ביטול פסק דין בהעדר התייצבות לדיון הוכחות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין בהעדר התייצבות לדיון הוכחות:

1. מבוא

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 02/12/2009 לאחר שהמבקשים/הנתבעים ובא כוחם לא התייצבו לדיון שמיעת הראיות שהיה קבוע ביום זה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בדברי התגובה ושמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים ביום 23/03/2010, אני מחליט לדחות את הבקשה.

תיק זה, עניינו, בתביעה אשר הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביום 30/03/2004 – תיק עב (באר שבע) 1748/04.

המשיבה/התובעת הינה חברה ציבורית אשר בין יתר עיסוקיה מפעילה מוקד אבטחה ואיתור אלקטרוני תחת השם המסחרי "מוקד 99".




בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד יעקב שרעבי נטען, כי המבקשים – אורן אברהם ועדנה הדר - אשר היו עובדיה, גזלו מן המשיבה – חברת השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ (להלן: "חברת השמירה") - את רשימת הלקוחות ואת הקודים של מערכות האזעקה מול אותם לקוחות, ועשו בהם שימוש לצורך הפעלת עסק דומה ומתחרה אשר הוקם תחת השם – "עייט מוקד אלקטרוני בע"מ" (להלן: "עייט"). זאת, למרות שעם קבלתם לעבודה חתמו המבקשים 1, 2 על התחייבות האוסרת עליהם לעשות כן. מכאן באה עתירת המשיבה/התובעת ליתן "צו מניעה, צו עשה, מתן חשבונות, כספית, חוזית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט".

לכתב התביעה, צירפה המשיבה מסמכים התומכים את הנטען, לרבות מסמכים אשר נתפסו על ידי כונס נכסים (זר לשני הצדדים) – עו"ד דוד אריאלי – אותו מינה בית הדין האזורי לעבודה.

המבקשת 3, חברת "עייט", נוסדה בידי המבקש 1 המחזיק בשליש מהון מניותיה, והוא גם מנהלה. בעל מניות ומנהל נוסף בחברת "עייט" הינו בנה של המבקשת 2.

המבקשים/הנתבעים – באמצעות עו"ד ילון הכט - התגוננו כנגד הנטען בכתב התביעה בטענה, כי לא הפרו "סוד מסחרי" מוגן ולא את ההסכם וההתחייבות שחתמו עם המשיבה. לטענתם, אותם לקוחות אשר התקשרו עמם, ואשר היו קודם לכן לקוחותיה של המשיבה, עשו זאת מיוזמתם. עוד מעלים המבקשים טענות הקשורות, להיות המשיבה מונופול הפועל שלא כדין ולהגנות אחרות המופיעות בחוק עוולות מסחריות התשנ"ט – 1969 והוראות דין נוספות.

עו"ד ילון הכט הוא העו"ד אשר יצג את המבקשים בכל ההליכים אשר התקיימו בתיק זה, לרבות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עו"ד ילון הכט אף היה נוכח בעת פעילותו של כונס הנכסים במשרדיה של חברת עייט.




ביום 13/07/2004, שלחו הצדדים לבית הדין לעבודה בבאר שבע, הודעה על הסדר ביניים, אשר קיבל תוקף של החלטה. בהסדר ביניים זה, מחד גיסא מציינים הצדדים כי המחלוקות בין הצדדים נותרו בעינם, אך מאידך באו הצדדים לידי הסכמה כדלקמן:

"באו הצדדים לכלל הסכמה לפיה המשיבים מתחייבים להימנע מלפנות ללקוחות המבקשת, בין בעצמם ובין ע"י מי מטעמם ו/או להימנע מלעשות שימוש בין בעצמם ובין ע"י מי מטעמם בקודים של המערכות המותקנות בחצרי לקוחות המבקשת, וכל זאת עד לגמר ההליכים בתיק העיקרי."

ביום 05/09/2005 החליט בית הדין לעבודה, כי הסמכות העניינית לדון בתיק זה היא לבית המשפט המחוזי. בהסכמת הצדדים, הועבר התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

תיק בית המשפט המחוזי בתל אביב נפתח ביום 11/09/2005, תחת המספר א' 2209/05.

ביום 18/06/2007 התקיים דיון קדם משפט בתיק בפני כב' הרשם השופט שמואל ברוך, בנוכחות עו"ד שרעבי, בא כוח המשיבים ועו"ד ילון הכט, בא כוח המבקשים. בית המשפט הורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית של כל עדיהם, לרבות חוות דעת מומחים. בנוסף הורה בית המשפט למבקשים/הנתבעים להגיש תצהיר גילוי מסמכים תוך 21 יום.

המשיבה/התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית וחוות דעת מומחה.

המבקשים/הנתבעים לא עשו כן.

ביום 20/08/2008 ניתנה החלטה על ידי כב' הרשם השופט אבי זמיר. בהחלטה זו מצוין כי לתיק בית המשפט לא הוגשו תצהירי המבקשים/הנתבעים. המבקשים התבקשו להודיע לבית המשפט היכן עומדים הדברים.

הדבר לא נעשה.

ביום 25/11/2008 ניתנה החלטה נוספת על ידי כב' הרשם השופט אבי זמיר כדלקמן:

"ניתן להגיש בקשה למתן פסק דין תוך 10 ימים, אחרת תימחק התביעה מחוסר מעש."

ביום 08/12/2008, ובהתאם להחלטה זו, הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן פסק דין (בש"א 22326/08).

הבקשה נשלחה לתגובת המבקשים.


ביום 01/01/2009 הוגשה על ידי המבקשים - באמצעות עו"ד ילון הכט - בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי המבקשים. בבקשה נטען כי התצהירים לא הוגשו עקב נסיבות אישיות של עו"ד הכט. הבקשה הייתה, לאפשר את הגשת התצהירים עד ליום 01/02/2009. הבקשה נענתה בחיוב.

ביום 01/02/2009 לא הוגשו התצהירים. במקום זאת, באה בקשה נוספת להארכת מועד הגשת התצהירים עד ליום 17/02/2009. גם בקשה זו נענתה בחיוב.

התצהירים לא הוגשו.

ביום 24/02/2009 החליט הרשם כב' השופט זמיר להעביר את התיק למותב שידון בתיק.

התיק נקבע לדיון בפני ליום 06/05/2009.

מאז הוגשו על ידי עו"ד ילון הכט מספר בקשות לדחיית מועד הדיון, מסיבות אישיות.

ביום 07/07/2009 עת באה בפני בקשה נוספת של עו"ד הכט לדחות את הדיון, ניתנה החלטה כדלקמן:

"אדחה את הדיון דחייה אחרונה שכן מדובר בתיק משנת 2005. אם במועד הישיבה עדיין לא יוכל עו"ד הכט להופיע, יהיה עליו לדאוג לייצוג אחר בתיק. נדחה ליום 2/11/09 שעה 09:30."

עקב אילוצי בית המשפט נדחה הדיון בתיק ליום 02/12/2009 והודעה על מועד הדיון נשלחה והתקבלה אצל הצדדים.


ביום 11/11/2009 הוגשה לבית המשפט "בקשה דחופה להורות לנתבעים להעביר לבא כוח התובעת לאלתר תצהירי עדות מטעמם". בבקשתה מציינת המשיבה/התובעת כי התיק נקבע לשמיעת הוכחות ביום 02/12/2009 ועד היום לא הוגשו תצהירי המבקשים/הנתבעים, בהתאם להחלטת בית המשפט שניתנה עוד ביום 18/06/2007 !! לבקשה צורפו מכתבים ופניות שנשלחו לעו"ד ילון הכט בנדון ולא זכו להתייחסות. (מכתב מיום 29/09/2009, ומיום 26/10/2009).

ביום 17/11/2009, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המציינת כי בתיק בית המשפט לא מצויים תצהירי נתבעים.

גם החלטה זו לא זכתה לכל התייחסות והמבקשים/הנתבעים לא הגישו לבית המשפט תצהירי עדות ראשית.

ביום 26/11/2009 הוגשה על ידי עו"ד ילון הכט – בא כוח המבקשים – בקשה לדחות את הדיון הקבוע ליום 02/12/2009 מן הנימוק שבאותו יום קבועים לו תיקים נוספים בבית המשפט המחוזי. הבקשה נדחתה. בהחלטת בית המשפט נאמר בין השאר, כי מדובר בתיק משנת 2005 אשר כבר נדחה מספר פעמים לבקשותיו של עו"ד הכט. עוד נאמר, כי התיק נקבע לשמיעת ההוכחות עוד ביום 28/07/2009 !!! וכי אם סבור היה עו"ד הכט כי לא יוכל להופיע לדיון ביום 02/12/2009, היה עליו להגיש בקשה סמוך למועד זה, או למצוא עו"ד שיחליף אותו בדיון. להזכיר, כבר בהחלטת בית המשפט מיום 07/07/2009, עת נעתר בית המשפט לבקשה לדחיית מועד הדיון, אותה הגיש עו"ד ילון הכט, נאמר: כי מדובר בדחייה אחרונה וכי אם עו"ד הכט לא יוכל להופיע, יהיה עליו לדאוג לייצוג אחר בתיק.




ביום 01/12/2009, שלח עו"ד ילון הכט הודעה לבית המשפט על פיה הוא הודיע יום קודם לראש לשכת עורכי הדין, על פרישתו מלשכת עורכי הדין.

באותו יום – 01/12/2009 - ניתנה החלטה על ידי בית המשפט בה נאמר, כי בית המשפט אינו מקבל הודעה זו של עו"ד הכט לעניין היעדר ייצוגו בתיק הנדון וכי הדיון יתנהל למחרת היום - 02/12/2009 – כפי שנקבע מבעוד מועד.

החלטה זו הובאה לידיעת עו"ד ילון הכט באמצעות שרת הפקסים.

ביום 02/12/2009 לא התייצבו לדיון המבקשים/הנתבעים ובא כוחםֿ - עו"ד ילון הכט.

המשיבה, בא כוחה – עו"ד שרעבי – ועדי התביעה (המצהיר והמומחה) התייצבו לדיון.

נוכח השתלשלות האירועים כמפורט לעיל, ומאחר והמבקשים, באמצעות בא כוחם, הוזמנו לדיון, החלטתי לקיים את הדיון בהיעדר המבקשים.

לאור המפורט בתצהיר העדות הראשית וחוות דעת המומחה, הצעת בית המשפט למשיבה הייתה, להסתפק בפיצוי בסך 100,000 ₪ כקבוע בסעיף 13 לחוק העוולות המסחריות התשנ"ט-1999, ולזנוח את שאר הסעדים המבוקשים. המלצת בית המשפט ניתנה, בין השאר, בהתחשב בזמן שחלף מאז ההפרות הנטענות בשנת 2004 ועד למועד הדיון בדצמבר 2009. המשיבה קיבלה את הצעת בית המשפט. ניתן פסק דין המחייב את המבקשים (הנתבעים) לשלם למשיבה (התובעת) פיצוי בסך כולל של 100,000 ש"ח בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום 30/04/2004 ועד התשלום בפועל. זאת בנוסף לתשלום הוצאות כפי מפרט הוצאות שיוגש. לאחר הגשת מפרט ההוצאות נחתמה ביום 06/01/2010 פסיקתא הכוללת את סכום פסק הדין לרבות ההוצאות.

עתה מונחת בפני הבקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 02/12/2009 בהיעדר המבקשים/הנתבעים.




2. שיקולי בית המשפט בעת הדיון בבקשה לביטול פסק דין

את הבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יש להעמיד במבחנים הבאים:

בשלב ראשון על בית המשפט לבדוק, אם זומן בעל הדין כדין לדיון אשר התקיים בהיעדרו ובעקבותיו ניתן פסק הדין ?

אם יתברר כי בעל הדין לא זומן כדין לדיון, בדרך כלל יבוטל פסק הדין מבלי לבדוק לעומק את טענות ההגנה, היות ולא ניתן לאותו צד יומו בבית המשפט עקב אי זימונו כדין לדיון. ביטול זה של פסק הדין הינו משיקולי צדק.
עם זאת, כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא מתעלמת מהחלטות בית המשפט ומגלה יחס של זלזול או אי אכפתיות, לא בנקל יעתר בית המשפט לביטול פסק הדין, גם אם יש למבקש, לכאורה, הגנה כנגד התביעה. על המבקש את ביטול פסק הדין, יהיה לשאת בתוצאות התנהלות זו.

אם יתברר, כי הזימון היה כדין, שהרי פסק הדין ניתן כדין. גם אז עדיין יכול ויבוטל פסק הדין אם ישתכנע בית המשפט כי ראוי שיעשה כן, למרות מחדלו של בעל הדין באי התייצבותו לדיון. בית המשפט יטה להיעתר לבקשה זו, אם ישכיל המבקש להראות, כי ביטול פסק הדין עשוי להצמיח לו תועלת ולהביא את בית המשפט להחלטה שונה מזו שניתנה. שאחרת, מה הטעם להיעתר לבקשה לשמוע את המשפט מחדש ? ככל שישתכנע בית המשפט בסיכויי הצלחת טיעוניו של המבקש, כך יגבר הסיכוי שבית המשפט יעתר לבקשה לביטול פסק הדין, כפוף לתשלום הוצאות וגם אם לא הייתה הצדקה לאי ההופעה לדיון של הצד המבקש את הביטול.

(ראה לעניין זה ספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית פרק כ"ב, עמודים 340-344 והפסיקה המאוזכרת שם).


3. יישום מבחנים אלו לענייננו:

אין חולק כי עו"ד ילון הכט ייצג את המבקשים, לאורך כל ההליכים שהתקיימו בתיק זה – בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בהליך כינוס הנכסים ובבית המשפט המחוזי בתל אביב. המבקשים מאשרים זאת. מכאן, שהחלטות בית המשפט, לרבות הגשת תצהירי עדות ראשית וזימון לדיוני בית המשפט אשר ניתנו בנוכחותו של עו"ד הכט, או שניתנו בהיעדרו ומוענו ונמסרו כדין, דינם ככאלו שבידיעת המבקשים ומחייבים אותם, לרבות זימונם כדין לדיון שהתקיים ביום 02/12/2009.

הוכח בפני כי כל החלטות בית המשפט, לרבות ההחלטות בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, גילוי מסמכים וקביעת מועדי דיון, ניתנו בנוכחות עו"ד ילון הכט ו/או מוענו והתקבלו אצלו כדין. כפועל יוצא, אין להישמע לטענת המבקשים כי לא ידעו על מועדי הדיון ועל חובתם להגיש תצהירי עדות ראשית.

נוכח אי התייצבות המבקשים לדיון ביום 02/12/2009, למרות שהוזמנו כדין, ניתן פסק הדין כמפורט לעיל, והוא ניתן כדין.

האם קיימות נסיבות המצדיקות את ביטול פסק הדין ?

מתיאור השתלשלות האירועים כמפורט לעיל, עולה, כי המבקשים – באופן עקבי - לא מילאו אחר החלטות בית המשפט. מאז החלטת בית המשפט מיום 18/06/2007, בה הורה בית המשפט למבקשים להגיש תצהירי עדות ראשית, לא עשו כן המבקשים. זאת למרות בקשותיהם שנענו על ידי בית המשפט לאפשר להם להגיש את התצהירים במועדים נדחים. כפועל יוצא, ביום 02/12/2009, עת התקיים הדיון בהיעדר המבקשים, לא עמדו בפני בית המשפט תצהירי עדות ראשית של המבקשים, כפי המתחייב מהחלטות בית המשפט. כפועל יוצא, גם אם היו מתייצבים המבקשים לדיון ביום 02/12/2009, לא היו יכולים המבקשים להציג בפני בית המשפט את גרסתם ו/או להעיד עדים. כל שיכולים היו המבקשים הוא לחקור את עדי התביעה - שהתייצבו בבית המשפט – על התצהיר וחוות הדעת אותם הם הגישו כעדות ראשית, על פי החלטת בית המשפט.



בעדותו בבית המשפט ביום 23/03/2010 - במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין - העיד המבקש 1 אורן אברהם, כי במהלך השנים האחרונות הוא נפגש עם עו"ד הכט "מספר רב של פעמים כל חודשיים שלושה ארבעה, נפגשתי איתו כמה פעמים כשהוא הגיע לאילת". קשה לי להאמין כי במהלך אותן פגישות מרובות שהתקיימו בין המבקש 1 לבין עורך דינו – עו"ד הכט, לא עודכן בכל הנוגע להתנהלותו של תיק זה, לרבות מועדי דיון והחלטות בית המשפט המחייבות את המבקשים להגיש תצהיר עדות ראשית. על מה שוחחו ביניהם המבקש ועורך דינו באותן שיחות רבות שניהלו אם לא על התנהלותו של תיק זה ?? המבקש פטר את עצמו באמירה "אני לא זוכר אם התבקשתי להגיש תצהיר." אמירה שאינה משכנעת.
לא שוכנעתי כי מועד הדיון, כך גם החובה להגיש תצהירי עדות ראשית, לא הובאו לידיעת המבקשים באותן פגישות רבות אותן הם קיימו עם עו"ד הכט. לא שוכנעתי כי מועד הדיון 02/12/2009 לא היה ידוע למבקשים. ייתכן וסברו כי גם מועד זה יידחה, כפי המועדים הקודמים שנדחו, לבקשתו של עו"ד ילון הכט. לא שוכנעתי כי נודע למבקשים לראשונה שהתקיים דיון בהיעדרם ביום 02/12/2009 וכי ניתן פסק דין, רק לאחר שפשטה שמועה בעיר אילת כי עו"ד הכט איבד את רישיונו, וכי רק אז הם בדקו באינטרנט את המתרחש בתיקם, באמצעות ידידה. לא הוגש תצהיר של אותה ידידה ולא הוגש תצהיר של עו"ד ילון הכט כדי לתמוך את הנטען. המבקשים אף לא ביקשו להזמין לדיון בבית המשפט את עו"ד ילון הכט כדי לאמת את הנטען.

זאת ועוד, גם אם הייתי משתכנע כי נכונה גרסת המבקשים שלא עודכנו על ידי עו"ד הכט בדבר חובתם להגיש תצהירי עדות ראשית ולהתייצב לדיון ביום 02/12/2009, לא היה הדבר משנה את התוצאה אליה הגעתי. אין כל הצדקה לבטל את פסק הדין ולפתוח עתה מחדש את הדיון בתיק שההליכים בו מתנהלים משנת 2004; ועל ידי כך לאפשר עתה למבקשים להסיר את מחדליהם לאורך שנים, קרי, להגיש עתה תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר עדויות ראשיות אותם היו צריכים להגיש לבית המשפט על פי החלטת בית המשפט שניתנה עוד ביום 18/06/2007. את טענתם בנדון, עליהם להפנות לעו"ד הכט - בא כוחם - בכל ההליכים אשר התנהלו בפני בית המשפט.



גם לגופו של עניין, סבור אני כי אין למבקשים כל הגנה כנגד התביעה. זו כנראה גם הסיבה, להסכמת המבקשים עוד בשנת 2004, עת התגלו מעשיהם, כי יינתן צו מניעה זמני "להימנע מלפנות ללקוחות המבקשת, בין בעצמם ובין ע"י מי מטעמם ו/או להימנע מלעשות שימוש בין בעצמם ובין ע"י מי מטעמם בקודים של המערכות המותקנות בחצרי לקוחות המבקשת, וכל זאת עד לגמר ההליכים בתיק העיקרי."

די בנימוק זה כדי לא לבטל פסק דין שניתן כדין.

עיינתי בכתב ההגנה אותו הגישו המבקשים, ואין בו הגנה מול הראיות הברורות והאובייקטיביות הנסמכות ונתמכות במסמכים.

מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, כך גם מתצהירו של מר אריק רגב שואשי וחוות דעתו של המומחה מר אבי ברקת, מועלים הפרטים הבאים:

בחודש יולי שנת 2002 נחתם הסכם בין המשיבה – חברת השמירה, לבין ש.א.ש שרותי אבטחה ושמירה (תשמ"ו) בע"מ (להלן: "חברת ש.א.ש"), על פיו רכשה חברת השמירה מחברת "ש.א.ש" את הסכמי השירות של הלקוחות והציוד להם נתנה חברת "ש.א.ש" שירות.

בהסכם זה נאמר בין השאר:

"1.3 מוסכם בזאת כי במועד הקובע תמסור ש.א.ש לחברה את רשימת הלקוחות (כהגדרתם להלן), במועד הקובע, כשהיא תואמת, לכל הפחות, את המצג המפורט בסעיף 5.4 להלן, ופרוט של דמי המנוי (כהגדרתם להלן) המשולמים על ידי כל אחד מהם (להלן: "רשימת מנויי המוקד"), שתצורף להסכם זה כנספח 1.3 במועד הקובע ותהווה חלק בלתי נפרד הימנו. בנוסף, במועד הקובע יועברו לחברה כל התיקים של הלקוחות ותוכנת המוקד שבשימושה של ש.א.ש.
....

2.10 "הציוד" – כל ציוד הקצה אצל לקוחות, משדרים, מפענחים וציוד המוקד שברשות ש.א.ש, לרבות מכשירי קשר, מכשירי פענוח קווי ואלחוטי, אנטנה, ממסר, תוכנת מוקד, שלושה מחשבים ודסק.

3. ההתקשרות

3.1. לאור הצהרותיהם לעיל ולהלן והתחייבויותיהם של הצדדים, ובכפוף לקבלת כל האישורים המפורטים בסעיף 4 להלן, מוסכם בין הצדדים, כי במועד הקובע ש.א.ש מוכרת, ממחה ומעבירה לחברה והחברה רוכשת ומקבלת מש.א.ש את כל הפריטים כלהלן:

3.1.1. את הסכמי השירות עם הלקוחות, אשר שמותיהם מפורטים ברשימת מנוי המוקד והכוללת כ-600 לקוחות, לרבות כל התחייבויות ש.א.ש כלפי הלקוחות על פי הסכמי השירות בתוקף החל מהמועד הקובע, וכל זכויות ש.א.ש הנובעות מהסכמי השירות עם הלקוחות בתוקף החל מהמועד הקובע.

3.1.2 את הציוד כהגדרתו בסעיף 2.10 לעיל.

3.2. עובר למועד הקובע, החברה תפעל להעברה טכנית של הלקוחות לחברה (להלן:"ההעברה") ובלבד שש.א.ש תאפשר לבצע את ההעברה כמקשה אחת על ידי ניתוב קווי הטלפון הרלוונטים של ש.א.ש לחברה, כך שהחברה לא תצטרך לבצע קידוד או לשלוח טכנאי ללקוחות או למי מהם על מנת להשלים את ההעברה. מוסכם כי ש.א.ש תסייע לחברה בהעברה ככל שיידרש על ידי החברה, כל עוד הדבר אינו כרוך בהוצאה כספית מצידה של ש.א.ש.

4. תנאים מתלים

4.1. כניסתו לתוקף של הסכם זה מותנית בהתקיימותם במצטבר של התנאים המתלים הבאים, כדלקמן:

4.1.1. אישור מאת הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: "הממונה") לעסקה נשוא הסכם זה ללא הגבלות מהותיות, אלא אם הן מוסכמות על החברה."



הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את ההסכם והוא נכנס לתוקף.

מכתב ההגנה של המבקשים/הנתבעים עולה כי בטרם אישור ההסכם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים "עברו התובעת וש.א.ש שבעת מדורי גיהינום עד שאישר הממונה את החוזה". ללמדך, כי הנושא נבדק היטב על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, ואין לכאורה בסיס לטענות המבקשים בנושא זה, כנטען בכתב הגנתם. לכתב ההגנה אף לא צירפו המבקשים מסמך היכול להעיד על פנייתם בנדון, ו/או על השגתם בפני הממונה על ההגבלים העסקיים, כנגד אישור ההסכם בין המשיבה/התובעת/חברת השמירה ובין חברת ש.א.ש, למרות שהמשיבים 1, 2, בעלי תפקיד מרכזי בחברת ש.א.ש, ידעו היטב על העסקה בין השניים. חברת עייט - המבקשת 3 – הוקמה רק בחודש ינואר 2004, קרי לאחר אישור ההסכם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים.


המבקש 1 - אורן אברהם - שימש כמנהל המוקד של "ש.א.ש" ולאחר שחברת "השמירה" רכשה את חברת "ש.א.ש" המבקש נקלט כעובד בחברת "השמירה".

המבקשת 2 הייתה שנים ארוכות מזכירה בכירה בחברת "ש.א.ש" ועסקה בהנהלת חשבונות וגבייה מהלקוחות. המבקשת 2 נקלטה לעבודה אצל התובעת ועסקה בעיקר, בקליטת לקוחות "ש.א.ש" אצל המשיבה/התובעת והזנת נתוניהם למחשבי התובעת לרבות הזנת תנאי ההתקשרות המסחריים עם הלקוחות ומועד חידוש החוזים.

עם קבלתם לעבודה חתמו המבקשים 1 ו – 2 על הסכם/התחייבות בו נאמר בין השאר כדקלמן:

"1. א. כי נתקבלתי לעבודה בחברה בתנאי מפורש שאשמור בסוד ולא אגלה לאיש, מלבד הממונים עלי מטעם החברה או אלה שיוסמכו לשם כך מדי פעם בפעם ע"י החברה, כל מידע, פרט וענין המתייחסים לחברה ואשר יגיעו לידיעתי תוך כדי או עקב עבודתי בחברה, אף אם מידע זה או פרטים או ענינים אלה אינם נראים לכאורה סודיים, לרבות כל מידע המתייחס ללקוחות החברה ועובדיה, שמותיהם ומספרם, קשריה המסחריים של החברה, ארגון עבודתה, מחירים, תחשיבים, פרטי ציוד וכלי רכב וכל מידע אחר או נוסף, המהווה קנינה של החברה ו/או שגילויו עלול להזיק לחברה או לפגוע בה או
להיות לתועלת מתחריה, אם יתגלה לכל אדם שלא הוסמך לקבלתו, לרבות כל ספק, לקוח ובמיוחד מתחרה של החברה.

ב. כי תוקף התחייבותי, כמפורט לעיל, לא יפוג גם לאחר שאחדל לעבוד בחברה ותהא הסיבה להפסקת עבודתי אשר תהא.
אך מובן מאליו שגילוי כל מידע כאמור לעיל, תוך כדי מילוי חובה חוקית לפי דרישת רשות בת-סמך, כגון תשובות לשאלות בעומדי על דוכן העדים בבית המשפט, לא ייחשב כשלעצמו כהפרת ההתחייבויות דלעיל, כולן או מקצתן.


2. והיה אם אפר את התחייבויותי שלעיל, כולן או מקצתן, תהיה זכאית החברה – כדבר מובן מאליו – לקבל נגדי כל סעד ותרופה מבית המשפט המוסמך כמפורט להלן, לצורך אכיפת כל התחייבות מהתחייבויותי המפורטות לעיל או לצורך מניעת או הפסקת הפרתן, הכל לפי הענין, וזאת בדרך הקצרה והיעילה ביותר כפי שתבחר החברה לפעול בה, ונוסף על כך אהיה חייב לפצות את החברה כדי כל נזק, הפסק או פגיעה שנגרמו לה עקב הפרתי כנ"ל במלוא שיעור הנזק שנגרם לחברה."

בחודש נובמבר 2003 סיים המבקש 1 את עבודתו אצל חברת "השמירה", על פי בקשתו.

בחודש אוגוסט 2003 סיימה המבקשת 2 את עבודתה בחברת "השמירה".

בחודש ינואר 2004 הקים המבקש 1 את חברת "עייט", היא המבקשת 3. (ראה עדותו בבקשה לביטול פסק הדין).

בנה של המבקשת 2 הוא בעל מניות ומנהל בחברת "עייט".

המבקשת 3 – חברת "עייט" - היא חברה מתחרה לחברת "השמירה" אשר נתנה שירותים דומים לאלו הניתנים על ידי חברת "השמירה" בעיר אילת, מקום פעילותה של חברת "השמירה". לצורך הרחבת חוג לקוחותיה ולצורך פעילותה, עשתה חברת "עייט" שימוש ברשימת הלקוחות והקודים השייכים לחברת "השמירה". כל אלו הגיעו לחזקתה של המשיבה 3/חברת "עייט" מידיהם של המבקשים 1-2 – אורן אברהם ועדנה הדר, אשר קיבלו לידיהם נתונים אלו מחברת ש.א.ש, ולאחר מכן מחברת השמירה, אשר רכשה נתונים אלו מחברת ש.א.ש. נתונים אלו שימשו את המבקשים 1, 2 בעת עבודתם בחברת השמירה.

טענתם של המבקשים (בכתב ההגנה), כי רשימה זו הגיעה לידיהם עוד במסגרת עבודתם בחברת "ש.א.ש", אינה יכולה לשמש הגנה. עם רכישת רשימת הלקוחות של חברת "ש.א.ש" ע"י חברת השמירה הפכה רשימה זו לנכס השייך לחברת "השמירה". עת התקבלו המבקשים 1 ו – 2 לעבודה בחברת "השמירה" וחתמו על ההסכם וההתחייבות המפורטת לעיל, התחייבותם חלה גם על רשימת הלקוחות והקודים, שהייתה קודם לכן בבעלות "ש.א.ש" ועברה עתה לחברת "השמירה".


בתצהירו מפרט מר אריק רגב שואשי את חיוניותה וערכה המסחרי הגדול של רשימות הלקוחות, אשר נרכשה ע"י המשיבה בהשקעה כספית גבוהה, כדי כך שרשימות הלקוחות נשמרה אצל המבקשת כסוד כמוס ומתי מעט קיבלו אותה לידיהם. אפילו מנהל הסניף באילת לא היה רשאי להפיק את הרשימה בעצמו. הוא הדין באשר לקודים של המערכות, באמצעותם נוצר הקשר והזיהוי בין בית הלקוח והמוקד.

בחוות דעתו מיום 05/05/2008, מפרט המומחה, מר אבי ברקת, את חשיבותה של רשימת הלקוחות המהווה את הנכס העיקרי והמרכזי של גוף שעיסוקו במתן שירותי מוקד, בהיותו המידע המסחרי העיקרי והמהותי של עסק מסוג זה.

אכן מדובר בסוד מסחרי שיש להגן עליו.

יש לתת תוקף להתחייבות עליה חתמו המבקשים, לשמור בסוד ולא לגלות לאיש מלבד הממונים עליהם מטעם חברת "השמירה", "...כל מידע המתייחס ללקוחות החברה ועובדיה, שמותיהם ומספרם...וכל מידע אחר או נוסף, המהווה קנינה של החברה ו/או שגילויו עלול להזיק לחברה או לפגוע בה או להיות לתועלת מתחריה, אם יתגלה לכל אדם שלא הוסמך לקבלתו, לרבות כל ספק, לקוח ובמיוחד מתחרה של החברה".




בע"א 6601/06 AES Systam Inc נ' סער, פד"י נד(3) 850,872, עת נדונה סוגיה זו, אומר בין השאר כב' הנשיא השופט ברק:

"20. נעבור עתה לאינטרס העובד להתחרות במעביד. הנחתנו כאן הינה כי העובד התחייב שלא להתחרות במעבידו לאחר סיום עבודתו. העובד מבקש להשתחרר מהתחייבות זו. טענתו הינה, כי התחייבות זו פוגעת ביכולת התחרות שלו במעבידו. האם אינטרס "ערום" זה – התחרות "כשלעצמה" – הוא אינטרס "לגיטימי" שיש להגן עליו, באופן שהתחייבות חוזית המגבילה אותו תהא נוגדת את "תקנת הציבור" ? כמו בעניין המעביד, אף כאן התשובה הינה, כי רק אינטרס לגיטימי של העובד יש בו כדי להצדיק ביטול תניות להגבלת חופש העיסוק. אין לעובד "אינטרס לגיטימי" להתחרות במעבידו בכל הנסיבות. ישנם אינטרסים של המעביד (כגון האינטרס שלו בשמירה על סודות מסחריים ועל רשימת לקוחות) אשר ראוי להגן עליהם. בגדרם של אינטרסים אלה, נסוג אינטרס התחברות של העובד, וניתן תוקף להתחייבותו של העובד שלא להתחרות במעבידו..."


ללמדך, כי אסור היה למבקשים לעשות שימוש ברשימת הלקוחות והקודים של המשיבה, אשר הייתה בידיהם במסגרת עבודתם אצל המשיבה. בודאי שאסור היה למבקשים 1, 2 להעביר רשימות אלו למבקשת 3/חברת "עייט" ואסור היה למבקשים 1, 2, 3 לעשות שימוש ברשימות אלו.

לכשהתברר לחברת השמירה כי המבקשים עושים שימוש ברשימת הלקוחות והקודים על מנת להרחיב את חוג לקוחותיה של חברת "עייט" (המבקשת 3), פנתה חברת "השמירה" לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בתביעה המונחת עתה בפני, ובמקביל, עתרה לקבלת צו מניעה זמני מינוי כונס נכסים.

ביום 02/04/2004 נתן בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע צו כינוס נכסים, במסגרתו מונה עו"ד דוד אריאלי – שאין לו קשר למי מהצדדים – ככונס נכסים מטעם בית הדין, על מנת לתפוס אצל חברת "עייט" את כל החומר והמסמכים, לרבות במדיה מגנטית הכוללים נתונים בדבר רשימת הלקוחות והקודים השייכים לחברת "השמירה"

עת הגיע כונס הנכסים למשרדיה של חברת "עייט" הסתבר כי הכתובת שהופיעה בצו הייתה שגויה. על כן, בעצת עורכת דינם, לא אפשרו המבקשים את כניסתו של כונס הנכסים למשרדי חברת "עייט" והיה צורך לשוב לבית הדין על מנת לתקן את הכתובת כדי שניתן יהיה לבצע את צו כינוס הנכסים.

אין טוב יותר מאשר להביא קטעים מתוך הדו"ח הראשוני אותו כותב כונס הנכסים המעידים על התנהגותם של המבקשים בעת ביצוע צו הכינוס, ועל המסמכים אותם תפס.

בסעיפים 1.5-1.6 לדו"ח מספר כונס הנכסים כי לאחר עיון המבקשים בצו הכינוס ומאחר והתברר כי הכתובת בצו שונה מן הכתובת בו מצויים המשרדים, לא אפשרו המבקשים את כניסת כונס הנכסים למשרדים והזעיקו למקום את עו"ד ליהי אנקונינה.

בהמשך הדו"ח כותב כונס הנכסים, בין השאר:

"1.7 אציין, כי בכל משך הזמן שלמן הגעתי למקום עד השעה 15:35 לערך בה הגיע לידי הצו המתיר כניסה לחדרי הנתבעת 3 ובמרכז מור, נכנסו ויצאו אנשי הנתבעת 3 לרבות הנתבעים 1 ו-2 לתוך משרדי הנתבעת 3, ונעלו עצמם בפנים. כך שבכל העת הזאת (מהלך של כ – 4 שעות), לא יכול הייתי לדעת מה מבצעים הנתבעים בתוך המשרד הסגור והאם הם משמידים חומר בין כתוב ובין במדיה מגנטית וקבצי מחשב.
.....















1.10. כפי שאפרט כדלקמן, במהלך החיפוש תפסתי רשימה ארוכה של מסמכים אשר לפי הנראה מהווים את "רשימת לקוחות המבקשת", כפי שהוגדרה בסעיף 18 לבקשת כינוס הנכסים, קרי – רשימת הלקוחות אותה רכשה המבקשת מחב' שאש. החומר שנתפס, כולל את הנתונים הסודיים ביותר שתוארו בבקשה, החל משמות הלקוחות, כתובותיהם, מספרי הטלפון ואנשי הקשר, עובר לסכומים אותם הם משלמים ואופן התשלום (כגון: שיק, הוראת קבע וכיו"ב), רשימות מפורטות על פי תאריכי חידוש המנויים ודו"ח מהנהלת חשבונות שאש שנקרא "רשימת כל הלקוחות". יצויין כי על כל הדו"חות והמסמכים הללו, כתוב מפורשות כי הם מתייחסים ללקוחות שאש, או כי הופקו ממחשבי שאש, או כי הועברו בפקסימיליה מאת שאש. יתרה מכך, הגב' עדנה הדר לא הכחישה כי המדובר בחומר שמתייחס לרשימת הלקוחות שנרכשו משאש.

1.11. אציין כי במהלך החיפוש, הפנה איש המחשבים מר איזאיב את תשומת לבי לכך כי תוכנות ה"אקסל" (Exel), "וורד" (עיבוד תמלילים) ו"אאוטלוק אקספרס" (תוכנת הדואר אלקטרוני), נמחקו ממחשב הנתבעת 3 (המחשב שנמסר לנו כי הוא מחשב המזכירה). ביקשתי מאיש המחשבים בו במקום, לנסות לשחזר המידע ולבדוק את השעה בה נמחקו הקבצים והתוכנות, בעיקר ביקשתי לבדוק את השעה בה נמחקו קובצי ה"אקסל" שזו התוכנה בה נהוג לבצע רישומים מסחריים וחישובים למיניהם, ולגביה היה יסוד להניח כי מצוי חומר חשבונאי אשר יכול ונגזל מהמבקשת.

איש המחשבים מר איזאיב הצליח לשחזר את רשימת קבצי האקסל, ואיתר קובץ בשם cleanup קובץ אשר מתעד את מועדי מחיקת הקבצים מהמערכת. הטכנאי הציג בפני ובפני ב"כ המבקשת שנכח אף הוא בחיפוש את נתוני המחיקה של התוכנות. בהתאם לנתוני המחיקה התברר כי תוכנת האקסל ומסמכי האקסל נמחקו ביום 4/4/04 שעה 11:40, וכי תוכנת ה"אאוטלוק אקספרס" וקבציה נמחקו ביום 4/4/04 שעה 11:42. דהיינו, התוכנות, המסמכים והקבצים נמחקו כמחצית השעה לאחר הגיעי לחצרי הנתבעת 3 ולאחר שצו בית הדין הוצג ונמסר לנתבעים.

נתון זה מעורר החשד הכבד ביותר כי הנתבעים "ניצלו הזמן" שבין מועד מסירת צו הכינוס לידיהם ועד למועד קבלת הצו המתוקן – לביצוע החיפוש במרכז מור (פרק זמן בו מנעו ממני לבצע את צו בית הדין הנכבד ומלהיות נוכח בתוך משרדי הנתבעים שכאמור נעלו דלת המשרד) לשם מחיקת קובצי מחשב ונתוני מדיה, מעשה שלכאורה מהווה פגיעה חמורה וסיכול של צו בית הדין הנכבד.

.....

1.12.2
.....

העובדה שמסמכים אלו נוצרו בשנת 2003 בשילוב עם נתוניהם דלעיל, והעובדה כי הקבצים נמחקו יחדיו עם תוכנת האקסל וזאת כמחצית השעה לאחר שנמסר למשיבים צו בית הדין הנכבד, מתעורר חשד כבד ביותר, כי הרשימות הללו שנוצרו ע"י עדנה באקסל (במהלך 2003 חודשים ארוכים לפני שהוקמה המשיבה 3), מהוות את רשימת לקוחות המבקשת שהועתקה ממחשבי המבקשת, וכעולה מכותרות גליונות האקסל, מדובר ברשימות לפי חתכים חודשיים, לרבות חתכים של מועדי חידוש מנוי כמו גם מי משלם בהוראות קבע ומי התנתק, וכל זאת, בין החודשים ינואר – אוגוסט 2003 (שכן כאמור המסמכים נוצרו במהלך 2003).

נמסר לי מפי נציג המבקשת וכך גם נאמר בתצהיר שנלווה לבקשה, כי עדנה הדר – הנתבעת 2, החלה עבודתה אצל המבקשת במרץ 2003 וסיימה עבודתה אצל המבקשת באוגוסט 2003, וכי היא זו שטיפלה בהזנת נתוני לקוחות שאש והעברתם למבקשת, דבר המגביר החששות הכבדים שהבעתי, לפיהם, המדובר ברשימת לקוחות המבקשת בחתכים שונים שהועתקה למחשבי המשיבה 3."

הנה כי כן, ראיות חד משמעיות בדבר השימוש שעשו המבקשים ברשימת הלקוחות של חברת "השמירה" לצורך הגדלת חוג לקוחותיהם – "סוד מסחרי" – שהתחייבו בהסכם שלא לעשות בו כל שימוש.


לכתב ההגנה צירפו המבקשים תצהירים, מכתבים וטפסים החתומים ע"י לקוחות חברת "השמירה" (אשר היו קודם לכן לקוחות חברת "ש.א.ש"). לקוחות אלו מציינים כי עזבו את חברת "השמירה" והתקשרו עם חברת "עייט", אם משום שלא היו מרוצים מהשירות הקודם אותו קיבלו, אם משום שביעות רצונם מהקשר האישי שהיה להם עם המבקש 1 - אורן אברהם - שהקים עתה את חברת "עייט", ורצונם להמשיך את הקשר עמו. אין בכך כדי לפטור את המבקשים מהתחייבותם כמפורט לעיל. בודאי, כאשר מדובר בתצהירים ובטפסים יזומים ע"י המבקשים, הנושאים את הכותרת "עייט מוקד אלקטרוני בע"מ", כשבטפסים אלו מופיעות שאלות מכוונות.

("מוקד 99", אליו מתייחס השאלון, הוא השם המסחרי של המוקד אותו הפעילה חברת "השמירה" באילת).

בעדותו במסגרת הבקשה לביטול פסק דין, העיד המבקש 1 – אורן אברהם:

"לשאלת בית המשפט: מר אורן אברהם: למה הייתם ממלאים לאותם אנשים שהתקשרו איתכם לרבות מתוך הרשימה שהם הגיעו אליכם מרצונם ומיוזמתם.
ת. זו הייתה עצת עורך הדין.
ש. למה בכלל פניתם אליו בעניין זה?
ת. זה היה במסגרת ניהול התיק.
ש. יש פניות שנעשו אליכם עוד לפני שהוגש התיק לביהמ"ש.
ת. אני זוכר שכנראה אותו לקוח זה חלק ממנו. אותו לקוח מילא את התאריך שלו ליום חוזה ההתקשרות שלו איתם, אבל לא ביקשנו ממנו לפני זה, לא עשינו אם זכור לי נכון, לא ביקשנו...אז יכול להיות שהתאריך, הבקשה שלנו הייתה במהלך...נניח שלא עשינו את זה לפני התביעה."







ללמדך, כי מילוי הטפסים על ידי הלקוחות היה ביוזמת המבקשים, בעצת עורך דינם, ביודעם כי הם עושים שימוש ברשימת לקוחות חברת "השמירה", "סוד מסחרי" שהם התחייבו לא לעשות בו כל שימוש ו/או להעבירו לאחר, בודאי לא למתחרה.

בנסיבות אלו, הרי שגם אם היה מבוטל פסק הדין, הדבר לא אמור היה להביא תועלת למבקשים בהיעדר הגנה כנגד התובענה.


4. סוף דבר

אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין.

אני מחייב את המבקשים בהוצאות הליך זה, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 10,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פסק משקם

  2. ביטול פסק דין תורה

  3. ביטול פסק דין חלוט

  4. ביטול פסק בורר סופי

  5. בקשה לביטול פסק בורר

  6. בקשה לביטול פסק משקם

  7. בקשת ביטול פסק בורר

  8. ביטול פסק דין תעבורה

  9. ביטול פסק דין בערעור

  10. ביטול פסק דין עקב תרמית

  11. ביטול פסק דין בטענת מרמה

  12. ביטול פסק דין מחובת הצדק

  13. ביטול פסק דין בהעדר הגנה

  14. ביטול פסק בורר בטענת זיוף

  15. ביטול פסק בורר מחמת תרמית

  16. ביטול פסק דין בהעדר הנמקה

  17. ביטול פסק בורר עקב טעויות

  18. ביטול פסק של בית דין צדק

  19. ביטול פסק דין שניתן בפשרה

  20. בקשה לביטול פסק דין בורר

  21. בקשה לביטול פסק דין בהסכמה

  22. ביטול פסק דין בהעדר הופעה

  23. בקשה חוזרת לביטול פסק דין

  24. ביטול פסק דין בהעדר תעבורה

  25. ביטול פסק דין חלקי נגד צד ג

  26. בקשה מוסכמת לביטול פסק דין

  27. ביטול פסק דין שניתן באיחור

  28. ביטול פסק דין שניתן בהסכמה

  29. תביעה לביטול פסק דין מזונות

  30. ביטול פסק בורר שלא ניתן בזמן

  31. בקשה לביטול פסק בורר עקב מרמה

  32. ביטול פסק דין בהעדר התייצבות

  33. ביטול פסק דין בסדר דין מקוצר

  34. ביטול פסק בורר בגלל העדר נימוק

  35. ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה

  36. פסיקת הוצאות על ביטול פסק דין

  37. החזר כספים לאחר ביטול פסק דין

  38. בקשה לביטול פסק בורר לאחר 45 יום

  39. נהיגה בלי חגורה - ביטול פסק דין

  40. ביטול פסק של הבורר המנוגד לתקנות הציבור

  41. ביטול פסק בורר בית הדין לממונות

  42. ביטול פסק דין של בית הדין למשמעת

  43. ביטול פסק דין שניתן בהעדר תעבורה

  44. בקשה לביטול פסק בורר שניתן באיחור

  45. ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק דין

  46. טעות ביישום הדין - ביטול פסק בורר

  47. תביעה לביטול פסק דין חלוט מחמת מרמה

  48. ביטול פסק דין בית דין אזורי לעבודה

  49. ביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה

  50. ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות

  51. שיקול דעת בית המשפט לביטול פסק דין

  52. דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה

  53. ביטול פסק דין בגין פגם בזימון לדיון

  54. ביטול פסק בית דין צדק לענייני ממונות

  55. דחיית בקשה לביטול פסק דין המצאה כדין

  56. ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק בורר

  57. ביטול פסק דין פינוי דירה מחמת הצדק ?

  58. ביטול פסק דין של רשות השיפוט בהסתדרות

  59. הגשת בקשה לביטול פסק בורר לאחר המועד

  60. ביטול פסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה

  61. ביטול פסק דין עקב אי מתן הזדמנות להגיב

  62. ביטול פסק דין משמעתי בהעדר נגד עורך דין

  63. ביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

  64. בקשות לאישור פסק בורר ולביטול פסק בורר

  65. ביטול פסק דין במעמד צד אחד עתירה מנהלית

  66. עתירה לביטול פסק דין של בית הדין הרבני

  67. ערעור על החלטת ביטול פסק דין בהעדר הגנה

  68. ביטול פסק דין בהמרצת פתיחה ללא הגשת תשובה

  69. פסק דין הצהרתי לביטול פסק דין בהעדר הגנה

  70. ביטול פסק דין תעבורה שניתן בהעדר התייצבות

  71. תשלום הוצאות כתנאי לביטול פסק דין בהעדר הגנה

  72. ביטול פסק דין בהעדר התייצבות לדיון הוכחות

  73. ביטול פסק דין חלוט ע''י מי שאינו צד להליך

  74. אחוזים לעורך דין למרות ביטול פסק דין בערעור

  75. בקשה להארכת המועד להגשת בקשת ביטול פסק בורר

  76. ערעור על החלטה לביטול פסק דין ברשות או בזכות

  77. ארכה להגשת בר''ע על החלטה לגבי ביטול פסק דין

  78. ערעור על הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בורר

  79. בקשה לתיקון כתב תביעה: הוספת טענת ביטול פסק בוררות

  80. ביטול פסק דין בהעדר הגנה למרות ביצוע מסירה כדין

  81. ערעור על ביטול פסק דין בהעדר הגנה בסדר דין מקוצר

  82. ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות

  83. ביטול פסק דין בהעדר כתב הגנה - 30,000 ש''ח הוצאות

  84. הוצאות בסך של 3,000 ₪ בעקבות ביטול פסק דין בהיעדר הגנה

  85. בית הדין העליון של התנועה הדתית לאומית - ביטול פסק דין

  86. בקשה לביטול פסק דין שהושג בדרכי תרמית וגילוי ראיות חדשות

  87. ביטול פסק דין המורה על דחיית תביעה עקב אי הפקדת ערובה

  88. בקשה לביטול פסק דין בגלל חוסר יכולת כלכלית להגיש ערעור

  89. דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה על הסף, מבלי לקיים דיון ענייני

  90. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון