ערעור כנגד חומרת העונש - דיני תעבורה

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט שמואל יציב) שניתן בתיק ת"ד 30020/08. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. בית משפט קמא גזר על המערער 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של גרימת מוות ברשלנות או עבירה של נהיגה בזמן פסילה, וכן פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 12 שנים בניכוי 3 חודשי פסילה מנהלית. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ובעיקר בהתייחס לתקופת המאסר שנגזרה על המערער. עיקרי העובדות פורטו בהכרעת הדין מיום 14.6.10. בית המשפט לתעבורה זיכה את המערער מעבירה של נהיגה בלתי סבירה, עבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה + סעיף 38(ג) לפקודת התעבורה והרשיעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין + סעיף 64 ו-40 לפקודת התעבורה וכן הרשיעו בעבירה של סטייה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה ונהיגה ברכב לא תקין, עבירה לפי סעיף 27(א)+(ב) לתקנות התעבורה. יצוין למען הסדר, כי פירוט סעיפי ההרשעה מופיע בסיום הכרעת הדין, ובהמשך בהחלטת הבהרה מיום 15.9.10. יצוין כי מדובר באירוע בו נסע המערער ברכב ותוך כדי עקיפתו של רכב אחר סטה שמאלה, פגע עם דופן שמאל בפינה של רכב אחר, המשיך לסטות שמאלה, איבד שליטה, עלה על אי-תנועה ופגע בעמוד תאורה, ובהמשך התהפך על גגו בתוך נתיב הנסיעה הנגדי. כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של מר קופטאן חסון, שישב ברכב מאחור וכן נחבל נוסע נוסף שישב ליד המערער. כאמור, פורטו נסיבות התאונה בהרחבה בהכרעת הדין אשר זיכתה את המערער מחלק מהעבירות שיוחסו לו והרשיע אותו בעבירות שפורטו לעיל. על כך אין בפנינו ערעור. ב"כ המערער טוענת, כי במקרה זה מדובר בדרגת רשלנות שאינה חמורה. סיבוב הרכב נגרם כתוצאה מנקר בצמיג הימני האחורי ותרמו לו לחץ ניפוח גבוה בצמיג הקדמי השמאלי ומהירות נסיעת הרכב (עמוד 37, שורות 14-15 להכרעת הדין). בנסיבות אלו, ועל רקע העובדות כפי שתוארו בהכרעת הדין, וכן בהתחשב בעובדה שהמערער זוכה מעבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה, טוענת ב"כ המערער, כי הרשלנות היא במדרג הנמוך ולטענתה, לא היה מקום להחמיר עימו בגזירת עונש מאסר ממושך. על זאת מוסיפה ב"כ המערער את נסיבותיו האישיות של המערער, אשר גרם למותו של בן דודו וחברו הקרוב. לעניין זה הוסיפה ב"כ המערער, כי מדובר בצעיר נורמטיבי שאין לחובתו הרשעות בפלילים וגם עברו התעבורתי לא היה מכביד. עוד מציינת היא, ואף הוגש לנו חומר כתוב בעניין זה, כי מדובר באירוע טראגי שבו גרם מערער למותו של בן משפחה. משפחתו של המנוח פנתה לבית המשפט בבקשה שלא למצות עימו את הדין, וזאת על רקע מערכות היחסים בתוך המשפחה. בני המשפחה ציינו את הצער שגרם האירוע לכלל המשפחה ואת הכאב הרב, וביקשו בנסיבות העניין, שלא למצות עם המערער את הדין. ב"כ המשיבה מבקשת שלא נתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, אשר לטעמה הוא סביר ומשקף נכונה איזונים שבין חומרת העבירה ותוצאותיה ובין נסיבותיו האישיות של המערער. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ובחנו את תיק בית משפט קמא, סבורים אנו כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. על פי ממצאיו של בית משפט קמא, היה מודע המבקש לכך שקיימת ירידת לחץ באחד מהצמיגים, וזאת טרם יצא לנסיעה הקטלנית. הוא לא פנה לאיש מקצוע מוסמך כדי שיבדוק את הצמיגים. כל שעשה הוא לנפח את הצמיג ולצאת לדרכו. על זאת יש להוסיף את נהיגתו הרשלנית, כאשר לא מיקד את תשומת לב ברכב שנסע לפניו, לא שמר על מרחק עצירה ממנו וכאשר אותו רכב בלם, הוא נאלץ לעקוף אותו בפנייה חדה מאחר ולא שמר על מרחק מספיק שיאפשר עצירה בטוחה. שילוב של רשלנות מתמשכת באי-ביצוע פעולות תחזוקה לצמיג הרכב, ביחד עם הרשלנות הנקודתית בעת הנהיגה, היא זו שגרמה לכך שבוצעה סטייה חדה לצורך עקיפת הרכב, וכפועל יוצא מכך, סבסוב הרכב וגרימת התאונה הקטלנית. בנסיבות אלו, צדק בית משפט קמא כאשר לא מצא בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, וביחסי הקירבה שלו עם המנוח, עילה להקלה בגזר הדין. בתי המשפט הבהירו בשורה ארוכה של פסקי דין, כי בעבירות תעבורה של גרימת מוות ברשלנות, יש להחמיר בענישה וזאת כדי לעקור מהשורש את תופעת הנהיגה הרשלנית והמסוכנת. לא מצאנו חריג כלשהו במקרה זה, המצדיק סטייה ממדיניות הענישה הראויה. מעבר לכך, סבורים אנו כי המסר היוצא מבית המשפט צריך להיות ברור, הן למערער והן לאחרים. רכב הוא כלי מסוכן. בהתאם, חובה על בעל רכב והנוהג ברכב להקפיד בתחזוקה נאותה וזאת כדי שניתן יהיה לנהוג ברכב בבטחה. אי-הקפדה על ביצוע פעולות תחזוקה מהווה, בפני עצמה, גרימת סיכון הן לנהג והן לציבור העושה שימוש בכביש ולידו. יצירת סיכון זו מהווה התרשלות וכאשר תוצאותיה קטלניות, כי אז יש להביא את הדבר בחשבון בענישה מתאימה. נבהיר, כי גם אם נקבע, כפי שקבע בית משפט קמא, שהנהיגה עצמה לא הייתה נהיגה בלתי סבירה, ככל שהדבר נוגע למהירות הנהיגה, הרי שנסיעה ברכב שלא בוצעו בו פעולות תחזוקה נדרשות, היא נהיגה היוצרת מעצם טיבה סיכון בלתי סביר, זאת גם אם נסע הנהג ברכב במהירות סבירה. מכאן חומרת הרשלנות וכאמור, כאשר התוצאה קטלנית, יש להביא את הדבר בחשבון במסגרת הענישה, כפי שעשה בית משפט קמא. על זאת נוסיף, כי הכלל הוא שערכאת הערעור אינה מתערבת בעונש שנגזר, אלא אם הוא חורג בצורה קיצונית מהענישה המקובלת. אין זה די שכל אחד מאיתנו, לו ישב בבית משפט קמא, יכול היה לגזור עונש אחר. כדי שנתערב בערעור עלינו להגיע למסקנה, כי מדובר בענישה החורגת מהענישה המקובלת והראויה. אין זה המצב. העונש שגזר בית משפט קמא הוא עונש סביר ומידתי, המאזן נכונה את טיב הרשלנות, תוצאותיה הקטלניות ונסיבותיו האישיות של המערער. אשר על כן, ואם תישמע דעתי, נדחה את הערעור ונשאיר את גזר דינו של בית משפט קמא על כנו. ר' שפירא, שופט[אב"ד] השופט ע' גרשון: אני מסכים. ע. גרשון שופט השופט א' קיסרי: אני מסכים. א. קיסרי, שופט הוחלט פה אחד לדחות את הערעור. המערער יתייצב לריצוי מאסרו ביום א', 27.3.11, בשעה 9:00 במזכירות מדור ערעורים של בית המשפט המחוזי בחיפה. עד להתייצבותו, ולהבטחתה, יישארו בעינם התנאים שנקבעו על ידי כב' השופטת שרון נתנאל במסגרת ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש המאסר. ניתן היום, כ"ז אדר א תשע"א, 03 מרץ 2011, במעמד המערער, ב"כ המערער וב"כ המשיבה. ר. שפירא, שופט[אב"ד] ע. גרשון שופט א. קיסרי, שופט משפט תעבורהערעור