פגיעה מרסיסי פצצה

פגיעה מרסיסי פצצה
המערער יליד 1957, הוכר כנכה צה"ל לאחר פגיעה מרסיסי הפצצה מיום 10.6.82
ועדה רפואית, על פי תקנה 9, מיום 31.1.02 קבעה למערער נכות משוקללת בשיעור 15%, לפי הפרוט:
1% בגין רסיסים בכף רגל שמאל ללא הפרעה תפקודית, לפי פרט 35(4)א למבחנים לקביעת דרגת נכות.

5% בגין צלקות ניתוחיות, לפי פרט 75(א)2.נ
10% בגין שיתוק חלקי בצורה קלה של N. Ischiadicus, לפי פרט 32(1)אI.ב

על החלטה זו הוגש ערעור בפני ועדה רפואית עליונה שהתכנסה ביום 14.7.02. הועדה שינתה את הנכות הכוללת מ-15% ל-21%. עבור צלקות נקבעה נכות בשיעור של 10%. ועבור שבר בעצם מסרק חמישית כף רגל ימין 1%.ו

על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט, ע"א 2585/02, בו הוחלט כי הערעור מתקבל בכל הנוגע לפגימה בכף רגל ימין והפגימות בעמוד שדרה צווארי ומותני, והתיק יוחזר לועדה רפואית עליונה לבדיקה מחודשת. כמו כן, נקבעה, בהסכמת הצדדים, נכות בגין פציעת בטן בשיעור 1% לפי סעיף 14(1)א לתקנות.נ

ועדה רפואית עליונה התכנסה ביום 30/11/02 בעקבות פסק הדין, וקבעה כי דרגת הנכות הכוללת תשונה ל-16%, נכות קבועה. עבור הפרעת תחושה בשטח גדול בגפה התחתונה ימנית הורדה הנכות ל-5%. באשר לעמוד שדרה הצווארי והמותני אישרה הועדה את קביעת הועדה הקודמת לפיה לא קיימת נכות מוסבת מהנכות המוכרת.ב

על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 30.11.02, מוגש ערעור זה.ו

דיון
בטרם אדון בנושאים השנויים במחלוקת אני שבה וקובעת כי יש להוסיף לפגימות המוכרות של המערער גם 1% בגין פציעת בטן כפי שהוסכם על ידי הצדדים בדיון הקודם החלטה שלא יושמה משום מה.נ

פגיעה ברגל ימין
בפסק דינה של כב' השופטת שטופמן (ע"א 2585/02) נקבע כי הוועדה הרפואית העליונה התייחסה לפגימה הנטענת בכף רגל ימין בקיצור נמרץ וקבעה את דרגת הנכות בלא כל הסבר ומטעם זה הוחזר הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתבדוק פעם נוספת את הפגימה בכף רגל ימין ותקבע את הנכות באופן מפורט מנומק ומדוייק.ב
עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי נערכה למערער בדיקה יסודית והוועדה התייחסה למצב כף הרגל הן מבחינה אורטופדית והן מבחינת הצלקת. כן נקבע כי הצלקת בבוהן 5 אינה גורמת לשום עיוות ואינה מגבילה את המערער בנעילת נעליים. בבדיקה נמצא כי המערער מהלך הליכה חופשית, ללא צליעה כולל הליכה על הבהונות העקבים והצדדים החיצוניים של כפות הרגליים.ו
לנוכח ממצאים אלה נקבעה למערער נכות בשיעור של 1% בשל מצב לאחר שבר בעצם מסרק חמישית בכף רגל ימין מתואם.נ
ב"כ המערער טוען כי פרט 50 (4)(א) מתייחס לפגימה המוגדרת כ"אצבע פטיש" אשר לכל הדעות אינה משקפת את מצבו של המערער. בעוד שהפרט אותו יש ליישם הינו פרט 49(4) המתאר Metatarsalgia טראומתית אחרי דפורמציה של הקשת הרחבית.
עם כל הכבוד לידע הרפואי שמפגינים באי כח הצדדים, הערעור בפני מוגבל לשאלות משפטיות בלבד. לא מצאתי בפרוטוקול הוועדה הרפואית העליונה, המפרט בהרחבה את כל הבדיקות והממצאים, תימוכין לטענה לפיה הממצאים אכן תואמים את פרט 49(4) הנ"ל.ב
באשר לסעיף הליקוי שנקבע בעניינו של המערער, הוועדה ציינה כי מדובר בסעיף מותאם כקבוע בתקנה 11(2) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969:
"נפגם נכה בפגימה מוכרת וכתוצאה ממנה לקה כושר פעולתו, בין גופנית ובין שכלית, במידה מסויימת ואין למצוא בתוספת מבחן נקוב שיחול על הנכה הואיל ולא פורש מבחן מיוחד לאותה פגימה, אולם יש בתוספת מבחן לפגימה אחרת שממנה נובע ליקוי בכושר אותה פעולה באותה מידה או במידה קרובה לה, תיקבע לגבי אותו נכה בשביל אותה פגימה דרגת נכות כדרגת נכות שנקבעה בתוספת לאותו מבחן."

לפיכך, אני קובעת כי לא נמצאה טעות משפטית בשיקולי הוועדה ומסקנותיה בנושא הפגימה בכף רגל ימין.ו

עמוד שדרה צווארי ומותני
כב' השופטת שטופמן בפסק דינה, הורתה על בדיקה חוזרת של המערער גם ביחס לפגימות הנטענות בעמוד השדרה מאחר שממצאי בדיקת ה-C.T ובדיקת ה- EMG וכן ממצאי הוועדה עצמה, לפיה נמצאה רגישות בחוליות, מצדיקים בדיקה נוספת והתייחסות לבדיקות ולממצאים למרות שהוועדה לא מצאה הגבלה תפקודית.נ
כשפסק הדין הנ"ל לנגד עיניה חזרה הוועדה ובדקה את המערער תוך התייחסות לכל הערות בית המשפט ובסיומה של הבדיקה היסודית ובחינה מדוקדקת של המסמכים הרפואיים כולל תוצאת C.T קבעה הוועדה כי:
"ממצאי ה- C.T הנ"ל אינם משמעותיים מבחינת גובה אחוזי הנכות מאחר והבדיקה הגופנית, כמתואר בפרוטוקול היתה למעשה תקינה"

ב"כ המערער מלין על כך שהוועדה התעלמה מתוצאות בדיקות הדמיה והעדיפה תוצאותיה של בדיקה גופנית המוגדרת על ידו "פרימיטיבית".ב
המבחנים לקביעת דרגת נכות מדרגים את הנכות המתייחסות לעמוד השדרה על פי הביטוי שהפגימות מוצאות בבדיקות גופניות דווקא, כך מגדיר פרט 37 את הגבלות התנועות בעמוד השדרה על פי מידת ההגבלה המתוארת כמזערית, קלה, בינונית וכו'.
הוועדה אשר בחנה את מצבו של המערער על פי ההגדרות שבפרט 37 הנ"ל מצאה כי טווח התנועה לכל הכיוונים מלא (עמ' 3 לפרוטוקול).ו
בהודעת הערעור מבקש ב"כ המערער כי בית המשפט יעדיף את חוות דעתו של ד"ר שמואל איתי על פני מסקנות הוועדה ויקבע למערער 10% נכות בשל הגבלות קלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני.נ
סעיף 12א' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 מגביל את הדיון בבית המשפט לשאלות משפטיות בלבד; ומעבר לעובדה שקביעת אחוזי נכות תוך התייחסות לפרט זה או אחר של התקנות, אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 12א' הנ"ל, אין לבית המשפט כערכאת ערעור הכלים לקבוע איזו מחוות הדעת להעדיף, מאחר שאינו שומע עדויות; ומשקבעה הוועדה הרפואית העליונה כי בבדיקה שנערכה על ידה לא נמצאה כל הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני מדובר במסקנה רפואית עובדתית שבית המשפט אינו מתערב בה, ואינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתם המקצועי של חברי הוועדה.
לאור האמור לעיל דין הערעור ככל שהוא נוגע לפגימות בעמוד השדרה להידחות.ב

שינוי פרט הליקוי
בהחלטתה מיום 14.7.02 קבעה הוועדה הרפואית העליונה כי למערער 10% נכות בגין "שיתוק חלקי בצורה קלה של עצב האסיאטיקוס מימין" ואילו בהחלטתה מיום 30.11.03 בוטלה קביעה זו והוועדה מצאה שהפרט המתאים למצבו של המערער הוא פרט 32(7)(ז)II המגדיר "ירידה בתחושה בשטח גדול בגפה התחתונה הימנית" שהנכות בגינו היא 5%.
טוען ב"כ המערער כי בשינוי סעיף הנכות שנקבע בגין פגיעה זו חרגה הוועדה מסמכותה. סבורני כי הדין עמו. פסק הדין אשר בעקבותיו נערכה למערער בדיקה חוזרת הורה באילו טענות על הוועדה לקיים דיון מחודש; ועל כן היה על הוועדה להתמקד באותם פרטים בלבד. אין מדובר בערעור ראשון הנדון בפני הוועדה העליונה בהמשך לדיון בפני וועדה מהדרג הראשון שאז פועלת הוועדה על פי הסמכות שהקנתה לה התקנה 4(א) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד-1964 הקובעת:
"הוועדה רשאית לאשר החלטת הוועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה בין שהמערער הוא הנכה ובין שהוא קצין התגמולים."

בענייננו התכנסה הוועדה על פי החלטת בית המשפט המחוזי אשר הגביל את הדיון לשתי סוגיות בלבד; והוועדה לא היתה רשאית לחרוג מהאמור בהחלטה. אם סברה הוועדה שחל שיפור במצבו של המערער, ואף ציינה זאת בהחלטתה, פתוחה הדרך בפני קצין התגמולים לזמן את הנכה לדיון מחודש בפני הוועדה מהדרג הראשון על מנת שתשוב ותקבע את אחוזי הנכות על פי מצבו העדכני.ו
לאור האמור לעיל, החלטתי לקבל הערעור בנקודה זו ולהחזיר על כנה את החלטת הוועדה הרפואית מיום 14.7.02 לענין הפגיעה השורשית.נ

לסיכום
הערעור מתקבל בשתי נקודות:
קביעת דרגות נכות בשיעור 1% בשל פציעת בטן.ב
החלטת הוועדה בענין הפגיעה השורשית מתבטלת ושיעור הנכות שנקבע בשל פגימה זו יקבע על פי פרט 32(1)(א)I כפי שנקבע ע"י הוועדה מיום 14.7.02.
יתר חלקי הערעור נדחים.ו

המשיב ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.


רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון