.
כידוע לך הנכס שבנדון כולל חלקה של הגב' אלינור אל מוגרבי מנוהל כנכס ניפקד על ידי חברת עמידר בע"מ ירושלים" (נספח ר"ב9).

ה. ביום 4.12.72 פונה שוב עו"ד נ' פנירי, בשם מרשו מחמד אחמד חלאק, לאפוטרופוס, בענין הנכס, כדלהלן:

"1. אתם שיחררתם את מחצית הנכס הנ"ל השייכת לגב' אלינור אל מוגרבי והתרתם למרשי לפעול עפ"י יפוי הכח שהנ"ל חתמה לטובתו.
2. בידי מרשי נמצא כיום יפוי כח מיום 8.9.1972 החתום ע"י עבדללה אל מוגרבי הבעלים של מחצית הנכס הנ"ל שבו הוא מייפה את כוחו של מרשי לנהל את עניני הרכוש שלו בירושלים......
...
4. מרשי מבקש לשחרר את המחצית השניה של הנכס ולשלם לו את כל הסכומים המגיעים לו בגינו מיום תפיסתו על ידכם ועד ליום שחרורו" (נספח ר"ב7).

ו. במכתבו מיום 13.12.72, משיב האפוטרופוס, עו"ד ש' שפירא, לעו"ד פנירי כדלהלן:

"בתשובה למכתבך מיום 4.12.72 הנני להודיעך כי טרם שחררתי לגב' אלינור אלמוגרבי את חלקה בנכס שבנדון. התרתי רק למיופה כוח שלה לקבל מאת חברת עמידר בע"מ את מחצית ההכנסות הנקיות של הנכס הנ"ל.." (נספח ר"ב8)

בהמשך מתבקש עו"ד פנירי להמציא לאפוטרופוס מסמכים שונים על מנת שניתן יהיה לדון בבקשתו.

ז. במקביל, ביום 7.12.72 פונה עמידר לאפוטרופוס בענין הנכס, במכתב עליו נסמך התובע, כדלהלן:

"קיבלנו פנייה מעו"ד נ. פנירי, הטוען כי חלק מהנכס שוחרר לטובת מרשו אחמד מוחמד חלאק.
נבקשך להורות לנו כיצד לנהוג במקרה הנ"ל" (נספח י"ק12א).

במענה למכתב זה, כותב מר שקרג'י, בשם האפוטרופוס, לעמידר, ביום 19.12.72, כדלהלן:

"בתשובה למכתבך....הנני ממציא לך העתק מכתבנו אליכם מיום 13.11.72, המדבר בעד עצמו" (נ/3).


ח. במכתבו לעו"ד פנירי מיום 14.7.74 מודיעו האפוטרופוס, עו"ד ש' שפירא, כדלהלן:

"בהמשך להתכתבותנו בנדון הנני להודיעך כי אני מסכים להתיר למרשיך מר אחמד מוחמד תלן לנהל את הנכס שבנדון, ולפעול לפי היפוי כח שנחתם לטובתו על ידי מר עבדללה מוגרבי – בפני הקונסול הירדני בגרמניה....וזאת כפוף לכתב ערבות שחתם מרשיך ביום 17.8.72 שאושר על ידך.
חברת עמידר בע"מ תפסיק לטפל בניהול הנכס הנ"ל החל מ-1.8.74 והנהלתו תימסר למרשיך הנזכר לעיל" (נספח ר"ב10. השגיאה במקור).

ט. בתשובה למכתבו של האפוטרופוס מיום 14.7.74, משיב עו"ד פנירי ביום 26.7.74:

"קבלתי את מכתבכם הנ"ל והריני לציין כי הבקשות להתיר למרשי לנהל את הנכס ו/או לקבל את ההכנסות ממנו הוגשו אליכם בשנים 1971 ו-1972 ואתם אף אישרתם למרשי קבלת דו"ח על הכנסות ומחצית הכנסות המלון החל מיום 1.4.72.
על כן אבקשכם להורות לחברת עמידר תשלום המחצית השניה של הכנסות המלון החל מיום 1.4.72 ועד ליום מסירת המלון לניהולו של מרשי." (נ/4).

בשולי מכתב זה הורה האפוטרופוס, בכתב יד, למר שקרג'י, אז אחד מעובדי האפוטרופוס, "נא לדרוש מעמידר בע"מ להמציא למבקש דו"ח על הכנסות והוצאות וכן את יתרת ההכנסות החל מיום 1.8.74".

י. ואכן, במכתב האפוטרופוס, עו"ד שפירא, לעו"ד פנירי, מיום 6.8.74, כותב האפוטרופוס:

"בתשובה למכתבך מיום 26.7.74 הנני להודיעך כי התרתי למר אחמד מוחמד חלק לנהל מחצית הנכס הנ"ל עפ"י היפוי כח שנחתם לטובתו ע"י עבדאללה מוגרבי החל מיום 1.8.74.
לאור הנ"ל אין מקום להעביר למרשך הנ"ל כספים שנגבו ע"י עמידר בע"מ מהנכס שבנדון לפני התאריך 1.8.74" (נ/5).

יא. במכתבו של עו"ד פנירי לאפוטרופוס מיום 17.12.74 בעניינו של הנכס, כותב פנירי:

"בהתאם למכתבכם מיום 14.7.74 נמסר הנכס הנ"ל לניהולו של מרשי אחמד מחמד חלאק.
עפ"י מכתבכם מיום 13.11.72 אתם התרתם למרשי הנ"ל לקבל דו"חות ומחצית ההכנסות הנקיות של הנכס הנ"ל החל מיום 1.4.72.
מאז מכתבכם זה ועד היום קיבל מרשי באמצעותי מחצית מהכנסות הנכס לתקופה מיום 1.4.72 עד 31.12.72 בלבד והוא זכאי לקבל מחצית ההכנסות לתקופה מיום 1.1.1973 ועד 31.7.74..." (נספח ר"ב11).

יב. במכתב האפוטרופוס, עו"ד י' מנור, לעמידר, מיום 16.2.76, עליו נסמך התובע (מכתב מנור) כותב האפוטרופוס בעניינו של הנכס:

"מצ"ב צילום דו"ח הכנסות של מחוזכם בירושלים לתקופה 1.8.67- 31.3.74.
הנכס הנ"ל היה נכס נפקד במלואו עד 31.3.72 החל מ-1.4.72 עד 31.7.74 היה הנכס 50% נפקד. ומ-1.8.74 שוחרר הנכס במלואו.
בהתאם לדו"ח הנ"ל, הכנסות הנכס בתקופה 1.4.72 – 31.7.74 מסתכמים בסך של ...
לאור האמור לעיל נבקשכם להחזיר למר נסים פנירי –עו"ד בא כח מר מומחמד אחמד חלאק סך של 10,429 ל"י ולהודיענו על החזרת הסכום הנ"ל" (נספח י"ק12ב).

יג. ואחרון, במכתב האפוטרופוס, מר א' שקרג'י, מיום 28.5.92 המופנה לעו"ד משה מוסק, ב"כ התובע, כותב האפוטרופוס:

"מצ"ב הנני ממציא לך כתב ערבות ושיפוי שנחתם ע"י מר מוחמד אחמד חלאק מוגרבי מיום 17.8.72. כמו-כן הנני ממציא לך צילום מכתבנו, מיום 13.11.72, המדבר בעד עצמו.
צר לי לציין, שעד כה לא נתקבל במשרדי דו"ח על הכנסות והוצאות הנכס הנ"ל כפי שמתחייב מסעיף 7 של כתב הערבות הנ"ל.
כידוע לך, הנכס הנ"ל הוא נכס נפקד המוקנה כחוק לאפוטרופוס לנכסי נפקדים.
אודה בעד המצאת הדו"ח ואבקשך להודיעני מי מחזיק בנכס הנ"ל היום" (נספח י"ק13ב).


10. לא הבאתי את כל המכתבים שהוצגו, לפי סדרם, אלא כדי להמחיש כי התמונה העולה מהם עקבית, ברורה ואינה נתונה לפרשנות. חלופת מכתבים זו מעלה כי הנכס לא שוחרר ע"י האפוטרופוס, לא חלקית ולא באופן מלא. עוד היא מעלה כי הנכס נוהל ע"י עמידר, כי בשנת 1972 התיר האפוטרופוס למיופה כוחם של בני הזוג אלמוגרבי לקבל מחצית מן "ההכנסות הנקיות" של הנכס החל מיום 1.4.72, ובהמשך העביר את הנכס לניהולו של מיופה הכוח החל מיום 1.8.74. לאורך כל ההליכים, הבהיר האפוטרופוס, עו"ד שפירא, אשר קיבל את ההחלטות, כי אין בהחלטות אלה משום שחרור הנכס אלא רק העברתו לניהול מר חלאק. העובדה שהנכס הועבר לניהול, ולא שוחרר, עולה גם ממכתבו של עו"ד פנירי, בא כוחו של חלאק, לאפוטרופוס, מיום 17.12.74, מועד המאוחר למועד השחרור הנטען (1.8.74). תמצית עובדות אלה נמסרה לבא כוחו של התובע, עו"ד משה מוסק, כבר בתחילת שנות התשעים.

11. מסקנה נוספת העולה מן המסמכים היא, כי המינוח בו נעשה שימוש במכתב מנור, יסודו בטעות. הדבר נובע, לא רק מהשתלשלות העניינים כפי שהיא עולה מן המכתבים, אלא גם מן המועדים המצוינים במכתב מנור כמועד שחרור מחצית הנכס (1.4.72), ומועד השחרור המלא (1.8.74). מועדים אלה תואמים את מועד העברת מחצית הכנסות הנכס למיופה הכוח (1.4.72) ומועד העברת הנכס לניהול מיופה הכוח, לרבות הזכות לקבלת מלוא הכנסותיו (1.8.74).

12. תמיכה נוספת במסקנה כי הנכס לא שוחרר, טמונה בעובדה שלא ננקטו ביחס לנכס הפעולות המתחייבות מן החוק בעת שחרורו של נכס מוקנה. לא נתקיים כל דיון בפני הועדה המיוחדת לפי ס' 29 לחוק נכסי נפקדים, ולא נתקבלה המלצתה ביחס לשחרור הנכס. אף לא הוצאה תעודת שחרור חתומה ע"י האפוטרופוס, כמתחייב מס' 28(א) לחוק. משכך, ובהתאם להוראות החוק, נותר הנכס בגדר "נכס מוקנה". ויודגש, האפוטרופוס הוכיח, במסמכים שנלוו לתצהירו, כי הוראות חוק אלה אכן יושמו גם בתחילת שנות השבעים, התקופה הרלבנטית בענייננו, וכי נכסים מוקנים שוחררו לאחר קבלת המלצת הועדה המיוחדת והוצאת תעודה המעידה על שחרור הנכס (וראה הנספחים לתצהיר האפוטרופוס רונן ברוך). הדבר עולה גם מפסקי הדין מן התקופה הרלבנטית (בג"ץ 518/79, שם, בג"ץ 721/79 שוקרי נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד לד(4) 201). האפוטרופוס אף הראה בתצהירו כי מסירת נכס מוקנה לניהול היה מהלך רווח בתקופה הרלבנטית, ונעשה בו שימוש לא אחת ע"י האפוטרופוס.

13. סוף דבר, יש לקבוע כי הנכס לא שוחרר ע"י האפוטרופוס לנכסי נפקדים, וכי עודו "נכס נפקד". בשולי פסק הדין יוסף, כי התובע גם לא טען בכתב תביעתו כי הנכס שוחרר ע"י האפוטרופוס, אלא כי הכרזתו כנכס נפקד נעשתה שלא כדין.

התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪.


רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון