המערער חולק על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 27.7.10 (להלן: "הועדה העליונה") אשר קבעה, לאור החלטת הועדה מן הדרג הראשון כי למערער נותרה נכות כדלקמן: "א. 5% לפי סעיף 41(א)(ד) - מצב לאחר ניתח לייצוב הכתף, פעולת הזרוע טובה. ב. 1% לפי סעיף 75(א)(2) - צלקת בקדמת הכתף". רקע כללי: 1. המערער שרת בצ.ה.ל. כלוחם וכקצין בחטיבת הצנחנים. במהלך שירותו הצבאי נפצע המערער בכתפו הימנית, פציעה שגררה לאחריה ניתוח מורכב והליך שיקום ארוך ואינטנסיבי. כתוצאה מהאמור סובל המערער מפגיעה אורתופדית בכתפו ופגימה פלסטית כאשר המחלוקת הינה האם מדובר בצלקת מכאיבה ומכערת או צלקת שהינה צלקת ניתוחית. טיעונים המערער: 2. קביעת הועדה העליונה בעניין הכתף, לפיה לאחר הניתוח פעילות הזרוע טובה, אינה יכולה לעמוד באשר מצבו של המערער אינו כך. המערער התלונן במהלך בדיקתו בוועדה העליונה על מגבלה רצינית בתנועה אשר אינה מתיישבת עם סעיף הליקוי שהותאם לו. לחילופין היה על הועדה העליונה להעניק למערער נכות לפי סעיף 41(ו)(ד'). לעניין הצלקת, טוען המערער כי מדובר בצלקת מכאיבה, והיה מקום לקבוע לו בגינה 10% נכות על פי סעיף 75(א)(2) לתקנות הנכים. כמו כן, הצלקת הינה מכערת כאמור בסיכום ביקור מיום 4.11.09 אצל ד"ר מיכל פריירייך-אסטמן, וטעותה נעוצה באי תנועה בשאלה אם מדובר בצלקת מכערת. טיעוני המשיב: 3. רופאי הועדה העליונה בדקו קלינית את המערער, ואף שמעו את תלונותיו באשר למגבלותיו וכי הפרוטוקול מדבר בעד עצמו. מדובר בתקיפת עניין רפואי ולא משפטי. הבדלי המעלות בתנועותיו של המערער הינם זעירים. מדובר במצב לאחר ניתוח לייצוב הכתף ואין מקום להתערב בקביעת הוועדה כי תפקודה הכתף טוב. אשר לצלקת. זו צלקת ניתוחית ונקבע כי הינה שטוחה, בגוון העור ללא רגישות וללא סימני גרד וללא אריתמה. קביעת הועדה העליונה: 4. המערער הסביר את תחושותיו והגבלותיו בפירוט, ואף בא-כוחו ציין לפני הועדה את מצבו ואת הסעיף בתקנות הנכים המתאים למצבו. הועדה בדקה את המערער ובחלק 2 לפרוטוקול מיום 15.7.10 נאמר: "בבדיקה - כתף ימין - ללא דלדול שרירים נראית לעין בחגורת כתפיים דלקת נית... בקדמת הכתף באורך 7 ס"מ רוחב 5 מ"מ שטוחה, בגוון העור ללא רגישות, ללא סימני גרד ללא אריתמה. טווח תנועות כתפיים כיפוף 170 מעלות לעומת 180 מעלות בשמאל באדוקציה 160 מעלות לעומת 180 בשמאל. בהטיה של 90 מעלות חיבוב פנימם 80 סיבוב חיצוני 80 מעלות זהה ליד שמאל. היקפי זרועות בשיא עוביים 27 ס"מ דו"צ ,תחושה באיזור עיצובים של עצב אקרילארי תקינה כח בחגורת כתפיים תקין, מבחן רתיעה שלילי. ברך שמאל - טווח כ - 135 (זהה לרגל ימין), יציבות תקינה (קדמית, אחורית, צידית, פנימית) סימנים מונסקאלים שליליים, היקה ירכיים 12 ס"מ מעל פיקה 47 ס"מ דו"צ, אין תפליט בברך". הרכב הועדה כלל פלסטיקאי, שני אורתופדים ונוירולוגית, והחלטת הוועדה נרשמה בחלק 5 כדלקמן: "הועדה דוחה את ערר התובע וקובעת כי הגדרת סעיף לפיו נתנה לו הכרות לכתף ימים תיאר לחלוטין את מצבו בנוגע לברך לפי הממצאים של הבדיקה נכותו תשאר בעיקר הצלקת שהגיעה למצב סופי ואיננה מכערת ואיננה מכאיבה, נכותו נשארת בעינה". דיון והכרעה: 5. הועדה העליונה בדקה את המערער בדיקה יסודית לאור כל תלונותיו בדיון, כעולה מן האמור לעיל בחלק 2, והתייחסה אליהן בבדיקה בפירוט רב, והחליטה, כמצוטט לעיל, אולם החליטה להשאיר את הנכות שנקבעה בוועדה מדרג ראשון על כנה. הגם שנימוקי הועדה חובקים שלוש שורות בלבד (במאמר מוסגר יוער, כי בטופס המובנה של פרוטוקול הועדה בדיקתה וממצאיה, יש מקום לנימוקי הועדה בהיקף של שלוש שורות בלבד, וטוב יעשה המשיב אם יורה על תיקון הטופס המובנה באופן שיוותר מקום לנימוקים בהיקף רחב יותר, ככל שנחוץ בכל מקרה ומקרה), הרי שמדובר בנושאים רפואיים - עובדתיים מובהקים, ואין כל טעות משפטית המצדיקה התערבות בהחלטתה. אפרט. ב"כ המערער ציין בדיון בוועדה את קיומו של מכתבה של ד"ר פרייריך- אסטמן, אשר נכתב חודשים רבים טרם בדיקתו של המערער על ידי הועדה (4.11.09) וכי אין הלימה בין תלונותיו של המערער לפני הועדה העליונה לבין האמור בו. אולם, כעולה מדברי ב"כ המשיב, על פני השטח אין הצלקת נראית מכערת וד"ר פרייריך היתה זקוקה לדרמסקופ על מנת למצוא "מעט אודם וקשקשת עדינה". מכל מקום בדיקת הועדה העליונה נעשתה, כאמור, חודשים רבים לאחר מכן, ואין מקום להתערב בממצאים רפואיים. 6. פסק הדין שאליו מפנה ב"כ המערער בעניין אביצור ישי נגד משהב"ט - קצין תגמולים (ע"ו 1056/09), אינו עוסק במקרה זהה, באשר שם נקבע כי הועדה עצמה קבעה כי ישנה הגבלה בתנועות וכי "פעולת הזרוע אינה טובה", ולכן תמה שם בית המשפט מדוע בחרה הועדה להפעיל את תקנה 41(ו)(4) הדנה בהגבלת תנועות. ב"כ המשיב מפנה לדברי כב' השופטת ד' גנות בע"ו 25048/03/10 אטיאס נ' משרד הביטחון אגף השיקום ק. תגמולים (מיום 28.7.10) בו נדון מקרה דומה, כדלקמן: " 7. רופאי הועדה התייחסו בהחלטתם לצלקת, וקבעי כי מדובר בצלקת ניתוחית שאיננה בולט, איננה מכערת ואיננה מפריעה תפקודית. קביעתם של הרופאים הינה קביעה המבוססת על מקצועיותם וניסיונם ברפואה, ואין כל מקום להתערב בה, מה עוד שהם בדקו אותו והתייחסו במלוא הרצינות לצלקת. 8. עוד יובהר כי המערער טען בפניי הוועדה כי הצלקת "גדולה וצורמת" וכן הבהיר כיהוא מזיע בעבודה "והצלקת מפריעה". לא ברור לי מה התכוון המערער לומר במילה "צורמת", וייתכן שהוא התכוון שהצלקת נראית בעניו מכוערת, אלא מאי? כיעורה של צלקת נבחן באופן אובייקטיבי ולא באופן סובייקטיבי, ועובדה היא שרופאי הוועדה לא מצאו שמדובר בצלקת מכערת". כך גם ברע"א 7417/10 פלוני נ' קצין התגמולים (2/11/10) נקבע מפי כב' השופט נ' הנדל, כדלקמן: "לפני הועדה הונחו חוות דעת האורטופדית של המומחה מטעם המבקש אשר הציע להכיר ב- 10% נכות לצלקת הניתוחית; החלטת הוועדה המחוזית אשר העניקה לצלקת הניתוחית דרגת נכות זמנית של 10% וטענותיו של המבקש ובא-כוחו0 אותן שטחו בפניה בסוגיה. חרף האמור, מצאה הוועדה העליונה להוריד את אחוז הנכות ל - 1%, תוך שהיא מפנה בעניין לסעיף 75(א)(1). הבסיס לכך הוא כי הצלקת איננה מפריעה תפקודית ואיננה מכוערת. סעיף 75(א)(1) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל - 1969 שעניינו "צלקות בגוף ו בגפיים", קובע כי "(1) צלקות שאינן מפריעות ואינן מכערות 1%, ואילו "(2) צלקות מכאיבות או מכערות 10%", מדובר אפוא בממצא עובדתי שבית המשפט שלערעור לא יטה להתערב בו. כל שכן, כשאמות המידה לבחינתו הן רפואיות גרידא". (שם, פיסקה 2). ובהמשך באשר לנושא הצלקת, נאמר: "באשר לטענת המבקש לפיה הוא כן טען בפני הוועדה העליונה שהצלקת מכאיבה לו - החומר שראייתי אינו תומך במסקנה זו. בית המשפט המחוזי התייחס לאמרות המבקש כפי שהועלו בפני הוועדה והדגיש כי המבקש ייחס את המונח "כאב" לכאבים ברגל בגין הפגיעה בברך ולא בגין הצלקת. ישנו היגיון בנימוק של בית המשפט לפיו לו רצה המבקש לציין כי הצלקת מכאיבה, היה אומר זאת. פסיקת בית המשפט המחוזי כאמור הינה בגדר קביעת ממצא עובדתי. בכל מקרה, וזה העיקר, אין בנימוקי הבקשה להוציא אותה מגדר המחלוקת הפרטנית ועל כן אינה עונה על המבחן למתן רשות ערעור בגלגול שלישי." (שם, שם). הנה כי כן, אין מקום להתערב בקביעות רפואיות של הוועדה העליונה, ולפיכך הערעור נדחה בזאת. המערער יישא בשכ"ט המשיב בסך 1,250 ₪. ניתן היום, ד' שבט תשע"א, 09 ינואר 2011, בהעדר הצדדים. ניתוחצבאצלקתקצין התגמולים