תביעה לתשלום זכויות סוציאליות

תביעה לתשלום זכויות סוציאליות
1. התובע הגיש תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות.

2. לגרסת התובע עבד מטעם הנתבעת בעבודות שמירה במפעל פטריות בפעמי תש"ז מיום 1/4/07 ועד ל-11/09 ופוטר מעבודתו לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת וללא תשלום פיצויי פיטורים. עוד נטען על ידי התובע כי עבד בעבודות שמירה מטעם הנתבעת 6 ימים בשבוע משעה 106:00 ועד 06:00 בבוקר שלמחרת ובסופי שבוע עבד מיום שישי בשעה 14:00 ועד ליום ראשון בשעה 06:00 בבוקר והשתכר 5,000 ₪ לחודש. לפיכך הגיש תביעתו הנוכחית לשלם לו פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון דמי הבראה, פדיון דמי חופשה, דמי חג, ביגוד, פיצוי בגין אי תשלום לקופת גמל, גמול בגין עבודה בשעות נוספות ופיצויי הלנת שכר בסך כולל של 234,674 ₪.

3. הנתבעת מכחישה זכאות התובע לרכיבים שתבע וטוענת כי כלל לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים. לא נחתם כל הסכם בין בע"פ ובין בכתב בין הצדדים והתובע שימש כשומר שכפה עצמו על הנתבעת. נטען כי התובע שמר באופן מזדמן ולא היה כפוף לאף אחד מעליו. הנתבעת מציינת בכתב הגנתה כי תופעת "השמירה" הינה תופעה ידועה ומוכרת במגזר אליו משתייכים הצדדים לתובענה. מדובר בהבנה כללית שהשומר יהיה במקום השמירה, לא בהתחייבות או בעמידה בזמנים קבועים. והאפשרות היחידה לנתבעת היתה לשלם לתובע על שעות אלה ע"י תלושי שכר.


4. עוד נטען כי התובע לא עבד שעות נוספות אלא מסגרת עבודתו בשמירה היתה בכל יום בין השעות 22:00 ועד 06:00 בבוקר שלמחרת. עוד נטען כי התובע התנדב במשטרת רהט ועבד במפעל לאריזת פטריות כל יום מ-106:00 עד 22:00 ולכן לא יכול היה לעבוד בשעות אלה בשמירה. נטען כי התובע מעולם לא הגיע לשמירה לפני השעה 22:00 ולפיכך יש לדחות תביעתו לגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

5. הנתבעת טענה כי התובע לא פוטר מעבודתו בנתבעת אלא נטש משמרתו ולפיכך אינו זכאי לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת והזכויות הנוספות שתבע בתביעתו.

6. לאור טענות הצדדים שפורטו לעיל כל עילות התביעה שנויות במחלוקת בין הצדדים לפיכך נדון בהם אחת לאחת תוך ציון טענות הצדדים הרלוונטיות בגין כל רכיב ורכיב.

דיון והכרעה

7. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית וחזר על גרסתו שבכתב התביעה. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של ג'ומעה אלקאדי, מנכ"ל הנתבעת. הצדדים נחקרו על גרסתם והגישו סיכומים בכתב.

8. במסגרת ההליכים המקדמיים ולבקשת הנתבעת ניתן צו המופנה למשטרת ישראל להעביר רישומי נוכחות התובע כמתנדב בתחנת רהט לתקופה מ-1/4/07 ועד ליום 30/11/09 ( צו מיום 2/11/11)

9. בתגובה הומצאה ביום 14/11/11 תעודת עובד ציבור של רס"ר אפללו יהודה מתחנת רהט שהגיש הנתונים שהתבקש. התעודה סומנה נ/1.

יחסי עובד מעביד

10. הנתבעת זנחה בסיכום טענותיה הטענה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין התובע וכי עבודתו כשומר במפעל נכפתה עליה ולפיכך מתייתר הצורך להידרש לה. מעבר לאמור יצוין כי מן העדויות שנשמעו בפנינו ומן הראיות שהוצגו לתיק עולה בבירור כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין הנתבעת לבין התובע ודין טענה זו להידחות.


התביעה לשעות נוספות

11. התובע טען כי עבד בשירות הנתבעת כשומר במפעל הפטריות 6 ימים בשבוע, כל יום מהשעה 16:30 ועד לשעה 06:00 בבוקר שלמחרת, היינו טען כי עבד מידי יום 5.5 שעות נוספות ומבלי ששולמה לו כל תמורה בגין עבודה בשעות נוספות. לפיכך תובע גמול בגין עבודה בשעות נוספות בגין כל תקופת עבודתו בנתבעת ובסך של 149,916 ₪.

12. הנתבעת מנגד טענה כי התובע עבד כשומר במפעל הפטריות 6 ימים בשבוע, כל יום בין השעות 22:00- 06:00 ולא כפי שטען. לגרסתה התובע מעולם לא הגיע לשמירה לפני השעה 22:00 וכי בנוסף לעבודתו כשומר עבד במפעל הפטריות ואף התנדב בתחנת המשטרה ברהט. לטענתה התובע כלל לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו ברכיב זה וכל שטען כי זכאי לתמורה בגין 5.5 שעות נוספות בכל יום. התובע לא פרט מספר השעות שתבע ולא הציג כל רישום בגינן ואף מטעם זה יש לדחות תביעתו.

13. ראשית יצוין כי המעסיק הוא שמחויב, מכוח דין, לערוך רישום מפורט ומדויק של שעות העבודה המבוצעות על ידי עובדיו על פי הוראות סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה).
חובה זו חודדה במסגרת תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, אשר נחקק במהלך עבודתו של התובע בנתבעת, אך חובה זו חלה גם טרם לכן. (ע"ע(ארצי)211/10 ארקדי נדצקי נ' שמירה ובטחון הצפון בע"מ, ניתן ביום 11/5/12).

14. הפרת מחויבות המעסיק, ואי הצגת פנקס שעות עבודה מסודר על ידו, מובילה להגמשת נטל הראיה המוטל על העובד בכל הנוגע להוכחת היקפן המדויק של השעות הנוספות שביצע, ובמקרים המתאימים גם להעברת הנטל למעסיק בקשר לכך (ע"ע 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בע"מ – אלי אפרים, מיום 12.11.08; ע"ע 459/07 להלן: עניין ימית בטחון דוד יפה – ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ, מיום 8.12.09; ע"ע 402/07 ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ – יאיר חודאדי, מיום 19.1.10; ע"ע 184/09 פיודור קרבצ'נקו – חברת השמירה בע"מ, מיום 18.12.11).

15. ובענייננו, אין חולק כי מי מבין הצדדדים לא הציג בפנינו רישום כלשהו בדבר שעות עבודתו של התובע או מתכונת העסקתו. אמנם החובה לערוך הרישום מוטלת על הנתבעת, אשר הפרה מחויבותה במקרה הנדון. הפרה זו כפי שצוין לעיל מובילה להגמשת נטל הראייה המוטל על התובע להוכיח היקף השעות הנוספות שביצע ולעיתים אף להעברת הנטל לכתפי המעסיק( ראה עניין ימית בטחון).אולם סבורים אנו כי במקרה הנוכחי אין די בגרסת התובע ובחישוביו, אשר לא התבססו על רישומים כלשהם, ודאות מספקת כדי להעביר את נטל הראיה לגבי הוכחת השעות הנוספות לנתבעת.

אמנם על פי רוח הדברים שנאמרו בפסק הדין בעניין ימית בטחון ואחרים שאוזכרו, די "בדבר מה" ראייתי לגבי מכסת השעות הנוספות כדי להעביר את הנטל לסתירת "דבר מה" זה על המעסיק. אולם לא השתכנענו כי במקרה הנוכחי קיים אותו "דבר מה" מספיק כדי להעביר נטל זה לנתבעת. חוסר הודאות לגבי נכונות החישובים עליהם מבסס התובע את תביעתו לגמול שעות נוספות לנתבעת, גדול כדי להעביר נטל זה לנתבעת (וראו בעניין זה האמור בע"ע 280/08 אושרי זגורי נ' חב' השמירה,ניתן ביום 3/5/10). ונפרט.

היקף משרתו של התובע

16. התובע העיד בתצהירו כי עבד כשומר במפעל הפטריות במשך 6 ימים בשבוע, כל יום בין השעה 16:30 לבין השעה 06:00 בבוקר שלמחרת. גם בעדותו בפנינו חזר והעיד כי "ההסכם ביני לבין ג'ומעה.. אני ב-16:30 להיות שם , זה אמר לי ג'ומעה וביום שישי אני נמצא שם מ-14:00 עד יום ראשון ב-06:00 בבוקר"(עמ' 6 לפרוטוקול).

17. אולם מלבד עדותו זו, התובע לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח כי אכן עבד בעבודת השמירה במתכונת העסקה קבועה כפי שטען.

18. ג'ומעה העיד בעניין זה כי מפעל הפטריות עבד מידי יום עד השעה 22:00 והיה מאויש ולכן לא היה צורך בשומר עד לשעה זו. לגרסתו דרישת המפעל היתה הצבת שמירה במפעל בשעות בהן היה סגור, כלשונו: "לפי הדרישות שלהם המפעל עובד עד השעה 22:00 ובמוצאי שבת הוא עובד 24 שעות. הם ביקשו ביום רגיל משעה 22:00 עד 06:00 שמירה ובמוצ"ש לא צריך שמירה." (עמ' 20 לפרוטוקול). עדות זו לא נסתרה על ידי התובע.

19. זאת ועוד. כשנשאל התובע בחקירתו האם עבד באופן חלקי במפעל לפטריות בעבודה אחרת שאינה עבודת שמירה,במסגרת השעות לה טען, התובע השיב בחיוב. עוד העיד כי קיבל בגין עבודה זו שכר נפרד וכי עבד במפעל הפטריות בין 3-6 שעות, כלשונו:
"ש. יש פה דו"חות נוכחות במפעל פטריות שעבדת מסרת פרטים את השם שלך ותעודת הזהות של הבן שלך אתה מאשר את זה?
ת.אם זה קרה הדבר הזה אני רשמתי שקים על שם הבן שלי בגלל בעל הבית עצמו אמר שהוא לא יכול שאני אקבל משכורת מגו'מעה בעל הבית נתן לי כסף על צ'ק וזה נרשם על שם הבן שלי.
ש. קיבלת משכורת נוספת ממפעל הפטריות ואתה עבדת וקיבלת שכר נוסף
ת. אני עבדתי באישור מג'ומעה אני לא יכולתי לרשום את השם שלי ורשמתי את השם של הבן שלי , אני לא התכחשתי שעבדתי שם וזה היה באישור של ג'ומעה.
ש. אני שאלתי אותך אם אתה קבלת שכר נוסף על מה שקיבלת מג'ומעה ממפעל הפטריות
ת. אם עבדתי זה היה עזרה 3-4 שעות. כן עבדתי
...
ש. באיזה שעות עבדת במפעל הפטריות וקיבלת שכר כמה שעות עבדת וקבלת שכר ממפעל הפטריות
ת. יש לי גם יומן ורשום לי שם שעות וזמן שאני עובד בתוך המפעל ומה היה סוג העבודה שלי.
ש. כמה חודשים עבדת במפעל הפטריות וקיבלת תמורתם שכר ממפעל הפטריות לא מג'ומעה כמה זמן עבדת
ת. אני לא יודע חודשים , אני עובד בשעות , אני עוזר. כל חודש ששילם ממשכורת לעובדים וקיימים שם במפעל בא אלי ועשה חישוב נגיד 4-6 שעות רושם בצ'ק ונותן לי. " (עמ' 8,9 לפרוטוקול)

20. עדות זו תומכת בגרסת הנתבעת שטענה כי התובע עבד במפעל הפטריות בשעות אחר הצהריים ועד לשעה 22:00, המועד בו החל בעבודת השמירה במפעל. טענה זו לא נסתרה על ידי התובע, אשר העיד כי מצוי בידיו יומן רישומי השעות שעבד במפעל הפטריות, אולם בחר שלא להציגו בפני בית הדין. עובדה זו פועלת לחובתו לעניין הוכחת גרסתו באשר להיקף משרתו בעבודת השמירה לרבות השעות בהן טען כי עבד בשמירה ולא במפעל הפטריות ישירות.

21. לא למיותר לציין כי הנתבעת צרפה כנספח לסיכומיה כתב תביעה בעילה חוזית ונזיקית שהנתבעת הגישה נגד התובע במועד הגשת סיכומיה, כן צרפה את תלושי השכר שקיבל התובע בגין עבודתו הנוספת במפעל הפטריות וכן את דו"חות הנוכחות שלו במסגרת עבודתו זו, אולם בית הדין לא ייחס לדו"חות אלה כל משקל, שכן אלה לא הוגשו כראייה בתיק והצגתם אף לא התבקשה על ידי הנתבעת.
עם זאת וכפי שצוין לעיל, גם ללא נספחים אלה ולאור עדות התובע, הוכח כי התובע לא עבד בעבודת שמירה במתכונת ההעסקה לה טען וכי בחלק משעות אלה עבד בעבודה אחרת במפעל הפטריות.

22. זאת ועוד. הנתבעת אף טענה כי התובע התנדב בתחנת המשטרה ברהט, גם בשעות שטען כי עבד בהן. התובע טען בעניין זה כי התנדב בתחנת רהט בשעות הבוקר, בעוד שעבודת השמירה החלה בשעות אחר הצהריים ולפיכך אין כל רלוונטיות לעובדה שהתנדב בתחנת רהט.

23. מעיון בתעודת עובד הציבור שהוגשה לתיק (נ/1) עולה כי התובע, בניגוד לטענתו, התנדב פעמים רבות בתחנת המשטרה ברהט בשעות בהן טען שעבד בעבודות שמירה. כך למשל ביום 1/1/09 התנדב עד השעה 19:00 בערב, ביום 7/1/09 עד 18:00, ביום 2/10/09 עד 19:00 וכיוצא בזה.
בחקירתו הנגדית הכחיש הטענה אך הוסיף כי אם זה קרה , הרי שזה נעשה באישור ג'ומעה,כלשונו:
"ש. מפנה אותך לתצהירך ס' 6 יש סתירה במה שאתה אומר יש פה דו"ח של ההתנדבויות שלך ושם יש ימים שהיית פעיל בהתנדבות שבמסגרת השעות היית צריך להיות שומר במפעל אתה מאשר את זה
ת. אני לא מאשר את זה. אם לא הגעתי בזמן לשמירה היית בתיאום עם בעל הבית ג'ומעה וזה קרה 7-10 פעמים.
ש.אני רוצה להגיד לך שיש לנו פה דו"ח ופה זה לא אתה מאחר או מתעכב אני מפנה את הדין למס' סידורי 2 שאתה התנדבת מ-20:50 עד 04:00. ב-3/4/07 ויש מעל 20 מקרים כאלה מה אתה אומר? למשל בשנת 2009 משעה 9:00 עד 19:00
ת. אם אני מתעכב בזמנים האלה זה היה מתואם עם ג'ומעה ועם בעל הבית. אם אני אומר זה דברים שלי, עבודה משעה 16:30 עד 06:00 , ביום ג'ומעה לא קובע לי מה לעשות.
....
ש. בדו"ח הזה (נ/1) יש המון ימים שאתה מציין שהתחלת לעבוד בשעה 6:30 למשל פעילות משנת 2007 מס' 14 וזה היה עד106:00 , אתה בימים האלה לא ישנת?
ת. אני נח מספיק לי 3-4 שעות לנוח
ש. אבל אין לך 3-4 שעות לנוח
ת. אם לא ישנתי למחרת אני ישן. אם יום אחד לא ישנתי אז ביום השני אני ישן. בשמירה לא ישנתי חס וחלילה" (עמ' 7 לפרוטוקול)

24. יצוין כי מבדיקה של נ/1 עולה כי המדובר בתופעה שחזרה על עצמה יותר מ-10 פעמים ובניגוד לעדותו של התובע. אף עובדה זו מלמדת על כך שמתכונת העסקתו של התובע בעבודת השמירה לא היתה מתכונת קבועה כפי שטען. אמנם מרבית שעות התנדבותו של התובע בתחנת רהט היו בשעות הבוקר- שעות בהן לא עבד כלל. אולם בפעמים רבות וכפי שציינו לעיל, התנדב בשעות אחר הצהריים והערב- שעות בהן טען שעבד בשמירה.

25. די בעובדה זו ובעובדה כי עבד במפעל לפטריות לאחר שעות התנדבותו במשטרה, היינו בשעות אחר הצהריים וקיבל שכר עבור שעות אלה, בכדי לעורר ספק בדבר גרסתו כי עבד בשמירה במפעל מהשעה 16:30 ואילך.

26. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אין בידינו לקבל גרסת התובע כי עבד במפעל הפטריות בעבודות שמירה החל מהשעה 16:30 ועד השעה 06:00, שכן הוכח כי בשעות אלה עבד במפעל הפטריות בעבודה אחרת וכי לעיתים התנדב בשעות בהן טען שעבד בשמירה. התובע אף לא הוכיח כי עבד בסופי שבוע במפעל ברציפות כפי שטען. לא למיותר לציין כי התובע כלל לא תבע גמול בגין עבודה בשעות נוספות בגין עבודתו במפעל ביום מנוחה. התובע אף לא תבע תשלום שכר עבודה בגין עבודה ביום מנוחה (בגין עבודתו בימי שישי בלילה ושבת בבוקר) ואף עובדה זו מחזקת המסקנה בדבר הספק שהתעורר בכל הנוגע להיקף משרתו ושעות עבודתו בשמירה. בנסיבות אלה יש לקבל גרסת הנתבעת ולקבוע כי התובע עבד אצל הנתבעת בעבודות שמירה בין השעות 22:00 -06:00.

27. משקבענו כי התובע עבד אצל הנתבעת במשמרות לילה בין השעות 22:00 ועד 06:00 בבוקר שלמחרת, הרי שבהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ב"עבודת לילה", יום עבודה רגיל הוא בן שבע שעות ולא בן שמונה שעות. על פי הפסיקה, השעה השמינית לעבודת העובד במשמרת לילה הינה שעה נוספת ובגינה זכאי העובד לתשלום בעבור שעה נוספת (דב"ע לט/24-3 בתי הזיקוק לנפט בע"מ נ' זאב למפל, פד"ע י 421; בג"צ 613/79 בתי הזיקוק לנפט נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד לד (2) 317).

לא הוכח מפי התובע כי הוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף השמירה חלות על תנאי עבודתו. גם לא הוכח ולא נטען על ידו כי יש לראות בנתבעת כמעבידה בענף השמירה.

28. לפיכך זכאי התובע לגמול שעות נוספות בעד שעת העבודה השמינית במשמרתו. על פי הוראות החוק, בעד שעה זו התובע זכאי לגמול בשיעור תוספת של 25% על בסיס שכרו הרגיל ששולם לו.
על פי חישובי התובע, שכרו השעתי הרגיל עמד על סך 26 ₪ (5000/186),לפיכך זכאי לתוספת בשיעור 25% בסך 6.5 ₪ ( 32.5 ₪-26 ₪ ) ובגין תקופת עבודתו בנתבעת, זכאי הוא לגמול בגין עבודתו בעד שעה נוספת בסך כולל של 4,680 ₪ (1x6x4x30x6.5)
פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת

29. התובע טוען כי פוטר מעבודתו בנתבעת לאלתר וללא הודעה מוקדמת. לגרסתו בתחילת חודש 11/09 הודיע לו פרחאן, אחיו של ג'ומעה ואחד הבעלים של הנתבעת, בשיחה טלפונית, כי הוא מפוטר מעבודתו בנתבעת לאלתר. התובע התבקש להגיע ולמסור את מפתחות המפעל לנתבעת. התובע העיד בעניין זה כי הגיע למחרת למפעל, לקחת את הציוד שלו ומסר את המפתחות ישירות לאריה, הבעלים של מפעל הפטריות.
כך העיד בעניין זה :
" ש. אתה אומר שהנתבע ג'ומעה אמר שאתה מפוטר
ת. לא ג'ומעה זה היה אח שלו פרחאן. התקשר ואמר לי חסן העבודה במפעל הסתיימה ובא אחרי שעה וחצי התקשר אלי עוד הפעם וביקש את המפתחות של המפעל של המנעולים ואמרתי שיש לי ציוד במפעל שם ובא אלי עם טנדר ושני בחורים באו אלי ולקחו אותי לפעמי תש"ז והעמסתי את הדברים שלי ברכב שלהם ושאני שמתי את הדברים באוטו אחד אחר הוריד את הדברים. שאלתי חבר שלי השני מי זה מוריד את הדברים והיה בעל הבית הגדול אריה במקום ומסרתי ישירות לאריה את המפתחות". (עמ' 9 לפרוטוקול).
עוד העיד בתצהירו שכשהגיע לאתר בסמוך למועד פיטוריו ראה שם שומר אחר שמילא את מקומו.

30. נקדים ונציין כי אנו מעדיפים את גרסתו של התובע בעניין נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים על פני גרסת הנתבעת, אשר נטענה באופן כללי ועומדת בניגוד לעדויות שנשמעו בפנינו ואנו קובעים כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת על ידי פרחאן.
עדותו של התובע בסוגיה זו היתה אמינה והיא אף נתמכת בעדותו של ג'ומעה , נציג הנתבעת, אשר אישר בעדותו כי אחיו פרחאן אכן מינה שומר אחר במקום התובע בסמוך למועד סיום יחסי העבודה. עוד העיד בעניין זה כי "התפקיד של אחי(פרחאן- י.ה) שיש בעיה הוא מחליף שומר הוא אחראי הוא מפקח כמו מנהל" ( עמ' 14 לפרוטוקול).

31. זאת ועוד. מעדותו של ג'ומעה עולה כי הנתבעת לא היתה מרוצה מתפקודו של התובע כשומר במפעל. ג'ומעה העיד בעניין זה כי התובע היה מאחר בקביעות לעבודתו ומבלי שהיה מודיע על כך לממונים עליו. עוד העיד כי נתפס כמה וכמה פעמים כשהוא ישן במפעל במהלך עבודת השמירה. עוד העיד כי קיבל תלונות על אופן תפקודו של התובע גם מהבעלים של מפעל הפטריות. ( עמ' 12,13 לפרוטוקול)

32. אף עדות זו מחזקת המסקנה כי לנתבעת היתה המוטיבציה והכוונה להביא את יחסי העבודה בין הצדדים לסיומם. אף העובדה כי התובע הוחלף באופן מידיי על ידי שומר אחר בסמוך למועד פיטוריו מעידה על חוסר שביעות רצונה מאופן תפקודו ועל כוונתה לסיים העסקתו אצלה.

33. לא למיותר לציין כי הנתבעת טענה לראשונה בסיכומיה כי למען הזהירות יש לשלול מן התובע זכאות לפיצויי פיטורים זאת לאור התנהגותו ולאור העובדה כי גנב ממעסיקו (סעיף 8 לסיכומי הנתבעת). טענה זו כאמור לא הועלתה כלל על ידי הנתבעת בכתבי טענותיה ובמהלך ניהול התביעה ואף בה יש ללמד על חוסר העקביות ומהימנות גרסתה.

34. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת.

35. התובע זכאי לפיצוי פיטורים בסך 12,500 ₪ בשים לב לוותקו ולשכרו הקובע לצורך חישוב זכויותיו (30/12x 5,000)

36. משקבענו כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת לאלתר, הרי שהתובע זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בסך 5,000 ₪.

פדיון חופשה שנתית

37. התובע טען כי לא ניצל ימי חופשה שנצברו לזכותו במהלך עבודתו אצל הנתבעת ואף לא קיבל פדיון חופשה שנתית. לפיכך תובע פדיון חופשה בגין 35 ימים (12 ימים עבור כל אחת מהשנתיים הראשונות ו-11 ימים עבור השנה השלישית) ובסך של 7,280 ₪ ( 12x2x208) +(11x208)

38. הנתבעת הכחישה זכאות של התובע לפדיון דמי חופשה. בסיכום טענותיה הוסיפה וטענה כי התובע היה זכאי בסה"כ ל-29 ימי חופשה אולם הוא ניצל מלוא ימי החופשה שנצברו לזכותו ואף מעבר לכך שכן הוכח כי נעדר מעבודתו פעמים רבות. כמו כן,נטען כי התובע הודה שעבד על בסיס קבוע במפעל לאריזת הפטריות בין 3-4 שעות כל יום ואף התנדב במשטרת רהט. לפיכך נטען כי התובע מימש את מכסת ימי החופשה ואף למעה לכך וכי יש לדחות תביעתו זו.

39. על פי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 מחויב המעביד לנהל פנקס חופשה ולרשום בו, בין השאר, את מועד החופשה. הנתבעת לא הציגה בפנינו פנקס חופשה כנדרש על פי חוק או כל מסמך אחר שיש בו להעיד על מכסת ימי החופשה שנצברו לזכות העובד. גם בתלושי השכר לא נערך כל רישום וטענת התובע כי לא ניצל ימי החופשה שנצברו לזכותו, לא נסתרה.

40. אף טענת הנתבעת שהועלתה רק בסיכום טענותיה כי התובע נעדר על חשבון שעות עבודתו כשומר לצורך עבודה במפעל הפטריות והתנדבות במשטרת ישראל, לא הוכחה. מן הראיות שהוצגו לפנינו וכפי שקבענו בפסק הדין, מסגרת עבודתו של התובע כשומר במפעל הפטריות היתה בין השעות 22:00- 06:00 וכי עבודתו במפעל הפטריות התבצעה בשעות מוקדמות יותר. לפיכך אין לקבל הטענה אשר כלל לא הוכחה ואף עומדת בניגוד לגרסת הנתבעת עצמה בתביעה לתשלום גמול בגין שעות נוספות.
41. לפיכך, זכאי התובע לפדיון חופשה שנתית בגין 30 ימי חופשה שנתית, בשים לב לוותקו בנתבעת (2.5 שנים) ובסך של 6,240 ₪ (30x 208)

דמי חגים

42. התובע טען כי זכאי לתשלום בגין 9 ימי חג בגין כל שנה מתקופת עבודתו אצל הנתבעת ובסך של 4,680 ₪ (9x2.5x208)

43. הנתבעת, אשר הכחישה זכאות התובע לתשלום בגין רכיב זה, טענה בסיכום טענותיה כי התובע זכאי לתשלום בגין ימי חג באופן חלקי בלבד. לטענתה התובע זכאי לתשלום בגין 9 ימי חג בלבד ובסך של 1,872 ₪ (9x208).

44. אין חולק וכפי שעולה מתלושי שכרו של התובע, כי התובע היה עובד בשכר חודשי משכך לא היה זכאי לתשלום דמי חגים. אולם מאחר והנתבעת הודתה בזכאותו לחלק מתביעתו ולא הוכח מפי התובע כי היה זכאי לדמי חגים מעבר לסכום זה, הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע דמי חג בסך של 1,872 ₪.




פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה

45. התובע טען כי הנתבעת לא הפרישה עבורו כספים לקרן הפנסיה על פי החוק וצו ההרחבה בענף השמירה. לפיכך תבע בכתב תביעתו פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בסך 7,250 ₪ (5000x 5% x29 ח').
יצוין כי בסיכום טענותיו טען התובע כי זכאי לפיצוי בגובה 6% מכוח צו ההרחבה בדבר הגדלת תשלומים לפנסיה מקיפה ולפיכך תבע סך של 8,700 ₪ בגין רכיב זה.

46. הנתבעת הודתה בסיכום טענותיה כי התובע היה זכאי להפרשות לקרן פנסיה החל
מה-1/1/08 בלבד ובגובה 2.5% בלבד מן השכר ובסך של 2,625 ₪ על פי החישוב הבא: 21 ח' x5000 ₪ x2.5%

47. אין חולק וכפי שעולה גם מעיון בתלושי שכרו של התובע, כי לא הופרשו עבורו הפרשות לקרן פנסיה כמחוייב על פי דין ולפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה. באשר לשיעור הפיצוי, התובע ביסס תביעתו בגין רכיב זה על צו ההרחבה בענף השמירה, אולם התובע לא טען ואף לא הוכיח כי צו ההרחבה בענף השמירה אכן חל על הצדדים וכי התובע זכאי היה להפרשות בשיעור 5%, כפי שתבע.

48. משכך התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה על פי "צו ההרחבה הכללי בדבר הנהגת פנסיית יסוד במשק" (להלן - "צו ההרחבה"),בשיעור 2.5% משכרו ובסך 2,625 ₪, בשים לב לתקופת עבודתו בנתבעת.


דמי הבראה

49. בכל הנוגע לדמי הבראה נקבע בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה כי -
"עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו".

אשר על כן, התובע רשאי לתבוע תשלום בעבור דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו בלבד ולא כנתבע על ידו לכל תקופת עבודתו.

50. מעיון בתלושי שכרו של התובע לא נמצא כי שולמו לתובע דמי הבראה על ידי הנתבעת בשנתיים האחרונות לעבודתו.

51. הנתבעת אף לא התייחסה לתביעה זו בסיכום טענותיה ולא סתרה טענת התובע בעניין רכיב זה.

52. לאור האמור לעיל זכאי התובע לדמי הבראה לפי החישוב הבא- 340x 11 = 3,740 ₪

דמי ביגוד

53. התובע תבע דמי ביגוד בסך של 4900 ₪ בגין תקופת עבודתו בנתבעת.

54. בהתאם להלכה הפסוקה תשלום דמי ביגוד הינו זכות נלווית ולא ניתנת לפדיון עם סיום יחסי עובד מעביד (דיון לז/3-131 ד"ר פאולינה קלר נ' האוניברסיטה העברית בירושלים פד"ע, כרך ט', עמ' 312).

55. אשר על כן דין רכיב התביעה לתשלום דמי ביגוד- להידחות.

סוף דבר:

56. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 4,680 ₪
ב. פיצויי פיטורים בסך 12,500 ₪
ג. תמורת הודעה מוקדמת בסך 5,000 ₪
ד. פדיון חופשה שנתית בסך 6,240 ₪
ה. דמי חגים בסך 1,872 ₪
ו. פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בסך 2,625₪
ז. דמי הבראה בסך 3,740 ₪
הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1/11/09 עד לפרעון המלא בפועל.

57. דין יתר תביעות התובע- להידחות.

58. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ .

59. זכות ערעור תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

60. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום.


ניתנה היום, י' סיון תשע"ב, 31 במאי 2012, בהעדר הצדדים.
                             
נציג ציבור עובדיםגב' סימה שמיט יהודית הופמן, שופטתסגנית נשיאה נציג ציבור מעבידיםמר נתן בורוכוב                          






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזכות לשוויון

  2. זכות החזרה של קרנית

  3. זכות לכאורה

  4. הזכות לשם טוב

  5. זכויות אב שכול

  6. הפרת זכות מוסרית

  7. זכות תגובה לבקשה

  8. הזכות להליך הוגן

  9. זכויות נכי צד''ל

  10. זכויות במשק במושב

  11. זכויות עוזבי קיבוץ

  12. זכות מוסרית ביצירה

  13. זכויות פועל בניין

  14. זכויות גננת מחליפה

  15. זכויות אסיר לשיקום

  16. זכויות אלמנה מתאונה

  17. זכויות שוטרים בעזה

  18. הזכות לדיור ציבורי

  19. זכויות שרת בית ספר

  20. זכויות חכירה במושע

  21. זכויות בנחלה חקלאית

  22. עורך דין זכויות אדם

  23. זכויות פליטים בישראל

  24. זכויות אלמנת עובד זר

  25. זכויות על חדר בבניין

  26. זכויות בר רשות בנחלה

  27. הזכות לפנות לערכאות

  28. פסיקה בנושא זכות השתיקה

  29. עורך דין זכויות אזרח

  30. זכות עיכבון סטטוטורית

  31. הזכות לדעת ציון קב''א

  32. זכות התערבות בהליכים

  33. זכויות אלמנת עובד אגד

  34. הזכות לעלות להר הבית

  35. מיצוי זכויות בינלאומי

  36. זכויות מטפל סיעודי זר

  37. הזכות לאוטונומיה אישית

  38. זכות אסיר להגיש עתירה

  39. זכויות שביושר במקרקעין

  40. זכויות שכר עבודה בזנות

  41. שנת שבתון זכויות מימוש

  42. סעיף זכות סירוב ראשונה

  43. יתרת זכות בחשבון כינוס

  44. זכויות גמלאי משרד החוץ

  45. זכויות בניה בבית משותף

  46. זכות שביושר תוצרת הארץ

  47. זכויות סבתא כלפי נכדיה

  48. זכויות משת"פים פלסטינים

  49. זכויות האישה במשק חקלאי

  50. זכויות ילדי אסיר בטחוני

  51. זכויות דוור ברשות הדואר

  52. זכויות סייעת חינוך מיוחד

  53. זכויות מלווים לנכי צה''ל

  54. הענקת זכויות חייב לגרושתו

  55. זכויות ילדים של חבר מושב

  56. זכויות בניה לאחר הצמדת גג

  57. זכויות היסוד במשפט הפרטי

  58. זכויות נכדים של דייר מוגן

  59. זכויות נהג אמבולנס מחליף

  60. זכויות ניצולי שואה ממרוקו

  61. זכויות ספרנית במשרה חלקית

  62. בקשה לנצל זכויות להרחיב דירה

  63. זכויות פרילנסרים בטלוויזיה

  64. זכויות ילדים של מבקשי מקלט

  65. זכויות בעל קורא בבית כנסת

  66. זכויות העירייה על מקרקעין

  67. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  68. זכויות מטפל סיעודי זר מהודו

  69. ויתור על הזכות לדיור חלופי

  70. זכויות מאבטחי מוסדות חינוך

  71. זכויות דיילות - הסכם קיבוצי

  72. עסקאות נוגדות בזכות ציבורית

  73. זכויות קריינים ברשות השידור

  74. זכויות אלמנה נכה ביטוח לאומי

  75. זכויות משפחה של חייל שהתאבד

  76. זכויות רוכש דירה בפרשת חפציבה

  77. זכויות ילדי מבקשי מקלט בישראל

  78. זכויות נכה שגר בשטחים ביריחו

  79. תביעה לתשלום זכויות סוציאליות

  80. זכויות גרושה מול נושים של הבעל

  81. זכויות סבים וסבתות כלפי נכדיהם

  82. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  83. זכויות פנסיה לאלמנים שגרו בנפרד

  84. זכויות החוכר לפי החכירה המקורית

  85. זכויות קרובי משפחה של דייר מוגן

  86. זכויות נכה מעבודה להנחה בארנונה

  87. זכויות רופא לעסוק בפרקטיקה פרטית

  88. זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי

  89. זכויות פנסיונרים של מועצת הפועלים

  90. זכויות המשכיר לשנות את דמי השכירות

  91. זכויות עובדת סיעודית זרה לילד נכה

  92. זכויות קבלן עצמאי שעובד לפי עמלות

  93. זכויות קיבוץ במקרקעין חכירה לדורות

  94. זכויות על 50% מהדירה שלא ניתן לעקל

  95. זכויות האישה בדירה לפי חזקת השיתוף

  96. זכות לתבוע פיצויים בגין תכנית מתאר

  97. זכויות הסבים לאחר פטירת הורי הקטין

  98. זכויות מכוח זיקת הנאה בהסכמת הבעלים

  99. זכויות בן זוג דייר מוגן שעזב את הנכס

  100. זכויות משפחת מתנדב במשמר האזרחי שנפטר

  101. זכות אישה גרושה לעזוב את הארץ עם הילדים

  102. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  103. זכויות חבר אגודה שיתופית לקבל שטח חקלאי

  104. זכויות מדריך מקצועי במשרד העבודה והרווחה

  105. זכות העמידה של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם

  106. זכויות יורשים של בעלי קרקעות שנפטרו בחו''ל

  107. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  108. זכויות אחים למחצה לירושה של כספי פוליסת ביטוח

  109. זכויות פנסיה לידועה בציבור לאחר פטירת בן הזוג

  110. זכויות אלמנה מכוח חוזה מכר שחתם בעלה עם המינהל

  111. זכויות קונה שלא רשם הערת אזהרה מול קונה מאוחר

  112. זכויות גרושה (ידועה בציבור) של חייל שנספה במערכה

  113. זכויות נכה צה"ל לקבלת החזר ביטוח רכב ואגרת רישוי לרכב

  114. זכויות בעל הערת אזהרה נשמרות גם בהליכי פירוק / כינוס נכסים

  115. שאלת הזכות לקבל גם את שווי הזכויות בחצר הסמוכה לבית אשר פונה

  116. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון