קבלת חומר חקירה של נאשמים אחרים

קבלת חומר חקירה של נאשמים אחרים
הובאה בפני בקשה שכותרתה "בקשה לקבלת נתונים על שימוש הינשוף ביום הבדיקה", ועניינה בקשה להורות למבקשת להעביר למבקשת פרטים בדבר תוצאות כל בדיקות הנשיפה שבוצעו באמצעות מכשיר "הינשוף" ביום בו נבדקה המבקשת ע"י המכשיר.

על פי יומן ההפעלה שהוצג לסנגור לצילום ולהעתקה בהתאם להחלטת כב' הש' מלמד מיום 27.07.12, מתברר כי במהלך המשמרת בה היה המכשיר בשימוש ע"י המשטרה, ושבמהלכה נבדקה המבקשת, נערכו באמצעות מכשיר זה, בדיקות נשיפה ל- 25 נהגים, מתוכם נמצאו 8 נבדקים חשודים כמי שנהגו בזמן שכרות, וכנגדם נרשמו דוחות הזמנה לדין בהתאם.

ב"כ המבקשת דורש לקבל את המועדים המדוייקים בהם בוצעו הבדיקות, ואת התוצאות שנתן המכשיר בכל בדיקה ובדיקה. הנימוק שניתן לדרישה הוא כי המידע נחוץ על מנת – "להראות שהיו בעיות בינשוף זה באותו יום". המבקש מסכים כי פרטים אישיים של הנבדקים ימחקו או יטושטשו.

הבקשה מוגשת בהתאם לסעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, "עיון בחומר חקירה" .

הבקשה על טעמיה הועברה לתגובת ב"כ המאשימה, שהגיבה עליה בכתב, תוך שהיא מנמקת התנגדותה לבקשה.


כאמור המסגרת הדיונית לבקשה הינה בסעיף 74(א) לחסד"פ, הקובע כי:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו ..., לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו". [ההדגשה בקו, שלי א.ה.]

השאלה ב"קליפת אגוז" - האם בדיקות "ינשוף" של נבדקים אחרים, בהם בדיקות של נבדקים שהוגש נגדם כתב אישום, ובדיקות של נבדקים שאף לא נמצאו כלל נוהגים בשכרות, ולא נפתח נגדם כל הליך פלילי, מהווים "חומר חקירה" הנוגע לאישום כנגד המבקשת.

על פניו המפתח לשאלה הוא בבדיקה האם הנתונים המבוקשים, יכולים להיכלל מבחינה מושגית במסגרת של נתונים שנאספו בחקירה שבוצעה כלפי המבקשת.

ודוק, מקרים מובהקים בהם עלתה סוגיה דומה פעמים רבות בעבר בפני ביהמ"ש, הם למשל, אותם מקרים בהם סוכן משטרתי אוסף ראיות כנגד מספר גדול של חשודים, כשבסופו של דבר מוגשים מספר רב של כתבי אישום המייחסים לכל אחד ואחד עבירה נפרדת (כגון סחר בסמים).

הפסיקה בעניין זה חד משמעית ומקובל כי חומר חקירה שנאסף כנגד נאשמים אחרים, גם במסגרת עבודה ממושכת של אותו סוכן, "שייך" לכל נאשם בנפרד, ולא "שייך" לנאשמים אחרים.

באנלוגיה המתבקשת לענייננו, בדיקות הינשוף שבוצעו לנבדקים אחרים, גם אם במהלך אותה משמרת, לפני או אחרי בדיקת המבקשת, "שייכות" לנאשמים אחרים, ואינם "שייכות" למבקשת.

אין מדובר בחומר חקירה שנאסף כלפי המבקשת או שנמצא אפילו בפריפריה של המבקשת.

אני קובע לפיכך כי בדיקות אלו אינם יכולות לבוא בגדר "חומר חקירה" על פי סעיף 74 (א) הנ"ל.

בבש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ד (1) 376, מדגישה כב' השופטת (כתוארה אז) בייניש, כי ביסוד זכות העיון עומדת זכותו של הנאשם למשפט הוגן, תוך שהיא מציינת: "כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי הינו חומר חקירה".


בבג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד ל"ט(4) 124), נקבעה ההנחיה כי:

"... קביעת "חומר חקירה" צריכה להיות מודרכת על ידי כללי השכל הישר".

לא יכול להיות ספק, כי כל מקרה צריך להבחן לגופו על פי מבחן השכל הישר, בשאלה האם החומר המבוקש עונה על הגדרת "חומר חקירה" שבסעיף 74(א) לחסד"פ, אם לאו.

פסיקת בתי המשפט לערכאותיהם השונות מתייחסת בכל הנוגע ל- "חומר החקירה" למבחן מרכזי אחד והוא – "מבחן הרלוונטיות" של החומר המבוקש.

בבג"צ אל הוזייל, שהוזכר לעיל, נקבע על ידי בית המשפט העליון:

"אולם במסגרת השימוש בשיקול הדעת כאמור, אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של "חומר החקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהם לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית".

בבש"פ 2632/00 פלוני נ' מד"י, תק-על 2000(2), 1287, נקבע על ידי בית המשפט העליון:

"אין די בתקוה כי בתיק מסויים ימצא חומר שעשוי להועיל לסניגוריה כדי להביא אותו התיק בגדר "חומר חקירה"."

לענין זה גם יפים דבריו של בית המשפט העליון בבש"פ 1372/96 ח"כ אריה דרעי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 177, לפיהם:

"סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות ריקות "להגנת הנאשם" ונכונות לצאת ל- "מסעי ציד" שמא ימצא דבר שיסייע להגנה – אין די בהם".

והוסיף בית המשפט העליון בבג"צ אל הוזייל, שהוזכר לעיל, ופסק:

"תקוה ספקולטיבית של ההגנה, שימצא אולי בתיק מסויים חומר כלשהו שיעזור לה לנגח בו את המשטרה או את התביעה הינו ניסיון לעשות מה שקרוי FISHING EXPEDITION אלה בודאי אינם מצדיקים מתן צו להכללת תיק כזה בתוך "חומר חקירה"



ישום של "מבחן הרלוונטיות" שנקבע בהלכה הפסוקה יחד עם הפעלת "מבחן השכל הישר", שישומו נכון בכל מצב, מובילות למסקנה חד משמעית כי עלי לדחות את הבקשה שבפני.

לא מצאתי כל נפקא מינה, מה יכולות להועיל לנאשם תוצאות של בדיקות שנעשו לנהגים אחרים ?!

מכל מקום, לא יעלה על הדעת כי נאשם שהוגש כנגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירה מסויימת יהא זכאי לקבל את כל חומר הראיות של נאשמים אחרים בתיקים אחרים, שהמכנה המשותף לו ולהם הוא אך ורק ביצוע (לכאורה) של אותה עבירה נטענת !

בשולי הדברים, אזכיר כי לדידי, כל הטענות הנוגעות למישור של אמינות המכשיר, מהימנות, מיומנות השוטרת המפעילה, ותקינות המכשיר - אשר אין חולק כי ראוי שיבדקו במסגרת ההליך העיקרי, אין להם דבר וחצי דבר עם קבלת חומר חקירה מתוך תיקים אחרים, דבר שהוא בכל מקרה רחוק מלהשליך על הנסיבות הספציפיות של המקרה הפרטי דנן.


סוף דבר, לא שוכנעתי כי יש במבוקש כדי לסייע להגנה לנסות ולהדוף האישום המיוחס למבקשת. התרשמתי כי מדובר לכל היותר ב- "מסע דייג" בלבד, שאין לו תכלית ראויה.

ראוי כי ההגנה תתמקד בבדיקת חומר הראיות בתיק זה ולא "תרחיק עדותה" לחומרי ראיות שבתיקים אחרים, רק מתוך תקווה ספקולטיבית כי שם ימצא חומר בעזרתו תוכל לנגח את המשטרה. לא זו היתה כוונת המחוקק, בקבעו את "זכות העיון" שלטעמי הינה זכות יסוד, אדן מאדניו של ההליך הפלילי, ולא אוכל להרשות כי יעשה בה שימוש ציני ומעוות כל כך.



אשר על כן ומכל הטעמים האמורים אני דוחה את הבקשה.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 74(ה) לחסד"פ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אמון בנאשם

  2. נאשם לא מיוצג

  3. שוויון בין נאשמים

  4. פיצוי לנאשם שזוכה

  5. אשפוז נאשם חולה נפש

  6. פיצויים לנאשם שזוכה

  7. איסור פרסום שם הנאשם

  8. פיצוי לנאשם שזוכה בדין

  9. בקשת נאשם לצאת לעבודה

  10. פיצויים מהמדינה לנאשם

  11. הודאת נאשם דבר מה נוסף

  12. בדיקת מסוכנות של הנאשם

  13. בקשת נאשמים להפרדת דיון

  14. אמצעים פסולים בחקירת הנאשם

  15. חוסר אמון של בית המשפט בנאשם

  16. בקשת הנאשם להתיר חזרה מהודיה

  17. הימנעות מחקירה נגדית של הנאשם

  18. מחדלים של המשטרה - זיכוי נאשם

  19. קבלת חומר חקירה של נאשמים אחרים

  20. מכתב יידוע בעברית לנאשם דובר ערבית

  21. הימנעות מהרשעת נאשם שאין לו הרשעות קודמות

  22. הימנעות להודיע לנאשם על זכותו להיוועץ עם עו''ד

  23. סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי – החובה לידע את הנאשם

  24. נטען כי מועד הדיון שנרשם על ידי השוטר לא היה ברור לנאשם

  25. פיצוי נאשמים בגין הוצאות הגנה בתוספת 50% בגין מאמץ מיוחד

  26. סעיף 40ו' לחוק העונשין - הרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון