סדר דין מקוצר מכוח חשבוניות

סדר דין מקוצר מכוח חשבוניות
לפניי מונחת בקשת המבקשת למחיקת כותרת, תגובת המשיבה לבקשה ותשובת המבקשת לתגובה.
ביום 15.03.2012 דחתה כב' הרשמת (כתוארה אז) ורדה שוורץ את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן.
ביום 25.03.2012 הגישה המבקשת בקשת רשות להתגונן, אשר נקבע בה דיון ליום 02.07.2012 בפני כב' השופטת הבכירה יעל אחימן.

להלן יוצגו עיקרי טענות המבקשת, כפי שאלה עולים מבקשתה ומתשובתה לתגובת המשיבה:


המבקשת טוענת, כי תביעת המשיבה כנגדה אינה מסוג התביעות הראויות להידון בהליך של סדר דין מקוצר ויש למחוק את הכותרת של התביעה, שכן חלק חלק ניכר מתביעת המשיבה כנגדה אינו מכוח חוזה או התחייבות של המבקשת כלפי המשיבה. לכן הדבר עומד בניגוד לתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א")
תביעת המשיבה הינה לקבלת סך של 168,967 ₪. המבקשת מפנה לנספח 5 לכתב התביעה וטוענת, כי בנוסף לקרן החוב הנטענת בסך של כ-147,779 ₪, צירפה המשיבה דרישה לתשלום ריבית פיגורים בשיעור של 10.75% בסכום כולל של כ-16,255 ₪.
לדרישה לתשלום ריבית הפיגורים הנ"ל אין כל זכר בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים.

באשר לכך טוענת המבקשת, כי מעיון בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים עולה כי ההתחייבות הנטענת לה הינה לתשלום חשבונות ייצור ופרסום, אשר ישולמו בתנאי תשלום של "שוטף + 30 יום" מהמועד בו תומצא למבקשת חשבונית.


כאמור, אין בהסכם זה כל התחייבות של המבקשת לתשלום ריבית פיגורים, ולא בשיעור של 10.75% כנדרש. בכתב התביעה המשיבה כלל אינה טוענת לקיומה של התחייבות של המבקשת לתשלום ריבית פיגורים, ואין היא נותנת הסבר כלשהוא מדוע על המבקשת לשלם לה ריבית פיגורים בשיעור כזה או אחר. לפיכך, טוענת המבקשת כי התביעה לסך של 16,255 ₪ אינה נסמכת על חוזה או התחייבות שלה כלפי המשיבה. על התביעה כולה להסתמך על פי החוזה ולהיות מוגשת על פיו, ולא ניתן לצרף בה עילה שאינה ראויה לעיון בסדר דין מקוצר, גם אם מדובר בסעד נלווה לתביעה העיקרית.
עוד טוענת המבקשת, כי כעולה מנספח 5 לכתב התביעה, כל סכום התביעה שאינו בגין ריבית פיגורים בלתי מוסכמת, הינו בגין חשבונות עסקה מס' 10032, 10041, 10043 ו-20005.
עיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה מלמד כי אין המדובר בחשבוניות מס אלא במסמכים המכונים על-ידי המשיבה כ"חשבונות עסקה" בלבד, שעה שבהתאם להסכם שבין המבקשת למשיבה, נספח 3 לכתב התביעה, תנאי התשלום למשיבה על-ידי המבקשת הינם "שוטף + 30" מקבלת חשבונית מס.
המבקשת מדגישה כי המשיבה צירפה לכתב התביעה חשבוניות מס אחרות, אשר לטענת המשיבה עצמה, שולמו על-ידי המבקשת, דבר המלמד בעליל כי המשיבה מבדילה בין חשבונות עסקה לבין חשבונית מס.
המשיבה אינה מצרפת לתביעתה כל מסמך המלמד על התחייבות כלשהי של המבקשת כלפיה לתשלום על-פי מסמכים המכונים "חשבונות עסקה", כך שאין במסמכים שצורפו לכתב התביעה כדי לענות על הדרישות המקדמיות שבתקסד"א להגשת תביעה בהליך של סדר דין מקוצר.
הלכה פסוקה היא כי די בכך שחלק כלשהו מהתביעה, אפילו עילת תביעה חליפית, אינו בר תביעה בהליך של סדר דין מקוצר כדי שהתביעה לא תהא כשירה להתברר בהליך זה, וכדי להביא למחיקת הכותרת.
לא זו אף זו, התביעה אינה עונה על דרישת הכתב הקבועה בתקנה 202(1) לתקסד"א, שכן היא אינה נסמכת על מסמכים בכתב שיצאו תחת ידי המבקשת, אלא על חשבונות עסקה (או למצער חשבוניות מס אחרות) שהוצאו על-ידי המשיבה ואשר אינן חתומות או מאושרות על-ידי המבקשת או מי מטעמה. המבקשת מביאה את דבריו של כב' השופט (בדימוס) אורי גורן בספרו, לפיהם מסמך הנעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה.
בהסתמך על אותה הלכה שהביאה המשיבה בתגובתה, הלכת הילולים [ע"א 886/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188], טוענת המבקשת כי דרישת הכתב צריכה להתייחס לא רק לקיום החוזה או ההתחייבות המהווים חלק מהעילה, אלא לתביעה עצמה.

אין די בצירוף הסכם התקשרות המסגרת בלבד בענייננו, ועל-מנת שהמשיבה תוכל לבסס את תביעתה בסדר דין מקוצר, היה עליה להמציא ראיות בכתב, חתומות על-ידי המבקשת או מאושרות על-ידה, באשר לחיוב הכספי הנתבע, ולא די בצירוף חשבונות עסקה שיצאו תחת ידי המשיבה ושלא אושרו על-ידי המבקשת.


בתי-המשפט קבעו לא אחת, כי מקום בו תובענה נסמכת על חשבוניות או תעודות משלוח, אשר לא נחתמו על-ידי הנתבע ואף לא נטען כי נחתמו על-ידי הנתבע, אין התובענה כשירה להידון בסדר דין מקוצר, ולא די בהתחייבות כללית בכתב של הנתבע לתשלום לתובע.
המבקשת מצטטת את החלטתו של כב' בית-המשפט בת.א. (ת"א) 125321/01 פנטהאוז חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' קטיף חרושת מתכת בע"מ, תק-של 2002(4), 10586, בעניינה של תביעה שנסמכה על חשבונות שהוצאו על-ידי המשיבה-התובעת באותו עניין, לאמור:

"המשיבה נסמכת בסיכומה שבכתב על החוזה כ"ראשית ראיה בכתב", ברם, ידועה היא ההלכה כי מסמך בכתב יוגש במידה שחתום הוא ע"י הנתבע ולא סגי בהפנייה ל"חשבונות עסקה" אשר הינם מסמכי כמויות שנערכו כולם במשרדי המשיבה – מבלי שיש על חשבונות עסקות מרובים אלו אישור שבכתב של בעל תפקיד כלשהו אצל המבקשת".



עיון בסעיף 12 לתגובת המשיבה מלמד, כי אין בידיה מסמכים שיצאו תחת ידי המבקשת והתומכים בדרישותיה הכספיות. אף המשיבה אינה טוענת לקיומם של מסמכים שכאלו, והיא מאשרת כי פרט ל"הסכם ההתקשרות" הנטען, יתר המסמכים הינם תכתובות וחשבונות שיצאו על-ידי המשיבה בלבד.
לאור האמור בבקשתה ובתשובתה, מבקשת המבקשת למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר", מאחר והכתרה זו נעשתה שלא כדין.


להלן יובאו עיקרי טענותיה של המשיבה, כפי שהועלו בתגובתה לבקשה למחיקת כותרת:


המשיבה טוענת, כי היא עמדה בכל דרישות הדין והתובענה דנן מתאימה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.
כמו כן, מבקשת המשיבה לאפשר לה לחקור בחקירה נגדית את המצהירה מטעם המבקשת במסגרת הדיון שנקבע בבקשת הרשות להגן ליום 02.07.2012.
המשיבה טוענת, כי כתב התביעה מפרט את הסכום שנתמך בהסכם בכתב והינו "סכום קצוב". תביעה כזו ראויה להידון בסדר דין מקוצר, ועל כן אין מקום לבקשת המבקשת למחיקת הכותרת.
עיקר טענותיה של המבקשת מתבססות בעיקרן על הטענה של היעדר ראיה מספקת בכתב. המשיבה מדגישה, כי בטענתה זו המבקשת נמנעה מלהתייחס לעובדה שלכתב התביעה צורף הסכם ההתקשרות, אשר נחתם על-ידי שני הצדדים ובגין הפרתו קמה התובענה דנן.
עפ"י ההלכה הפסוקה, הדרישה הקבועה בתקנות 202-203 לתקסד"א לראיות בכתב בהליך של סדר דין מקוצר, הינה מקלה ומדובר בדרישה מינימלית בלבד, ואין הראיה חייבת להיות ראיה למלוא עילת התביעה.
עוד עפ"י הפסיקה, טוענת המשיבה כי אם הוכח קיומו של חוזה בראיה בכתב, כשרה התביעה על הפרתו לבוא לפני בית-המשפט בסדר דין מקוצר.
הפסיקה הקלה את התנאי לראיה בכתב בקובעה, כי כאשר יש בידי התובע ראיה בכתב על עשיית ההסכם וקיומו, מותר לו לתבוע בסדר דין מקוצר לא רק את אותן תביעות שהזכות קבועה בהסכם עצמו, כי אם גם את כל אותן התביעות הנובעות מהפרתו או מסיכולו של ההסכם.
במצב דברים זה, ברי כי התובעת-המשיבה עמדה בדרישת הכתב.
המשיבה מדגישה, כי לכתב התביעה צורפו שלל ראיות המעידות על המערכת החוזית שבין הצדדים והפרתה על-ידי הנתבעת-המבקשת, כמפורט להלן:
לכתב התביעה צורף הסכם ההתקשרות נשוא התביעה, כאשר זה חתום על-ידי שני הצדדים להסכם;
לכתב התביעה צורפו תכתובות, אשר חלקן יצאו מידי המבקשת לעניין הדרישה לתשלום החוב;
לכתב התביעה צורפו העתקי החשבוניות השונות, אשר נשלחו לנתבעת בגין החוב.
אשר על כן, ברי כי התביעה מבוססת בראיות בכתב, שיש בהן כדי לבסס כל אחת ואחת מהטענות המועלות במסגרתה.
באשר לטענת המבקשת בעניין ריבית הפיגורים, טוענת המשיבה כי במסגרת תכתובת דוא"ל ענפה בין הצדדים, כפי שאף עולה מנספחי כתב התביעה, דו"ח חישוב ריבית פיגורים נשלח מספר פעמים לנתבעת-המבקשת, אשר בתחילה לא הכחישה את זכאותה של התובעת-המשיבה לריבית זו. כמו כן, מדובר בסעד שהינו נלווה ונספח לתביעה העיקרית, ומשכך אין בו כדי לפגום מהתאמתה של כלל התביעה לדיון במסגרת סדר דין מקוצר.
לאור האמור, טוענת המשיבה כי תביעתה, על כל רכיביה, עומדת בכלל התנאים הנדרשים ומתאימה להידון בהליך של סדר דין מקוצר, ודין הבקשה למחיקת הכותרת להידחות.


לגופו של עניין


בעיקרן, טענותיה של המבקשת בבקשתה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" עוסקות בדרישותיה של תקנה 202 לתקסד"א, הקובעת:


"202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:


תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות –
מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב; ... ".




נראה, כי ניתן לחלק את טענותיה של המבקשת לשתי סוגיות מרכזיות; סוגיה אחת הדנה בטענות, לפיהן עילת התביעה לא נובעת מכוח חוזה או התחייבות של המבקשת כלפי המשיבה. השנייה – היעדר ראיה בכתב לעילת התביעה, כנדרש מתקנה 202(1)(א) לתקסד"א. על סמך זאת, טוענת המבקשת כי תביעת המשיבה אינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.
באשר לטענות המבבקשת הנוגעות להיעדר ראיה בכתב, המבקשת סומכת טענותיה על כך, שבכתב התביעה מבססת המשיבה את דרישתה לתשלום החוב על חשבונות עסקה ולא על חשבוניות מס, בניגוד לאמור בהסכם. המבקשת אינה חתומה על חשבונות עסקה אלה. מדובר במסמכים שהונפקו על-ידי המשיבה, ואשר לא אושרו על-ידי המבקשת או מי מטעמה. על סמך זאת, טוענת המבקשת כי חשבונות עסקה אלה אינן מחייבות אותה.
המבקשת אכן אינה חתומה על חשבונות עסקה אלה, ואין בנמצא הסכמה אחרת שלה על גבי מסמכים אלה. עם זאת, אין צורך בשלב זה כי המשיבה תצביע על הסכמת המבקשת באשר לכל חשבון וחשבון או באשר לכל מסמך ומסמך. די לנו בהסכם הכולל, הנושא את חתימת המשיבה, ואשר חל גם על החשבונות המופקים מכוחו.
בשלב זה אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב, ודי ב"ראשית ראיה" [אורי גורן אורי סוגיות בסדר דין אזרחי 396-397 (מהדורה עשירית, 2009)]. ההסכם שצורף לכתב התביעה אכן מהווה "ראשית ראיה" מספקת, המביעה את הסכמת הצדדים באשר לחיובים ביניהם ולחיובים העתידיים שייווצרו בעקבותיו. בעניין זה מספיקה חתימת המבקשת על הסכם המסגרת, ואין צורך בחתימה ספציפית על אותם חשבונות הנגזרים ממנו.
יפים בעניין זה דבריו של המלומד בר אופיר בספרו [דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 73 (מהדורה שישית, 2000)]:

"הראיה שבכתב, אשר דרושה לפי תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה לכך. הכלל הוא כי ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר ... בטענה שהחוזה הופר (למרות שההפרה איננה מוכחת בכתב) ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות. כאשר קיים חוזה-מסגרת המפורט דיו בין ספק לבין לקוחו ובגדרו סופקה סחורה ללקוח – אין צורך בראיה קונקרטית בכתב לגבי העסקה המיוחדת המשמשת יסוד לתביעה" [ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 735]".





לאור דברים אלו מקובלת עלי גם גישתה של המשיבה לגבי סוגיית הריבית. הריבית הנתבעת, אמנם אינה מפורטת בהסכם שבין הצדדים, אך היא איננה עילת תביעה נפרדת והיא אכן רכיב נלווה שנדרש תשלומו בעקבות הפרת ההסכם הנטענת לאי תשלום בגין אספקת הסחורה. לפיכך מדובר בחלק של אותה עילת תביעה. על כן לאור הפסיקה שצוטטה בסעיף 33 לעיל, לפיה אין צורך כי הראיה שבכתב תכלול את מלוא עילת התביעה, הרי שאין צורך בשלב זה לצרף ראיה בכתב לגבי מנגנון הריבית. באם בפי המבקשת טענות כי הצדדים לא הסכימו ביניהם על מנגנון ריבית זה או אחר, אם בכלל, עליה להעלותן במסגרת בקשת הרשות להגן, אך אין למחוק את הכותרת.
לאור כל האמור לעיל, דין בקשתה של המבקשת למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" להידחות, והתביעה תמשיך ותתנהל עפ"י סדר דין זה.
המבקשת תישא בהוצאות הבקשה ותשלם למשיבה בגינן סך של 3,000 ₪. המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ב, 29 יוני 2012, בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוצאת חשבוניות פיקטיביות

  2. מכירת חשבוניות פיקטיביות

  3. פרטים שיש לכלול בחשבונית

  4. זכות קיזוז נזקים מחשבונית

  5. קניית חשבוניות פיקטיביות

  6. ניכוי מס חשבונית שלא כדין

  7. סדר דין מקוצר מכוח חשבוניות

  8. חשבונית מס כדין - נטל ההוכחה

  9. הוצאת חשבונית ללא תשלום בפועל

  10. חשבוניות פיקטיביות של בן משפחה

  11. תביעה על סמך חשבונית שלא שולמה

  12. הוצאת חשבונית אחת למספר עסקאות

  13. כפל מס בגין חשבונית מס פיקטיבית

  14. עונש על הוצאת חשבוניות פיקטיביות

  15. פסילת ספרים בגין אי הוצאת חשבונית

  16. הוצאת חשבוניות על עבודה שלא נעשתה

  17. הוצאת חשבונית מס שלא כדין וכפל מס

  18. מרמה תוך שימוש בחשבונית של צד שלישי

  19. הוצאת חשבוניות פיקטיביות על ידי יועץ מס

  20. אי הוצאת חשבונית על סכום נמוך - 10 ש''ח

  21. הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות במיליוני שקלים

  22. מכירת דלק גנוב ואי הוצאת חשבוניות בתחנת דלק

  23. אי יכולת לקזז מע"מ ללא חשבונית מתשלום למלכ"ר

  24. קיזוז מע''מ - חשבונית מס עסק מהרשות הפלסטינית

  25. צורפה חשבונית מס כאשר המילה "קבלה" נמחקה ממנה

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון