בפני בקשה למתן צו להמצאת מסמכים מבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, אשר נוגעים לתלונות נוספות, שהוגשו כנגד הנתבע. בקשה זו מוגשת במסגרת תביעה להחזר שכר טרחה, ולהשבת כספים שהנתבע גרם לתובעים להעביר לצדדים שלישיים, וזאת תוך הפרת חובותיו כבא כוחם. המבקשים טוענים בבקשה, כי מאחר ואין זה המקרה הראשון בו המשיב מנצל את היותו עו"ד, ולוקח שכר טרחה מבלי שיפעל לטובת לקוחותיו, הרי שהם זקוקים לחומר הנמצא בתיקי התלונות בבתי דין משמעתיים כנגד המשיב. הנתבע מצידו טוען מספר טענות: חלף המועד להגשת ראיות נוספות; אין רלבנטיות למידע מבתי המשפט המשמעתיים והמבקשים מעוניינים במידע זה אך ורק על מנת לפגוע בנתבע; המבקשים לא הרחיבו ופירטו איזה מידע הם מעוניינים לקבל אך המידע בלשכת עורכי הדין הינו חסוי, ולכן אין מקום לדרוש אותו. בתשובה לתגובתו של הנתבע, הפנו התובעים לפס"ד שניתן כנגדו (הפ (י-ם) 5595-12-11 גני יהודה ויהודית בע"מ נ' איליא שאער עו"ד) ובעקבותיו טענו כי המשיב הגדיל לכאורה את היקף פעולות המרמה שהוא מבצע, וכי מדובר בשיטה. לטענתם לצורך הוכחת השיטה הם זקוקים למידע מבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. דיון והכרעה: ראשית אזכיר מושכלות יסוד ולפיהן תכליתו של ההליך המשפטי הינו ברור האמת, ועל כן בית המשפט יתיר הגשת ראיות גם באיחור. במקרה זה הבקשה אינה מוגשת באיחור שכן שלב שמיעת ההוכחות טרם החל, ולנתבע לא יגרם כל נזק אם התובעים יגישו ראיות נוספות, ויותר גם לו להגיש ראיות מטעמו. סעיף 67א. לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א - 1961 קובע כי: " ציווה בית משפט או מי שנתונה בידיו סמכות שפיטה לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: השפיטה, על יושב ראש בית דין משמעתי להמציא תיק בית הדין או כל מסמך המצוי בו, ימציאם היושב ראש בצירוף הודעה בדבר סודיות הדיון". סעיף זה הוסף לחוק בשנת 1987, בתיקון מס' 15, (ס"ח התשמ"ז, עמ' 36). בדברי ההסבר בהצעת החוק (הצ"ח התשמ"ז, עמ' 76, 79) נאמר: "..מוצע להוסיף לחוק סעיף 67א כדי להסדיר את המקרה בו מתבקש בית דין משמעתי להעביר לבית משפט תיק של בית הדין או מסמך המצוי בו. מוצע לקבוע שיושב ראש בית הדין יעביר את התיק תוך הודעה על סודיות הדיון. יצוין כי אין לבית הדין סמכות לסרב לבקשה, אך מן הראוי שיודגש הרעיון של השמירה על סודיות נושא ההליך המשמעתי..." ובית המשפט ציין כי: "מדברי ההסבר משתמע, שהכוונה היתה להדגיש, בכל מקרה, את הרעיון של שמירה על סודיות נושא ההליך המשמעתי, גם אם הוטלה חובה להעביר את התיק על פי צו של בית המשפט. במילים אחרות, מדובר בסמכות שיש להשתמש בה באופן מצמצם, אך ורק באותם מקרים שבהם הענין מצדיק זאת ובהעדרו של התיק המשמעתי עלול להיגרם עיוות דין" (תא (י-ם) 4286/03 ש. אולמן נ' שילה ראובן). לאחר תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין תיקון מס' 32, פורסם ספר החוקים 2160, 3.7.08), הכלל הוא כי הדיונים המשמעתיים נערכים בדלתיים פתוחות, כשהחריג הוא דיון בדלתיים סגורות (סע' 65א' לחוק). בנוסף, ככלל, פסקי הדין המשמעתיים עומדים לעיון הציבור, אלא אם הדיון נערך בדלתיים סגורות או שבית הדין המשמעתי החליט על איסור פרסום לפי סע' 70 לחוק בתי המשפט (סע' 69ב' לחוק). בהצעת החוק הובהר הטעם לתיקון כדלקמן: "ההצעה ולפיה ככלל יקיים בית דין משמעתי את דיוניו בפומבי (סעיף 65א) המוצע) והחלטותיו יועמדו לדיון הציבור (סעיף 69ב המוצע), נועדה לתרום לשקיפות ולבקרה הציבורית בהתייחס לשפיטה המשמעתית על פי החוק, והיא מבוססת על עקרון פומביות היון, תוך הכרה בזכות הציבור לדעת על דבר קיומם של הליכים משמעתיים המתנהלים נגד עורך דין ותוצאותיהם" (הצעות חוק הממשלה, 388, 2.6.08 עמ' 611). מכאן שכיום ספק אם ניתן לטעון באופן גורף שתלונות שהוגשו ללשכה הינן חסויות, וטענות הנתבע בעניין זה, דינן להדחות. השאלה שנותרה להכרעתי היא האם התלונות שהוגשו ללשכת עורכי הדין רלבנטיות לפלוגתאות בתובענה זו. התובעים טוענים כי תלונות אלו יכולות לתמוך בטענותיהם כי מדובר בשיטת התנהגות של הנתבע מול לקוחותיו. ככלל, ניתן להוכיח עדות שיטה אף בהליך אזרחי וזאת כפי שנקבע בע"א 104/64 זיגמונד מורגנבסר נ' חיים ליטווינסקי ואח', פ"ד יח (3), 442 דינים עליון 1964 (1) 38 בעמ' 448. לעניין זה נקבע כי: " הכלל הוא כי הוכחת "מעשים דומים" ו"שיטת ביצוע" מותרת במשפט האזרחי כהוכחת כל עובדה אחרת, ככל שהם רלוונטיים. כלומר, ככל שיכולים הם לתרום לפתרון שאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין. "נאסרת הוכחת מעשים דומים ושיטת ביצוע, במקום שכוחן מצומצם להקמת משפט קדום; ומותרת - במקום שיש להם משקל ראייתי ענייני - לבד מיצירת משפט קדום כאמור - להוכחת העובדות השנויות במחלוקת" (יעקב קדמי על הראיות (חלק שני, מהדורה תשס"ד-2003) 624-627). פגיעה בהגינות ההליך כלפי זה שכנגדו הובאו הראיות האמורות או חשש ממשי להרחבת הדיון בפלוגתאות צדדיות בשל הבאתן, יהוו צידוק שלא לגבות ראיה כזו, גם אם נמצאה רלוונטית. " (תאק (מרכז) 2114-08-07 חיים רבינוביץ נ' עו"ד יוסי נאמן ). בעניינינו נראה כי המבקשים כשלו מלהוכיח מדוע תלונות שהוגשו בעבר כנגד המשיב הן רלבנטיות לתיק הנדון, וכיצד יהיה בהן כדי לסייע בהוכחת העובדות השנויות במחלוקת. יתר על כן, כיום מפורסמים פסקי הדין באתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין, ועל כן היה על המבקשים לכל הפחות לפרט לגבי אילו תיקים כנגד המשיב הם מעוניינים בצו ולא לבקש בקשה כה כללית המטילה את רשתה על כל התלונות שהוגשו אי פעם כנגד המשיב, שעה שיתכן ומדובר גם בתלונות שאינן רלבנטיות כלל לתיק הנדון. מכאן שבקשתם של התובעים הינה בגדר ניסיון לדיג פסול או להכפיש את שמו של הנתבע, ולא בקשה לגיטימית לגילוי מסמכים רלבנטיים. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה וקובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו. ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ב, 21 מאי 2012, בהעדר הצדדים.עדותדיון