פסק דין תורה בהסכמת הצדדים

פסק דין תורה בהסכמת הצדדים
ביום י"ג סיון תשס"ה (20.6.2005) ניתן בבית דין צדק – זכרון מאיר "פסק דין תורה" (להלן: "פסק הבוררות") בבוררות בין המבקש למשיב, בו נקבע כדלהלן:

"בדין ודברים שהיה בפנינו בין התובע ר' אברהם ולצר ובין הנתבע אברהם אחרי שהצדדים חתמו בפנינו מרצונם הטוב על שטר בוררין וקיבלו עליהם בקנין לקיים כל פסק שיצא מאיתנו בדבר הסכסוך שביניהם, ואחרי ששמענו באר היטב טענות ומענות שני הצדדים, יצא מאיתנו פסק דין תורה בהסכמת הצדדים כדלהלן:
א. שני הצדדים יבנו את חלקיהם בגג מעל דירת הנתבע.
ב. הנתבע יבנה את חלקו בסך 47.2 מ"ר לכיוון החזית, והתובע יבנה את חלקו בסך 23.6 מ"ר לכיוון העורף.
ג. אין לאף אחד מהצדדים להשתמש בחלקו של האחר בגג."

ביחס לבנייה בקומת הקרקע בבניין בו מתגוררים הצדדים (להלן: "הבניין"), התנהל בין הצדדים הליך משפטי נוסף בין הצדדים בלשכת המפקח על רישום המקרקעין בפתח תקווה (מס' תיק 235/09 ו – 258/09), בגדרו ניתן ביום 2.6.2010 פסק דין בהסכמה (להלן: "פסק הדין").

בהפ"ב 17095-11-10 הגיש המשיב בקשה לאישור פסק הבוררות. מנגד הגיש המבקש ביום 24.11.2010 את הבקשה שלפניי לביטול פסק הבוררות (הפ"ב 46821-11-10).

.

טענות המבקש

את בקשתו לביטול פסק הבוררות סומך המבקש על טענות אלה:



שטח גג הבניין אינו מוצמד לדירה כלשהי. ועל כן הוא שייך לבעלי כל 15 הדירות בבניין. חלוקת הגג בהתאם לפסק הבוררות מונעת בזכויות בעלי הדירות שלא הסכימו להתדיין בבוררות ולא נטלו בו חלק. בהליך הבוררות. בכך מתקיימות העילות לביטול פסק הבוררות הקבועות בסעיף 24 (1) ו – (2) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").




לאחר מתן פסק הבוררות המהווה פסק חלקי, סירב המשיב להופיע להמשך הדיונים בבוררות, ומשום כך לא הייתה למבקש הזדמנות להעלות טענותיו בעניינים כספיים שעמדו על הפרק. זאת ועוד. בעלי הדירות האחרות בבניין לא ידעו על קיום הבוררות וממילא לא ניתנה להם הזדמנות לשטוח את טענותיהם בטרם ניתן פסק הבוררות. בכך מתקיימת העילה לביטול פסק הבוררות הקבועה בסעיף 24 (4) לחוק הבוררות.




מכתב התביעה שהגיש המשיב בבוררות עולה כי נושא התביעה הינו: "בניה בחצר השותפין, מחסן ועל הגג" הבוררים הכריעו בנושא הגג ולא הכריעו ביתר העניינים שעמדו על הפרק. בכך מתקיימת העילה לביטול פסק הבוררות הקבועה בסעיף 24 (5) לחוק הבוררות.




בעלי הדירות בבניין "שמעולם לא נשאלו לדעתם" הנמנים על העדה החרדית, נדרשים לציית לפסק הבוררות של בית דין צדק, שאם לא כן יהיו מוקעים בקהילה, ובכך יש פגיעה בתקנת הציבור המצדיקה את ביטול פסק הבוררות מכוח עילת הביטול הקבועה בסעיף 24 (9) לחוק הבוררות.




"אבסורד כה גדול", כלשון המבקש, היה מביא את בית המשפט לבטל פסק דין סופי, ובכך מתקיימת העילה לביטול פסק הבוררות הקבועה בסעיף 24 (10) לחוק הבוררות.


טענות המשיב

המשיב דוחה את טענות המבקש וטוען כי נוכח פסק הדין שניתן בהסכמה מנוע המבקש מלהעלות טענות נגד פסק הבוררות. עוד טוען המשיב כי טענות המבקש ביחס לאי הסכמה מצד יתר בעלי הדירות בבניין נטענות בחוסר תום לב , ומכל מקום אינן יכולות להישמע מפי המבקש.

דיון



סעיף 27 (א) לחוק הבוררות, קובע כי בית המשפט לא יזקק לבקשה לביטול פסק בוררות שהוגשה כעבור 45 ימים מיום מתן פסק הבוררות או מהיום שפסק הבוררות נמסר למבקש אם ניתן שלא בפניו. עם זאת, סעיף 27 (ד) לחוק הבוררות קובע כי מגבלת המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות הקבועה בסעיף קטן (א) לא תחול על בקשה לביטול פסק בוררות על פי העילה הקבועה בסעיף 24 (1) לחוק הבוררות.


אין ספק שהבקשה לביטול פסק הבוררות שניתן בשנת 2005 הוגשה בחלוף המועד הקבוע בסעיף 27 (א), ועל כן, אין המבקש רשאי לסמוך את בקשתו לביטול פסק הבוררות אלא על העילה הקבועה בסעיף 24 (1) לחוק הבוררות, שזו לשונו:

"בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
..."



מפסק הבוררות (נספח ב לתשובת המשיב) עולה כי הצדדים חתמו על שטר בוררין מרצונם הטוב ואף הסכימו על חלוקת הזכויות בגג הבניין כמפורט בפסק הבוררות. המבקש אינו כופר באמור בפסק הבוררות ולפיכך נראה כי ביחסים שבין המבקש לבין המשיב היה הסכם בוררות בר-תוקף, וכך נקבע.




למעלה מן הצורך אוסיף, כי מפסק הבוררות עולה כי המבקש הסכים לחלוקת הזכויות בגג הבניין בינו לבין המשיב , ונראה כי טענות המבקש ביחס לזכויות בעלי הדירות בבניין שלא היו צד להליך הבוררות נועדו לסייע לו להתחמק מתוצאות פסק הבוררות, ואינן נובעות מדאגה כנה לזכויות הדיירים בבניין. מכל מקום, המבקש אינו מייצג את בעלי הדירות האחרות בבניין וטענותיו ביחס לזכויות דיירי הבניין אינן יכולות להישמע מפיו.



סוף דבר

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות (הפ"ב 46821-11-10).

בהתאם להוראות סעיף 28 לחוק הבוררות, אני מאשר את פסק הבוררות שכותרתו "פסק דין תורה" שניתן בבית דין צדק – זכרון מאיר ביום י"ג סיון תשס"ה (נספח להפ"ב 17095-11-10).

אברהם ישעיהו יונגרמן, המבקש בהפ"ב 46821-11-10, ישלם למשיב את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך עשרת אלפים ₪.




מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים



ניתן ביום ‏כ"ג ניסן, תשע"א, ‏27 אפריל, 2011, בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי הסכמה למינהל

  2. הסכמה מכוח התנהגות

  3. חזרה מהסכמה דיונית

  4. העסקת ילדים ללא הסכמה

  5. ניכוי משכר ללא הסכמה

  6. הפחתה בהיקף העבודה בהסכמה

  7. הסכמה בעל פה לחידוש ביטוח

  8. ערעור ברשות בהסכמת הצדדים

  9. פסק דין תורה בהסכמת הצדדים

  10. הסכמת המינהל להעברת זכויות

  11. הסכמה לבנייה במקרקעין משותפים

  12. הסכמה שבשתיקה - דיני מקרקעין

  13. קביעת מועד הפסקת עבודה בהסכמה

  14. בקשה למתן טיפול רפואי ללא הסכמה

  15. בקשה לביטול החלטה שניתנה בהסכמה

  16. צילום ללא הסכמה לחדשות בטלוויזיה

  17. צמצום שעות עבודה ללא הסכמת העובד

  18. הסכמת קטינים לדיון בבית דין רבני

  19. הרחבת דירה ללא הסכמת רוב הדיירים

  20. בניה על גג משותף ללא הסכמת הדיירים

  21. תוספות בנייה ללא הסכמת דיירי הבניין

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון