עורך דין הלבנת הון

עורך דין הלבנת הון
1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של ארגון משחקים אסורים, ניהול מקומות הימורים לפי סעיפים 225 ו-228 רישא לחוק העונשין, עבירות בניגוד לפקודת מס הכנסה לפי סעיפים 220(5), 216(5), סחיטה באיומים לפי סעיף 418 רישא וסיפא לחוק, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד.

2. הואיל ולא הייתה מחלוקת, כי העבירות נשוא האישום השני עד האישום השביעי לא מקימות עילת מעצר בהתאם לסעיף 21 לחסד"פ, הוסכם שהצדדים יתמקדו בטיעוניהם בדבר קיומן של ראיות לכאורה או העדר קיומן, בעבירות נשוא האישום הראשון (ארגון הימורים ומשחקים אסורים); האישום השביעי (סחיטה באיומים משנת 2007); האישום השמיני (סחיטה באיומים מחודש יוני 2011); האישום האחד עשר (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות); האישום השניים העשר (הדחה בחקירה, תקיפת סתם, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, גניבה בנסיבות מיוחדות, היזק בזדון).

3. בהחלטתי המפורטת מיום 05.04.2012, קבעתי, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב ביחס לאישום השביעי בעבירה של סחיטה באיומים נגד אלי אקרמן בכך שהמשיב, בשיחה טלפונית בינו לבין אקרמן מיום 25.07.07, איים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו: "תגיד לי אקרמן ממתי נהיית כזה גבר. אתה חתיכת מניאק... איפה אתה רוצה להגיע יה מניאק... מה אתה רוצה שאני אקלף לך את העור?"

וכך הם פני הדברים ביחס לאישום השמיני בעבירה של סחיטה באיומים כלפי המתלונן יוסי אבני, במסגרת שיחה טלפונית בכך שהמשיב איים על המתלונן באומרו, כי במידה והחוב לא ייפרע, יפגע בו ובאימו.

באשר לאישום השניים עשר (הדחה בחקירה, תקיפת סתם, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, גניבה בנסיבות מיוחדות, היזק בזדון) – קבעתי, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית, אמנם תשתית זו לוקה בכרסום משמעותי. בתמצית, הוכח לכאורה על ידי ההגנה, כי המשיב כלל לא נכח במועדים הרלוונטיים בארץ (ראה עמ' 19-20 להחלטתי המפורטת).

ראה גם לעניין זה בש"פ 3660/12, עמוס הלל נ' מדינת ישראל, שם הסכימה בדיון נציגת המדינה ("באת כוח המשיבה לא כפרה בכך שקיימים קשיים ראייתיים בחומר הראיות. כך, למשל, מקובל עליה כי נאשם אחר (המשיב 1 בענייננו) – כלל לא היה בארץ במועד האירוע").

4. על רקע הכרסום המשמעותי בתשתית הראייתית ביחס לאישום השניים עשר, שמהווה האישום המרכזי לעניין קיומה של עילת המעצר, הוריתי על עריכת תסקיר שיבחן חלופת מעצר בעניינו של המשיב. כמו כן, הוריתי על שחרורם של המשיבים 2 ו-3.

5. תסקיר כאמור התקבל, וממנו עולה, כי המשיב בן 36, נשוי ואב לארבעה ילדים, טרם מעצרו התגורר עם משפחתו ביישוב עומר ועבד בעסק שהיה בבעלות רעייתו, להמרת כספים. המשיב נמנה למשפחה בת 7 נפשות, אביו נפטר לפני כעשר שנים. כמו כן, סבל מהתמכרות לאלכוהול וכן נהג באלימות כלפי בני משפחתו, דבר שהביא את המשיב לשהות מחוץ לבית בעודו נער ובהמשך הדבר גרם להתחברות לחברה שולית והסתבכות בפלילים ואף נשירה ממערכת הלימוד לאחר 9 שנות לימוד.

עוד מהתסקיר עולה, כי המשיב, בשנת 2006, שוחרר מריצוי מאסרו האחרון לאחר ריצוי 7 שנות מאסר, היה אסיר ברישיון, טופל כשנתיים ברשות לשיקום האסיר. לדברי המשיב בפני השירות, ערך אז שינוי באורח חייו, הקים עסקים, ניתק קשריו השוליים ונמנע ממעורבות פלילית.

חרף דברי המשיב הנ"ל, השירות לא התרשם, כי חל שינוי בדפוסי התנהלותו, אלא מתרשמים מאדם בעל דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינים, מופנמים, כך שקיים סיכון להתנהגות בעייתית פורצת גבולות.

המשיב בפני השירות, עתר להשתחרר לחלופת מעצר בביתו בעומר, או בבית משפחתו בבאר-שבע. כמו כן, תיאר מצוקה רגשית על רקע מעצרו (להלן: "החלופה").

השירות בחן את הערבים והמפקחים המוצעים – חמתו - הגב' ז'קלין וקנין; אחותו - הגב' לוזון; גיסו - מר אבי הררי; חברו - מר אברהם כהן, והגיע למסקנה "הערכתנו מכל האמור כי למרות מעורבותם וקרבתם הרגשית למשיב, המפקחים חסרי יכולת להעריך באופן שקול את הסיכון במצבו, יתקשו לצפות בעייתיות עתידית וחסרי כלים להתמודדות עימה, באם תעלה... החלופה והפיקוח המוצעים אינם מאזנים ומפחיתים את הסיכון הבולט במצבו של המשיב, ועל כן אין אנו ממליצים על שחרורו."

6. תסקיר משלים מיום 22.05.2012 – במסגרתו נבחנה חלופה נוספת בדמות שחרור למעצר בית ביישוב שלומי בצפון הארץ, תחת פיקוחם של בני הזוג יחזקאל ואורית סלאם – בני 50, יחזקאל עובד בחברת "קלין תעשיות בע"מ", אורית עקרת בית, וכן מר אבי כהן – בן 56, בעבר שירת כאיש יחידת 8200, מר אבי הררי – גיסו של המשיב, בן 36, עובד בחברת ניקיון ואבטחה, אביו שירת במשטרה משך 30 שנה (להלן: "החלופה הנוספת").

השירות התרשם, כי הערבים מבינים את האחריות והמחויבות הנדרשים מהם כמפקחים. כמו כן, התרשם השירות מאנשים רציניים, בעלי עמדות נורמטיביות בכל הקשור בשמירה על החוק, וניכר, כי תופסים עצמם כמי שמסוגלים להציב למשיב גבולות ברורים.

עם זאת, סבור השירות, על רקע קיומו של סיכון להישנות התנהגות בעייתית ופורצת גבולות, אין בחלופה כדי להפחית סיכון כאמור.

7. המשיב יליד 1976, לחובתו 13 הרשעות קודמות. האחרונה משנת 2009 בגין איומים משנת 2006, וכן משנת 2001 בגין ניסיון לרצח ונידון במסגרתה למאסר בפועל לתקופה של עשר שנים – עבירה משנת 1999 (בית משפט מחוזי באר-שבע). יתר ההרשעות מהעבר הרחוק.

8. ב"כ המשיב עתרה להורות על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר הנוספת, ראשית – בשל העובדה, כי המשיבים 2 ו – 3, שוחררו לחלופת מעצר, כאשר למשיב 3 יוחסו אותן עבירות; שנית – נוכח קביעת בית המשפט, כי קיים כרסום משמעותי באישום המרכזי נשוא עילת המעצר (אישום מס' 12), קביעה שמשליכה על עוצמת עילת המעצר; שלישית – שירות המבחן התרשם ממפקחים ראויים וטובים; רביעית – בנוסף לפיקוח האנושי, מוצע פיקוח אלקטרוני, הרחקה גיאוגרפית משמעותית מאזור הדרום לאזור הצפון.

9. ב"כ המבקשת מנגד, עותר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו ונסיבות ביצוען לכאורה, עברו הפלילי המכביד, לרבות ריצוי מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, היותו אסיר ברישיון, חרף זאת חזר המשיב לכאורה לעולם הפשע, דבר שמעיד על דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינים כפי שהתרשם גם שירות המבחן שלא בא בהמלצה לשחרורו.

עוד עמד ב"כ המבקשת, על החשש לשיבוש הליכי משפט ואף התחמקות מהליכי שפיטה, בשים לב, כי בעבר הורשע בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית. כמו כן, המשיב דאג לאיים ולסחוט את המתלוננים כפי שעולה מכתב האישום.

10. בפניי התייצבו הערבים שנבחנו על ידי שירות המבחן, והתרשמותי הייתה חיובית מאוד. מדובר באנשים נורמטיביים, בוגרים, המבינים את משמעות אחריותם כמפקחים וכערבים עבור המשיב. עוד התרשמתי, שיש ביכולתם להציב גבולות להתנהגותו של המשיב.

11. לענייננו, יפים דברי כבוד השופט א. רובינשטיין בבש"פ 1764/06, מדינת ישראל נ' אבוחצירה: "עיינתי בפסיקה שצירפו בעלי הדין בקשר למעצרים בעבירות סחיטה. היא מגוונת, ומטבע הדברים ניסה כל צד להיאחז בה כדי לשכנע בעמדתו. כבנושאים אחרים, השאלה היא איזונים. לא יהא מי שיחלוק על הפן החמור, במובן של תקינות חברתית, של גביית חובות בדרך סחטנית ומאיימת לכאורה; אך מצוות המחוקק היא לבדוק האם ניתן להפיג, בנסיבות ספציפיות של תיק פלוני, את המסוכנות הטבועה על ידי אמצעים חלופיים".

אכן, כפי שציין כבו ד השופט עדיאל בבש"פ 6232/04 אברג'ל נ' מדינת ישראל:
"ככלל, העבירה של סחיטה באיומים שאין אלימות לצדה, אינה מקיימת חזקת מסוכנות, והנטל להוכיח עילת מעצר רובץ על שכמה של המדינה." במקרה אחר צוין, כי "לדעתי, גלומה בעבירה של סחיטה באיומים, מעצם טבעה ואופיה מסוכנותו של הנאשם, אף על פי שהמחוקק לא מנה אותה בין העבירות שחזקה כי מתקיימת לגביהן עילת מעצר." בית משפט זה התלבט במדרג המסוכנות הכרוך בעבירה זו. במקרים רבים הפתרון היה מעצר בית, ולעתים גם מעצר מלא; הדברים תלויי נסיבות".

12. באשר לטענת המבקשת בדבר החשש לשיבוש הליכי משפט והטלת אימה על המתלוננים – מחומר הראיות לא הונחה תשתית ראייתית בדבר שיבוש הליכי משפט, אלא המדובר בטענה כללית ללא תשתית עובדתית.

באשר למתלוננים – האירוע נשוא הסחיטה באיומים כלפי אקרמן – מדובר בשיחה טלפונית משנת 2007, מאז חלפו חמש שנים. כמו כן, מעיון בהודעת אקרמן לא התרשמתי, כי מדובר במתלונן שמרגיש חשש כלשהו מפני המשיב. להפך. המתלונן תיאר את המשיב כחבר שלו ונמצא ביחסים תקינים איתו. מה גם, לא יזם את התלונה, אלא זומן למתן עדות על ידי הרשות החוקרת.

באשר למתלונן יוסי אבני – מדובר בנגר שעשה עבודות נגרות בביתו של המשיב, השתתף באירועים המשפחתיים של המשיב, אותו אבני מתאר את המשיב כחבר טוב וכאשר נקלע למצוקה כלכלית, הסתייע בו בקבלת הלוואות ואף הסביר לחוקריו, כי מדובר בסכסוך אזרחי, וכי הוא חב לרעייתו של המשיב את הכסף נשוא ההלוואה. כמו כן, מסר, כי שילם את חובו, הואיל ולא הייתה מחלוקת על כך.

באשר למתלונן נתנאל דיעי באישום מס' 12 – הרי מהראיות שהוצגו על ידי ההגנה עולה, כי המשיב כלל לא נכח בארץ במועדים הרלוונטיים.

13. באשר להמלצת שירות המבחן כפי שנפסק רבות, המדובר בהמלצה שאינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט.

14. על רקע המתואר לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות המבחנים שנקבעו בפסיקה בעבירות נשוא כתב האישום, שוכנעתי שיש בחלופה שהוצגה כדי להשיג את מטרת המעצר, דהיינו – לאיין את המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמשיב, ראשית – בשל הכרסום המשמעותי באישום המרכזי - מס' 12, שנית – מדובר בחלופה מרוחקת מאזור הדרום, כוללת פיקוח מלא ומתמיד לסירוגין של ארבעה ערבים שנבחנו על ידי שירות המבחן וכן על ידי בית המשפט ונמצאו ראויים כערבים, שלישית – החלטות השחרור שניתנו בעניינם של המשיבים 2 ו – 3. ראה לעניין זה בש"פ 10234-08, בש"פ 1649/12, בש"פ 5814/06, בש"פ 796/12, בש"פ 6232/04, בש"פ 2457/11, בש"פ 9650/07, בש"פ 3482/08.

15. אשר על כן, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים:
א. המשיב ישהה במעצר בית מלא ברחוב נוף הרים 19/8 ביישוב שלומי, וזאת תחת פיקוחם של בני הזוג סלאם יחזקאל ואורית, אבי כהן, אבי הררי, לסירוגין.
ב. איזוק אלקטרוני.
ג. הפקדה כספית בסך 100,000 ₪ או ערבות בנקאית.
ד. חתימת ערבות עצמית על סך 100,000 ₪.
ה. כל אחד מהערבים יחתום ערבות צד ג' על סך 50,000 ₪.
ו. צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון.
ז. נאסר על המשיב ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה עד תום ההליכים.
ח. המשיב יתייצב לדיונים שייקבעו בעניינו בליווי אחד הערבים.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון