חיתוך ברזל - תאונת עבודה

חיתוך ברזל - תאונת עבודה
1. התובע, יליד 1943, תושב כפר פרדיס, עבד שנים רבות (כ- 30 שנה) כפועל, בעבודות חקלאיות, במשק חקלאי השייך למר ישראל אשכנזי, בזכרון יעקב.
 
בתביעה שלפנינו מבקש התובע להכיר בארוע של "תפיסת גב" ובנזק שנגרם לו, לטענתו, בעמוד השדרה, כתוצאה של "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1955 שארעה לו, לטענתו, ביום 4.11.97.
לטענת התובע, גרמה לו התאונה נזק בחוליות עמוד השדרה המותני, הגורם לכאבים, להגבלות בתנועה, לחולשה ולירידה בתחושה (ראה חוות דעתו של האורטופד, ד"ר אלי שרביט, עליה מסתמך התובע – מוצג ת/1).
 
2. הנתבע דחה את התביעה, מהנימוק שפירטה פקידת התביעות במכתב הדחייה:ו
"כאבי הגב מהם סבלת אינם תוצאה מהארוע המוצהר.
מחלתך נובעת ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם
היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".
 
נגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.
 
3. השאלה הראשונה והעיקרית הניצבת בפנינו היא, האם התובע נפגע ביום 4.11.97 בגבו, ב"תאונת עבודה", ובמילים אחרות:נ האם ארעה לו "תאונה".
  
4. בטופס התביעה שהגיש לנתבע, אשר מילא עבורו המעביד (מוצג נ/1) תיאר התובע את
נסיבות "התאונה" שארעה לו, לטענתו, ביום 4.11.97:ב
"תוך כדי עבודה בחיתוך ברזלים נתפס לי הגב".
 
גם בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה שהמציא התובע בתמיכה לתביעתו, החתומה על ידי רופא המשפחה, ד"ר עסלי עבד אלקאדר, שניתנה לתובע ביום 12.11.97, היינו שבוע אחרי התאונה הנטענת, נרשם ב"תיאור התאונה":ו
"תוך כדי עבודה בחיתוך ברזלים, נתפס לו הגב".
  
בכתב התביעה, שהגיש לבית הדין באמצעות עורך דין, תיאר התובע את נסיבות התאונה, בדומה לתיאור בטופס התביעה:נ
"בתאריך 4.11.97, תוך כדי עבודת חיתוך ברזל, נתפס הגב של התובע,
כתוצאה מכך הועבר לקבל טיפולים בקופת חולים, סניף פרדיס".
 
גם בדיון המוקדם, חזר ב"כ התובע על אותה גירסה, כדבריו (בעמ' 1):ב
”התובע עסק בחיתוך ברזל. תוך כדי כך נתפס לו הגב...".
 
5. רק לאחר הדיון המוקדם, משנדרש התובע להגיש עדותו הראשית בתצהיר, הופיעה לראשונה גירסה משופצת לגבי נסיבות הארוע של תפיסת הגב, משהוסיף התובע בתצהירו:ו
”בתאריך 4.11.97 עבדתי בחיתוך ברזל. תוך כדי הרמת חתיכת ברזל
כבדה לצורך החיתוך, נתפס לי הגב (להלן – "התאונה")".

6. גירסת התובע בתצהירו, עליה חזר בעדותו, לפיה גבו נתפס במהלך העבודה בחיתוך ברזל, תוך כדי הרמת יחידת ברזל כבדה – אינה מקובלת עלינו, משנולדה גירסה זו לראשונה בתצהיר ואין לה זכר בגירסאות קודמות שמסר התובע, לרבות אנמנזה שמסר לרופאיו, כפי שנפרט להלן:נ
(1) כפי שצויין לעיל בטופס התביעה שהגיש למוסד, בתעודה הרפואית לנפגע בעבודה וגם בכתב התביעה שהגיש התובע לבית הדין, לא נאמר אלא זאת, שגבו של התובע נתפס תוך כדי עבודה בחיתוך ברזלים.
לא נאמר, בשום מקום, כי הגב נתפס תוך כדי הרמת חפץ כלשהו, לא כל שכן חפץ במשקל כבד במיוחד.
 
(2) גם בהודעתו לחוקר, משנתבקש התובע לפרט את נסיבות "התאונה", הוא ציין כי כאבי הגב העזים תקפו אותו במהלך הרגיל של העבודה, ולא תאר אירוע של "תאונה", כדבריו שם (מוצג נ/3):ב
"המקרה קרה ביום 4.11.97 בשעות הבוקר. היינו עובדים בחצר ביתו של המעסיק אשכנזי, היינו חותכים ברזל 3 מ"מ עובי, רוחב – 5 ס"מ. אנחנו חותכים חתיכות ברזל לשם הלחמה לזוויות הברזל, ובזמן חיתוך הברזל על-ידי דיסק – אז הרגשתי כאבי גב עזים.

ש. מדוע אתה משייך את כאבי הגב לתאונת עבודה, ולא למחלה?
ת. כי לפני כן לא היו לי בעיות בגב והפעם נתפס לי הגב בזמן העבודה".
 
נציין כבר כאן, כי הטענה ש"לפני כן לא היו לי בעיות בגב, והפעם נתפס לי הגב …" אינה
מדוייקת, משהוכח כי גם בשנת 1986 נתקף התובע בכאבי גב, במהלך עבודתו, כפי שצויין
אז בטופס 250 (מוצג נ/5), בתאור התאונה:ו "בזמן שהתכופף לסידור מחרשה".
הגם שהתובע העיד כי לא הגיש אז תביעה להכיר בהתקף כאבי הגב כתוצאה של תאונת
עבודה וכי מדובר בהתקף קצר של מס' ימים בלבד, אין ספק כי התובע סבל מידי פעם
מכאבי גב, במיוחד במהלך עבודתו, כפי שהעיד בחקירתו הנגדית (בעמ 4):נ
"מידי פעם, בזמן עבודה מאומצת, היו לי פה ושם כאבי גב, אבל לא משהו מיוחד. הם היו עוברים אחרי זמן קצר… זה היה כאבים של כמה ימים שחלפו".
 
(3) התובע גרס בעדותו כי סמוך לאחר ש"נתפס" גבו בעבודה, ביום 4.11.97, הוא פנה, באותו
יום, לרופא, כדבריו (בעמ' 3):ב
"לרופא הלכתי באותו יום. הוא שכן שלי. לא לקופת חולים. לרופא קוראים רידא שור. הוא ידיד שלי ושכן שלי ואני הלכתי אליו. הוא נתן לי זריקה, נתן לי כדורים".
 
גירסה זו אינה מתיישבת עם הדברים שציין התובע בטופס התביעה למוסד , שם הוא ציין
שהרופא הראשון שטיפל בו, בעקבות הפגיעה האמורה, היה ד"ר עסלי עבד אלקאדר,
מקופת חולים כללית, אליו הוא פנה לראשונה ביום 5.11.97, היינו יום לאחר "התאונה".
 
התובע לא המציא אסמכתא רפואית כלשהי, לביקור אצל רופא ב- 4.11.97, וגם לא
ב- 5.11.97, כל שכן שאין כל רישום רפואי בדבר ארוע של תפיסת הגב, תוך כדי הרמת גוש
ברזל כבד, ביום 4.11.97.
הרישום הרפואי הראשון, לאחר מועד הארוע הנטען, הוא במכתב מיום 10.11.97 (6 ימים
לאחר הארוע הנטען) שכתב האורטופד, ד"ר אבו-פול, לרופא המשפחה (מוצג מ/4):ו
"L.B.P. כאבים בעמוד שדרה מתני זה כמה ימים, לאחר עבודה מאומצת
עםהדיסק בחיתוך ברזל".
 
עולה, אפוא, גם לפי הגירסה שמסר התובע לאורטופד, כי הוא החל לסבול מכאבי גב לאחר עבודה פיזית מאומצת, בחיתוך הברזל, אך לא מדובר בארוע של "חבלה" או "תאונה".
רק למחרת היום, היינו ביום 11.11.97 (ולא ביום 5.11.97) ביקר התובע לראשונה אצל
רופא המשפחה, ד"ר עסלי עבד אלקאדר, וסיפר על פגיעה בעבודה ביום 4.11.97 "לאחר
עבודה בדיסק".
(4) הנה כי כן, גירסת התובע בדבר ארוע של "תפיסת גב" תוך כדי הרמת חתיכת ברזל
כבדה", אינה מקובלת עלינו, משהועלתה לראשונה בתצהירו, בניגוד לגירסה שמסר
התובע בכל הזדמנויות הקודמות, לרבות טופס התביעה למוסד, הודעה לחוקר, כתב
התביעה שהוגש לבית הדין, והאנמנזה שמסר התובע לרופאיו.
גם עדות המעביד, שתמך בתצהירו בגירסת התובע, אין בה כדי לבסס ארוע של "חבלה"
או "תאונה", גם לא ארוע של "תפיסת הגב" תוך כדי הרמת חתיכת ברזל כבדה,
משהסביר מר אשכנזי בעדותו כי לא נכח במקום הארוע ולא ראה את המקרה, כדבריו
"אני ויזואלית לא ראיתי", אלא רק קיבל דיווח על המקרה.
 
7. אין מחלוקת כי עבודתו של התובע, במשך כ- 30 שנה, היתה עבודה פיזית הכרוכה במאמץ
גופני, כפי שתאר בהודעתו לחוקר:נ
"אני עובד כפועל חקלאות אצל אשכנזי ישראל, זה עניין של כ- 30 שנה…
לאשכנזי יש משק חקלאי, משתלה, כרמים, פרדסים, מטעים, ואני עובד
בכל – החל מחריש, ריסוס, קטיף. אני הפועל הראשי שלו, קבוע".
 
אין גם מחלוקת כי הפעילות בה עסק התובע ביום 4.11.97, בעת שנתקף בכאבי גב בגינם
הוגשה התביעה, היא פעילות רגילה, במסגרת עבודתו השגרתית, כפי שציין התובע
בתשובה לשאלות החוקר:ב
" … בזמן חיתוך הברזל על-ידי הדיסק, אז הרגשתי כאבי גב עזים.
ש.ת הספקתי לעבוד כ- 4 שעות, משעה 06.00 עד 10.00 בחיתוך הברזל.
ש. האם אתה רגיל לעבוד עם הדיסק בחיתוך ברזל?
ת. כן. אני רגיל בעונה ובגשם, אנחנו עובדים בריתוך והלחמות, ועושים
את כל העבודות במטעים ובכרמים".
 
גם אילו יצאנו מתוך הנחה, שהתובע נתקף בכאבי גב בעת שהרים חתיכת ברזל למתקן שעליו מתבצע החיתוך, לא די בכך כדי לראות את התקף כאבי הגב ואת הנזק שנגרם לעמוד השדרה, כ"תאונת עבודה", משלא מדובר ב"אירוע פתאומי", כגון:ו אירוע של חבלה, מאמץ יוצא דופן או תנועה פתאומית וחריגה, אלא עבודה שגרתית, הכרוכה, בדרך כלל גם במאמץ ובהרמת משאות, לרבות הרמת חתיכות ברזל ועבודה מאומצת של חיתוך ברזל.
 
8. הוראות הדין והפסיקה
משבפגיעת גב עסקינן, והתובע מייחס את הפגיעה לאירוע ספציפי מיום 4.11.97, על פי הפסיקה צריכים להתקיים מספר תנאים, שרק בהצטברותם ניתן להכיר ב"אירוע" כ"תאונת עבודה", כפי קבע כב' הנשיא ס. אדלר בעב"ל 338/96, המוסד לביטוח לאומי
נ' יוסף עובדיה, עבודה ארצי כרך לג(41) (להלן- "פרשת יוסף עובדיה"):נ
"סעיף 79 לחוק מגדיר "פגיעה בעבודה" כ- "תאונת עבודה או מחלת מקצוע".
מכאן, שכדי שלמשיב תקום זכות לפיצוי מן המוסד לביטוח לאומי עליו להוכיח
שנפגע ב"תאונת עבודה" או שחלה ב"מחלת מקצוע".
 
אשר לחבלת גב, לרבות פריצת דיסק, או בלטים דיסקליים, נקבע שם בהמשך, מפי
כב' הנשיא:ב
"תאונת עבודה – חבלה בגב יכולה להיגרם כתאונת עבודה, היינו – כאשר
מכה בגב או נפילה על הגב גורמים לפגיעה דוגמת שברים
או סדקים בחוט השדרה.
 
על מנת שחבלה תוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים ארבעה תנאים:ו
 
התנאי האחד - חבלה;
התנאי השני - כתוצאה מתאונה, היינו – אירוע פתאומי שניתן להגדיר
בזמן ובמקום;
התנאי השלישי - עקב העבודה;
והתנאי הרביעי - תוך כדי העבודה".
 
בענייננו, אף בהנחה שהתקיימו שני התנאים האחרונים, היינו שהתקף כאבי הגב, הופיע
תוך כדי העבודה, ואף אם הופיעו הכאבים עקב העבודה – לא התקיימו שני התנאים
הראשונים, העיקריים, היינו "חבלה" ו"תאונה", במשמעות של "אירוע פתאומי".
 
זאת יש לזכור, שמחלות גב, לרבות פריצת דיסק, עלולות להגרם מסיבות שונות,
לאו דווקא כתוצאה מאירוע של חבלה או תאונה, כפי שנאמר בעניין יוסף עובדיה:
" פריצת הדיסק היא למעשה יציאה של החלק הג'לטיני שבין הדיסקים
של חוט השדרה ממקומו. לרוב פוגע החלק, לאחר היציאה ממקומו, בעצם.
תופעה זו גורמת, בדרך כלל, לכאבי גב תחתון ו/או כאבים "זורמים" בעצם הפגוע
לרגל או לרגליים.
פריצת דיסק היא סיבה נפוצה לנכות רפואית בקרב האוכלוסייה העובדת. בעבר
נהוג היה לחשוב שפריצת דיסק נגרמת רק על ידי חבלה (physical trauma),
אולם כעת הרופאים נוטים לדעה שפריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה
מתפתחת על רקע גורמים רבים, גם ללא כל חבלה או לעיתים כשהחבלה היא רק
הסיבה המיידית (trigger) להופעת או להחמרת המחלה.
אין אחידות דעים בדבר הגורמים להתפתחות מחלת פריצת הדיסק, אולם בין
הגורמים שנוהגים לציין, מופיעים: גיל, מצב סוציו-אקונומי, מתח, תורשה ועוד.

קיימת מחלוקת בעולם הרפואה לגבי השאלה האם מאמצים פיזיים משך זמן
ממושך גורמים להתפתחות מחלות הגב… על פי מחקרים רפואיים חדשים,
עבודות הכרוכות בהרמה, דחיפה, משיכה ונשיאת דברים, אינן קשורות
להתפתחות פריצות דיסק. על כן, ניתן להסיק שהמדובר במחלה שהיא
causation multiple וקשה לקבוע לה גורם אחד עיקרי להתפתחותה".
  
בהתחשב בתאוריות הרפואיות החדשניות, ובפסיקת בית הדין הארצי, כפי שהתפתחה
והשתנתה בסוגיה של פגיעות גב, בהתייחס לאפשרות של "תאונת עבודה" (להבדיל
מ"מחלת מקצוע", או פגיעה בדרך של מיקרוטראומה) קבע כב' הנשיא בעניין יוסף עובדיה,
את העקרונות הבאים (ההדגשות הוספו – נ.ו):
"ההכרעה, לטעמי, צריכה להיות כזו שתדרוש, על מנת להכיר בכאבי גב
כתאונת עבודה, כי המבוטח יוכיח שהיה מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד
בעבודה שניתן לקשור להופעתם; כדוגמת הרמה משא כבד ממה שהמבוטח
רגיל להרים או הרמה משא תוך תנועה סיבובית לא נכונה.
שיקול נוסף התומך במדיניות המוצעת הוא, שקשה להוכיח בוודאות סבירה את
הקשר בין העבודה לבין הופעות כאבי גב ופריצת דיסק וזאת אפילו אם קיים
מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי מיוחד בעבודה.
הסיבה לקושי היא שמדובר במחלה תחלואתית, הנגרמת על ידי גורמים רבים.
המחלה אינה נגרמת על ידי העבודה ברוב רובם של המקרים, אלא מדובר
בהחמרה חולפת של מחלה מאוד נפוצה ועל כן סביר להגביל את הפיצוי שניתן
לעובד.
… החמרה במחלת גב עלולה להתרחש במסגרת החיים הרגילים של המבוטח,
כתוצאה מגורמים רבים (שכן המדובר ב- multiple-causation disease), ואין
חזקה כי הופעת המחלה בזמן העבודה קשורה לעבודה שבוצעה באותו רגע.
יש צורך, אפוא, באירוע כלשהו בעבודה כדי לקשור את הופעת כאבי הגב לעבודה.
 
אולם, לגבי פריצת דיסק אין וודאות בין הרופאים מה גורם להופעתה… בעבר
חשבו הרופאים כי פריצת דיסק נגרמת רק על ידי חבלה (physical trauma),
 
אולם כעת הרופאים בדעה שפריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה מתפתחת על
רקע גורמים אחרים, ללא כל חבלה או שהחבלה היא רק הסיבה המיידית (trigger)
להופעת או החמרת המחלה.
בכל מקרה, לצורך התביעה שלפנינו די בכך כדי לקבוע, כי על המערער להוכיח
חבלה, מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי בעבודה שניתן לקשור להופעת פריצת
הדיסק".
 
9. בענייננו, כאמור לעיל, גם לפי גירסת התובע, הוא נתקף בכאבי גב תוך כדי עבודתו,
בעת שעסק בעבודה רגילה ושגרתית, הכרוכה תמיד גם במאמץ פיזי לרבות חיתוך ברזלים
והרמת חתיכות הברזל למתקן שעליו מתבצע החיתוך.
משלא הוכח אירוע ספציפי של חבלה, או מאמץ לא רגיל, או אירוע פיזי פתאומי שקרה
תוך כדי העבודה, על פי הפסיקה, כאמור לעיל, לא ניתן לקבוע כי הנזק בעמוד השדרה
נגרם עקב "תאונת עבודה".
10. הגם שדי בכך, כאמור לעיל, כדי לדחות את התביעה, נוסיף אף זאת שגם באנמנזה
הרפואית, כפי שמסר התובע בעת שפנה לקבלת טיפול רפואי בגין כאבי הגב, הוא לא מסר
כי ארעה לו "תאונה" או חבלה בגב, כפי שעולה מהרישומים הרפואיים שצוטטו לעיל, אלא התלונן ב- 10.11.97 על כאבי גב הנמשכים "מזה כמה ימים, לאחר עבודה מאומצת עם הדיסק, בחיתוך ברזל".
11. משהגענו למסקנה כי אין לקבל את גירסת התובע לגבי נסיבות "הארוע" בעבודה,
כל שכן שלא הוכח אירוע של "חבלה, מאמץ בלתי רגיל או אירוע פיזי בעבודה שניתן
לקשור להופעת פריצת הדיסק", כלשון הנשיא בפרשת יוסף עובדיה הנ"ל, לא עלה בידי
התובע "להביא הוכחה ברורה לכך שכאבי הגב קשורים לארוע בעבודה" ולא הוכח שהתובע
מסר "הודעה מיידית לרופא, כי הוא סובל מכאבי גב והם הופיעו בעת ביצוע פעולה
בעבודה" – מכל הטעמים הנ"ל, ברי כי נשמט הבסיס העובדתי והמשפטי עליו מושתתת
התביעה.
12. אשר על כן – התביעה נדחית.
13. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במושב

  2. תאונה בעבודת חקלאות

  3. תאונת עבודה של יערן

  4. תאונת עבודה עם באגר

  5. תאונת עבודה במסגריה

  6. תאונת עבודה של מסגר

  7. תאונת עבודה עם מעדר

  8. תאונת עבודה של מתדלק

  9. תאונת עבודה עם מכונה

  10. שלוש תאונות עבודה

  11. עבירות של אי הדרכת עובד

  12. תאונת עבודה מעצב שיער

  13. העסקת ילד תאונת עבודה

  14. זיפות גג תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה של ספרנית

  16. פגיעה בעין תאונת עבודה

  17. פגיעת ראש בתאונת עבודה

  18. גב נתפס - תאונת עבודה

  19. התקף אסטמה תאונת עבודה

  20. בקע מפשעתי תאונת עבודה

  21. אובדן עין בתאונת עבודה

  22. מכה במצח - תאונת עבודה

  23. פגיעה ב-3 תאונות עבודה

  24. טיול מחלקתי תאונת עבודה

  25. תאונת עבודה עם מיכלי גז

  26. בקע מפשעתי כתאונת עבודה

  27. טריקת דלת - תאונת עבודה

  28. תאונת עבודה חובת המעביד

  29. חתך עמוק ביד תאונת עבודה

  30. כריתת אצבע בתאונת עבודה

  31. כוויות מתנור תאונת עבודה

  32. הפרדת רשתית - תאונת עבודה

  33. הרמת משא כבד תאונת עבודה

  34. הפעלת עגורן - תאונת עבודה

  35. הפרדות רשתית כתאונת עבודה

  36. חיתוך ברזל - תאונת עבודה

  37. תאונת עבודה עם עגלה חשמלית

  38. תאונת עבודה פיצוץ חומר נפץ

  39. מכות בעבודה - תאונת עבודה

  40. התרגזות בעבודה כתאונת עבודה

  41. הפרעה נפשית עקב תאונת עבודה

  42. פירוק טפסנות - תאונת עבודה

  43. קפיצה על צינור - תאונת עבודה

  44. ריב בעבודה מוכר כתאונת עבודה

  45. פגיעה בבית החזה בתאונת עבודה

  46. חזרה לעבודה לאחר תאונת עבודה

  47. חיתוך אלומיניום - תאונת עבודה

  48. תאונת עבודה של ישראלי בארה''ב

  49. 19% נכות צמיתה, בגין תאונת עבודה

  50. נפילת חלק של רכב על הראש בעבודה

  51. תאונת עבודה בזמן הכשרה מקצועית

  52. תאונת עבודה תוך כדי ירידה מסולם

  53. אי הפסקת עבודה לאחר תאונת עבודה

  54. תאונת עבודה בגלל כלי עבודה פגום

  55. פיצויים לעובד בניין בתאונת עבודה

  56. תאונת עבודה בנמל בזמן טעינת מטען

  57. נפגע בתאונת עבודה כשהיה בן שבע עשרה

  58. תאונת עבודה של מפעיל טירות מתנפחות

  59. סתירות עובדתיות בתיאור תאונת עבודה

  60. החלקה על חתיכת חרסינה - תאונת עבודה

  61. איבוד ראייה לכמה שניות בתאונת עבודה

  62. האם ירי בעבודה נחשבת לתאונת עבודה ?

  63. האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה

  64. סטיה מהדרך מהעבודה לבית - תאונת עבודה

  65. פגיעה בעצב ביד - תאונת עבודה של תופרת

  66. חזה אוויר בגלל מאמץ פיזי - תאונת עבודה

  67. תאונת עבודה במפעל אחרי החתמת שעון נוכחות

  68. תאונת עבודה של עובד שכיר שעבד מהמחשב בבית

  69. דימום בחוט השדרה, מלפורמציה AVM כתאונת עבודה

  70. 27 אחוז נכות מתאונת עבודה לאחר הפעלת תקנה 15

  71. האם תאונה בזמן הכשרה מקצועית מהווה תאונת עבודה

  72. האם תאונה בתוך הבית יכולה להיחשב "תאונת עבודה" ?

  73. הורדת נוסע בדרך לעבודה – האם התאונה תאונת עבודה ?

  74. נפגע לטענתו כאשר שימש עובד בבית הנשיא במהלך יום עיון

  75. תאונת עבודה: היד נתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים של מכונה

  76. בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה יש לנכות ניכוי רעיוני

  77. פטירת התובע במהלך המשפט בתביעת פיצויים בגין תאונת עבודה

  78. ביטוח לאומי: תאריך תאונת עבודה לא ידוע - נשכח ע"י הנפגע

  79. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין פגיעה אשר הוכרה כתאונת עבודה

  80. תביעה בגין תאונת עבודה של עוזר מפעיל במכונת "מגללה" החותכת נייר מגליל של כ- 20 טון

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון