1. זהו פסק דין בתביעת התובע, לחייב את הנתבעת בהשבה ופיצויים, עקב הפרת חוזה לביצוע עבודות אלומיניום בבית שבנה. הוחלט לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים. המדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ועל כן, כמצוות התקנות, ינומק פסק הדין באופן תמציתי. 2. ביום 1.1.07, נכרת בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות אלומיניום, בבית שבנה התובע בבאר שבע, ע"פ הצעת מחיר, המתייחסת ל-16 חלונות ודלתות. סכום התמורה הכולל בהצעת המחיר, היה 61,400 ₪ כולל מע"מ, כאשר באותו מועד, שילם התובע לנתבעת מקדמה בסך 6,000 ₪. התובע הדגיש בכתב התביעה, כי היות שהבית שבנה מחופה אבן, היתה חשיבות רבה לכך, שהנתבעת תבצע מדידות, ותמסור לקבלן השלד את המידות המדויקות לביצוע חלונות, שאם לא כן, היתה נוצרת בעיה קשה של חיתוך באבן. לטענת התובע, מסרה הנתבעת לקבלן השלד, מידות שגויות של החלונות, ובין היתר, לא מסרה לקבלן, כי יש צורך בבניית סף אבן בחלון, וכן הביאה לבית "משקופים עיוורים", במידות לא נכונות, כך שבינם ובין אריחי האבן בחלק הפנימי של החלון, נותר רווח אשר כיער את החלון. יובהר, כי על פי תיאור הצדדים, "משקופים עיוורים" הינם פסי מתכת המוצמדים למשקוף הפנימי בחלון, ועליהם מורכב שלד האלומיניום של החלון. לטענת התובע, הוא דרש מן הנתבעת, לתקן את התקלה שנוצרה לטעמו, בשל מחדלה באי ביצוע מדידות כנדרש, ואולם, מנהל הנתבעת התנה את התיקון, אשר כלל הרכבת "משקופים עיוורים" חדשים, בתשלום סך של 4,000 ₪. על כן, דרש התובע לבטל את החוזה, ולהשיב לידיו את המקדמה ששילם. בנוסף להשבת המקדמה בסך 6,000 ₪, נתבע גם פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין הפרת החוזה, ובסה"כ הועמד סכום התביעה על סך 10,000 ₪. התובע העיד לעצמו, וכן העיד את מנהל החברה שבנתה את השלד, מר רפי חביב. מר חביב העיד בתצהיר עדותו הראשית, כי בנה את החלונות, ע"פ המידות שקיבל מהנתבעת, ולמרות זאת, לאחר שהוצבו ה"משקופים העיוורים", נותר מרווח. כן העיד, כי כאשר נמסרו לו המידות, לא הודיע לו איש כי יש לבצע ספי אבן לחלון, ועל כן, בסופו של דבר, היות שלא נותר מרווח מספיק בתחתית החלון, היה צורך לבצע ספי שיש שאינם מתאימים לדבריו. בחקירתו הנגדית העיד, בין היתר, כי טרם ביצוע עבודות האלומיניום, יש לבצע מדידות חוזרות של החלונות, לאחר שהחלונות כבר בנויים, וכי איננו יודע, אם הנתבעת ביצעה מדידות כאלה. לדבריו, קיבל מהנתבעת סקיצות עם מידות לפתחים, ופעל בהתאם. 3. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי ביצעה את מדידות החלונות כנדרש, ומסרה את המידות הנכונות לקבלן, ואולם הקבלן לא בנה את החלון על פי המידות שנמסרו לו. כן טענה, כי ה"משקופים העיוורים", נבנו במיוחד עבור התובע על פי מידות החלונות בביתו, ועל כן, לא תוכל להשתמש בהם לצרכים אחרים. עוד טענה, כי נגרם לה נזק, משום שהזמינה אלומיניום לצורך ביצוע החוזה, והתובע עדיין חייב לה כספים ע"פ החוזה. הנתבעת טענה, על כן, כי התובע איננו זכאי להחזר המקדמה. מנהל הנתבעת, מר רוטנשטרייך, העיד כי ערך מדידות בבית עוד במהלך הבניה, בטרם בוצעו פתחי החלונות, ושב וערך מדידות נוספות לאחר שבנית השלד הסתיימה, כאשר אז מדד את המרווחים בין משקופי האבן בפתחים החיצוניים של החלונות. לדבריו, מסר את המידות המדויקות לקבלן, והזמין "משקופים עיוורים" במידות המדויקות, אלא שכאשר הגיע להרכיב את ה"משקופים העיוורים", גילה כי הקבלן טעה, והרכיב בחלק הפנימי של החלון "גליפים", דהיינו אריחי אבן, קצרים מהנדרש, ועל כן, נותרו רווחים בין ה"גליפים" וה"משקופים העיוורים". במהלך עדותו, הגיש מנהל הנתבעת, את המוצג נ/1, הנושא כותרת "מידות למשקופים עיוורים", ואשר כולל שרטוטים ומידות מדויקות, של 15 חלונות. המסמך נושא תאריך 19.4.07, ולטענת מנהל הנתבעת, ערך אותו בעת שמדד את פתחי החלונות, לאחר שנסתיימה בנייתם. 4. הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ, במהלך הדיון היום. התובע טען, כי יש להעדיף את גרסתו, בין היתר, משום שהנתבעת לא פירטה בכתב הגנתה את הטענה לענין המדידה השניה של החלונות, לאחר שנסתיימה בנייתם, ולענין המידות השגויות של ה"גליפים", טענה שנטענה בפירוט לראשונה בתצהיר מר רוטנשטרייך. התובע עמד על כך, שמכתבים ששלח לנתבעת, לא נענו. לענין זה יוער, כי מנהל הנתבעת העיד, ששוחח עם התובע בע"פ, לאחר קבלת המכתבים. התובע טען גם, כי עלות החלפת ה"משקופים העיוורים" לא היתה גדולה, וכי על הנתבעת היה לתקן את הדבר על חשבונה, שכן התקלה נגרמה בשל מחדל שלה. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו בין היתר, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את טענותיו, וכי התקלה מונחת לפתחו של הקבלן, אשר לא בנה את פנים החלון במידות נכונות. כן טען, כי התובע יכול היה לצמצם את נזקו הנטען, בעלות נמוכה, אך לא עשה זאת. 5. סבורני כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח טענותיו. התובע לא הגיש חוות דעת מומחה לענין הליקויים הנטענים, וגם לא צירף תמונות להדגמת הליקויים הנטענים. אילו צילם את החלקים הפנימיים של החלונות המדוברים, ניתן היה לערוך השוואה למידות שפורטו במסמכים שערך מנהל הנתבעת, ולבחון את טענתו, כי הקבלן אחראי לתקלה, משום שהניח "גליפים" קצרים מהנדרש. התובע עצמו, לא ביצע מדידות במקום, ואיננו יכול להעיד מידיעה אישית על מקור התקלה, אלא אימץ את גרסתו של הקבלן, מר חביב, לפיה התקלה הינה תוצאה של מחדל הנתבעת. דא עקא, מר חביב אינו עשוי להיחשב עד נייטרלי ואובייקטיבי בנסיבות, ועל פני הדברים, נראה כי האינטרס של החברה בניהולו, מנוגד לאינטרס הנתבעת, שהרי, אם תתקבל גרסת הנתבעת, משמעות הדבר כי מקור התקלה בטעות של החברה בניהולו. ההתרשמות מחקירת מנהל הנתבעת היתה, כי עדותו מהימנה, וכי אכן ביצע את המדידות הנוספות כנדרש, לאחר שהחלונות כבר היו בנויים, ומסר את הנתונים לקבלן. מעבר להתרשמות הישירה מן העדות, הרי שהגרסה נתמכת בנ/1, המשקף מדידה מדויקת של החלונות בדיוק מילימטרי, אשר בוצעה עוד בחודש אפריל 2007, כאשר מכתבו הראשון של התובע לענין זה נכתב ביום 2.5.07. בענין זה טען התובע, כי ייתכן שמדובר במסמך שנעשה לאחר שהתקלה כבר התגלתה, אלא שטענה זו מבוססת על סברה גרידא של התובע. אשר לעלות החלפת ה"משקופים העיוורים", לא נסתרה טענת מנהל הנתבעת, לפיה, עלות זו מהווה כ-15% מעלות בניית החלון כולו, ועל כן, אין בעובדה שהנתבעת דרשה סך של 4,000 ₪ להחלפת ה"משקופים העיוורים" בחלק מהחלונות, לבסס את תביעת התובע להשבת מלוא המקדמה, בסך 6,000 ₪, כאשר אין מחלוקת, כי הליקוי לא נתגלה בכל החלונות בהם הורכבו "משקופים עיוורים". מכאן, שיש לקבל את טענות הנתבעת, לפיהן אין היא אחראית לנזק הנטען. מעבר לצריך ייאמר, כי יש קושי גם בחישוב סכום התביעה, שכן כאמור, מקדמה בסך 6,000 ₪ שולמה על חשבון כל עבודות האלומיניום, והליקוי התגלה בחלק מהחלונות בלבד. יצוין שוב לענין זה, שהתובע לא צירף חוות דעת מומחה, וצילומים של החלונות, כאשר בישיבה המקדמית שהתקיימה בפני כב' הרשמת (כתוארה אז), העיד כי התקלה התגלתה בשניים מהחלונות בלבד, ואילו היום העיד, כי התגלתה בשמונה חלונות. 6. לפיכך, התביעה נדחית. נוכח סכום התביעה והיקף הדיון, ישלם התובע לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪, וכן הוצאות המשפט בסך 1,000 ₪. הפרת חוזהחוזהאלומיניום