עורך דין לשימוע

עורך דין לשימוע
1. התובע הועסק כמנהל מפעל הנתבעת חברת מטליין בע"מ, חברה לייצור מוצרי נירוסטה, החל ביום 14.3.10 ועד לפיטוריו ביום 25.1.11.

התובע הגיש תביעה לקבלת פיצויי פיטורים, הפרשי הודעה מוקדמת וכן פיצוי בסך של 45,000 ₪ מאחר ולטענתו פיטוריו נעשו בניגוד לדין.

2. הנתבעת טוענת כי התובע פוטר מאחר ולא עמד ביעדי החברה, עבד במהלך עבודתו בעבודה נוספת בניגוד להסכם בין הצדדים, וכן בשל תלונות לקוחות. הנתבעת טוענת שכל זכויות התובע שולמו ודין התביעה להידחות.

3. הצדדים חתמו על הסכם עבודה ביום 2.3.10 בו נקבע בסעיף 4:-

"
4 א. תמורת עבודתו במטליין כמפורט בהסכם זה יקבל העובד משכורת בסך 15,000 ₪ ברוטו לחודש (להלן:"המשכורת"). תוספות תהיינה לפי הנספח המצ"ב אשר הוא חלק בלתי נפרד מהחוזה.
...

4ה. מטליין תרשום בספריה עבור כל חודש עבודה סך של 5,000 ₪ אשר דינם יהיה כדלקמן:
1. במידה ובתוך התקופה של 18 חודשים מיום תחולת הסכם זה תופסק ההתקשרות בין מטליין בע"מ לבין אריק X, ישולם למר X הסך הצבור כשכר ברוטו לכל דבר ועניין.
2. במידה ובתום 18 חודשים מיום תחולת הסכם זה יוחלט על הסכם שותפות יראו בסכום שנצבר כחלק מהשקעתו של מר X בחברה."

4. ביום 22.12.10 זומן התובע לשימוע לפני הפסקת עבודה בו נכתב: -

"לצערנו אנו שוקלים להפסיק את עבודתך.
לאור תוצאות החברה בארבעת החודשים האחרונים ומאחר ובסוף חודש אפריל נקבע שלקראת סוף דצמבר 2010 נבחן את עתידה של החברה בכפוף לתוצאות פעילותיה. הוחלט לבחון את המשך עתידה של החברה ובכלל זה את המשך העסקתך כמנהל המפעל.
הינך מוזמן בזאת לטעון כנגד פיטוריך, אם רצונך בכך, בישיבה שתתקיים ביום 30.12.10 בשעה 10:00 בחדר הישיבות מטליין"
לאור הישיבה, יישקל שנית נושא הפסקת עבודתך ותינתן לך החלטה בנושא."

ביום 30.12.10 התקיימה ישיבת השימוע. מפרוטוקול ישיבת השימוע שערכה הנתבעת עולה כי הנימוקים שניתנו באותה ישיבה לתובע כסיבות להפסקת עבודתו אינן זהות לנימוקים שכתבה לו הנתבעת בזימון לאותו שימוע.

להלן הנימוקים שניתנו בישיבה והתייחסות התובע (הציטוט מתוך פרוטוקול השימוע שהכינה הנתבעת):

בני קידר: (מטעם הנתבעת)
בהמשך להודעה שנמסרה לך שוקלת החברה להפסיק את העסקתך על ידה מן הסיבות הבאות:
א. אי עמידה ביעדי תוצאות פעילות כפי שהוגדרו בחודש אוגוסט 2010 במהלך ישיבה שנתקיימה עם הנהלת החברה.
ב. תלונות רבות מלקוחות בדבר איכות המוצרים, הבטחות לא מקוימות, אי עמידה בלוחות זמנים.
ג. ניהול בעייתי של צוות העובדים הגורם לירידה במוטיבציה ובתפוקה של העובדים וכן לחיכוכים בין המחלקות השונות במפעל.
ד. אי הקדשת הזמן הדרוש לעבודה במפעל.

ברצוני לציין כי הנהלת החברה בהתחשב במצב אליו נקלעה החברה, החליטה לצמצם את פעילותה.

אריק X:
אני מבקש לציין כי ניתוח תוצאות החברה על ידכם הוא מוטעה וזאת בין היתר בשל שני אלה:
א. אחד השותפים בחברה גונב מהחברה ואני "מפריע לו" בגניבות האמורות.
ב. אתם מנפחים את הוצאות החברה תוך כיסוי הוצאות של חברות קשורות.



מכתב הזימון לישיבה מציין כסיבה יחידה להפסקת עבודתו של התובע את מצבה של החברה.


5. ביום 9.1.11 הודיע ב"כ הנתבעת לתובע כי לאחר השימוע הוחלט לסיים את עבודתו ומועד הפסקת העבודה נקבע ליום 25.1.11, כלומר עשרה וחצי חודשים מתחילת העסקתו.

6. אך, כבר לפני שנשלחה הודעה זו, נתבקש התובע, ביום 6.1.11, לחתום על מסמך בו הוא מאשר כי קיבל את כל המגיע לו בגין תקופת העסקתו. באותו מכתב שהוכן על ידי הנתבעת נכתב כך:

"אישור וקבלה
אני הח"מ, אריק X ת.ז X מאשר בזאת כדלהלן:

  1. מאשר קבלת הסך של 10,775 ₪ מאת חב' מטליין בע"מ.
  2. עם קבלת סכום זה אני מאשר שקיבלתי לידי את כל המגיע לי בגין תקופת העסקתי על ידי החברה וכן בגין הפסקת העסקתי על ידה ובכלל זה שכר עבודה, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה וימי מחלה או כל תשלום אחר המגיע לי בין עפ"י הסכם ובין עפ"י דין בגין תקופת העסקתי ובגין הפסקת קשר העבודה בין החברה לביני.
  3. סכום של 60,475 ₪ כולל מע"מ כחוק ישולם כנגד חשבונית מס בהתאם לסעיף 4(ה) להסכם העבודה ויהווה סילוק מוחלט של התחייבות מטליין בע"מ בגין הסעיף דנן.
  4. עם קבלת הסכום האמור אני מאשר כי אין ולא יהיו לי בעתיד על טענה ו/או תביעה נגד החברה ו/או מי ממנהליה ו/או מי מבלי מניותיה ו/או מי מעובדיה בגין כל דבר ועניין הקשור במישרין או בעקיפים לתקופת העסקתי על ידי החברה או להפסקת העסקתי על ידה.
  5. מוסכם על ידי כי יתרת ההפרשות הסוציאליות בין תקופת ההעסקה האמורה לעיל תשולם ישירות למבטח עם תשלומי השכר של חודש ינואר 2011.

(-)
חתימה

התובע הוסיף ליד חתימתו "חתימה תחת מחאה"


7. ביום 21.6.11 ב"כ התובע דאז שלח לנתבעת דרישה לתשלום לתובע: פיצויי פיטורים בסך של 15,000 ₪, פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך של 45,000 ₪ והפרשי הודעה מוקדמת בסך של 3,400 ₪. ביום 11.7.11 השיב ב"כ הנתבעת לבא כוחו דאז של התובע כי התובע פוטר כדין וקיבל לידיו את כל המגיע לו ללא קשר למסמך שנחתם על ידו והמוזכר במכתב.

8. בדיון ההוכחות העידו התובע וחשב הנתבעת מר אליאל שטרית.

9. התובע טוען כי הנתבעת התכוונה לפטר אותו בסמוך לשנת עבודה ראשונה כדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורים וכן טוען שהשימוע נעשה למראית עין כאשר הנתבעת התכוונה לפטר אותו קודם לשימוע. נוסף לכך היתה גם סיבה נוספת לפיטוריו מכיון שהוא הפריע, כדבריו, לאחד מבעלי המניות בחברה לגנוב מהחברה, כאשר אותן גניבות גרמו נזקים כספיים לחברה. בנוסף לכך טען התובע שהליך השימוע היה פגום מעיקרו מכיון שהטענות שהועלו בשימוע לא הובאו לידיעתו קודם לכן.

10. הנתבעת טוענת כי השימוע שנערך לתובע נערך בנפש חפצה ובסיומו של ההליך הוחלט לפטר את התובע. התובע הציג תמלול של הקלטת השימוע שנעשתה על ידו, הנתבעת הציגה את הפרוטוקול שערכה, ואף הציגה לנו בדיון השוואה בין הפרוטוקולים, לטענתה אין הבדל מהותי בין הפרוטוקול שנערך לבין התמלול. הנתבעת טענה כי התובע לא הופתע מהטענות נגדו למרות העובדה שאלו לא נכתבו לו בזימון לשימוע והראייה שידע להשיב לאותן טענות. הנתבעת טענה כי התובע עבד עבודה פרטית בזמן עבודתו אצלה והציגה לבית הדין דו"ח של חוקר פרטי שנערך לאחר סיום העבודה (ואף לאחר הגשת התביעה). על פי הדו"ח, קבע החוקר כי התובע ביצע עבודה פרטית בתקופת עבודתו אצל הנתבעת. הנתבעת טענה שטענות התובע בנוגע לאחד מבעלי מניות הנתבעת, מר אבשלום בנאי ולפיהם מר בנאי גונב מהחברה היא טענה לא נכונה והמעשים שלו, של מר בנאי, בנוגע לעבודות פרטיות שעשה במתקני החברה ידועים להנהלת החברה.

11. בסיכומיה טענה הנתבעת כי העובדה שהתובע חתם על כתב הסילוק ביום 6.1.11 ולא מחה על כך במשך חצי שנה, מונעת ממנו לטעון טענות נוספות לגבי זכויותיו הכספיות מאחר ואם חתם תחת כפייה היה עליו להודיע על הביטול בסמוך לחתימה.

12. במסמך "אישור וקבלה" עליו הוחתם התובע ביום 6.1.11 ובו ציין התובע "חתימה תחת מחאה" אישר התובע שהוא מסכים לקבל סכומים שמגיעים לו על פי חוזה העבודה ובכלל זה השלמה של 5,000 ₪ נוספים לכל חודש, זאת לפי סעיף 4(ה) להסכם העבודה. התובע העיד כי נדרש לחתום על אותו מסמך אחרת לא היה מקבל את אותם סכומים אשר כאמור לטענתו מגיעים לו ממילא על פי חוזה העבודה.

13. לאחר שבחנו את פרוטוקול השימוע שערכה הנתבעת ואף מבלי להיזקק להקלטה ולתמלול שהציג התובע נוכחנו כי חלק נכבד מהדיון עסק בזכויות כספיות של התובע לאחר פרישתו. בין הצדדים התנהל מעין משא ומתן אודות גובה הפיצוי אותו יקבל התובע אם יפרוש. התובע מבקש שכר עד סיום תקופת החוזה, דהיינו השלמה ל-18 חודשים ונציג הנתבעת סרב לכך. הנתבעת החתימה את התובע על אותו מסמך בדבר זכויותיו והעדר תביעות ביום 6.1.11, כאשר מכתב הפיטורים הוא מיום 9.1.11.

14. אנו דוחים את טענת הנתבעת לפיה התובע מנוע מלהעלות טענות בנוגע לזכויותיו הכספיות מאחר שחתם על אותו מסמך. איננו מקבלים את טענת הנתבעת שיש להתייחס לחתימתו של התובע על המסמך כאילו היה זה חוזה שנעשה תחת כפייה ולכן היה עליו להודיע על ביטולו מיד לאחר שפסקה הכפייה. במקרה שלנו התובע ציין כי חתימתו היא "תחת מחאה" שמשמעותה שאין בחתימתו משום ויתור על זכויות אחרות המגיעות לו. התובע קיבל את הסכומים שממילא מגיעים לו על פי לשון החוזה ולא קיבל כספים מעבר לו ולכן אין מניעה כי ידרוש ויתבע זכויות שלטענתו מגיעות לו מעבר למה שקיבל. לכך יש להוסיף את הוראת סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, הקובע שאין תוקף לפשרה והודאת סילוק לענין פיצויי פיטורים אלא אם נאמר בהן במפורש שהן לגבי פיצויי פיטורים.

15. בזימון לשימוע כתבה הנתבעת לתובע כי היא שוקלת להפסיק את עבודתו "לאור תוצאות החברה בארבעת החודשים האחרונים". לא הוזכרו ואף לא ברמז שיש לנתבעת טענות אחרות כלשהן. לענין הטענה של הנתבעת, שהועלתה לראשונה בעת השימוע כי התובע עבד בעבודה נוספת, התובע הכחיש זאת ובעדותו בפנינו הבהיר שמדובר בעבודה נוספת שעשה בנו, וחלקו היה בכך שסייע לבנו לקבל אותה עבודה וקישר בינו לבין עובד לשעבר של הנתבעת. כך או כך, איננו מוצאים לנכון להתייחס לנושא זה שכן היה זה מן הראוי שטענה זו היתה מוצגת לתובע כאחת מהסיבות לרצון לפיטוריו, וזאת לפני זימונו לישיבת השימוע. כך גם לגבי הטענות שנטענו במהלך השימוע לגבי אי שביעות רצון מלקוחות. התובע הכחיש טענות אלה, מה גם שלא הוצגו בפניו אותם מכתבים לפני השימוע כנדרש, כדי שיוכל להתגונן כלפיהם, וזאת מבלי לגרוע מחומרת העובדה שטענה זו כלל לא נכללה בין הנימוקים שהובאו במכתב הזימון לשימוע. התובע טען בפנינו גם שהנתבעת הכשילה אותו במתכוון ולא נתנה לו את הכלים לנהל את המפעל כראוי. טענה שלא הוכיח, יש לציין כי טענה כזו אם מוכחת יכולה להיות, כשהיא לעצמה, נימוק לפיטורים בלתי הוגנים ( ר' י' לובוצקי וד' א' פרנקל (תשס"ה), "בנפתולי הזכות הניהולית לפטר בעידן 'המהפכה החוקתית', משפט ועסקים ג' 161 בעמ' 170).

16. בישיבת השימוע ואף לפני כן העלה התובע טענה כנגד אחד מבעלי המניות בנתבעת, מר בנאי. לטענתו, מר בנאי מבצע עבודות פרטיות במהלך העבודה במפעל - מה שגורם להפסדים ולנזקים. העד מטעם הנתבעת הסכים שהעבודות הפרטיות של מר אבשלום בנאי לעתים שיבשו את הסדר במפעל. (ר' עמ' 16 שורה 14 עד 33 לפרוטוקול).

17. הנתבעת טענה שזכותה היתה לפטר את התובע ואף אישרה כי לאחר פיטוריו לא גייסו תחתיו מנהל חדש (עמ' 20, שורה 3 לפרוטוקול). לנתבעת, כמו לכל מעסיק, זכות לפטר את עובדיה אולם היה מקום להודיע לתובע את הטענות נגדו לפני הזימון לשימוע בעניין זה אף העד מטעם הנתבעת הודה כי היה מקום לחדד את הטענות באותו מכתב (ראה עמ' 20 שורה 15,16 בפרוטוקול).
זכותו של מעביד לנהל את העסק כרצונו הוא ובכלל זה גם לפטר עובדים. אולם על הליך הפיטורים להתנהל כדין.
"זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו, או בענינו ובהתאם לית את תגובתו להן... ממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד – להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום לב מבלי לכחד דבר מן העובד" (ע"ע 1027/01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 448, סעיף 14 לפסק הדין מפי השופטת (כפי תארה אז) נילי ארד. (על נושא חובת השימוע כולל במגזר הפרטי ר' בהרחבה:
ד"ר י' לובוצקי, סיום יחסי עבודה, הוצאת ניצן, מהדורת 2007, פרק 5, ע' 20 – 27).

18. כאשר מעביד מציג לעובד סיבה אחרת מהסיבה האמיתית או מציג רק חלק מהסיבות, מדובר בפגם בהליך השימוע אשר יכול להביא אף לביטול הפיטורים. התנהגות כזאת מצדו של מעביד אינה עולה בקנה אחד עם העקרון של חובת תום הלב, השקיפות והגילוי הנאות , שהם חלק מיסודותיה של זכות השימוע הנתונה לעובד. על המעביד להגדיר כהלכתן את הטענות האמיתיות שבעטיין הוא מבקש לפטר את העובד. הסתרת הטענות האמיתיות או חלק מהן, לרבות אי הצגתן בצורה מפורשת בזימון לישיבת שימוע, והפתעת העובד בהעלאתן בעת השימוע, או בהעלאת טענות שאינן מתיישבות עם הסיבות שהובאו לידיעת העןבד במכתב הזימון לשימוע, יכולה להצביע על חריצת דין מוקדמת ופגיעה בזכות חוקתית של העובד. זכות זו היא זכות יסוד של העובד. נוסף לכך, יש להביא בחשבון לא רק את שאיפתו של המעביד לממש את כוחו הניהולי והקנייני, אלא גם את שאיפת העובד וזכותו שכבודו יישמר.

הנתבעת לא התמודדה עם טענת התובע ולא השיבה לתובע על טענותיו לפיהן דוקא בתקופת עבודתו עלו רווחי החברה עלו, ואם היתה פגיעה בעבודה זה, הרי היא תוצאה מהתנהלות אחד ממנהלי הנתבעת.

הנתבעת לא גייסה מנהל חדש במקום התובע, כך שאולי ניתן לראות בפיטורים כמעין אלה פיטורי צמצום, גם במקרה של פיטורים כאלה שומה על המעביד להקפיד כל זכויותיו של העובד, לרבות זכויות הטעון והשימוע הקיימות לו, ולאפשר לעובד להעלות את טענותיו תוך התייחסות אליהן באוזן קשובה ובלב פתוח, לרבות מתן אפשרות לעובד להציע דרכים אלטרנטיביות לצמצומים, כאלה שלא יחייבו את פיטוריו (ע"ע 1349/01 ופא אסחאק נ' מד"י, ניתן ביום 16.2.04, סע' 37; ע"ע 202/05 לשכת התעסוקה נ' נורית חורש, פס"ד מיום 7.8.05.)

במקרה שלפנינו נפל פגם משמעותי ומהותי בהליך השימוש והפיטורים.



19. סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 קובע כי פיטורים סמוך לסוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם- אם לא הוכח היפוכו של דבר- כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות לפיצויים. הנתבעת לא שכנעה אותנו כי הפיטורים לא נעשו על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים. גם בזימון לשימוע נכתב לתובע כי בסוף חודש אפריל החליטה הנתבעת שלקראת סוף דצמבר היא תבחן הנתבעת את עתיד החברה. כאמור, התובע התחיל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש מרס, כך שגם לפי לשון המכתב ניתן ללמוד שכבר מיד לאחר תחילת עבודתו של התובע החליטה הנתבעת לבחון את סיום העסקתו לפני תום שנת עבודתו הראשונה.

20. בנסיבות שמנינו אנו סבורים כי התובע זכאי לקבל פיצויי פיטורים לאור סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. לפי החוזה בין הצדדים שכרו החודשי של התובע הינו 20,000 ₪ (15,000 ₪ + 5,000 ₪) התובע בתביעתו תבע בגין פיצויי פיטורים סך של 15,000 ₪ בלבד ועל כן אנו פוסקים לו סכום זה בלבד.

21. התובע תובע פיצוי נוסף בשיעור של 45,000 ₪ שהם שלושה חדשי משכורת לפי חישובו, כאשר בכתב תביעתו הגדיר סכום זה כפיצוי מאחר והשימוע "היה למראית עין" ומכתב הזמנתו לשימוע לא נכללו כלל ועיקר הסיבות הנטענות לפיטוריו ובכך נפגעה יכולתו להתגונן נגד הטענות. כמו כן טען שהפיצוי הזה מגיע לו מאחר ולטענתו חשף שחיתות בכך שחשף שאחד מבעלי המניות בנתבעת גונב מהנתבעת.

22. לאור הליך השימוע הפגום כפי שפרטנו לעיל, אנו סבורים שעל המעבידה לפצות את התובע בגין השימוע הפגום והפגיעה בזכויותיו כפי שציינו. אנו מעמידים פיצוי זה על סכום השווה לשכר של חודש עבודה בשיעור של 15,000 ₪ שהוא שיעור השכר היסודי לפי חוזה ההעסקה. אמנם לשכרו של התובע הוסף סך של 5,000 ₪ בגין כל חודש עבודה בפועל, כמפורט בהסכם, אך הפיצוי שאנו מחליטים אלה הוא על הסכום האמור בלבד.

23. התובע תבע הפרש של הודעה מוקדמת בסך של 3,400 ₪, אולם לא ידע להסביר סכום זה ולכן אנו דוחים את תביעתו בגין רכיב זה.

24. סופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 15,000 ₪ ופיצוי נוסף בגין הפגם בשימוע ופגיעה בזכויותיו בסכום נוסף של 15,000 ₪. על הנתבעת לשלם הסכומים הללו תוך 30 יום מיום שפסק הדין יגיע לידיה או לידי בא כוחה.

25. לאר התוצאה אליה הגענו ובהתחשב בסכום התביעה שעמד על יותר מפי שניים מהתוצאה אליה הגענו, כל צד ישא בהוצאותיו.

26. כל צד רשאי להגיש ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שימוע מאוחר

  2. הקלטת שימוע

  3. אי הגעה לשימוע

  4. עורך דין לשימוע

  5. זכות השימוע לעובד

  6. ויתור על זכות השימוע

  7. חובת שימוע לעובד זמני

  8. פיטורי צמצום ללא שימוע

  9. שימוע בכתב מטעמי ביטחון

  10. פיצוי בגין העדר שימוע מלא

  11. ביטול השעיית עובד ללא שימוע

  12. צמצומים בעבודה מחייבים שימוע

  13. פיצויים על פיטורים ללא שימוע

  14. חובת שימוע לעובד במגזר הציבורי

  15. חובת שימוע לפני צו הפסקה מנהלי

  16. ביטול החלטה מנהלית בהעדר שימוע

  17. חובת שימוע לעובד בפיטורי צמצום

  18. זימון לשימוע לפני החלטת הגשה על מכרז

  19. ערעור על חיוב לעשות שימוע לעובדים

  20. פיטורים לאחר תקופת ניסיון ללא שימוע

  21. טענת פיטורים ללא שימוע של עובדת בהריון

  22. מחיקת כתב אישום בגין הפרת זכות השימוע

  23. האם חובה לצרף מסמכים למכתב הזמנה לשימוע

  24. זכותו של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו

  25. חובת שימוע לסודני לפני כליאה במתקן חולות

  26. חובת השימוע הספציפית שנקבעה בפקודת העיריות

  27. המלצת ועדת שימוע לפטר תוך תשלום הודעה מוקדמת

  28. חובת שימוע לאריתראים לפני כליאה במתקן חולות

  29. האם נעשו פיטורים ללא זימון לשימוע בלי נימוקים

  30. פיטורים בעקבות שימוע עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית

  31. האם אפשר לדחות שימוע כדי לחפש ייצוג משפטי ע"י עו"ד ?

  32. בקשה לא לקיים הליכי שימוע לעובדים עד להכרעה בהליך העיקרי

  33. הזמנה לשימוע ממבקרת הפנים של הרשות ללא ציון סיבת ההזמנה לשימוע

  34. העובדת טענה כי דובר ב"זימון פיקטיבי" לשימוע, שנעשה לאחר שפוטרה

  35. שימוע: טוען כי במכתב נקבע כי עליו להשיב בכתב לטענות שהועלו כנגדו

  36. נטען כי סיבת השימוע: "חוסר התאמה לתפקיד" אינה נכונה ולא נערך פרוטוקול

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון