בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו

בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו
1. לפניי בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן:- "החוק"), שעניינה ביטול הבאתם של שיקים במניין השיקים המסורבים לצורך הגבלת חשבון הבנק של המבקש.
ואלו השיקים נשוא הבקשה שלפניי:

  1. שיק מספר 520542 בסכום 130,000 ₪, שזמן פרעונו 7.9.11.
  2. שיק מספר 520564 בסכום 200,000 ₪, שזמן פרעונו 7.9.11.
  3. שיק מספר 520563 בסכום 150,000 ₪, שזמן פרעונו 9.9.11.
  4. שיק מספר 520577 בסכום 127,200 ₪, שזמן פרעונו 9.9.11.
  5. שיק מספר 520602 בסכום 141,520 ₪, שזמן פרעונו 9.9.11.
  6. שיק מספר 520603 בסכום 141,525 ₪, שזמן פרעונו 9.9.11.
  7. שיק מספר 520575 בסכום 116,725 ₪, שזמן פרעונו 12.9.11.
  8. שיק מספר 520582 בסכום 144,985 ₪, שזמן פרעונו 12.9.11.
  9. שיק מספר 250604 בסכום 141,525 ₪, שזמן פרעונו 12.9.11.
  10. שיק מספר 520605 בסכום 141,525 ₪, שזמן פרעונו 12.9.11.
  11. שיק מספר 520606 בסכום 55,000 ₪, שזמן פרעונו 14.9.11.
  12. שיק מספר 520574 בסכום 130,000 ₪, שזמן פרעונו 18.9.11.
  13. שיק מספר 520452 בסכום 4,640 ₪, שזמן פרעונו 19.9.11.
  14. שיק מספר 520469 בסכום 21,240 ₪, שזמן פרעונו 19.9.11.
  15. שיק מספר 520586 בסכום 3,000 ₪, שזמן פרעונו 19.9.11.
  16. שיק מספר 520638 בסכום 120,060 ₪, שזמן פרעונו 19.9.11.
  17. שיק מספר 520394 בסכום 100,000 ₪, שזמן פרעונו 25.9.11.
  18. שיק מספר 520673 בסכום 66,700 ₪, שזמן פרעונו 25.9.11.
  19. שיק מספר 520705 בסכום 43,776 ₪, שזמן פרעונו 3.10.11.
  20. שיק מספר 520706 בסכום 43,776 ₪, שזמן פרעונו 5.10.11.
  21. יצויין, כי הבקשה הוגשה תחילה בנוגע לעשרת השיקים הראשונים המופיעים ברשימה, אך לאחר שסורבו שיקים נוספים, תוקנה הבקשה לבקשת המבקש ונוספו גם עשרת השיקים הנוספים לבקשה.


3. טענת המבקש היא, כי בחשבונו היתה קיימת מסגרת אשראי של 20,000 ₪. בין המבקש ובין המשיבה התקיים נוהג, כי המבקש היה מושך מחשבונו שיקים, כאשר במועד פרעונם, או יום למחרת, הוא היום שבו אמורה היתה המשיבה למסור הודעה בדבר סירובם של השיקים, היה מפקיד המבקש כספים במזומן, או מעביר כספים מחשבון בנק של חברה שבבעלותו, כאשר ביחס להעברת הכספים מחשבון החברה, אף היתה הסכמה לפיה המשיבה רשאית היתה להעביר כספים ללא צורך באישור מראש. התנהלות זו הביאה לכך שהמשיבה לא היתה צריכה לסרב את השיקים ואלה נפרעו תמיד.
התנהלות הצדדים באופן האמור התקיימה במשך חודשים ארוכים.
לטענת המבקש, הודיעה לו המשיבה בשלהי חודש אוגוסט 2011, כי אינה מסכימה להמשיך במתכונת האמורה ולפיכך, על המבקש להתחיל ולהפקיד כספים מראש, על מנת שבמועד הצגת השיקים בחשבון, תהא בחשבון יתרת זכות, שיהא בה כדי להביא לכיסוי השיקים, ללא חריגה ממסגרת האשראי.
המבקש ביקש מהמשיבה ארכה על מנת להתארגן ולטענתו, סוכם בין הצדדים על ארכה של 30 יום, כאשר ההסכמה הנוגעת להעברת כספים אוטומטית מחשבון החברה, או הסתמכות על חשבון זה, נותרה בעינה.
לטענת המבקש, בניגוד לאותה הסכמה, החלה המשיבה, לסרב שיקים מחשבונו, כאשר טענת המשיבה היתה כי "לוחצים אותה מלמעלה".
המבקש טוען, כי לאור התנהלותה האמורה של המשיבה עובר לסירוב השיקים, היה לו יסוד סביר להניח, כי השיקים יפרעו בחשבונו ועל המשיבה היה ליתן לו זמן סביר לצורך התארגנות מחדש, לאחר שחשבונו התנהל באופן האמור במשך חודשים ארוכים.

4. המשיבה מצידה טוענת, כי אותה התנהלות של המבקש במשך חודשים ארוכים היתה למורת רוחה והיא התריעה במבקש פעם אחר פעם, כאשר בכל פעם בה מתנהל המבקש באופן האמור, נאלצה להגדיל את מסגרת האשראי של המבקש באופן זמני, לאחר תיאום מראש עמו, זאת על מנת שלא להביא לסירובם של שיקים.
כאשר כלו כל הקיצין, שלחה המשיבה למבקש ביום 21.8.11 מכתב ובו הודיעה למבקש, כי עליו להפסיק באופן מיידי מההתנהלות האמורה וכי תיאלץ לסרב שיקים המשוכים מחשבונו. לטענתה, לאחר מכן, פנה אליה המבקש וביקש ארכה לשם התארגנות, זאת עד ליום 5.9.11. המשיבה נעתרה לבקשת המבקש, אך לאחר שהמשיך בסורו, נאלצה המשיבה לסרב שיקים מחשבונו, מה גם שעתה חלה עליה בסכומי השיקים המשוכים מחשבון המבקש, תוך הגדלת שיעור החריגה ממסגרת האשראי.
5. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי בתאריכים 5.9.11 ו- 13.9.11 התקיימו פגישות נוספות עם המבקש, שבמהלכן הובהר למבקש, כי בדעת המשיבה להחזיר שיקים שלא יהיה להם כיסוי במועד הצגתם, אך פניותיה אלו של המשיבה נפלו על אזניים ערלות ולכן נאלצה להוסיף ולסרב לשיקים שהופקדו לחשבון, ללא שהיה להם כיסוי במועד הצגתם.

6. העידו לפניי המבקש ומנהל סניף המשיבה.
המבקש נשאל בחקירתו, האמנם סוכם עם המשיבה, כטענתה, כי המבקש יחל להפקיד כספים בחשבונו עובר למועד פרעונם של השיקים המשוכים מחשבונו וזאת החל מיום 5.9.11, המבקש אישר את הדברים, אלא שלטענתו, נאלץ להסכים לכך לאחר שהמשיבה "לחצה אותו אל הקיר".

7. בחקירתו, לא הכחיש מנהל הסניף, כי אמנם המשיבה נהגה עם המבקש באופן המתואר על ידו וזאת למשך תקופת זמן ארוכה, אלא שלטענת מנהל הסניף, התנהלותו של המבקש לא היתה מקובלת על המשיבה, שכן המשיבה היתה צריכה להיות עם יד על הדופק באופן שוטף ולדאוג להגדלה זמנית של מסגרת האשראי של המבקש בכל פעם שהיתה חריגה ממסגרת האשראי.
לטענת מנהל הסניף, נוהגת המשיבה מידי פעם בפעם להגדיל באופן זמני את מסגרת האשראי של הלקוח, מקום בו נמשך שיק מהחשבון באופן שעלול להביא לחריגה במסגרת האשראי ולסירובו של השיק, אך מדובר בפעולה אשר נעשית באופן חריג, כאשר במקרה של המבקש, מדובר היה בהתנהלות יום יומית.
לאור האמור, פנתה המשיבה אל המבקש והודיעה לו, כי לא תוכל להמשיך בהתנהלות האמורה ועליו להפסיק ולהתנהל כך.

8. ב"כ המשיבה טוען, כי בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט אינו צריך במקרה דנן להיכנס לגופם של דברים, זאת כיוון שהסעד המבוקש על ידי המבקש הוא סעד תיאורטי.
לטענת המשיבה, פרט לשיקים נשוא הבקשה, ישנם עוד 11 שיקים מסורבים בחשבונו של המבקש, כך שגם אם בית המשפט יעתר לבקשה, ימשיך חשבונו של המבקש להיות מוגבל.

9. המבקש בתגובה לטענה זו, טוען, כי לא קיבל הודעה בדבר הגבלת חשבונו בשל השיקים הנוספים ולפיכך, קמה לו הזכות להגיש בקשה חדשה בגינם, ככל שתובענה זו תידחה ולכן, אין מדובר בסעד תיאורטי.

10. מצאתי מקום, בנסיבות המקרה שלפניי, ומבלי שיהא בכך כדי להכריע את גורלה של תביעה חדשה, ככל שתוגש, שלא לדחות בקשתו של המבקש בשל קיומו של סעד תיאורטי.
המבקש טוען, כי למרות קיומם של השיקים הנוספים שסורבו מחשבונו, לא הגביל אותו הבנק פעם נוספת ולא שלח לו הודעה בדבר הגבלה, כך שלא חלף המועד להגיש ערעור שיקים בנוגע לשיקים הנוספים.
עיון בתדפיס רשימת השיקים המסורבים, כפי שהוצג על ידי המשיבה, מלמד, כי ככל הנראה עקב טעות, עוכבו בעקבות החלטת בית המשפט גם שיקים שלא הוגשה לגביהם בקשה ונראה לפיכך, כי בשל כך חשבונו של המבקש לא הוגבל בשנית ולכן סבר, כי הוא פטור מלהגיש בקשה חדשה בשלב זה.
ברשימת השיקים הכלולים בהודעת ההגבלה שנשלחה אל המבקש כלולים גם שני שיקים שמועד פרעונים בחודשים אפריל ומאי 2011. בקשתו של המבקש, לא נגעה לשיקים האמורים ולמרות זאת, בעקבות החלטת בית המשפט בבקשה לסעד זמני, גרעה המשיבה גם את שני השיקים האמורים באופן זמני ממניין השיקים. היות ובחשבון המבקש מצויים כיום תשעה שיקים נוספים, הרי שחשבונו ממשיך להיות פעיל, ללא הגבלה והוא לא ביקש לצרף שיקים אלו לבקשה שלפניי.

11. בנסיבות אלו והאפשרות שתהא למבקש לעורר טענתו האמורה בעתיד, ככל שיש בדעתו להגיש בקשה עתידית, ומבלי להכריע בטענה לגופה, הנני סבורה, כי גם אם עסקינן בסעד אשר עשוי להיות תיאורטי, יש הצדקה במקרה דנן, לדון בבקשה גם לגופו של עניין ולא לדחותה על הסף.

12. לגופו של עניין, אין חולק בין הצדדים, כי הצדדים התנהלו לאורך זמן באופן שבו המשיבה הגדילה למבקש את מסגרות האשראי באופן זמני זאת על מנת שלא יחוללו שיקים בחשבונו, לאור הוראות בנק ישראל לפיהם, מחובת הבנק לסרב שיקים בחשבון, אם פרעונם מביא לחריגה ממסגרת האשראי.

13. מנהל הסניף הסביר, והסברו היה מקובל עלי, כי הנהלות זו של המבקש היתה חריגה ביחס לפעילות הבנק, אשר אינו מסרב באופן גורף שיקים שמביאים לחריגה ממסגרת האשראי, אלא, במקרים המתאימים, מסייע הבנק ללקוחות על מנת ששיקים לא יסורבו, אך כאמור, מדובר בהתנהלות חריגה, בעוד שבמקרהו של המבקש, מדובר בהתנהלות יומיומית.

עיון בתדפיסי חשבון הבנק של המבקש, מלמד, כי אמנם, התנהלות זו של המבקש הינה התנהלות יומיומית. סביר בעיני, כי בנק אינו יכול לאפשר התנהלות כזו, המצריכה מעקב צמוד אחר החשבון, הגדלה של מסגרת החשבון באופן כמעט תמידי ומעקב אחר הפקדות שיקים, על מנת שלא תהא חריגה ממסגרת האשראי.

14. יצוין, כי המשיבה בחרה שלא להגדיל באופן קבוע את מסגרת האשראי של המבקש, אלא לפעול בדרך האמורה, דבר שיש בו כדי ללמד, כי במקרהו של המבקש, לא אפשרה המשיבה אשראי, אלא רק תוך הסתמכות על כספים שהופקדו בסופו של יום לחשבון, לא פעלה לסירובם של שיקים.

15. לאור האמור, הנני סבורה, כי לא ניתן לתקוף את החלטתה של המשיבה להפסיק את ההתנהלות האמורה מצד המבקש.

למעשה, דומה, כי גם המבקש הבין ומבין כי ההתנהלות האמורה אינה יכולה להימשך ועיקרה של המחלוקת בין הצדדים נסוב סביב השאלה מהו משך הזמן הסביר שבמהלכו היתה אמורה המשיבה לאפשר למבקש זמן התארגנות, על מנת שיוכל להיערך לשם יישום ההתנהלות החדשה שבין הצדדים.

16. המבקש ציין, כי ביקש תקופה של 30 יום, המשיבה לא התנגדה, אך בשלב מסויים, ציינה, כי "לוחצים עליה מלמעלה".
מנהל הסניף ציין לעומת זאת, כי הוא עצמו הבהיר למבקש הבהר היטב, גם בישיבות שהתקיימו במהלך חודש ספטמבר, כי המשיבה תסרב שיקים בחשבונו.

17. הנני סבורה, כי בנסיבות העניין והגם שהמבקש לא פירט, מדוע תקופה של חודש ימים היא התקופה הסבירה בעיניו לצורך התארגנות, כאשר בעניין זה, מידת הסבירות משתנה ממקרה למקרה ולא ניתן לקבוע תקופה אחת אחידה לכלל לקוחות הבנקים, כי אכן המבקש היה זקוק לתקופת התארגנות שהיא קצת יותר ארוכה מזו שאפשר לו הבנק ועובדה היא, כי גם לשיטת מנהל הסניף, התקיימו שתי פגישות נוספות במהלך חודש ספטמבר, הגם שלשיטת המשיבה, הובהר למבקש כבר עובר לחודש ספטמבר, כי תינתן ארכה עד ליום 5.9.11.

18. אין באמור כדי לתקוף את החלטת המשיבה לאפשר למבקש תקופה קצרה, של כשבועיים ימים מאז מועד משלוח המכתב ביום 21.8.11. לקוח הבנק אשר מבקש כי הבנק יאפשר לו עקיפה, גם אם בדרך חוקית, של הוראות בנק ישראל, אינו יכול לצפות לאורך רוח מהבנק ועליו לצפות לכך שהבנק לא יבוא לקראתו לאורך זמן. אלא, שכאמור, התרשמתי, כי מבחינת המבקש, אשר נבנה על התנהלות מסויימת לאורך זמן, אכן היה צורך בתקופת זמן נוספת, גם אם קצרה ולכן, גם אם בדיעבד, מצאתי מקום לקבוע, כי נכון היה לבוא לקראת המבקש בעניין זה למשך תקופת זמן נוספת, גם אם קצרה ובכל מקרה, כעבור תקופה זו, היה על המבקש להבין, כי תמו כל הארכות, גם אלו שהמבקש אולי סבר שהשתמעו מפגישה זו או אחרת עם פקיד הבנק.
19. לאור האמור, בשים לב לכך, שגם עבור המבקש לכאורה לא אמורה להיות התארגנות משמעותית, שכן ממילא המבקש הפקיד כספים בסמוך למועד פירעון השיקים ומכל מקום, המבקש לא פירט בעניין זה, מצאתי מקום לקבוע, כי תקופה נוספת של שבוע ימים לאחר הפגישה מיום 13.9.11, שבה כבר אמור היה המבקש לדעת, כי לא תהא התחשבות נוספת, יהא די בה על מנת שהמבקש יוכל להתארגן ולהבין, כי המשיבה תסרב שיקים בחשבונו אם לא יהיה להם כיסוי במועד הפקדתם.

20. משכך, מצאתי מקום לגרוע ממניין השיקים את השיקים המפורטים בבקשה ושמועד פרעונם עד ליום 20.9.11. כאשר מצאתי מקום להדגיש, כי ממילא שיקים שמועד פרעונם החל מחודש אוקטובר, הם שיקים שמועד פרעונם, גם לשיטת המבקש, הוא מעבר ל-30 ימי הארכה שביקש המבקש.

21. המשיבה העלתה טענה נוספת ולפיה, בשלב זה, החל המבקש למשוך שיקים בסכומים גדולים יותר מחשבונו, אלא שבעניין זה, הנני סבורה, כי אין הבדל בין המצב הקודם ובין המצב הנוכחי. בין אם מדובר בהגדלת מסגרת האשראי בסכומים קטנים ובין אם מדובר בהגדלתה בסכומים גבוהים, נעשה הדבר, תוך הסתמכות על כספים במזומן שהופקדו על ידי המבקש יום לאחר מועד פירעון השיקים המשוכים מחשבונו, כאשר המשיבה מגנה על עצמה בכך שהודעת החילול הנמסרת למושך השיק, נדחית ליום הפקדת הכספים, כך שהמשיבה אינה נוטלת על עצמה סיכון כלשהו, יהא סכום השיקים אשר יהא

22. מצאתי מקום להוסיף ולהעיר, כי ביום 18.9.11 סורבו בחשבון מספר שיקים, הגם שהמשיבה יכולה היתה במקרה זה להביא לסירובם של פחות שיקים. באותו מועד נמשכו מהחשבון שיקים רבים, המשיבה בחרה לסרב את השיקים האמורים ולו היתה מסרבת שיק אחד, בסכום גבוה יותר, חלף סירובם של מספר שיקים בסכום נמוך, היתה גורמת לנזק פחות עבור המבקש ומסיבה זו אף ישנה הצדקה לגרוע לפחות חלק מהשיקים שמועד פרעונם באותו יום (מבין השיקים שמספרם 12-16 לעיל).

23. מצאתי מקום לציין, בנוגע לשיקים הבאים, כי על פניו, היה למבקש יסוד להניח, כי השיקים יכובדו, זאת לאור העובדה שבתאריך פירעון השיקים נמשכו מחשבונו שיקים נוספים, אשר בוטלו על ידי המבקש, כך שנותרה בחשבונו יתרת זכות שיהא בה כדי לסכות את השיקים האמורים:


שיק מספר 520574, אשר הופקד ביום 16.9.11 וסורב יומיים לאחר מכן. יתרת הזכות בחשבון בסופו של יום 16.9.11 עמדה על הסך של 122,957 ₪.
שיק מספר 520394 בסכום 100,000 ₪ ושיק מספר 520673 בסכום 66,700 ₪, שזמן פרעונם 25.9.11 חוללו ביום שבו בוטלו שיקים נוספים בחשבון, כך שלאחר ביטולם, נותרה בחשבון יתרת זכות לפירעונם של שיקים אלו (על פניו, מתוך רשימת השיקים המסורבים שצורפה על ידי המשיבה עולה, כי גם המשיבה היתה ערה לכך ולכן לא ציינה שיקים אלו ברשימת השיקים המסורבים, הגם שהם מופיעים בבקשת המבקש). לפיכך, גם שיקים אלו יגרעו ממניין השיקים.


24. סוף דבר, אני מורה, כי ממניין השיקים שיש בהם כדי להביא להגבלת חשבונו של המבקש, יגרעו השיקים מספר 1 עד 18 לעיל.

מצאתי מקום, בנסיבות העניין, כאשר לא מצאתי דופי בהתנהלות המשיבה, אשר באה לקראת המבקש לאורך זמן, שלא לעשות צו בדבר הוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיק שסורב

  2. פרשנות שיק

  3. שיק על תנאי

  4. ההגדרה של שיק

  5. השיק חזר אכ"מ

  6. פגם בסיחור שיק

  7. החזרת שיק אכ"מ

  8. שיק נגד מטלון

  9. תביעה על שיקים

  10. חתימה על גב השיק

  11. ביטול שיק שנוכה

  12. הודעת חילול שיק

  13. החלפת שיקים טובה

  14. כתיבת שיק ביטחון

  15. חריגה מהרשאה בשיק

  16. התנגדות לביצוע שיק

  17. שימוש בשיקים גנובים

  18. שיק עם הגבלת סחירות

  19. סיחור שיק שניתן לקבלן

  20. ערעור על הגבלת שיקים

  21. חובת הבנק לפרוע שיק

  22. שיק ביטחון בסופרמרקט

  23. מחזיק בשיקים בעל משכון

  24. תביעות שטריות בגין שיקים

  25. כיבוד שיק בטעות של הבנק

  26. חוקיות עסקת ניכיון שיקים

  27. ניכיון שיקים למוטב בלבד

  28. מתן שיק ללא כיסוי לקזינו

  29. ביטול מניין שיקים שסורבו

  30. דחיית התנגדות לביצוע שיק

  31. עסקת ניכיון שיקים עם הבנק

  32. התנגדות לביצוע שיק שנגנב

  33. סירוב שיקים ללא משלוח התראה

  34. העברת שיקים שבוטלו לניכיון

  35. הסבת השיק לצורך הברחת נכסים

  36. החזרת שיקים לאחר ביטול הזמנה

  37. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי

  38. כיבוד שיק למרות חריגה בחשבון

  39. גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו

  40. רשלנות הבנק בבדיקת שם על השיק

  41. סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

  42. התנגדות לביצוע שיק בהעדר חתימה

  43. הפקדת שיק למוטב בלבד לחשבון אחר

  44. טענה כי אינו זכאי להיפרע על פי השיק

  45. תביעה שטרית מבלי להציג שיק לפרעון

  46. מסירת שיקים כנגד הלוואות למראית עין

  47. העברת שיקים לקרוב משפחה בחברה אחרת

  48. הגשת תביעה לביצוע שיקים לבית המשפט

  49. הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים

  50. חיוב חשבון בגין ניכיון שיקים שחוללו

  51. הגשת שיקים - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  52. סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי

  53. בקשה לבטל שיקים ממניין השיקים שסורבו

  54. ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

  55. טענה כי החתימה על גבי השיק אינה חתימה אמיתית

  56. טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה

  57. ערעור על פי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי

  58. הפקדת שיקים על שכירות בניגוד להסכמה לא להפקיד

  59. התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק

  60. בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו

  61. החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

  62. טען כי השיק בגין שירותים רפואים הוצא ממנו בכפייה

  63. תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

  64. שיק נמסר כהלוואה "למוטב בלבד" אולם שורת המוטב נותרה ריקה

  65. המומחה קבע: כתב היד על השיק "קרוב לוודאי" כתב היד של הנתבע

  66. מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק"

  67. לטענת התובע השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון