תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

1. ביום 27.3.2012 הגישה המבקשת (התובעת) "בקשה למתן צו לגילוי במסמכים" (להלן: "הבקשה"). במסגרת הבקשה התבקש בית הדין ליתן צו לגילוי מסמכים כללי וצו לגילוי מסמכים ספציפיים וכן לאפשר עיון באותם מסמכים. המסמכים הספציפיים שהתבקש גילויים פורטו בסעיף 9 לבקשה, כדלקמן: כל התכתובות לרבות מיילים שהוחלפו בין המשיבה לחברת אופנת תוכנה בע"מ (החברה אשר סיפקה למשיבה את התוכנה עליה עבדה המבקשת) החל מחודש מאי 2011 ועד היום; הסכם התקשרות בין המשיבה לבין חברת אופנת תוכנה בע"מ; כל החשבוניות שהנפיקה חברת תכנה בע"מ למשיבה בגין שימוש בתוכנה החל מחודש מאי 2011 ועד היום; דוגמאות לדו"חות שמנפיקה התוכנה בגין השימוש בה אצל המשיבה. 2. ביום 17.5.2012 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה. בתגובה נטען כי יש לדחות את הבקשה משהוגשה במועדים המאוחרים לאלה שנקבעו בהחלטת בית הדין מיום 15.1.2012. כמו כן, לגופה של בקשה נטען כי אין להיעתר לה משדרישות המבקשת אינן רלבנטיות למחלוקות נשוא התביעה וכל מטרתן היא "דיג". המסגרת המשפטית 3. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:   "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". 4. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010) 5. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (מיום 28.3.07 ) כדלקמן -   "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" . 6. כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית , פדע כז 225). מן הכלל אל הפרט 7. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה, להלן החלטתי: 7.1 לגבי הבקשה לגילוי מסמכים כללי: משמטרת הליך גילוי המסמכים היא לאפשר לבעל הדין לדעת מראש מהם המסמכים הרלוונטיים לתובענה המצויים בידי בעל הדין שכנגד וכן להבטיח עשיית משפט צדק, אני נעתר לבקשה ומורה כי הצדדים יגלו בתצהיר ערוך כדין, עד ליום 30.9.2012, מה הם המסמכים המצויים, או שהיו מצויים, ברשותם או בשליטתם הרלוונטיים לתובענה. 7.2 לגבי הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים: המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם המבקשת פוטרה מעבודתה עקב הריונה. לטענת המבקשת, מאחר שהמשיבה טענה בכתב ההגנה שהסיבה לפיטוריה הייתה בשל העובדה שהוחלט על הקפאת פרוייקט המיחשוב במסגרתו הועסקה המבקשת, יש להעביר לעיונה את כל המסמכים הספציפיים הקשורים לחברת התוכנה, ובין היתר הסכם ההתקשרות של המשיבה מול חברת התוכנה, תכתובות מיילים שהוחלפו בין המשיבה לחברת התוכנה, חשבוניות שהנפיקה חברת התוכנה למשיבה החל מחודש מאי 2011 ודוגמאות לדו"חות שהנפיקה חברת התוכנה למשיבה. המשיבה טענה בתגובתה כי היא מעולם לא טענה בכתב ההגנה כי רכשה את התוכנה בחודש מאי 2011, אלא היא השתמשה בתוכנה עוד קודם לכן ובמשך שנים. כל שטענה המשיבה הוא שהיא ביקשה למחשב את כל העבודה בעסק (גם לתחומים נוספים) ולשם כך נשכרו שירותיה של המבקשת. לפיכך, כל נושא ההתקשרות בין הנתבעת לחברת התוכנה אינה רלוונטית. כמו כן, הדו"חות והחשבוניות שמנפיקה המשיבה באמצעות חברת התוכנה ללקוחותיה יפגע בזכותה של המשיבה לפרטיות ולחסיון בכל הקשור ללקוחותיה ולהכנסותיה. באשר לתכתובות - טענה המשיבה שכל התכתובות אינם מעניינה של המבקשת והיא חסוייה והמשיבה זכאית לשמור על פרטיותה. אשר לדעתי - עיון בכתב ההגנה מלמד כי במועד קליטתה של המבקשת לעבודה כבר קיבלה המשיבה שירותי תוכנה מחברת התוכנה (סעיף 7.2 לכתב ההגנה). דהיינו: המשיבה לא רכשה את התוכנה במועד קליטת המבקשת לעבודה ולפיכך אכן אין כל רלבנטיות לקבלת הסכם ההתקשרות בין המשיבה לחברת התוכנה (הסכם שנחתם, ככל שנחתם, לפני תחילת עבודתה של המבקשת במשיבה). לגבי החשבוניות והדו"חות שהונפקו - אין אני רואה כיצד החשבוניות והדו"חות רלבנטים להליך המשפטי וממילא אכן מדובר בפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים (לקוחות) שאינם צד להליך. באופן דומה, לא עלה בידי המבקשת לשכנע את בית הדין בנוגע לרלבנטיות של תכתובות המיילים שהוחלפו בין המשיבה לחברת התוכנה. 8. נוכח האמור, ברי כי בקשת המבקשת לגילוי מסמכים ספציפי נדחית. 9. הגם משמרבית הבקשה נדחתה - אין אני עושה צו להוצאות. ניתנה היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים. תקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה