עורך דין החמרת מצב





  1. החמרת מצב נפשי בצבא

  2. תאונת עבודה החמרת מצב

  3. החמרת מצב תאונת עבודה

  4. החמרת מצב רפואי קודם בצבא

  5. ערעור על דחיית בקשה להחמרת מצב


 
בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (תחום נפגעי עבודה) מיום 2.10.11. הוועדה קבעה כי למערערת לא נותרה כל נכות לצמיתות עקב תסמונת תעלה קרפלית דו צדדית ואצבע הדק שמאל.

טענות הצדדים
לטענת המערערת, ועדה מדרג ראשון קבעה לה נכות צמיתה בשיעור 19% כאשר הוועדה לעררים לא פירטה ונימקה מה היו הממצאים שהובילו אותה להפוך לחלוטין את קביעת הדרג הראשון ולהתעלם מכלל התיעוד הרפואי ביחס למערערת. נטען, כי הוועדה התעלמה כליל מהתיק הרפואי ותלונות המערערת על מגבלות בשתי הידיים. בנוסף, לא התייחסה כלל לאישור רפואי של ד"ר קמחין מיום 9.3.2011 ולהמלצותיו לקביעת נכות.
טענה נוספת מתייחסת לסוגיית ההכרה ואופייה. לטענת המערערת, הוועדה חרגה לגמרי מגבולות הערעור שהמוסד הניח בפניה: ערעור המוסד התמקד בטענה כי ההכרה בנפגעת נעשתה על בסיס של החמרה ולא גרימה. בפועל, במהלך הדיון הודיעו חברי הוועדה לב"כ המערערת כי ידיהם כבולות בשל העובדה כי המערערת הוכרה על-ידי פקיד התביעות של המוסד בהחמרת מצב להבדיל מגרימה וכפועל יוצא מכך תקבע נכותה. ואולם, המערערת אוחזת בידיה במכתב מפקיד תביעות ולפיו תביעתה הוכרה ללא כל סייגים (נספח ג' לערעור). במצב עניינים זה שבו המערערת נבדקה ע"י הוועדה כמי שהוכרה ע"י פקיד התביעות על בסיס החמרת מצב, לא ניתנה למערערת לטענתה האפשרות להתגונן כנגד טענת ההחמרה העומדת בבסיס ההכרה. בהקשר זה מדגישה המערערת, כי לנפגע בעבודה מותר להתגונן כנגד שינוי לרעה במצבו המשפטי או שינוי בבסיס ההכרה כפי שהודיע לו פקיד התביעות. כן עומדת לשיטתה לכל נפגע עבודה הזכות להיבדק כשחברי הוועדה הבודקים אותו לא יוצאים מנקודת הנחה מוטעית ביחס למהות הפגיעה.
מוסיפה המערערת וטוענת, כי עמדת המשיב לפיה אין כל משמעות להודעת פקיד התביעות ביחס לנוסח ההכרה ואופיה, בו בזמן שלשיטתו לוועדה הרפואית הסמכות המוחלטת לקבוע או לשלול את הקשר הסיבתי, יש בה בכדי לכרסם בזכויות נפגעי עבודה. יחד עם זאת, גם אם תתקבל עמדת המשיב תוך התעלמות מעקרון ההסתמכות, נמצא כי במקרה דנן הוועדה לא הפעילה כל שיקול דעת ביחס לבסיס ההכרה ולמעשה לא דנה כלל בסוגיה זו, שכן הוועדה לעררים קיבלה את עמדת מזכירת הוועדה כי הנפגעת הוכרה על ידי פקיד התביעות על בסיס החמרת מצב. מכאן שאין רלוונטיות לפסק הדין שצורף על ידי המשיב ביחס לשיקול הדעת הרחב שיש לוועדות הרפואיות. הוועדה כלל לא הפעילה שיקול דעת, ולראיה אין בפרוטוקול אזכור של דיון מסוג זה ואין נימוק לקביעה שבסיס ההכרה צריך להיות עקב החמרה של מצב רפואי קיים קודם לפגיעה בעבודה.
לפיכך, מתבקש בית הדין לקבל את הערעור במלואו, ובד בבד להורות על החלפת הרכב על מנת שהמערערת תיבדק מחדש על ידי ועדה שדעתה אינה "נעולה".
המשיב מסכים שהוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר משה קמחין מיום 9.3.2011 ולפיכך מסכים להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס במפורש ובמנומק לחוות דעת זו, לפיה למערערת 10% נכות בגין נזק מדיאנוס בכל אחת משתי הידיים. בנוסף, מסכים המשיב שהוועדה תשקול מחדש את שיעור הנכות הזמנית שנקבעה לתקופה שבין הניתוחים שעברה המערערת בידיה ובאם עדיין תסבור כי מדובר בנכות זמנית בשתי הידיים בשיעור 5% לכל תקופות אלו, תבהיר קביעה זו ותסבירה אותה.
באשר לסוגיית ההכרה ואופייה, ביקשה באת כח המשיב במועד הדיון שהתקיים בפני חברי כב' הרשם תומר סילורה להעביר את התיק להתייעצות פנימית כדי לשקול את עמדת המשיב בנושא בסיס ההכרה. זאת, מאחר ובא כוח המערערת הציג את אישור ההכרה מיום 27.6.2010 הקובע כי הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה, התביעה אושרה עקרונית ואין כל קביעה כי מדובר באישור על בסיס החמרה להבדיל מהכרה על בסיס גרימה.
בהודעת המשיב מיום 18.4.2012 נטען כי הוועדה סוברנית לקבוע אם מדובר בהכרה על בסיס החמרה או על בסיס גרימה. עמדת המשיב הינה, כי נוסח ואופי ההכרה במכתבו לפקיד התביעות אינו מחייב את הוועדה שבסמכותה המוחלטת לקבוע את אופי הקשר והיא אינה תלויה בדעתו של פקיד התביעות. לשיטתו זו המסקנה המשפטית שיש לגזור מפסק הדין בענין מרציאנו (בר"ע 28457-02-11 אסתר מרציאנו נ' המוסד לביטוח לאומי (29.5.2011)) הדן בסמכותה הרחבה של הוועדה אל מול פקיד התביעות. לפיכך, למעט הסכמת המשיב להחזרת עניינה של המערערת לצורך התייחסות לחוות דעתו של ד"ר קמחין, מבקש המשיב לדחות את הערעור המתייחס לסוגיית ההכרה ואופייה.
 
דיון והכרעה
על פי סעיף 123 סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, החלטות הועדה הרפואית לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין זה. בית הדין לא יתערב בממצאיה הרפואיים של הוועדה הרפואית לעררים כל עוד היא ממלאת את תפקידיה בהתאם לחוק ולתקנות וכנדרש מוועדה מעין-שיפוטית.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכל החומר שהוגש לתיק בית הדין החלטתי כי יש לקבל את הערעור גם בתחום סוגיית ההכרה ואופייה. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.
אין חולק כי אישור ההכרה שנשלח למערערת מיום 27.6.2010 קובע כי פגיעתה הוכרה כתאונת עבודה והתביעה אושרה עקרונית. מעיון באישור עולה כי אין בו כל קביעה כי מדובר באישור על בסיס החמרה, להבדיל מהכרה על בסיס גרימה.
בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת המערערת כי היא לא קיבלה את יומה בוועדה, באשר הדיון בוועדה התבסס על נתונים שגויים שאינם עולים בקנה אחד עם הודעת פקיד התביעות. גם אם הוועדה סוברנית לקבוע אם מדובר בהכרה על בסיס גרימה או על בסיס החמרה, וגם אם אין היא כבולה לנוסח מכתבו של פקיד התביעות, הרי שבמקרה שלפני הוועדה, על פני הדברים, לא הפעילה שיקול דעת ביחס לבסיס ההכרה, שכן מעיון בפרוטוקול עולה כי היא לא דנה כלל בסוגיה זו.
מצב עניינים זה הוביל, לכאורה, "לשרשרת טעויות" בעניינה של המערערת, שלא ניתנה לה האפשרות להתגונן כנגד טענת החמרה העומדת בבסיס ההכרה. עניינה נבחן מתוך הנחת יסוד שלא הופעל לגביה שיקול דעת, שלא כדין.
באשר להחלפת הרכב הוועדה אני סבור שאין מקום לקבוע כי הועדה תדון בערעור בהרכב חדש. המקרה שלפני אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים כי הועדה "נעולה" בהחלטתה (דב"ע נד/01-40 נסים ימין נ' המוסד, פד"ע כז 503 (13.11.94).
  
סוף דבר
הערעור מתקבל:
עניינה של המערערת מוחזר לוועדה לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס במפורש ובמנומק לחוות הדעת של ד"ר קמחין מיום 9.3.2011, שקבע למערערת 10% נכות בגין נזק מדיאנוס בכל אחת משתי הידיים.
בנוסף, תשקול הוועדה מחדש את שיעור הנכות הזמנית שנקבעה לתקופה שבין הניתוחים שעברה המערערת בידיה. באם עדיין תסבור שמדובר בנכות זמנית בשתי הידיים בשיעור 5% לכל תקופות אילו, תבהיר ותסביר קביעה זו.
המערערת ובא כוחה יוזמנו להופיע בפני הועדה בנושא בסיס ההכרה.
הועדה תנמק החלטתה בנוגע לקביעתה לגבי בסיס ההכרה.
המשיב ישא בהוצאות המערערת בסך 2,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי. בקשה כזו יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.


לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החמרת מצב במחלת הפוליו

  2. תקנה 36 החמרת מצב

  3. החמרת מצב במילואים

  4. החמרת מצב נכות בברך

  5. עורך דין החמרת מצב

  6. החמרת מצב נפשי בצבא

  7. ועדה רפואית החמרת מצב

  8. החמרת מצב לפי תקנה 36

  9. החמרת מצב תאונת עבודה

  10. תאונת עבודה החמרת מצב

  11. נכות באצבעות - החמרת מצב

  12. אישור רפואי על החמרת מצב

  13. החמרת מצב רפואי קודם בצבא

  14. החמרת מצב ועדה רפואית לעררים

  15. מהי החמרה על חשבון השירות ?

  16. אישור מקופת חולים על החמרת מצב

  17. תקיפה בעבודה - החמרת מצב נכות

  18. תקנה 36 - ועדה רפואית להחמרת מצב

  19. ערעור על דחיית בקשה להחמרת מצב

  20. החמרה במצב הברך - קצין התגמולים

  21. אישור על החמרת מצב מרופא תעסוקתי

  22. ערעור על החמרת מצב בביטוח לאומי

  23. עקרון הגולגולת הדקה או החמרת מצב

  24. תביעה להחמרת מצב על התעלפויות חוזרות

  25. החמרה במצב הנפשי עקב שירות בצה''ל

  26. החמרת מצב ביטוח לאומי - תנועות צוואר

  27. החמרת מצב אחרי 47 שנים - ביטוח לאומי

  28. בדיקה מחדש בוועדה רפואית בגין החמרת מצב

  29. ערעור החמרת מצב תאונת עבודה ביטוח לאומי

  30. החמרת מצב - ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  31. ערעור על החמרת מצב עקב ועדה רפואית משרד הביטחון

  32. ערעור החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה שאין החמרה במצב

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון