אחוזי נכות גאוט

אחוזי נכות גאוט
1. המערער, יליד שנת 1962, לוקה בבריאותו בתחומים שונים. המערער פנה למשיב בתביעת לקצבת נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק").

2. ביום 24/6/10, קבע רופא מוסמך כי דרגת הנכות הרפואית היציבה של המערער, החל מיום 1/7/10, היא בשיעור משוקלל של 62%.

דרגת הנכות הרפואית המשוקללת האמורה, נקבעה על פי שקלול הדרגות הבאות:
א. נכות בשיעור 20%, בגין הפרשת חלבון בשתן, לפי פריט 22(7)(א) למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז-1956 (שייקראו להלן: "המבחנים").
ב. נכות בשיעור 20% בגין סכרת, לפי פריט 4(4) למבחנים.
ג. נכות בשיעור 20% בגין טלסמיה, אנמיה והגדלת הטחול, לפי פריט 2(ב) למבחנים.
ד. נכות בשיעור 10% בגין מצבי מתח ודכאון, לפי פריט 34(ב) למבחנים.
ה. נכות בשיעור 10% בגין גאוט, לפי פריט 35(1)(ב) למבחנים.
ו. נכות בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט 72(1)3ג למבחנים (אלא שדרגת נכות זו אינה מובאת בחשבון לפי פרק ט' למבחנים, וזאת בהתאם להוראת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984.
ז. נכות בשיעור 7% בגין הגבלה קלה באצבע מס' 2 ביד ימין, לפי פריט 44(ד) למבחנים.
ח. נכות בשיעור 0% בגין טנטון, לפי פריט 72(4)(ד)(I) למבחנים.
ט. נכות בשיעור 0% בגין נוירופתיה פריפרית קלה מאד, לפי פריט 29(6)(I) למבחנים.

(במאמר מוסגר אעיר כי ייתכן שבשל העובדה שלמערער יש סכרת בצירוף נוירפתיה פריפרית, היה מקום לקבוע לו דרגת נכות רפואית בשיעור 65% לפי פריט 4(6) למבחנים, אך הערעור שבפני אינו עוסק בכך, וכלל לא נראה שהמערער הגיש ערר לועדה רפואית לעררים).

3. הרופא המוסמך חיווה את דעתו שהמערער מסוגל לעבוד עבודה מלאה בלא מאמץ גופני חריג.

4. פקיד שיקום חיווה ביום 14/7/10 את דעתו שלאור מצבו הרפואי, השכלתו ועברו התעסוקתי של המערער, הוא יוכל להשתלב בעבודה מלאה ללא מאמץ גופני.

בחוות דעתו של פקיד השיקום צויין כי בעבר עבד המערער כמתווך בין קבלני חקלאות, עבודה שעיקרה טלפונית. כן צויין שהתובע עובד כ-10-15 ימים בחודש בתפקידים קלים בעבודות מפעליות קלות במפעל "פרי גליל".
,
5. נוכח העובדה שדרגת הנכות הרפואית היתה גבוהה מהשיעור הנדרש על פי סעיף 208(א) לחוק, הועבר עניינו של המערער אל פקיד תביעות לשם קביעת דרגת אי-כושרו להשתכר.

ההחלטה של פקיד התביעות לא הומצאה לי, אך פקיד התביעות קבע כי המערער לא איבד 50% מכושרו של המערער להשתכר. המערער ערר על החלטת פקיד התביעות. גם הערר לא הומצא לי.

6. הערר הובא לדיון ביום 10/2/11 בפני ועדה לעררים לענין אי-כושר (שתיקרא להלן: "הועדה").

התובע ובא כחו העלו בפני הועדה טענות בענין אי-מסוגלותו של המערער לעבודה.

הועדה פירטה את דרגות הנכות הרפואית של התובע, ציינה את האמור בחוות הדעת של הרופא המוסמך ושל פקיד השיקום, הזכירה את העובדה שלתובע יש 8 שנות לימוד ואת עברו התעסוקתי.

לאחר מכן, כתבה הועדה כך:
"לאור הופעתו של התובע לפני הועדה ובהתייחס לתלונותיו ... הצליבה הועדה את המידע שנמסר מפי התובע מול החומר הרפואי שבתיק.
לאור זאת, נראה כי לתובע יש את היכולת להשתלב בשוק העבודה בהיקף מלא בעבודות קלות.
עבודות המתאימות לתובע הן עבודות חרושתיות קלות ובלתי מקצועיות שאינן מחייבות כל הכשרה מקצועית אשר נעשות בסביבת עבודה המאפשרת קיום הזרקות וארוחות סדירות וללא חשיפה לרעש מזיק.
לאור זאת התובע הינו בעל כשר עבודה וערעורו נדחה.".

7. הערעור שבפני הוגש כנגד החלטתה האמורה של הועדה.


גורל הערעור

8. לדעתי, נכון לקבל את הערעור בשל מספר טעויות משפטיות שנראה לי כי נפלו בהחלטת הועדה. אסביר זאת להלן.

אי-יציאה מנקודת המוצא האובייקטיווית הנסמכת על דרגת הנכות הרפואית

9. כזכור, דרגת הנכות הרפואית המשוקללת של המערער היא בשיעור 62%.

10. על פי ההלכה הפסוקה, דרגת הנכות הרפואית מבטאת דרגה אובייקטיווית של אי-כושר לעבוד. מתוך נקודת מוצא זו, על הועדה היה לקבוע את דרגת אי-הכושר לפי נסיבותיו האישיות של המבוטח, כגון: יכולת לחזור לעבודתו הקודמת, גיל, השכלה, ויכולת אינטלקטואלית ופיזית. ראו בענין זה את פסק הדין בתיק עב"ל 327/03 מוהרה - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 15/4/04) וכן את פסק הדין בתיק עב"ל 105/09 עדס - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 26/4/09).

11. מכאן, שעל הועדה היה לצאת מתוך נקודת המוצא שדרגת אי-הכושר האובייקטיווית של המערער היא בשיעור 62%, ומתוך נקודת מוצא זו, היה עליה לבחון אם נכון לסטות ממנה, בשל כך שהנסיבות האישיות של המערער מצדיקות קביעת דרגת אי-כושר בשיעור שונה.

12. ב"כ המשיב טען (שו' 6-7 בעמ' 2 לפרוטוקול) כי מעצם העובדה שהועדה ציינה את ליקוייו הרפואיים של המערער וקבעה סייגים בענין הנכויות הדומיננטיות שלו, ניתן ללמוד שהיא ביססה את החלטתה על נקודת המוצע של הנכות הרפואית.

טענה זו - אינה מקובלת עלי.

לדעתי, הפרוטוקול שהועדה ערכה אמור לשקף את אופן הפעלת שיקול הדעת של הועדה, כדי לאפשר ביקורת שיפוטית יעילה על החלטתה. אין בשום מקום בפרוטוקול שערכה הועדה אזכור לכך שהועדה יצאה מנקודת מוצא של דרגת אי-כושר אובייקטיווית בשיעור 62% ומשם - שקלה אם נכון לסטות ממנה לפי הנתונים האישיים הרלוונטיים של המערער.

אם עמדתו זו של ב"כ המשיב היתה נכונה, היה הדבר מביא לכך שמעולם לא היתה נפסקת ההלכה הפסוקה האמורה לעיל, מאחר שתמיד ועדות לעררים לענין אי-כושר מאזכרות ליקויים שונים ועבודות אפשריות שונות.

13. משהועדה קבעה למערער דרגת אי-כושר נמוכה יותר מאשר דרגת הנכות הרפואית, היה עליה להראות כי נסיבותיו האישיות של המערער, מצדיקות סטיה מדרגת אי-הכושר האובייקטיווית. כלומר - היה על הועדה להצביע מה בנסיבות הסובייקטיוויות של המערער מצדיק לראות אותו כבעל דרגת אי-כושר נמוכה ממה שהיה ניתן להניח אובייקטיווית על פי דרגת הנכות הרפואית.

בחינת הפרוטוקול שהועדה ערכה, אינו מלמד שהועדה הביאה כלל בחשבון שעליה לצאת מנקודת המוצא של 62%.

14. אשר על כן, מוצדק לקבל את הערעור ולהשיב את עניינו של המערער אל הועדה, על מנת שהועדה תצא מנקודת מוצא שלפיה למערער יש דרגת אי-כושר אובייקטיווית בשיעור המתאים לנכות הרפואית (62%).

מתוך אותה נקודת מוצא, תבדוק הועדה אם יש הצדקה לסטות מנקודה זו על בסיס הנסיבות האישיות של המערער (כגון - יכולת לחזור לעבודתו הקודמת, גיל, השכלה, ויכולת אינטלקטואלית ופיזית). אם הועדה תמצא שאכן יש הצדקה לסטות כלפי מטה מנקודת המוצא האמורה, יהיה עליה להסביר זאת.

העדר התייחסות מספקת לפגימות הרפואיות של המערער

15. הועדה אמנם פירטה את דרגות הנכות הרפואית שנקבעו למערער, אך בהמשך הפרוטוקול שערכה, לא נראה שהיא התייחסה אליהן באופן מספק, כמודגם בסעיפים 16-20 להלן.

16. דרגת הנכות הרפואית (בשיעור 20%) שנקבעה למערער בגין טלסמיה, אנמיה וטחול מוגדל, נקבעה על פי פריט 2(2) למבחנים. פריט זה עוסק, לפי הגדרתו, במצב הבא:
"מצב כרוני עם תגובה לא מספקת לטיפול, קיימים סימנים כלליים בינוניים".

לא ניתן לראות מהחלטת הועדה שהיא הביאה בחשבון שמדובר במצב עם תגובה בלתי מספקת לטיפול וכי קיימים סימנים כלליים בינוניים (סימנים כאלה, כפי הנראה, אמורים להשפיע על כושר העבודה, אך הועדה לא התייחסה לשאלה זו).

17. בשל מצבי המתח והדכאון של המערער, נקבעה לו דרגת נכות רפואית לפי פריט 34(ב) למבחנים. פריט זה עוסק, לפי הגדרתו, במצב הבא:
"ישנם סימנים אוביקטיביים וסרביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה".

כלומר, על פי הגדרת הנכות הרפואית שנקבעה למערער, כבר בשל הפגימה הנפשית יש למערער הגבלה בינונית בכושר העבודה. גם ענין זה לא מצא את ביטויו בהחלטת הועדה, על כך שהמערער לא איבד לפחות 50% מכושר העבודה שלו.

18. בשל מחלת הגאוט, נקבעה למערער דרגת נכות רפואית לפי פריט 35(1)(ב) למבחנים. פריט זה, לפי הגדרתו, עוסק במצב הבא:
"קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות".

גם בענין זה הועדה לא התייחסה לשאלה כיצד ההשפעה הקלה על כושר הפעולה הכללי או על התנועות, משפיעה על כושר העבודה של המערער.

19. לא ניתן לראות מהפרוטוקול שערכה הועדה כי היא התייחסה לשאלה כיצד יוכל המערער להשתלב בעבודות חרושתיות בלתי מקצועיות, נוכח הקשיון באצבע ידו הימנית, ונוכח הצורך באי-חשיפתו לרעש מזיק.

20. הועדה, כמובן, לא התייחסה גם לשאלת ההשפעה המצטברת של הפגימות השונות על כושר העבודה של המערער.

21. אשר על כן, משיוחזר עניינו של המערער אל הועדה, יהיה עליה להתייחס לפגימות הרפואיות השונות (כמודגם בסעיפים 16-19 לעיל) ולבחון את השפעת כל אחת מהן על כושר העבודה של המערער, וכן לבחון את ההשפעה המצטברת של אותן פגימות על כושר העבודה. בחינות אלה - יבואו לידי ביטוי בפרוטוקול שהועדה תערוך.


לסיכום

22. אני מקבל את הערעור, ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה.

23. משיוחזר עניינו של המערער אל הועדה, יהיה על הועדה לפעול כאמור בסעיפים 14 ו-21 לעיל.

24. על המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 4,060 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/10/11, אם לא ישולם לפני כן.

25. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחוזי נכות - לסת

  2. אחוזי נכות - לשון

  3. אחוזי נכות - שיניים

  4. אחוזי נכות - אף

  5. צלעות - אחוזי נכות

  6. פציעת כתף - אחוזי נכות

  7. 69 אחוז נכות

  8. תאונת דרכים אחוזי נכות

  9. בעיות כלי דם - אחוזי נכות

  10. חישוב נכות משוקללת

  11. עיגול אחוזי נכות

  12. אחוזי נכות גאוט

  13. אחוזי נכות אסתטית

  14. אחוזי נכות הלם קרב

  15. אחוזי נכות שבר ישן

  16. אחוזי נכות קוצב לב

  17. גלאוקומה אחוזי נכות

  18. אחוזי נכות מיניסקוס

  19. אחוזי נכות על יבלות

  20. כריתת שד אחוזי נכות

  21. אחוזי נכות זעזוע מוח

  22. ערעור על 24 אחוז נכות

  23. ערעור על 30 אחוז נכות

  24. אחוזי נכות דום נשימה

  25. יריה בבטן - אחוזי נכות

  26. אחוזי נכות פגיעה באוזן

  27. אחוזי נכות רצועה צולבת

  28. שבר בכף הרגל אחוזי נכות

  29. שבר באף ללא אחוזי נכות

  30. ביטוח לאומי 1 אחוז נכות

  31. ביטוח לאומי 5 אחוז נכות

  32. תאונת דרכים 35 אחוז נכות

  33. תאונת דרכים 20 אחוז נכות

  34. 30 אחוז נכות תאונת עבודה

  35. תאונת דרכים 4 אחוז נכות

  36. תאונת דרכים 7 אחוז נכות

  37. תאונת דרכים 5 אחוז נכות

  38. תאונת עבודה 15 אחוז נכות

  39. תאונת דרכים 60 אחוז נכות

  40. כמה אחוזי נכות מקבלים פגיעת גולגולת

  41. ביטוח לאומי 19 אחוז נכות

  42. ביטוח לאומי 10 אחוז נכות

  43. כריתת מניסקוס אחוזי נכות

  44. תאונת עבודה 19 אחוז נכות

  45. תאונת דרכים 30 אחוז נכות

  46. תאונת דרכים 50 אחוז נכות

  47. תאונת דרכים 58 אחוז נכות

  48. קרע ברצועה בברך אחוזי נכות

  49. כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעת ברך ?

  50. שבר בחוליה C6 - אחוזי נכות

  51. אחוזי נכות בגין מחלת איידס

  52. אחוזי נכות בגין דליפת שתן

  53. אחוזי נכות ביטוח לאומי 74%

  54. הפרעה זיקפתית - אחוזי נכות

  55. ערעור על אחוזי נכות מעבודה

  56. קטיעת חלק ברגל - אחוזי נכות

  57. יתר לחץ דם - לחץ דם גבוה - אחוזי נכות

  58. הזעה עקב תאונה - אחוזי נכות

  59. קביעת אחוזי נכות ממחלת מקצוע

  60. שבר בפיקת הברך - אחוזי נכות

  61. תאונת דרכים מעל 90 אחוז נכות

  62. תאונת דרכים קטין 70 אחוז נכות

  63. סטיה של מחיצת האף - אחוזי נכות

  64. הורדת אחוזי נכות בביטוח לאומי

  65. תאונת דרכים 20 אחוז נכות לצמיתות

  66. ערעור על אחוז נכות 0 בביטוח לאומי

  67. תאונת דרכים 0 אחוז נכות אורטופדית

  68. כמה אחוזי נכות צריך בשביל תו נכה

  69. הורדת אחוזי נכות בגלל סירוב עבודה

  70. תאונת דרכים 57 אחוז נכות משוקללת

  71. אחוזי נכות בגין עור לפי סעיף 80 2

  72. קרע בשרוול המסובב בכתף אחוזי נכות

  73. ערעור על 5 אחוז נכות בביטוח לאומי

  74. ערעור של ביטוח לאומי על אחוזי נכות

  75. 30 אחוזי נכות בגין היצרות פי הטבעת

  76. ערעור על 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  77. סטייה מאחוזי הנכות בתקנות הביטוח הלאומי

  78. ערעור לבית דין לעבודה על אחוזי נכות

  79. ערעור על 19 אחוז נכות - תאונת עבודה

  80. פיברומיאלגיה אחוזי נכות ביטוח לאומי

  81. הגדלת אחוזי נכות מעבודה בביטוח לאומי

  82. תאונת עבודה 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  83. הורדת אחוזי נכות בגלל מצב רפואי קודם

  84. תאונת דרכים תאונת עבודה 100 אחוז נכות

  85. פיגור שכלי מולד אחוזי נכות ביטוח לאומי

  86. כמה אחוזי נכות מקבלים על "מרפק גולף" ?

  87. תאונת דרכים 30 אחוז נכות בביטוח לאומי

  88. תאונת דרכים בדרך לעבודה - 0 אחוז נכות

  89. פגיעה בכושר השתכרות - אחוזי נכות נמוכים

  90. האם קביעת אחוזי נכות היא "שאלה משפטית" ?

  91. בהלוקס ולגוס / הלוקס ריגידוס - אחוזי נכות

  92. כמה אחוזי נכות מקבלים על לימפומה בהפוגה ?

  93. האם ערעור על אחוזי נכות מהווה שאלה משפטית

  94. 20 אחוז נכות על סחרחורות בעקבות תאונת דרכים

  95. הגדרת ''השפעה על כושר התנועות'' - אחוזי נכות

  96. 10% נכות בגין אי התאמה סוציאלית כתוצאה מהתאונה

  97. אחוזי נכות על פגיעה בסעיף התחושתי של העצב הרדיאלי ?

  98. האם אפשר לקבל אחוזי נכות על הפרעה חרדתית לאחר תאונה ?

  99. העברת תביעה לבית משפט השלום לאחר קביעת אחוזי נכות נמוכים

  100. ערעור על החלטה לא לתת אחוזי נכות מלאים לפי סעיף ליקוי בתקנות

  101. הפחתת אחוזי נכות בגלל טווחים תקינים בתנועות הסיבוב והרמת ידיים

  102. אחוזי נכות: תגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה

  103. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון