פיטורי שומר סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה

פיטורי שומר סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה 1. הדיון בתיק זה התקיים בהעדר נציג הציבור השני אשר הוזמן ולא הופיע, ולא מסר נימוק לאי הופעתו . כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרו. 2. התובע הגיש תביעה לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום, פדיון חופשה ותמורת הודעה מוקדמת. 3. בתצהירו טען התובע כי עבד בנתבעת מיום 23.7.00 עד לפיטוריו החל מיום 3.6.01. לטענת התובע נמסר לו מכתב הפיטורים ביום 20.5.01, ונאמר לו כי יש שומר אחר במקומו ועליו לעזוב לאלתר את המקום. התובע טען כי משנוכח שלא שולמו לו שבועיים הודעה מוקדמת פנה לנתבעת וביקש את התשלום. הנתבעת דרשה ממנו להמשיך ולעבוד במהלך השבועיים, דבר שנבצר ממנו לעשות שכן החל לעבוד במקום עבודה אחר. התובע טען כי דמי פדיון חופשה שולמו באיחור, ותבע ריבית והצמדה בגינם. 4. עדת ההגנה, הגב' תמי הבה, טענה בתצהירה כי התובע שמר מהשעה 7:00 בבוקר ועד 15:00 בצהרים, או מהשעה 15:00 ועד הסגירה. לטענת העדה, הגיש התובע דיווח שכלל שעות בהן לא עבד ולפיכך לא קיבל שכר. לטענת הנתבעת דיווח התובע על עבודה בשעות שבהן היה באתר שומר אחר שהחליף אותו וקיבל שכר בגין אותן שעות. עד ההגנה מר סימן-טוב אסאו ציין בתצהירו כי התובע נדרש לבצע את עבודתו עד ליום 3.6.01, אך סירב לעשות כן ולפיכך הוצב במקומו שומר אחר. 5. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 6. לאחר שעיינו בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים אנו קובעים כדלקמן: א. הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה ולא הוכיחה כי פיטורי התובע נעשו שלא על מנת להמנע מתשלום פיצויי פיטורין. סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורין קובע: פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי-פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים. כלומר: המעביד הוא הנושא בנטל ההוכחה להוכיח כי הפיטורין לא נעשו מתוך כוונה להמנע מתשלום פיצויי פיטורין. ב. בעניננו, הנתבעת מודה כי התובע פוטר וכי במקומו הוצב שומר אחר. לא ניתנה כל הנמקה לפיטורים. ג. אשר למשך תקופת העבודה: התובע החל עבודתו ביום 23.7.00. פיטוריו נועדו ליום 3.6.01. לדעתנו, המועד הרלבנטי לקביעה אם הפיטורים נעשו סמוך לפני סוף שנת העבודה הינו המועד בו אמורים להנתק יחסי עובד-מעביד ולא מועד משלוח מכתב הפיטורים. מכיוון שמטרת סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורין הינה למנוע ממעביד להעסיק עובד עד סמוך לתום שנת העבודה הראשונה ואז להפסיק את עבודתו - המבחן צריך להיות עד מתי הועסק העובד בפועל, ולא מתי הודע לו על הפסקת עבודתו. ד. בעניננו, נועדו הפיטורין להכנס לתוקף ביום 3.6.01, (למרות שבפועל עבד התובע רק עד 20.5.01, כפי שיפורט להלן) ולפיכך חלה החזקה כי המעביד התכוון להעסיק את העובד תקופה של קרוב לעשרה וחצי חודש, שמשמעותה: סמוך לפני סוף שנת העבודה הראשונה. ה. לפיכך זכאי התובע לפיצויי פיטורים. ו. לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנה, שכן קיימת מחלוקת של ממש לגבי עצם זכותו של התובע לפיצויי פיטורים. ז. אשר להודעה מוקדמת: בענין זה נחלקו הצדדים בגירסאותיהם העובדתיות: התובע טוען כי הופיע למקום העבודה אך נאמר לו שאין עבורו עבודה ובמקומו הוצב שומר אחר. הנתבעת גורסת כי התובע לא התייצב לעבודה למחרת היום בו קיבל את מכתב הפיטורים למרות ששובץ בסידור העבודה. ח. אנו מעדיפים בעניין זה את גירסת הנתבעת: הנתבעת לא העלתה כל טענה לגבי תיפקודו של התובע , ואין כל הגיון לשלם לו תמורת הודעה מוקדמת בלי שיידרש לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. ט. התובע החל לעבוד במקום עבודה אחר כבר ביום 27.5.01, ומטבע הדברים החל לחפש מקום עבודה עוד קודם לכן. י. לגבי הפרשי שכר מינימום: כאן חלוקים הצדדים לגבי כמות השעות שהועסק התובע: התובע מסתמך על הרישום בדו"ח ידני על נייר של הנתבעת, שבו נהג לרשום מדי יום את שעות עבודתו. הנתבעת טוענת כי הדו"ח הידני אינו נכון, כי התובע הגיש דוחו"ת כוזבים ותבע שעות עבודה שלא עבד בפועל. י"א. אנו מעדיפים את גירסת התובע, המסתמכת על דוחו"ת שמולאו על ידו מדי יום ונמסרו לנתבעת בתום כל חודש. הנתבעת היתה מודעת לרישומי התובע, רישומים שנמסרו לה מדי חודש והיוו דיווח של התובע המשקף את גירסתו לעניין כמות העבודה שעבד. לתצהיר הגב' הבה צורף דו"ח נוכחות חדשי ממוחשב אך לא צויין מה מקורו ועל סמך איזה דיווח יומי נערך (המפקח לא זומן לעדות). מעבר לאמור, הדו"ח שצורף כנספח א' (2) לתצהיר הגב' הבה ומתייחס ל- 11/00 נושא תאריך 4.2.00, הדו"ח שצורף כנספח א' (4) ומתייחס אף הוא ל- 11/00 נושא תאריך 12.1.99, ואילו הדו"ח נספח ב' (4) המתייחס ל- 1/01 נושא אף הוא תאריך 12.1.99. כל אלה מעוררים ספק לגבי אמינותם של הדוחו"ת הממוחשבים. י"ב. אשר לפיצויי הלנה: בשל המחלוקת לגבי הדוחו"ת עליהם יש לבסס את החישוב - לא מצאנו לנכון לפסוק הלנה. 7. לאור כל האמור הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים דלהלן: א. פיצויי פיטורין בסך 3,222 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 3.6.01 ועד לפרעון. ב. הפרש שכר מינימום עבור חודש נובמבר 2000, סך של 111.58 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 30.11.00 ועד לפרעון. הפרש שכר מינימום עבור חודש ינואר 2001, סך של 135.5 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 31.1.01 ועד לפרעון. הפרש שכר מינימום עבור חודש פברואר 2001, סך של 103.61 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מים 28.2.01 ועד לפרעון. הפרש שכר מינימום עבור חודש מרץ 2001, סך של 31.88 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 31.3.01 ועד לפרעון. הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק-דין זה, אחרת ישאו פיצויי הלנה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. ג. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 1,000 ₪ + מ.ע.מ. 8. ניתן לבקש רשות ערעור משופט של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה. שומריםפיטורים