1. בפני בקשת המבקש כי בית הדין יורה למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו בגין כתב תביעה שהגישה נגדו ביום 13.5.2011. 2. ואלו העובדות הצריכות לעניין: 3. המשיבה טוענת כי הועסקה כמטפלת סיעודית אצל מר דוד בסון, שהלך לעולמו ביום 19.1.2011 (להלן: "המנוח"). לטענתה, הועסקה אצל המנוח החל מחודש יולי 2007 ועד למועד הפטירה. ביום 13.5.2011 הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקש, אשר הינו בנו של המנוח, וכנגד מנהל עזבון המנוח (נציין כי בכתב ההגנה ובתגובה לבקשה זו טוען המבקש כי כלל לא מונה מנהל לעזבון המנוח). עניינה של התביעה הינו תשלום שכר עבודה בגין שלושת חודשי עבודתה האחרונים של התובעת, וכן תשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות נוספות. סכום התביעה הכולל הוא כ - 45,000 ₪. 4. המבקש טוען כי על המשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו בנימוקים כדלקמן: א. התביעה מופרכת על פניה, ומקורה בהונאה. לטענת המבקש, המשיבה מעולם לא הועסקה אצל המנוח ולא לחינם לא צורפה לכתב התביעה כל אסמכתא להעסקת המשיבה אצל המנוח. טענה זו נתמכת בתצהירה של גרושת המנוח, אם המבקש, אשר ציינה כי עמדה עם המנוח בקשר בשנת חייו האחרונה ומעולם לא שמעה על אודות המשיבה, כי אם להיפך - שמעה מהמנוח תלונות על בדידותו. כמו כן, הוגש תצהיר המבקש, אשר חזר על טענות אמו בתצהירה, אך ציין גם כי בניגוד לאמו, לא עמד בקשר עם המנוח בשנה האחרונה לחייו. ב. למבקש צפוי להיגרם נזק של ממש בשל ניהול התביעה המופרכת ובסופו של יום, יקשה עליו להיפרע מן המשיבה, אשר הינה אזרחית סין ועובדת זרה. ג. המשיבה לא המציאה כתובתה כנדרש בתקנות בית הדין ודי בכך כדי לחייבה בהפקדת ערובה. 5. המשיבה הגיבה לבקשה והכחישה טענת המבקש בדבר הונאה. כמו כן, צירפה לתגובתה מסמך (נספח א') אישור רישום מעסיק ועובד זר בלשכה הפרטית אשר לפי הנטען ביצעה את השמת המשיבה אצל המנוח. על גבי נספח א' צויין שמה של התובעת וכן שם המנוח. נעיר כי המבקש הגיב לצירוף המסמך האמור בטענה כי, המסמך נוקב במועדי העסקה אחרים מאלו שפורטו בכתב התביעה, וכן שהמסמך אינו חתום כלל. טענה נוספת שבפי המבקש היא כי , המשיבה לא תמכה טענותיה בכל תצהיר או אישור מטעמה או מטעם מאן דהוא מהלשכה הפרטית כי אכן הועסקה מטעמה. כמו כן הוגש אישור המוסד לביטוח לאומי מיום 15.8.2011 ולפיו המנוח לא היה זכאי לגמלת סיעוד. 6. מעמדה של זכות הגישה לערכאות נדונה לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית דין זה, אשר ראו בו זכות ה"נעלה" מזכות יסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 628; ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר - Saint Peter In Gallicantu, לא פורסם (2003); ע"ע (ארצי) 1064/00 קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 25). מנגד, קמה זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליכי סרק ושלא לבוא לידי חסרון כיס ככל שתדחה התביעה כנגדו. בהעדר הסדר ספציפי לעניין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות על פיו, נקבע בפסיקת בית הדין כי במקרים המתאימים, ובהתחשב במיוחד שבמשפט העבודה, ניתן לאמץ את הוראת תקנת 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה בחיוב תובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, היה ותדחה תביעתו (דב"ע (ארצי) נה/218-3 עלי איוב אל הדיה - שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391). בפסקי הדין האמורים בעניין קיניאנג'וי ופתחי אבו נסאר הותוו אמות המידה בכל הנוגע לחיוב תובע שהוא אזרח חוץ (עובד זר) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. 7. נקבע בפסיקה כי ראשית יש לברר האם המדינה ממנה הגיע העובד נמנית על המדינות החתומות על מדינת האג. במקרה דנן לא נטען כלל כי האמנה חלה על סין, ממנה מגיעה המשיבה. הדבר אף עולה מן התוספת לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר-הדין האזרחי), תשכ"ט-1968. במקרה בו אין חלה האמנה, נקבע בפסיקה כי על מבקש הערובה להראות אחד מאלה לשם חיוב בהפקדת ערובה: התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה; ייגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה; או שהעובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקתו של בית הדין. כן נקבע כי בבואו להכריע בבקשה יתן בית הדין את הדעת לשיקולים הבאים: עד כמה יש בראיות לכאורה שהובאו בפני בית הדין כדי לבסס את התביעה; שיעור ההוצאות הכרוכות בתובענה; האם התובע מסר מען שאינו נכון או לא המציא כלל מען כלשהו; האם די במסירת מענו של בא-כוח המערער כחלופה למענו של התובע; סכום הערובה כמרכיב העלול לפגוע בזכות הגישה לבית הדין ומנגד כאמצעי למניעת תביעות סרק וכיוצא באלה שיקולים. 8. במקרה שלפנינו נטען כי התביעה מופרכת על פניה. אכן, המבקש צירף מסמכים המאששים את טענותיו דוגמת אישור הביטוח הלאומי על כך שהמנוח לא היה זכאי לגמלת סיעוד ותצהיריו, ואלו מעוררים לכאורה ספק של ממש בנוגע לסיכויי הצלחת התביעה. אך בשים לב לנספח א' לתגובת המשיבה לבקשה להפקדת ערובה, לא מצאתי כי ניתן לקבוע שהתביעה מופרכת על פניה. וזאת, חרף העובדה שהמבקש צודק בטענתו כי נספח א' אינו חתום, אינו נושא חותמת של לשכת ההשמה ואינו מלווה בכל מסמך, תצהיר או ראיה אחרת המאששת את אמיתותו. לא נעלמה מעיני טענת המבקש כי מדובר בהונאה וכי אביו מעולם לא העסיק את המשיבה או כל מטפלת סיעודית אחרת, אולם מנגד לא נעלם מעיני גם תצהירו ולפיו בשנה האחרונה כלל לא עמד בקשר עם אביו המנוח. אף גרושת המנוח שהגישה תצהיר מטעם המבקש לא עמדה בקשר יומיומי עם המנוח. 9. כמו כן, נטען כי המבקש צפוי לנזק רב מניהול התביעה, שהיא לשיטתו תביעת סרק. על כך נאמר כי סכומה הכולל של התביעה עומד על כ-45,000 ₪ ואכן, ניהולה חושף את המבקש לסיכון. כמו כן, המשיבה הינה עובדת זרה אשר לא סיפקה את כתובתה לבית הדין ואין חולק כי בסופו של יום, אם ייפסקו לזכות המבקש הוצאות, יתקשה הלה לגבותם מן המשיבה אם בכלל יעלה הדבר בידיו. 10. בשים לב לנספח א' שהומצא על ידי המשיבה מחד, ובשים לקשיים עליהם הצביע המבקש, ובכללם הקשיים שמנינו העולי מנספח א' לתגובה, מצאתי כי את האיזון ניתן למצוא בסכום הערובה אותו על המשיבה להפקיד, כמו גם באופי הערובה שלא בהכרח צריך להטיל על כתפיה חיוב כספי. 10. אשר על כן, אני קובע כי המשיבה תפקיד ערובה להוצאות בסכום של 5,000 ₪, שיופקד באחת מהדרכים הבאות: א. הפקדת מזומן בקופת בית הדין. ב. הפקדת ערובה בנקאית בלתי מוגבלת בקופת בית הדין. ג. ערבות של שני ערבים תושבי מדינת ישראל אשר יציגו תלוש שכר שמצביע על כך שאינם משתכרים פחות מ-5,000 ₪ כל אחד מהם לחודש. 11. לא תופקד הערובה עד ליום 10.11.2011, תמחק התביעה בלא צורך בהתראה נוספת. 12. לעיון ביום 11.11.2011. ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. ערובהעובדים זרים