תביעה של קבוצת עובדים על הלנת שכר

תביעה של קבוצת עובדים על הלנת שכר
1. זוהי בקשה במסגרתה מבקש עו"ד סמיר מולא את פסילתי בתיק.

2. גם לאחר הארכה שניתנה לב"כ הנתבעת להגשת תגובתו עד יום 20.9.11, לא הוגשה תגובתו.

בנסיבות אלו, ומאחר והדיון בתיק קבוע ליום 6.10.11, יש מקום להכריע בבקשת הפסלות, גם אם לא הוגשה תגובת הצד השני.

3. המדובר בתביעות של עובדי מועצה מקומית ירכא, שעיקרן מתמקד בתשלום פיצוי הלנת שכר מתקופות שונות משך השנים 2005-2008.

4. התביעות הוגשו באמצעות עורכי דין שונים ורבים מהעובדים מיוצגים על ידי עו"ד סמיר מולא.


5. בסעיף 5 לבקשת הפסלות נטען, כי:

"המסקנה כי קיימת עילה ממשית ומבוססת לפסילתו של כב' השופט אלכס קוגן, הוטמעה בלבו של עו"ד סמיר מולא, בא כוחם של רוב התובעים (שכן חלקם הקטן מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים) – רק לאחר שקיבל החלטת כב' השופט מיום 21.6.11..."

6. יובהר כבר כעת, כי אין בהחלטתי מיום 21.6.11, או בכל החלטה אחרת שקיבלתי בתיק זה, משוא פנים כלשהו.

השיקולים המנחים אותי הם ענייניים בלבד ולו סבר עו"ד סמיר מולא, כי יש באיזו מההחלטות שנתתי טעות משפטית כלשהי, הדרך לתקן טעות זו היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

7. אני משוכנע, כי מבחינה משפטית, בתיקים מסוג זה, יש מקום לצרף המדינה וליתן לה הזדמנות להגיב בטרם מוכרעת סוגית פסיקת פיצויי הלנת שכר.

כך אני נוהג בתיקים נוספים כגון אלו של תביעות לפיצויי הלנת שכר נגד רשויות מקומיות אחרות וכל זאת בהתאם להלכת לוד.

על מנת שהמדינה תוכל להגיב, יש להמציא לה כתבי בית דין ומי אם לא ב"כ התובעים צריך לעשות זאת.

באותה החלטה שנתתי ביום 21.6.11, קבעתי שעל ב"כ התובעים לבצע את המסירות למדינה ומאז לטענתו של עו"ד סמיר מולא הוטמעה בלבו המסקנה שישנה כאן עילה ממשית ומבוססת לפסילתי.

שוב יודגש, כי אם נפלה טעות כלשהי בכך שחייבתי את עו"ד סמיר מולא לבצע את המסירות למדינה (למרות שלטעמי לא נפלה כזו), הרי שמדובר בטעות משפטית גרידא ואם סבור ב"כ התובעים – עו"ד סמיר מולא, שאין זה מתפקידו לבצע את המסירות למדינה, יכול היה להגיש בקשת רשות ערעור על אותה החלטה מיום 21.6.11, אך מכאן ועד לטעון כנגדי למשוא פנים כלשהו, המרחק הוא עצום.

8. במהלך הדיונים עמדתי על כל הבעייתיות הנובעת מהגשת תביעות פרטניות לפיצויי הלנת שכר של עובדי אותה רשות מקומית המוגשות על ידי קבוצות של עובדים באופן נפרד ולעיתים אף על ידי עובדים בודדים, כשלטעמי הדרך הנכונה בה ניתן לדון בתביעות מסוג זה, היא המותוות בסעיף 28 ב' לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958, לפיו כל התביעות הנ"ל יכולות להיות מוגשות גם בידי ארגון עובדים יציג.

לא קבעתי בשום מקום שיש לחסום תביעות פרטניות של עובדי רשות מקומית לפיצויי הלנת שכר המוגשות על ידי עורכי דין שונים וכאשר תביעות מסוג זה מוגשות באופן פרטני, יש לטעמי מקום לאחד את הדיון בכולן בכדי למנוע מצב של פסיקות סותרות וכך אכן נעשה הדבר בתיק זה.

יחד עם זאת, כאשר כל עובד ברשות מקומית או כל קבוצת עובדים מגישים תביעות נפרדות לפיצויי הלנת שכר באופן פרטני וגם אם מאחדים את הדיון בכולם, ההתנהלות הדיונית היא מאוד מסורבלת.

9. מכאן, שכאשר תביעה להלנת שכר של עובדי וגימלאי רשות מקומית מוגשת על ידי הארגון היציג וכוללת את כל העובדים והגימלאים של אותה רשות מקומית כאשר שומה על אותו ארגון יציג, כי טובתם של כלל העובדים תעמוד לנגד הארגון ולא רק טובתו של עובד פלוני או אלמוני, ההליך הוא פחות מסורבל ויותר יעיל.

אם עו"ד סמיר מולא סובר, כי ישנה טעות משפטית באמור לעיל, הדרך לתקוף החלטה מסוג זה היא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

10. אין באף אחת מההחלטות שלי או בדרך כלשהי בהתנהלותי אף לא שמץ של חשש כלשהו למשוא פנים ואם באיזו מההחלטות נפלה טעות משפטית, היא ניתנה לתיקון בערכאת ערעור.

11. המתווה שהצעתי לפשרה בהחלטה מיום 11.3.10, זו הצעה בלבד.

דעתי אינה נעולה על מתווה זה ובינתיים דומה, כי המועצה אף ללא הסכמת התובעים, בחרה ללכת לפי המתווה הנ"ל שהצעתי וככל הנראה, שילמה לכל עובדיה ולא רק לתובעים, את כל חובות העבר (או את רובם) ומזה חודשים העובדים, ככל הנראה, מקבלים באופן שוטף את שכרם במועד וללא הלנות.

12. ככל הנראה, בעיית הלנת שכרם של עובדי מועצה מקומית ירכא, הולכת ונפתרת והאם מכך ניתן ללמוד על חשש למשוא פנים כלשהו מצידי?

13. משך תקופה ארוכה, לא עלה בידי באי כח הצדדים לגבש רשימה מוסכמת של סכומי השכר שהולן ומועדיו לגבי כל תובע בנפרד ולשם קידום העניין זומנו הצדדים עם עורכי הדין לישיבה בפני העוזרת המשפטית שעובדת עמי – עו"ד מוריה שקד, על מנת שתעזור לצדדים לגבש רשימה אחת ומוסכמת.

זוהי רק דוגמא אחת לסרבול הדיוני הקיים בתיק.

14. בנסיבות אלו, אינני סבור שיש בסיס כלשהו לטעון כלפי, כי אני הגורם לסחבת כלשהי בהליכים מבלי שנעשתה כל תזוזה בתיק ואין אף לא שמץ של משוא פנים או חשש לכזה בהתנהלותי.

15. מובהר בזאת, כי אינני נעול על דעה כלשהי שלא ניתנת לשינוי, אני פתוח לשכנוע וגם אם אמירה כלשהי שנאמרה מפי לא מצאה חן בעיניו של עו"ד סמיר מולא, או חלילה שלא בכוונה פגעה בו, אין בכך כל חשש למשוא פנים ואין כל הצדקה לפסילתי.



16. הבקשה לפסילתי נדחית.


אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"א, 25 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלנת שכר מועצה דתית

  2. הלנת שכר לנבחר ציבור

  3. הפחתת פיצויי הלנת שכר

  4. בוררות בנושא הלנת שכר

  5. הלנת שכר עקב תקלה במחשב

  6. עיכוב גמלאות - הלנת שכר

  7. הלנת שכר עובד רשות השידור

  8. הפחתת פיצויי הלנה - פסיקה

  9. תביעה לתשלום יתרת הלנת שכר

  10. ערעור על אי פסיקת הלנת שכר

  11. כפל פיצוי בגין פיצויי הלנה

  12. הלנת שכר עקב בעיות כלכליות

  13. הלנת שכר עקב קשיים כלכליים

  14. עיכוב תשלום גמלאות - הלנת שכר

  15. עתירה לבג"ץ בנושא פסיקת הלנת שכר

  16. הלנת שכר של עובדי רשויות מקומיות

  17. תביעה של קבוצת עובדים על הלנת שכר

  18. טענת אפליה על רקע הריון בדרך הלנת שכר

  19. האם איחור בקבלת כספי קופת גמל מהווה הלנת שכר

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון