סעיף 353א ערבות מספקת ערבות אישית

353א ערבות מספקת ערבות אישית
1. לפני בקשה לחיוב בערובה לפי סעיף 353 א' לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק החברות").
הבקשה הוגשה עוד בחודש פברואר 2012. נקבע מועד לדיון בפני כב' הרשם ברנר (כתוארו אז) כיוון שב"כ המשיבה ביקשה לחקור את המצהירים מטעם המבקשת על תצהיריהם.
בסופו של דבר, התקיים הדיון בפני היום. ב"כ המשיבה קיבלה את המלצתי לוותר על חקירות העדים וזאת מבלי שיש בכך הסכמה לאמור בתצהירים.
גם ב"כ המבקשת הסכים לוותר על החקירה של המצהיר מטעם המשיבה.
הצדדים השלימו את טיעוניהם בעל פה וניתנת בזה החלטתי.


2. רקע עובדתי:
בחודש מרץ 2010 הגישה המשיבה (להלן: "אנפה") תביעה על סך 14,000,000 ₪ נגד המבקשת ושני נתבעים נוספים וזאת בגין טענות חוזיות ונזקיות המתייחסות לפרויקט הקמת בניין משרדים בחיפה הקרוי: "פרויקט 9 IDC" (להלן: "הפרויקט").

התביעה הוגשה בראשיתה בבית המשפט המחוזי מרכז, ולאחר מכן עברה לבית משפט זה.
בין לבין הגישה המבקשת כתב תביעה שכנגד נגד אנפה בסך של 6,551,158.3 ₪ נגד אנפה.

הוגשו בקשות רבות. ניתנו גם החלטות על ידי רשמי בית משפט ועל ידי כב' השופטת המטפלת בתיק ד"ר מיכל אגמון גונן.

הבקשה שעלי להכריע בה היא כאמור בקשת המבקשת לחיוב בערובה.

3. תמצית טענות המבקשת:
א) המבקשת ביקשה להורות לאנפה להפקיד ערבות בסכום שלא יפחת מ- 650,000 ₪ להבטחת הוצאותיה.
המבקשת מציינת, כי על פי הוראת סעיף 353 א' לחוק החברות, קיימת חזקה ולפיה חברה בע"מ נדרשת להפקיד ערובה להוצאות הנתבעת והנטל לסתור חזקה זו מוטל על התובעת, שעליה להוכיח כי מתקיימים חריגים המצדיקים כי לא תופקד ערובה.
למרות שלא מוטל כל נטל על המבקשת בעניין, ציינה המבקשת כי אנפה היא חברה שאינה פעילה, חסרת יכולת כספית, מצויה בחובות עצומים אותם היא לא משלמת וברור שהיא לא תוכל לשלם לנתבעים את הוצאות ההליך אם וכאשר ייפסקו נגדה בתום ההליך בעוד שנים.

ב) המבקשת מציינת, כי על פי הפסיקה, גובה הערובה שיש לפסוק עומד בממוצע על 3.57 אחוז מסכום התביעה ועד למעלה מ- 12 אחוז מסכום התביעה.
למרות זאת, המבקשת מבקשת ערובה רק בשיעור של כ- 4 אחוז.

ג) המבקשת מציינת, כי כבר עתה, בטרם הוחל בהכנת תצהירי עדות ראשית ובטרם הוגשו תצהירי גילוי מסמכים ושאלונים כבר הוציאה המבקשת על הליכי התביעה סך של 762,698 ₪ - סכום גבוה יותר מהערובה המבוקשת.

עד כה גרמה אנפה למבקשת להוצאות רבות. הוטל עיקול זמני שלא היה הצדקה להטילו מלכתחילה. היה ניסיון למנוע חילוט ערבויות באופן שהצדיק את המבקשת להידרש לפעילות משפטית אינטנסיבית ועוד.

המבקשת צירפה תצהיר של סמנכ"ל הכספים שלה ולפיו, לאנפה אין עוד פעילות עסקית. הבניין בו פעל המפעל שלה סגור מזה זמן רב, והיא גם עזבה את משרדיה. מנובמבר 2010 היא אינה פעילה וממילא אין לה כל רווחים.

לבקשה צורף כנספח 1 העתק של צו עיקול אשר ניתן ביום 30/11/11 במסגרת תיק הוצל"פ שנפתח על ידי אחד הנושים של אנפה וזאת בסך של 62,243 ₪.
כמו כן צורף דו"ח רשם החברות המעיד על שעבודים ועל היעדר נכסים.
צורפו מסמכים שונים נוספים וביניהם גם פירוט של תביעות בסכום כולל של מעל 6.5 מליון ₪ נגד אנפה.

אבהיר כבר עתה, כי בדיון שהתקיים בפני הובהר, כי מתוך אותם תביעות על סך של כ- 6.5 מיליון ₪, אזי 4.5 מיליון ₪ הן אינן תביעות שהוגשו נגד אנפה.

צוינו הליכים נוספים שננקטו נגד אנפה. נטען, כי אנפה אינה משלמת את ההוצאות שנפסקו בתיק.
צורף גם תצהיר של חוקר פרטי אשר עלה ממנו, כי חשבונות הבנק של אנפה הם מרוקנים והשיקים שלה חוזרים או מבוטלים.
נגד אנפה מתנהלים הליכי הוצל"פ רבים.



4. תמצית טענות המשיבה-אנפה:
א) המשיבה טענה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל הטעייה של בית המשפט שכן לא תלויות ועומדות נגדה תביעות בסך של כ- 6.5 מליון ₪ אלא מתוך הסכום הזה שתי תביעות בסך כולל של 4,357,359 ₪ הן תביעות אשר הוגשו נגד החברה האחות של המבקשת וכלל לא נגד אנפה.

עוד צוין, כי בהליכים השונים הוטעה בית המשפט על ידי המבקשת ובאי כוחה ומשלא פעלה המבקשת בתום לב, אין להיעתר לבקשתה.

ב) אנפה טענה, כי המבקשת הגישה תביעה שכנגד על סך של כ- 6.5 מיליון ₪ וברור שהיא זו שצריכה לממן את עלויות התביעה הללו אשר מתערבבות גם עם עלויות ניהול ההגנה מפני תביעתה של אנפה ואין לאפשר מצב שבו ערובה שתוטל על אנפה תוביל למימון הוצאות התביעה שכנגד.

ג) אנפה טענה, כי יש לה יכולת כלכלית טובה. היא שילמה את כל הסכומים שבית משפט פסק כי עליה לשלם עבור הוצאות וכן מומשה ערבות בנקאית על סך 750,000 ₪ ביוני 2010. שולמו אגרות בית משפט. הופקדו ערבויות אשר היוו תנאי להטלת עיקולים זמניים, ובסך הכל סכום כולל של 1,343,775 ₪.
אנפה מדגישה, כי בעלת המניות היחידה באנפה היא חברת שאול וולפשטיין בע"מ (להלן: "חברת האם"), והיא זו שמממנת את פעילותה של אנפה בתיק זה.
חברת האם היא בעלת הון עצמי נקי של כ- 15,000,000 ₪ ואין לה התחייבויות מהותיות כעולה מאישור רו"ח שצורף כנספח ט"ו לתגובה.

ד) אנפה מציינת, כי אם ייפסק נגדה סכום הוצאות כלשהו, מוכנה חברת האם לערוב לאותו סכום אם לא תקבע ערובה.

ה) אנפה הדגישה, כי התביעות שהוגשו נגדה הם בסכום כולל של כ-1.6 מיליון ₪. כל התביעות הוגשו על ידי קבלני משנה בנוגע לפרויקט והתביעות נובעות מכך שהמבקשת ואינטל (הנתבעת 3) לא שילמו לה את המגיע לה.
שיקים שלה מעולם לא חזרו ללא כיסוי אלא בוטלו כיוון שהתשלום לקבלני המשנה היה אמור להיות בשיטת "גב אל גב" וכאשר המבקשת לא שילמה את הסכומים, לא היתה צריכה אנפה לשלם את התשלומים מקבלני המשנה.
אציין, כי בישיבת היום הדגישה ב"כ אנפה, כי בתיקי ההוצל"פ השונים הוגשו התנגדויות ובחלק מהמקרים כבר הושגו הסכמים ולפיהם ניתנה המחאת זכות לגבי כספים שיתקבלו בסופו של יום מהתביעה הזו וישולמו לאותם קבלנים וזאת מאחר שהתשלום היה צריך להיות מבוצע בפועל רק "גב אל גב".

עוד צוין בישיבת היום, כי העיקול – נספח 1 לבקשה כבר בוטל והתביעה עצמה נדחתה לאחר שהושג הסדר פשר בין הצדדים.

ו) אנפה טענה, כי ככל חברה מסחרית היא היתה זקוקה לרישום שעבודים לצורך קבלת אשראי לצרכי פעילותה.
חשבון הבנק שלה מצוי ביתרת חובה בתוך המסגרת המאושרת והיא שילמה את כל ההוצאות שנפסקו.

ז) המשיבה טוענת לסיכויי תביעה גבוהים באופן מיוחד.

ח) באשר לגובה הערובה, נטען, כי הטענה של המבקשת ולפיה היא הוציאה עד היום סך של כ- 762,000 ₪ בגין הוצאות עבור ניהול התיק, אינה מגובה במסמכים ואינה הגיונית.
בסך הכל שילמה המבקשת את מחצית האגרה בתביעה שכנגד בשיעור של כ- 81,000 ₪ ואין לדרוש הפקדת ערובה כדי לממן את התביעה שכנגד.

עוד נטען ביחס לגובה הערובה, כי התביעה הוגשה נגד שלושה נתבעים. הבקשה מוגשת רק על ידי הנתבעת 1. ההוצאות המשפטיות מתחלקות בין שלושה נתבעים כך שהמבקשת יכולה לדרוש רק שליש מההוצאות הצפויות.

עוד נטען, כי על פי הפסיקה, גובה הערובה במקרים דומים נמוך לאין ארוך מהסכומים שהתבקשו על ידי המבקשת וכי בית המשפט העליון לא בוחן את גובה הערובה על פי אחוזים מסכום התביעה אלא על פי ההוצאות הצפויות באותו הליך.

5. בתשובה לתגובה מדגיש ב"כ המבקשת, כי לתגובה עצמה לא צורף דו"ח כספי לשנת 2011, מבוקר או שלא מבוקר. לא צורף דו"ח כספי מבוקר לשנת 2010. מהתגובה עלה ברורות כי אנפה סמוכה על שולחנה של חברת האם אשר מממנת את כל פעילותה בתיק. לא הוכח כי לאנפה יש פעילות כלשהי למעט פעילות לצורך ניהול התיק הזה. די בכך כדי להוביל למסקנה ולפיה, אנפה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח, כי בנסיבות הקיימות אין לחייב אותה בהפקדת ערובה.

עוד טען ב"כ המבקשת בתשובה לתגובה, כי אין להותיר את המבקשת לחסדיה של חברת האם שהיא בעלת המניות באנפה. ערבות אישית של בעלת מניות שגם היא חברה בע"מ אינה שקולה לערובה נזילה, וודאית ובבטוחה אשר נדרשת בהליך כגון זה. (הפנה בעניין זה לשתי החלטות שניתנו על ידי כב' הרשם ברנר בבית משפט זה בת.א. 2255/07 חברת בית הטכני בע"מ נ' האחים סקאל בע"מ וכן ת.א. 1375/09 יו.טי.אס. אי בע"מ נ' UTSTARCOM INCׂ.

עוד צוין, כי גם חברת האם לא הציגה דוחות כספיים ואותו מכתב של רואה חשבון (נספח ט"ו לתגובה) מגלה טפח ומכסה טפחיים ולא ניתן ללמוד ממנו על מצבה הכספי המלא של אנפה.

יצוין, כי לאחר הגשת התשובה לתגובה, צורף גם מידע ולפיו אנפה המחתה לצדדי ג' חלק מהסכום בו היא מקווה לזכות בתביעה הזו נגד המבקשת וזאת במקום לשלם לאותו צד ג' את הכספים.

6. ב"כ הצדדים חזרו למעשה בדיון שהתקיים בפני על הטענות שהועלו באריכות בכתב, תוך חידוד מספר נקודות ושינוי נסיבות שהיה ממועד הגשת הטענות בכתב ועד למועד הדיון.


7. לאחר עיון בטענות הצדדים וסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה יש לחייב את אנפה - המשיבה בהפקדת ערובה בסך של 400,000 ₪ וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) סעיף 353 א לחוק החברות קובע:
"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
סעיף זה למעשה יוצר סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א, אולם סמכות זו לא תופעל באופן אוטומטי ואם סבר בית המשפט כי הנסיבות אינן מצדיקות ביצוע ההפקדה או שהחברה הוכיחה שיש באפשרותה לשאת בתשלום ההוצאות, הוא לא יחייבה בהפקדה.

ב)         התובעת הינה חברה בע"מ וכאשר מדובר בחברה בע"מ, בית משפט נוטה לחייב
בהפקדת ערובה יותר מבמקרה של תובע, שהוא אדם פרטי.
ראה לעניין זה: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מ"ד (1) 647, 652 וכן ברע"א 3274/92 סרוסי נ' י.ע.ף קידום מכירות בע"מ, פ"ד מ"ז (2) 192 וכן רע"א 5088/96 STOOMHAMEER AMSTERDAM N.Y.  נ' שגב, פ"ד נ' (3) 473, 471.
יצוין, כי בין אם מדובר בחברה זרה ובין אם מדובר בחברה בע"מ שאינה זרה, הנטיה היא על פי הפסיקה לחייב את החברה בע"מ בהפקדת ערובה אלא אם כן היא זו שמצליחה להוכיח כי תהיה לה יכולת לשלם בסופו של יום הוצאות שיוטלו עליה או שהיא מוכיחה, כי קיימות נסיבות המצדיקות את אי ביצוע הפקדת הערובה.



מסעיף 353א לחוק החברות עולה כי קיימות שתי דרכים חלופיות, שבהתקיימן ביהמ"ש לא יורה על הפקדת ערובה. החלופה האחת היא אם החברה הוכיחה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין. החלופה השניה היא אם סבור ביהמ"ש כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה (ראה גם:רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (לא פורסם), 13.7.08) ; רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם)  11.2.09 (להלן:"פרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ")). 


ד.         בפרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ קבע כב' השופט מלצר בסעיף  13 לפסק הדין כדלקמן:
"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו:פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני.בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר:
(א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא חריג...
זאת ועוד - ...שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה...
     עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).
(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד,או קלושים מאוד...".    

ה) לא אדרש בשלב הנוכחי לבחינת סיכויי התביעה.
לתובעת טענות נגד הנתבעת. לנתבעת טענות נגד התובעת. תלויה ועומדת תביעה ראשית ותביעה שכנגד. ההליך נמצא בראשיתו למרות פרק הזמן שחלף ממועד הגשת התביעה ועד היום (ואין צורך שאכריע במחלוקת בין הצדדים, אשמתו של מי מובילה לכך שניהול התיק מתעכב), אין מקום לקבוע כי סיכויי התביעה הם כה גבוהים באופן המצדיק אי חיוב בהפקדת ערובה או כי סיכויי התביעה הם כה נמוכים, באופן המצדיק חיוב בהפקדת גבוהה במיוחד בשל כך.

במקרה דנן, אין צורך להידרש לסיכויי התביעה שכן אנפה לא הוכיחה כלל כי יש לה יכולת לשלם הוצאות משפט שיוטלו עליה היה ותביעתה תדחה.
מתגובתה שלה עולה, כי אין לה כל יכולת עצמאית לשלם הוצאות.
היא מציינת באופן גלוי ולא מוסתר, כי חברת האם היא זו שמממנת אותה לצורך ניהול ההליך. היא זו שמשלמת את הוצאות המשפט וללא חסדיה של חברת האם, אין לה כל יכולת כלכלית עצמאית.

זאת ועוד, לא צורף דו"ח רו"ח מבוקר ושלא מבוקר לשנת 2011 ביחס לאנפה. אין לאנפה יתרות זכות בבנקים וגם אם השיקים שלה לא חזרו בשנת 2010 בשל "חוסר כיסוי מספיק" אלא כיוון שהם בוטלו, אין מחלוקת עובדתית על כך, שאין לה כספים בבנקים שניתן יהיה לשלם באמצעותם את ההוצאות, במידה ויפסקו.

גם אם התביעות אשר תלויות ועומדות נגד אנפה על ידי צדדי ג' שונים, וכך גם לגבי תיקי הוצל"פ, אינם בהיקף שנטען על ידי המבקשת בבקשתה (יודגש, כי ב"כ המבקשת מאשר את הנתונים המספריים שצוינו על ידי ב"כ אנפה בעניין זה), הרי שלא הוכחה כלל יכולת עצמאית של אנפה לשלם סכום כלשהו כהוצאות משפט ולו סכום זעום ביותר.
חברת האם רשאית כמובן לממן את אנפה ולשלם עבורה כל הוצאה שהיא אך ברור שחברת האם שאינה בעל דין בתביעות התלויות ועומדות בתיק זה, לא תהיה מחויבת לשאת באותן הוצאות שייפסקו, אם תמצא לנכון שלא לשאת בהם.
לא ניתן להותיר את המבקשת תלויה בחסדיה של חברת האם.
חברת האם מטבע הדברים אף היא חברה בע"מ. יכולתה הכלכלית לא היתה צריכה להיבחן כלל כדבעי על ידי המבקשת, אשר בקשתה התייחסה רק לחברת אנפה. מנספח ט"ו לתגובת ב"כ אנפה ממנה מבקשת אנפה ללמד, כי חברת האם היא חברה בעלת יכולת כלכלית איתנה ביותר, לא ניתן ללמוד את מה שמבקשים מאיתנו ללמוד.
רואה החשבון אשר כמובן לא נחקר במסגרת ההליך דנן על המכתב ששלח, כתב את שכתב על סמך דוחות כספיים מבוקרים ליום 31/12/10. הוא מציין, כי לחברת האם יש הון עצמי הכולל הלוואת בעלים לזמן ארוך בסך של כ- 15,000,000 ₪ נטו כאשר הסכום הכולל של הנכסים על פי מאזן החברה האחרון היה 16,000,000 ₪.
לא צורפו דפי חשבון בנק וכו' ואין לדרוש מהמבקשת להסתפק רק בערבות של חברה בע"מ אחרת.

בנסיבות אלו, משהוכח כי לאנפה אין יכולת עצמאית לשלם הוצאות משפט, יש מקום לחייב את אנפה - המשיבה בהפקדת ערובה.

ו) באשר לסכום הערובה:
המבקשת טענה, כי עד כה עומדות הוצאות המשפט שלה בסכום העולה על 762,000 ₪, אך אין לדעת מאילו רכיבים הורכב הסכום דנן.
גם בתצהירו של סמנכ"ל הכספים ננקב הסכום בסעיף 11 באופן סתמי מבלי שפורט ומבלי שאני יכולה לדעת ממה מורכב הסכום.
בין כך ובין כך, נראה כי לפחות רוב הסכום ,אם לא כולו ,הוא בגין תשלום שכר טרחת עורך דין.
בית משפט אשר פוסק את הדין בתיק אינו מחויב לפסוק את מלוא סכום שכר הטרחה אשר שולם בפועל ויש לו שיקול דעת לפסוק גם סכום שונה.
מה עוד, שבמקרה דנן אמור להיות משולם שכ"ט עו"ד גם בגין ניהול התביעה שכנגד והערובה שמבוקש להפקידה, לא אמורה להבטיח את הוצאות התביעה שכנגד.

אינני סבורה גם שקיימת חובה לפסוק חיוב בערובה המבוסס על חישוב של אחוזים מסכום התביעה אלא יש לפסוק סכום סביר אשר בית משפט מוצא לנכון, כי הוא סכום ריאלי לפסיקת הוצאות בנסיבות של התיק הספציפי. (אציין, כי בתיק זה כבר נפסקו הוצאות משפט אך הן שולמו).

ז) לאחר ששקלתי את מלוא הנתונים ועיינתי בפסקי הדין אשר צוינו ע"י ב"כ הצדדים בטענותיהם, אני מוצאת לנכון לחייב את אנפה להפקיד ערובה בסך 400,000 ₪.
הסכום יופקד במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד וזאת בתוך 45 יום.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, תפקיד אנפה בבית המשפט סך 400,000 ₪ או ערבות בנקאית צמודה למדד בסכום זה בתוך 45 יום, שאם לא כן, ניתן יהיה לפעול על פי תקנה 519 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

ב) המשיבה – אנפה תשא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"ג, 18 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.




אביגיל כהן, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי
תל אביב-יפו



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביול ערבות

  2. החלפת ערבות

  3. ערבויות ביצוע

  4. עורך דין ערבות

  5. כיבוד כתב ערבות

  6. פרשנות כתב ערבות

  7. ערבות מוגבלת בזמן

  8. ערבות מטיבה במכרז

  9. ביטול ערבות אוואל

  10. תיקונים בחוק הערבות

  11. התיישנות ערבות בבנק

  12. חוב יורשים על ערבות

  13. סעיף 22 לחוק הערבות

  14. ערבות לא מבוילת כדין

  15. הגדרת ערבות אוטונומית

  16. ערבות אשפוז בבית אבות

  17. פגם מהותי בערבות במכרז

  18. תוקף כתב ערבות לא חתום

  19. פגם בנוסח הערבות במכרז

  20. תניית הגבלה בכתב ערבות

  21. צו נגד מימוש כתב ערבות

  22. חובת יידוע בחוק הערבות

  23. רשלנות בנק בהנפקת ערבות

  24. צירוף ערבות למסמכי מכרז

  25. משלוח ערבות במכרז בפקס

  26. תביעה מתוקף ערבות אישית

  27. מימוש ערבות של בנק מלווה

  28. דרישת הבנק לפרוע ערבויות

  29. ערבות אישית לאספקת סחורה

  30. החתמת עולה חדש על ערבות

  31. הוכחת ערבות אישית להלוואות

  32. ערבות על חוב של אדם שנפטר

  33. העדר חותמת על ערבות במכרז

  34. ערבות בעלים של חברה לחוב

  35. הסוואת ערבות אישית בהסכם

  36. ערבות בתביעה של תושבי חוץ

  37. ערבות הנוגדת את תנאי המכרז

  38. מימוש ערבות לאחר הרבה שנים

  39. אי יכולת מימוש ערבות במכרז

  40. דוגמא לכתב ערבות אוטונומית

  41. ערבות גבוהה מדי בהצעה למכרז

  42. ערעור על החלטה להגדלת ערבות

  43. ערבות של אדם שמסובך בחובות

  44. הוראת חלף ערבות פסק דין משקם

  45. הודעה על ביטול ערבות לשכירות

  46. שחרור שוהה בלתי חוקי בערבות

  47. חתימה על ערבות לפני תיקון חוק

  48. בקשה לפטור מתשלום ערבון עתידי

  49. בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערבות

  50. זיוף חתימה על כתב ערבות אישית

  51. כתב ערבות לתשלום חוב של חברה

  52. פקיעת ערבות אישית בלתי מוגבלת

  53. הפקדת ערבות לטובת משיב פורמלי

  54. ערבות אוטונומית מכירת רכב לחברה

  55. ביטול חוב לבנק עקב ערבות אישית

  56. ערעור על חיוב ערבות אישית לחברה

  57. חתימה על ערבות למרות פרטים חסרים

  58. ערבות ביצוע או ערבות אוטונומית ?

  59. עיכוב מימוש עיקול עד להמצאת ערבות

  60. זכות הערב לדעת את זהות בעל הערבות

  61. ביטול ערבות לצו עיכוב יציאה מהארץ

  62. ערבות בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ

  63. תביעה בגין ערבות להלוואה שלא נפרעה

  64. סעיף 353א ערבות מספקת ערבות אישית

  65. שאלת הערבות האישית להתחייבויות חברה

  66. חתימת מנהל חברה על ערבות כלפי ספקים

  67. ערבות אישית על עסקה ללא הגיון כלכלי

  68. טופס אישור לקוח חדש - חתימה על ערבות

  69. ביטול ערבות למשכנתא על דירה פיקטיבית

  70. החזרת ערבות שהופקדה במזכירות בית המשפט

  71. הגנות "ערב מוגן" מכוח סעיף 27 לחוק הערבות

  72. האם הנתבע הופטר מערבותו לאחר שחתם עליה ?

  73. תביעה נגד אדם שחתם על כתב ערבות אישית לעסק שקרס

  74. כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום למילוי התחייבויות

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון