אמנת האג ערובה

אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית) והתקנות אשר הותקנו לשם ביצועה, לא נועדו ליצור מעמד עדיף לחברת חוץ על פני חברה ישראלית. תכלית האמנה נועדה לגרום לכך שמצבה של חברת חוץ לא יהיה מעמד נחות ממעמדה של חברה שהתאגדה בישראל, ולמנוע מבית המשפט להטיל על חברה תובעת זרה חיובים או ערבויות אשר אינם נדרשים מחברה ישראלית רק "מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מקום מגורים" (ת"א 717-09-09 EDT MARINE CONSTRUCTION LTD ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'). בספרו של ד"ר יואל זוסמן "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 902 , נאמר כי "רעיון האמנה הנ"ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה - בין במדינה שאזרחיה הם ובין במדינה אחרת בעלת האמנה - ממתן ערובה להוצאות של משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נקבעו סידורים המאפשרים ביצוע פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות המשפט בכל אתר ואתר". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אמנת האג ערובה להוצאות: 1. ההליכים בין הצדדים התובעת (להלן: "המשיבה") היא חברה הרשומה במרשם החברות של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה ועוסקת, בין היתר, ביצור מנועים חשמליים. הנתבעת (להלן: "המבקשת") היא חברה בע"מ הרשומה בישראל ועוסקת, בין היתר, בייצור מכונות רובוטיות לניקוי בריכות שחייה. בתביעה שהגישה המשיבה נטען כי המבקשת הפרה את תנאי ההתקשרות עם המשיבה בכך שלא קיימה את התחייבותה לרכוש את כמויות המנועים המפורטות בתחזיות המבקשת. זאת למרות ידיעתה כי המשיבה פעלה על פי תחזיותיה וייצרה מלאי של חומר גלם, בעוד המבקשת עברה לעבוד מול יצרן מתחרה והותירה את המשיבה עם מלאים של חלפים ומכלולים עודפים, ללא מתן הודעה מוקדמת כדין. המשיבה העמידה את סכום התביעה בגין אכיפת ההסכם, דמי הודעה מוקדמת והוצאות אחסנה ולחילופין בגין פיצוי בשל עלויות מלאי עודף, פערי תמחור, דמי הודעה מוקדמת ועלויות אחסנה, על סך של של 1,000,000 יורו. המבקשת הגישה תביעה שכנגד, בה נטען כי במהלך שנת 2005 העלתה המשיבה את מחירי המנועים משמעותית. כתוצאה מכך התנהל משא ומתן בין הצדדים אשר בסופו סוכם כי ייקבע מחירון שיהיה מותנה בכמויות ויכלול מנגנון של ירידת מחירי המנועים. המבקשת טענה כי ביום 9.11.06 שלחה המשיבה מכתב, בו נאמר כי בשל עליית מחירי חומרי הגלם אין היא יכולה להמשיך ולמכור במחירי ההסכם, ולכן היא מבקשת להעלות את מחירי כל המנועים החל מיום 1.1.07. המבקשת טענה כי מדובר בהפרה בוטה של התחייבותה החוזית המפורשת של המשיבה, למכור למבקשת את המנועים במחירי ההסכם ובתנאיו. כתוצאה מההפרה ולאור עליית המחירים, נאלצה המבקשת להתקשר עם ספקים סיניים אשר סיפקו למבקשת כ-31 אלף מנועים שסבלו מתקלות סדרתיות שונות. בגין זאת, נדרשה המבקשת לשאת בהוצאות ישירות מיותרות בסך 600,000 דולר ארה"ב, כאשר סכום תביעתה עומד על סך זה. 2. הבקשות להפקדת ערובה להוצאות הבקשה שבפניי הינה בקשתה של המבקשת להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, וכן בקשתה של המשיבה להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה בגין התביעה שכנגד. א. הבקשות לחיוב בהפקדת ערובה המבקשת טענה כי המשיבה היא חברה בע"מ ותאגיד זר אשר פעילותו מתנהלת בגרמניה. התביעה הוגשה כאמור בסכום של כ- 5 מיליון ₪. המבקשת היפנתה להוראות סעיף 353 א' לחוק החברות תשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות") ולהוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. המבקשת טענה כי על המשיבה להוכיח את מצבה הכלכלי ואת אפשרותה לשלם את הוצאות המבקשת אם התביעה תדחה. היותה של המשיבה תאגיד זר מהווה טעם משלים לקבלת הבקשה. יש לקבוע את הערובה בשיעור של 5% מסכום התביעה, בסך של כ- 276,000 ₪. במסגרת תגובתה של המשיבה לבקשה, התבקש בית משפט לחייב גם את המבקשת בהפקדת ערובה בגין הגשת התביעה שכנגד. ב. התגובות לבקשות המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה נגדה. לדבריה, טענת המבקשת על פיה איתנותה הכלכלית של המשיבה טרם הוכחה הינה בגדר טענת סרק. המשיבה צירפה מכתב מגוף בשם Kreissparkasse Rotweil מיום 8/2/10, בו נאמר כי לרשות החברה עומד סכום של כ-50,000 יורו שהם כ-5% מגובה התביעה וכי למשיבה יכולת לכסות את ההוצאות שייפסקו לחובתה. סעיף 353 א' לחוק החברות מותיר לבית משפט שיקול דעת רחב שלא לחייב בהפקדת ערובה, אם נסיבות העניין אינן מצדיקות. עוד נאמר כי העובדה שהתובעת הינה תאגיד זר איננה יכולה לשמש טעם משלים לחיוב בערובה, שכן תקנה 28 לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 קובעת כי עובדת היות הנתבעת תאגיד זר לא תשמש עילה לחיוב בערובה. כמו כן, נאמר כי סכומי הערבות שנפסקו הם בשיעור של 1% עד 1.25%. באשר לשיקול הדעת שעל בית משפט להפעיל, היפנתה המשיבה לרע"א 10376/07 הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (להלן: "פסק דין הנדסה ממוחשבת"). המבקשת טענה בתגובתה כי אין באישור אשר צורף כדי להבטיח כי הסכומים המוזכרים בו יבטיחו את פרעון ההוצאות ע"י המשיבה. המכתב אינו מלמד על קיומם של נכסים בבעלות המשיבה ואינו מספק את ההוכחה המספקת לקיומה של יכולת כלכלית נדרשת. האישור, כך נטען, משענת קנה רצוץ הוא ו-Kreissparkasse Roteweil הינו מוסד פיננסי למימון אשראי ולא בנק, כפי שטוענת המשיבה. עוד נטען, כי הסתמכות על ספק אשראי עשויה ללמד על כך שהמשיבה היא גוף ממונף הנסמך על אשראי ולא על הון עצמי. בכל מקרה, אין באישור דבר אשר יכול להבטיח כי הסכומים המוזכרים בו יבטיחו פרעון הוצאות על ידי המשיבה. בעניין הסתמכותה של המשיבה על אמנת האג, נטען כי העדר נכסים בישראל מהווה שיקול לגיטימי בהכרעה אם לחייב התובעת בהפקדת ערובה אם לאו (תא (ת"א) 32130/08 BOSSABALL נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית, . כמו כן נאמר כי בדרך כלל אין זה ראוי להכנס בהרחבה למסגרת סיכויי התביעה. אולם, המשיבה עשתה זאת באופן מפורט ללא כל תצהיר וגיבוי לנטען בתגובה. באשר לתביעה שכנגד, נאמר כי המשיבה נהנית מאיתנות כלכלית ואין מקום לספק כי תוכל לשלם את ההוצאות בגין התביעה שכנגד. התובעת שכנגד היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, ומצבה הכלכלי ויתרת המזומנים בקופתה הם מידע המצוי בנחלת הכלל. יתרת הרווח המופיעה בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2010 היא בסכום של כ- 117 מיליון ₪. כמו כן, החליטה המשיבה במאי 2010 על חלוקת דיבדנד בסך 15 מיליון ₪ לבעלי מניותיה, וצויין כי לאחר החלוקה נותר בקופה סכום של כ- 202 מיליון ₪. מצבת חובותיה של המשיבה ביום 21.2 עמדה על אפס. 3. דיון א. הבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה אין מחלוקת כי המשיבה הינה חברת חוץ אשר מקום מושבה באחת הארצות אשר אישררו את אמנת האג. אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית) והתקנות אשר הותקנו לשם ביצועה, לא נועדו ליצור מעמד עדיף לחברת חוץ על פני חברה ישראלית. תכלית האמנה נועדה לגרום לכך שמצבה של חברת חוץ לא יהיה מעמד נחות ממעמדה של חברה שהתאגדה בישראל, ולמנוע מבית המשפט להטיל על חברה תובעת זרה חיובים או ערבויות אשר אינם נדרשים מחברה ישראלית רק "מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מקום מגורים" (ת"א 717-09-09 EDT MARINE CONSTRUCTION LTD ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח') . בספרו של ד"ר יואל זוסמן "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 902 , נאמר כי "רעיון האמנה הנ"ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה - בין במדינה שאזרחיה הם ובין במדינה אחרת בעלת האמנה - ממתן ערובה להוצאות של משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נקבעו סידורים המאפשרים ביצוע פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות המשפט בכל אתר ואתר". ככל הנוגע למשיבה, אשר מקום מושבה בגרמניה החברה באמנה, הרי שעובדת היותה חברת חוץ אינה יכולה לשמש כשיקול המחזק את המסקנה כי יש לחייבה בהפקדת ערובה. יש אם כן לבחון את בקשתה של המבקשת על פי הוראות סעיף 353 א' לחוק החברות החלות על כל חברה בע"מ, כולל חברות חוץ, בעניין שיקול דעתו של בית משפט לדרוש ערובה להפקדת הוצאות. ראה לעניין זה את החלטת כב' השופטת א' אפעל-גבאי בע"א 6466/94 יורשי המנוח ד"ר חביב לוי נ' PAUL SCHEFFER (פורסם במאגרים המשפטיים, , ניתן ביום 2.8.95). סעיף 353 א' לפקודת החברות הוא אם כן הסעיף הרלוונטי במקרה שבפניי. סעיף זה, המתייחס לחברה בע"מ או חברת חוץ גובר על הוראות סעיף 519 המתייחסת לתובע פרטי שהוא "בשר ודם". הוראת סעיף 353א' לחוק החברות קובעת, כדלקמן: "הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, אלא אם כן החברה-התובעת הוכיחה שביכולתה הכלכלית לשאת את הוצאות הנתבע, או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בערובה. מבחינה ראייתית, נטל השכנוע מוטל על החברה-התובעת להראות שמתקיימות נסיבות מעין אלה. ככל שהחברה-התובעת תחוייב בערובה, יש לקבוע את סכום הערובה תוך שמירה על עיקרון המידתיות ואיזון ראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (2009); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008) ; בש"א (מחוזי באר שבע) 6391/08, ת"א 5338/08 הידקו תעשיות בע"מ נ' Concordanto reventivo(2009) ; בש"א (מחוזי י-ם) חברת האחים שגראוי (1989) בע"מ נ' חסן חטב חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (2009); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2691/04 עירית תל אביב יפו נ' פוסטר מדיה (ישראל) בע"מ (2010) ). על דרך הפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט עמד כב' השופט מלצר בפסק דין הנדסה ממוחשבת: "על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו - זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים, ואת ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, מבטא את הכלל והפטור הוא החריג... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת - להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות, ובדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. משנסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים". לאור האמור לעיל, אין למעשה מקום בשלב זה להתייחס לסיכויי התביעה והתביעה שכנגד, ויש לבחון את שאלת מצבן הכלכלי של המבקשת והמשיבה. איתנות כלכלית נלמדת בעיקר ממאזניה של חברה, התנהלותה ויכולתה לפרוע חובות מוכחים מיד עם הצגת דרישת תשלום (ת"א (באר-שבע) 3220-09 - קיבוץ זיקים אגודה שיתופית בע"מ נ' דוגוש בנין והשקעות תכנון ופיתוח בע"מ ואח', . תק-מח 2010(3), 1212 ,עמ' 1218). כמו כן, כאמור, הנטל להוכיח כי החברה התובעת תוכל לשאת בתשלום הוצאות המשפט מוטל עליה. נראה כי בעוד שהמבקשת הציגה דוחות כספיים מעודכנים, אשר לגביהם ניתן דיווח לציבור בהיותה של המבקשת חברה אשר מניותיה נסחרות בבורסה, לא עמדה המשיבה בנטל להוכיח איתנות כלכלית. המשיבה הציגה כאמור אישור ממוסד פיננסי גרמני למימון אשראי, המאשר כי ברשות המשיבה סכום של מעל ל-50,000 אירו. מקובלת עלי עמדת המבקשת כי אין באישור הנ"ל כדי להבטיח בדרך כלשהי כי הסכומים המוזכרים במכתב יבטיחו את פרעון ההוצאות ע"י המשיבה, או כדי להצביע על איתנות כלכלית של המשיבה. אין האמור במכתב מלמד על קיומם של נכסים בבעלות המשיבה, אין בו כמובן פירוט התחייבויותיה, ואין כל דרך להבטיח כי הסכום המצויין בו יוכל לשמש דווקא לתשלום ההוצאות. אין במכתב או בכל טיעון אחר של המשיבה כדי להצביע על איתנות כלכלית שיש בה להוות הצדקה לפטור את המשיבה, אשר הגישה תביעה בסכום של כ-5 מיליון ש"ח, מהפקדת ערובה, כאשר החיוב הוא הכלל והפטור הינו בגדר חריג. לעומת זאת, עמדה המבקשת בהוכחת איתנותה הכלכלית ויש בכך כדי לדחות את הבקשה לחייב את המבקשת, כתובעת שכנגד, בהפקדת ערובה. באשר לגובה הערובה אותה יש להטיל על המשיבה, יש לדאוג שהערבות שתדרש תהיה מידתית. בפסק-הדין בעניין הנדסה ממוחשבת הפחית בית המשפט העליון את סכום הערובה מסך של 400,000 ₪ שנקבע על-פי שיעור של 5% מסכום התביעה והעמידו על סך של 100,000 ₪ (המהווה כ- 2.5% מסכום התביעה). סכום ערובה בשיעור של 2.5% מסכום התביעה שכנגד אושר על-ידי בית המשפט העליון גם בפרשת רע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ, . לנוכח פסיקה זו של בית המשפט העליון, מצאתי לנכון לקבוע כי התובעת - חברת GEFG, שהינה המשיבה, תפקיד כערובה להוצאות סכום בשקלים השווה לסך של של 25,000 אירו, המהווה כ- 2.5% מסכום התובענה או תמציא ערבות בנקאית צמודת מדד בסכום זה, תוך 30 יום מהיום. לא תופקד הערובה תדחה התביעה. ערובהאמנה בינלאומיתחטיפת ילדים (אמנת האג)