שטר חוב ללא תאריך פירעון

ביום 14 לספטמבר 1990 נחתם הסכם התקשרות בין התובעת לנתבע 1, כסוכן ביטוח, אשר קבע, בין היתר, נושאים המסדירים את עצם ההתקשרות בעניין תיווך עסקי ביטוח בין התובעת למבוטחים באמצעות הנתבע 1, תוך קביעת נוהלי עבודה והתחייבויות הצדדים.   הנתבע 1 נהג בהתאם להסכם, על הסדריו השונים, ועבד עם התובעת כסוכן ביטוח לכל דבר.   לכל סוכן מסוכני התובעת, לרבות הנתבע 1, נוהלו מספר כרטיסי חשבון במערכת הנהלת החשבונות של התובעת, כאשר לכל כרטיס יעוד / מהות משלו, ובמקביל, נוהלה מערכת גביה צמודה.   ביום 25.4.99 עמד חובו של הנתבע 1 כלפי התובעת על סכום 154,220 ₪, כפי שעולה מספרי חשבונותיה של התובעת.   להבטחת תשלום התחייבויותיו, מסר הנתבע 1 בידי התובעת שטר חוב, חתום על החלק (ללא ציון תאריך וסכום).   נתבעים 2 ו - 3 ערבו בשטר להתחייבויות הנתבע 1 כלפי התובעת, בערבות אוואל.   התובעת דרשה פירעון החוב מהנתבעים אולם דרישתה לא נענתה. משכך, השלימה בשטר החוב את סכום החוב ואת מועד הפירעון והגישה התביעה.   הנתבע 1 טוען כנגד התביעה, כי חישוביה של התובעת את סכום החוב אינם נכונים; כי שטר החוב שאכן נחתם על ידו, נקב סכום של 2,000 ₪ ונרשם בו תאריך פירעון שנה ממועד החתימה (אוקטובר 90), ולא היה שטר חתום על החלק.   באשר לתביעה נגד שני הערבים טוען הנתבע 1 כי על פי עצה שקיבל מפקידה אצל התובעת, ששמה שרה אידלר, רשם בעצמו את שמות הערבים ופרטיהם ואף חתם בשמם והכל מבלי ליידע אותם ולקבל הסכמתם.   הנתבעים 2 ו - 3, הם הערבים על פי השטר, מכחישים כי חתמו על השטר וטוענים כי חתימתם זוייפה ונרשמה ללא ידיעתם וללא הרשאתם.   דיון: א. עיינתי היטב בחומר הראיות שהניחו הצדדים בפני ומצאתי כי התובעת עמדה היטב בנטל המוטל עליה, להוכיח את עצם קיומו של חוב כלפי הנתבע 1 ואת סכומו.   התובעת המציאה כרטיסי הנהלת חשבונות של הנתבע 1 המתנהלים אצל התובעת, מסמכים וחשבונות המאששים את סכום החוב.   הנתבע 1 הודה בעצם קיומו של חוב כלפי התובעת ומסמכי החוב של התובעת לא נסתרו כלל על ידי הנתבע 1.   לפיכך מצאתי לקבל את טענת התובעת בנוגע לגובה החוב.   ב. הנתבע 1 אינו מכחיש כי להבטחת התחייבויותיו מסר בידי התובעת שטר חוב. הוא גם אינו מכחיש את חתימתו על גבי השטר נשוא התובענה.   ואולם, טוען הנתבע 1, כי בשטר החוב שנחתם על ידו ונמסר לתובעת, היה רשום סכום השטר ומועד הפירעון וכי לא מסר שטר חתום על החלק.   לאחר ששמעתי עדויות שני הצדדים בפני, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת בנוגע לנסיבות מסירת השטר החתום על ידי הנתבע 1.   יצויין כי לא נמצאו בשטר כל סימנים לזיוף ושינוי בסכום או במועד הפירעון.   למעשה עניין לנו בשתי גירסאות סותרות, כאשר גירסת התובעת מתיישבת עם מראהו של השטר ואילו גירסת הנתבע 1 נחשדת באי אמינות, שכן בין השאר הודה כי אינו מהסס לעשות שימוש באמצעים שאינם כשרים, בהודאתו כי זייף את חתימות שני הערבים.   בנסיבות אלה, לאחר ששקלתי את משקלן המצטבר של כלל הראיות, מצאתי בעניין זה לקבוע כי הנתבע 1 מסר לתובעת שטר חוב חתום על החלק, וכי התובעת השלימה בו, בהתאם לחזקת ההרשאה המצויה בידיה, על פי פקודת השטרות, את סכום החוב ואת מועד הפירעון.   ג. באשר לחתימת שני הערבים על שטר החוב, שוכנעתי לאחר דיון בפני ובדיקת מכלול הראיות, ובכלל זה עדותו תחת אזהרה של נתבע 1, והודאתו במעשה הזיוף, עדותם תחת אזהרה של הנתבעים 2 ו - 3 וקבלת חוות דעת הגרפולוג מר רון ישי, כי אכן חתימותיהם של נתבעים 2 ו - 3 על גבי שטר החוב שמסר הנתבע 1 בידי התובעת, זויפו על ידי נתבע 1 וזאת מבלי שהנתבעים 2 ו - 3 יהיו מודעים למעשה החתימה קל וחומר מבלי שיתנו לו את הסכמתם.   עוד שוכנעתי כי לולא קיום המשפט ובחינת הראיות ובכלל זה חוות דעת הגרפולוג, לא יכלה התובעת לדעת כי חתימות הערבים שעל גבי השטר מקורן בזיוף, שכן השטר לא נחתם בפני פקיד של התובעת ולא בוצע זיהוי הערבים בפניו, ועל כן, בדין הוגשה התובענה נגד נתבעים 2 ו - 3, אשר חתימותיהם נחזות להיות חתימות ערבים אוואל לשטר החוב.   לסיכום נושא זה, הגעתי למסקנה כי אין נפקות לחתימות הנחזות להיות חתימות ערבים על גבי שטר החוב, משחתימות אלה זוייפו בידי הנתבע 1.   ד. בסופו של יום, נפסק כדלקמן: 1. הנתבע 1 ישלם לתובעת את סכום התביעה, סך של 154,220 ₪ בצירוף הפרשי הצמה וריביות מיום הגשתה, היינו 23.5.99 ועד לתשלום בפועל. כן יישא בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.   2. התובענה נגד נתבעים 2 ו - 3 נדחית.   הנתבע 1 יישא בהוצאות נתבעים 2 ו - 3 שכן הוא זה אשר גרר אותם לתובענה וגרם להם להוצאות המשפט, ובכלל זה תשלום שכרו של הגרפולוג, בזייפו את חתימותיהם. הנתבע 1 יישא בהוצאות בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מן הנתבעים.   3. המזכיר הראשי יעביר עותק פסק הדין למשטרת ישראל, על מנת שישקלו הצורך לפתוח בחקירה לאור הודאת הנתבע 1 כי זייף חתימות הנתבעים 2 ו - 3 על גבי שטר חוב, שנועד להבטחת תשלום חובו לתובעת, הצהרות הנתבעים 2 ו - 3 וחוות דעת המומחה הגרפולוג התומכת בדבר הזיוף.   ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ג (29 ביוני 2003) בהעדר הצדדים.   המזכירות תעביר עותק מפסק הדין למשרדי ב"כ שני הצדדים ומשטרת ישראל, באישור מסירה.   דליה אבי גיא, שופטת  שטר חובחובשטר