הארכת צו פיקוח

לפניי בקשה להורות על מתן צו פיקוח ומעקב נגד המשיב, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההגנה על הציבור מפניי עברייני מין, תשס"ו - 2006 (להלן: "החוק"). המשיב הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של מעשה מגונה - 2 עבירות, בניגוד לסעיף 349(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1997 (להלן: חוק העונשין"), והפרת הוראה חוקית - עבירה בניגוד לסעיף 287(ב) לחוק העונשין. ביום 23/2/11 נדון ל 10 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה בן 14 חודשים מת"פ 4037/05 שירוצו במצטבר. המשיב עתיד להשתחרר ממאסרו ביום 15/6/12. ב"כ המבקשת עתרה להשית על המשיב צו פיקוח ומעקב למשך 5 שנים בתנאים שלהלן: שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח, חובת קיום מפגשים עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת, הגעה למרכז הארצי לקראת תום תקופת הפיקוח לצורך הערכת מסוכנותו ובחינת הארכת צו הפיקוח, איסור יצירת קשר עם קטינים, איסור התחברות עם קטינים, איסור שהייה ביחידות עם קטינים, הרחקה ממקומות כינוס בהם נמצאים קטינים או עלול להיות ריכוז כזה, איסור לעבוד בין בתמורה ובין בהתנדבות, במקום בו עלול להתאפשר יצירת קשר והתחברות עם קטינים או עבודה הדורשת מגע עם קטינים. כמו כן, עותרת המבקשת לקבוע כי לקצין הפיקוח יהיו הסמכויות הקבועות בסעיפים 18(א)(1-4), 18(א)(8) לחוק. ביום 19/3/12, נערכה למשיב הערכת מסוכנות על פיה נמצא כי רמת המסוכנות של המשיב הינה גבוהה מאוד. מהערכת המסוכנות עולה, כי המשיב מסר פרטים סותרים ביחס לאלו שמסר בעבר, והציג שתי גרסאות בקשר לאירוע בגינו הורשע ואף הכחיש חלק מעובדות כתב האישום המתוקן שיוחסו לו. מעריך המסוכנות התרשם כי המשיב לא לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומשליך את האחריות על גורמים מפקחים. מיקוד השליטה שלו חיצוני והוא נוטה להשליך אחריות או להתנות בגורמים חיצוניים את מעשיו שלו. כמו כן, נראה כי הוא לא מעוניין בשינוי ממשי, כך למשל בשל סירובו ליטול טיפול תרופתי המפחית דחף מיני, הוא לא שולב בטיפול במהלך מאסרו. יחידת הפיקוח בשב"ס בחנה את עניינו של המשיב, ומצאה כי לא ניתן להשיג את מטרות הפיקוח והמעקב באמצעות תנאיי הגבלה שפגיעתם במשיב פחותה, אלא בתנאים שפורטו בעתירת ב"כ המבקשת לעיל. טיעוני הצדדים ב"כ המבקשת עתרה לאמץ את תקופת הפיקוח וההגבלות, כפי שהמליצה יחידת הפיקוח, בהתבסס על הערכת המסוכנות בעניינו של המשיב, בה נקבע כי מסוכנותו המינית הינה גבוהה מאוד. עוד הדגישה, כי המשיב ביצע את העבירות בתיק דנן בעודו נתון לפיקוח במסגרת תיק אחר מחודש פברואר 2009 בבית משפט השלום באר שבע, למשך 5 שנים. המשיב מתייחס למעשיו כאל "דבר שטותי" ולא לוקח אחריות. מאז נעוריו מבצע כמעט מידי שנה עבירות מין, הוא לא שולט בדחפיו, ואף עונשי מאסר שריצה ופיקוח שירות המבחן וקציני פיקוח לפי חוק ההגנה על הציבור, לא מונעים ממנו מלבצע עבירות נוספות. ב"כ המשיב הסכים לבקשה, אך טען, כי יש להגביל את איסור יצירת הקשר, התחברות ושהות עם קטינים כך שיעשה רק בנוכחות מבוגרים. לעניין הרחקה ממקומות כינוס, נטען כי יש להגביל מגבלה זו, שכן הרחקה מכל פארקים ציבוריים ומגרשי ספורט הינה בלתי מידתית ופוגעת יתר על המידה בזכויותיו של המשיב. לעניין הגבלת עבודה עם קטינים, הסכים למבוקש, אולם טען כי יש לאבחן מגבלה זו, שכן קביעה כי המשיב לא יוכל כלל לעבוד בעבודה שבה עלול להיווצר מגע עם קטינים, הינה בלתי מידתית. ביחס לסמכויות קצין הפיקוח, הסכים למבוקש, אולם עתר כי בטרם קצין הפיקוח יגיע לביתו של המשיב, הוא יודע לו על כך טלפונית. לתמיכה בטיעוניו, הפנה לבש"פ 1098/12. באשר לתקופת הפיקוח המבוקשת נטען, כי צריך ותהיה הלימה בין המעשים עליהם נשפט הנאשם, עבירות מסוג עוון, ותקופת המאסר שהושתה עליו - 10 חודשי מאסר בפועל, לבין תקופת הפיקוח המבוקשת. דיון והכרעה חוק ההגנה על הציבור במפני עברייני מין, נועד להגן על הציבור מפני פגיעות נוספות של עברייני מין מועדים, שהוגדרו ככאלה על בסיס הערכות מקצועיות. יחד עם זאת, יש לקבוע דרכי פיקוח ומעקב הולמים על פי חוק, תוך איזון ושמירה על זכויותיהם של אותם עבריינים, ומתן אפשרות להשתלב חזרה בחברה הנורמטיבית. יש לערוך איזון בין שני אינטרסים אלו, כאשר ראוי כי הפגיעה בעבריין תהא מידתית, ותפגע מעט ככל שאפשר במי ששוחרר לאחר שריצה עונשו, תוך שמירה על האינטרס של טובת הציבור. לעניין השיקולים והאיזונים שעל בית המשפט לבחון בעת מתן צו פיקוח, ראה בבש"פ 962/10 משה חורב נגד מדינת ישראל, בש"פ 9220/10 פלוני נגד מדינת ישראל, בש"פ 6817/11 פלוני נגד מדינת ישראל. עוד לעניין זה, ראה בש"פ 1098/12 פלוני נגד מדינת ישראל אליו הפנה ב"כ המשיב, שתמציתו לבחון אם תנאיי הפיקוח והסמכויות המנויים בצו מקיימים את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי לבין זכויות העבריין וחירויותיו. לשם כך מפעיל בית המשפט את מבחני המידתיות המוכרים בפסיקה. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחוות הדעת של שב"ס והערכת המסוכנות שגובשה בעינינו של המשיב ועל רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה כאמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את עתירת המבקשת באופן חלקי: להטיל צו פיקוח, וכן לקבוע את סמכויותיו של קצין הפיקוח כדלקמן: צו הפיקוח והמעקב יהיה למשך 4 שנים. שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח, חובת קיום מפגשים עם קצין הפיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת, לרבות חובת הגעה למרכז הארצי להערכת מסוכנות לקראת תום תקופת הפיקוח, לצורך הערכת מסוכנותו המינית העדכנית על מנת לשקול הצורך בהארכת צו הפיקוח. איסור יצירת קשר עם קטינים, איסור התחברות עם קטינים (קטינים במשמע - זכר ונקבה), וכן איסור לשהות עם קטינים ללא נוכחות מבוגר. הרחקה ממקומות כינוס, בהם נמצאים קטינים, כגון: בתי ספר ומוסדות לימוד לקטינים, גנים, גינות משחקים. באשר לפארקים ציבוריים יהא בליווי מבוגר. איסור לעבוד, בין בתמורה ובין בהתנדבות, במקום בו עלול להתאפשר יצירת קשר והתחברות עם קטינים, או מקום עבודה הדורש קשר או מגע עם קטינים, הכל בכפוף לקבלת אישור קצין פיקוח למקום העבודה. לצורך הפיקוח על מגבלות אלה ניתנות לקצין הפיקוח הסמכויות הקבועות בסעיף 18(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו - 2006, סעיפים (1),(2),(3),(8). באשר לסעיף 18(א)(4), ניתנת לקצין הפיקוח הסמכות להיכנס לביתו של המשיב, תוך שיודיע למשיב זמן סביר על הביקור, טרם הגעתו. וזאת על רקע החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 1098/12 פסקה 11 להחלטה. לעניין זה ראוי אף לצטט את דברי בית המשפט העליון: "כמובן שסמכות זו של המפקח, הכוללת שיקול דעת, צריכה להיות מופעלת בצורה מידתית ועל השימוש בה להיות מבוקר. כך לדוגמא, מינון הביקורים יכול להשתנות לאורך זמן, כתלות במידת שיתוף הפעולה ותפקודו של העורר". רשמתי בפניי, כי כתובת המשיב הינה רחוב השלום 113 באר-שבע, טלפון: 050-3677006. רשמתי בפניי התחייבות המשיב ליצור קשר עם קצין הפיקוח מר יוסי שטרית בטלפון 050-6279478, תוך 7 ימים מיום שחרורו. הצו הינו מיום שחרורו של המשיב ממאסרו. ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בנוכחות הצדדים. צווים