תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה

תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה  
 
1. תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה בעבודה בגין פגיעה בברך ימין, נדחתה על ידי פקידת תביעות נפגעי עבודה, ומאחר ועל פי המסמכים שבידי המוסד לבטוח, לא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה אלא שהתובעת נפלה בביתה באמצע הלילה. לפיכך אין לראות במחלתה כתאונת עבודה, ולכן לא ניתן לראות בנזק בברך ימין בגדר מחלת מקצוע.
 

2. בכתב התביעה טענה התובעת, ילידת 1923, כי עבדה כמוכרת וקופאית בחנות אופנה "מי ומי" ברחוב אלנבי שבתל-אביב עד למועד הפגיעה ביום 29.7.98. עוד טוענת התובעת כי נפגעה ברגלה בברך ימין ממגירת הקופה בשעה 10.00 אולם הכאבים החריפו במשך יום העבודה ובשעה 14.00 באותו יום הרגישה נפיחות בברך ואז ניגשה לקופת חולים זמנהוף בתל-אביב לבדיקות, טופלה שם ואף קיבלה אישורים רפואיים.נ
לכתב התביעה צורפו המסמכים כדלקמן:-
 
א. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 2.9.98 על פיה התובעת אינה מסוגלת לעסוק בעבודתה במשך 29 ימים החל מיום 30.7.98 ועד 28.8.98.ב
ב. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה ללא תאריך המאריכה את תקופת אי הכושר ב-45 ימים נוספים החל מיום 17.9.98 ועד 30.10.98.ו
ג. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה ללא תאריך המאריכה את תקופת אי הכושר ב-19 ימים נוספים החל מיום 29.8.98 ועד 16.9.98.נ
 
3. בכתב הגנתו טען המוסד לבטוח לאומי (להלן-הנתבע) כי תועדה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה הוצאה ביום 2.9.98, וכי התובעת אושפזה בבית חולים איכילוב ביום 30.7.98 ונרשם בעת קבלתה שנפלה בביתה ונחבלה בברך ימין. הנתבע הוסיף וטען כי לא ארעה לתובעת תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הבטוח הלאומי, כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין עבודתה וכי מחלתה הופיעה על רק מצבה הבריאותי והקונסטיטוציונלי.ב
 
4. השאלה העומדת להכרעה בשלב זה היא האם נפגעה התובעת בעבודתה ביום 29.7.98, בברכה הימנית, כתוצאה מפגיעה של מגירה בברכה האמורה.ו
 
5. בתצהירה טענה התובעת כי עבדה כמוכרת בחנות הלבשה בתל-אביב, וכי עבודה זו באופייה עבודה אחראית וכי במרבית שעות העבודה הייתה בתנועה בחנות. עוד טענה התובעת כי ביום 27.7.98, במהלך עבודתה בחנות קיבלה מכה בברך מהמגירה של הקופה, כי לאחר העבודה הלכה לרופא המשפחה בקופת חולים אך מאחר והוא היה בחופש הפנו אותה לרופא תורן שנתן לה הפנייה למרפאת קופת חולים בזמנהוף, וכי חשבה שהכאב יעבור ורק לאחר יומיים, ביום 29.7.98, ניגשה למרפאה בזמנהוף – שם בדק אותה הרופא ונמצא, לאחר שנעשה צילום, כי יש שבר במקום ועשו גבס רך כדי שתוכל לנוע. כן טענה התובעת כי ביום 30.7.98, לפנות בוקר, הרגישה כאבים עזים, הגבס נפל מהברך ולחץ כנראה על מקום הפגיעה וגרם לכאבים עזים, שבעקבותיהם לקחה כדורים משככי כאבים שהשפיעו עליה מאד והיא נדרמה, וכאשר התעוררה מצאה עצמה על הרצפה. התובעת מוסיפה כי הזמינה אמבולנס כדי שיקח אותה לבית החולים מפני שהכאב היה חזק מאד, וכי אושפזה בבית החולים במשך יום אחד ושוחררה לביתה.נ
 
6. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני נחקרה התובעת וכן הוגשו לתיק המסמכים כדלקמן:-
 
א. רישום הודעה של התובעת מיום 1.12.98 (נ/1)
ב. הודעה על פגיעה בעבודה (נ/2)
ג. הפנייה לרופא אורטופד מיום 27.7.98 (נ/3) בו נאמר בין, השאר,
"החולה אינה מוכרת לי. סובלת מכאבים בברך ימין. נפיחות
בברך...".ב
ד. כרטיס מרפאה של התובעת (נ/4)
ה. טופס קבלת חולה מחלקה פנימית ו, מרכז רפואי סורסקי, מיום
30.7.98. (נ/ 5) בו נאמר, בין השאר:-
"באמצע הלילה מצאה את עצמה על הרצפה מחוץ לחדר השינה.
לא יודעת אם איבדה הכרה ואז נפלה או ההיפך...היא משערת
שקמה מהשינה ללכת לשירותים או לקחת כדור נגד כאבים כי היא
סובלת מכאב בברך ימין...במיון הכירורגי נמצא שבר בפטלה עם
נוזל בכמות בינונית שנוקר ויצאו 50 סמ"ק של נוזל סינוביאלי
דמי."
ו. סיכום מחלה של מחלקה פנימית ו, מרכז רפואי סורסקי (נ/ 6)
מיום 31.7.98, בו נאמר, בין השאר, בפרק "מהלך ודיון":
"...בנוסף מזה מספר שבועות סובלת מכאבים ברך ימין לאחר
שקיבלה מכה..."
ז. כרטיס לנפגע בעבודה (נ/7) שבו הרישום הראשון הוא מיום 8.9.98
סיכום טיפול ממיון כירורגי מיום 30.7.98 (נ/8) בו נאמר, בין
השאר:
"אמש נפלה בביתה (+אובדן הכרה שקדם לנפילה) ובקומה חשה בכאבים בברך ימין".ו
גיליון טיפול במרפאה של המרכז הרפואי סורסקי. (נ/9)
ח. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 2.9.98.נ
 
7. בחקירתה הנגדית, ובהתייחס למועד של התאונה הנטענת שעל פי תצהירה היתה ביום 27.9.98 ואילו בתביעה צויין כי היתה ביום 29.9.98, וכך גם בהודעה לחוקר הנתבע, ציינה התובעת כי החוקר התבלבל. בתשובה לשאלת ב"כ הנתבע, מדוע בהודעה שמסרה לחוקר אמרה שקיבלה מכה מהמגירה של השולחן, ואילו בתצהירה ציינה כי קבלה את המכה מהמגירה של הקופה, ענתה התובעת: "היה שולחן עם שלוש מגירות. הוא לא פתח את המגירה הראשונה. אם היה פותח את הראשונה לא היה קורה שום דבר. הוא פתח את השניה באלכסון...אין שם קופה פרטית. היה שולחן עם שלוש מגירות. בערך כמו השולחן של עורך דיני."(עמ' 2 לפרוטוקול שורות 13-17). לשאלת ב"כ הנתבע מדוע לא סיפרה לרופאים שטיפלו בה על האירוע שקרה לה בעבודה, ענתה התובעת: "כשהייתי אצל ד"ר ליפשיץ ספרתי לו על מה שקרה אבל התיק פתאום נעלם. אחרי כמה ימים הייתי צריכה משהו מהתיק. התיק נמצא אצל מל"ל לא אצלו. אני ספרתי לו. התיק אצלכם בדיוק מה- 29..." (עמ'2 לפרוטוקול שורות 20-22), גם בהמשך חקירתה לא נתנה התובעת הסבר ראוי לכך כי לא ספרה לרופאים אליהם הופנתה על האירוע בעבודה.ב
 
2.                  8. המסגרת המשפטית
 
8.1              "תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הבטוח הלאומי כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו ומטעמו..."
 
8.2              כמתחייב מהאמור על התובע נטל הראיה, כי תוך כדי עבודתו ארע לו "אירוע תאונתי", ועל התובע להביא בשלב ראשון, ראשית ראיה שאכן קרה "אירוע תאונתי" בעבודה הקושרת הפגימה בעבודה. (דב"ע מז/0 –90 צבי שפיר נ. המל"ל, פד"ע טז, 93).ו
 
8.3              הראיה יכולה להיות ישירה, זו המועלית על ידי המבוטח עצמו, וככל הנדרש – בסיוע של עדים אחרים אשר נכחו בשעת התאונה.נ
כאשר אירוע מתרחש לא בנוכחות אחרים, ניתן להוכיח את קיוו על פי סיוע של ראיות בלתי ישירות. בקשר לכך נודעת חשיבות רבה למסמכי האשפוז של המבוטח או מסמכים רפואיים אחרים ויש ליתן משקל לאמור ברישומים הרפואיים. (דב"ע מט/ 150-0 סרור אברהן נ' המל"ל (לא פורסם).ב
המשקל המיוחס לאנמנזה ולרישומי בית החולים, נובע, על פי ההלכה הפסוקה, מתוך ידיעה שהיא פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים, שכן יש להניח כי אדם המאושפז בבית חולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון. (דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי נ' המל"ל, פד"ע טו 281). רישום רפואי מעין זה משמש לא פעם לסתירת גירסת המבוטח ויש שיסייע לגירסתו. (דב"ע נא/ 169-0 גדעון גואטה נ' המל"ל, לא פורסם, דב"ע נו/ 249-0 ידידיה נ' המל"ל, לא פורסם).ו
 
8.4              כאשר אין כל ראיה במסמכים הרפואיים על אירוע בעבודה – יש בכך משום ראיה תומכת בראיות אחריות כי לא היה אירוע כזה. (דב"ע תשן 150-0 בן זאב נ' המל"ל, עבודה אזורי, כרך ח, 396). חזקה על הרופא שהרישום הרפואי שהוא עורך משקף אל נכון לא רק את הטיפול הרפואי שהעניק לחולה אלא גם את תלונותיו של החולה ואת הרקע רפואי המהווה בסיס לטיפול הרפואי, ועל כן, כאמור, יש לייחס משקל ראייתי להעדר ביטוי ברישום הרפואי על הסיבה שהביאה את החולה לפתחו של הרופא המטפל.נ
 
עם זאת, הרישום הרפואי אינו חזות הכל, מחד גיסא, ומאידך גיסא ל"הוכיח" אין הכוונה להוכחות גורפות ומושלמות ודי בהוכחות המראות במידה מספקת של סבירות, כי אכן אפשרי כי כך היה. (דב"ע לג/ 157-0 כרמילה רביע ואח' נ' המל"ל, פד"ע ה, 179, עב"ל 368/99 שלמה יצחקי נ' המל"ל, לא פורסם)
 
8.5              כאמור, על פי ההלכה הפסוקה, כאשר אין כל עדות מטעם עדים שהיו נוכחים באירוע, יש ליתן משמעות ומשקל לאמור במסמכים הרפואיים, אולם העדר התייחסות לאירוע אין פירושו תמיד אי קיום אירוע תאונתי והדבר תלוי בנסיבות ובראיות האחרות המוגשות לבית הדין. בנושא זה יש, איפוא, לתת משקל רב להתרשמותה של הערכאה הדיונית מהראיות שהיו בפניה. (דב"ע נד/ 37-0 ציון גירת נ' המל"ל, לא פורסם).ב
 
8.6              פעמים רבות בית הדין אינו מקבל עדות מבוטח בבית הדין, שעה שהיא סותרת את דבריו לחוקר המל"ל ולרופא שטיפל בו סמוך לאחר התאונה, וזאת משום שיש לתת עדיפות לגירסה המוקדמת, שנמסרת לפני שהמבוטח ידע מה השיקולים לקבלת תביעתו או דחייתה. כפי שמדינויות זו נכונה כשהיא מתייחסת לראיה נגד המבוטח, היא נכונה גם לגבי ראיה התומכת בעמדת המבוטח. (דב"ע נה/193-0 אברהם ברנו נ' המל"ל, לא פורסם).ו
 
9. לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת, עיינתי בתצהירה ובמסמכים שהוגשו לתיק, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים, אני סבורה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא השכילה להוכיח את קיומה של האירוע התאונתי הנטען.
בנוסף לעובדה שכלל לא ברור מועד התרחשותו של האירוע הנטען, ולסתירות המהותיות שהתגלו בין גרסתה של התובעת, שבלשון המעטה, לא הייתה עקבית, לבין המסמכים הרפואיים, לא הביאה התובעת כל ראיה שתתמוך בגרסתה ואף לא טרחה לזמן לעדות את המעביד, שלטענתה, הוא זה שפתח את המגירה שפגעה בברכה.נ
 
10. סוף דבר
 
10.1          התביעה נדחית.ב
 
10.2          בנסיבות העניין ולאור מהות התביעה – אין צו להוצאות.ו
 
10.3          המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
 
 
ניתן היום ו' בתמוז, תשס"ג (6 ביולי 2003) בהעדר הצדדים
 
דינה אפרתי - שופטת      
 
 
 
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין רפואי

  2. תגמול טיפול רפואי

  3. קבלת רשומות רפואיות

  4. סירוב לעבור בדיקת MRI

  5. עורך דין אתיקה רפואית

  6. עורך דין זכויות רפואיות

  7. חובת מעקב רפואי אחר חולה

  8. גרסה סותרת ברישום הרפואי

  9. העדר רישום רפואי במהלך הלידה

  10. ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד

  11. סירוב עובד לעבור בדיקה רפואית

  12. כמה עולה בדיקת mri באופן פרטי

  13. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה

  14. התחייבות למימון טיפולים רפואיים

  15. רשלנות רפואית באבחנה של צילום רנטגן

  16. התייחסות הוועדה לכל המגבלות והליקויים

  17. השפעת הנכות הרפואית על כושר ההשתכרות

  18. אי החזרת עובד לעבודה עקב בעיה רפואית

  19. חובה להציג בפני החולה אסכולות רפואיות

  20. סירוב לעבודה בלשכה בגלל בעיות רפואיות

  21. הוצאות בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדים

  22. נדחתה בקשה לקבלת טופס ויתור על סודיות רפואית כולל

  23. שינוי במצב הרפואי של התובע במהלך תביעה בבית המשפט

  24. האם מותר לחברות למימוש זכויות רפואיות לייצג בערר ?

  25. נכות רפואית משוכללת בשיעור 61% בגין ליקוי ראיה - פגיעה בשדה הראיה

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון