קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין בהעדר התייצבות והגשת תשובה: 1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשות - המשיבות 2-1 ב-ה"פ 8514/09 (להלן: המשיבות) - ביום 27.4.10, בהיעדר תשובה להמרצת הפתיחה שהגישו המשיבים - המבקשים ב-ה"פ 8514/09 (להלן: המבקשים) - ובהיעדר התייצבות לדיון שנקבע לאותו יום. בתובענה שהגישו המבקשים התבקש בית המשפט ליתן פסק דין המצהיר על זכותם להירשם כחוכריו של מגרש 44 בתב"ע 208/1 לישוב גני מודיעין (להלן: המגרש או מגרש 44) והמורה למשיבות לרשום זכויות אלה, ולמשיב 3, הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, לחתום עימם חוזה חכירה ביחס למגרש. על פי האמור בתובענה, רכשו המבקשים מן המשיבות ביום 10.11.81 שני מגרשים. בהגרלה שנערכה לאחר מכן (להלן: ההגרלה) נקבע מיקומם של שני המגרשים שרכשו המבקשים, ובהם המגרש הממוקם באזור הנקרא "המובלעת" שב"גבעה המערבית", אשר חלה עליו תב"ע 208/1. בשנת 1985, בעקבות סכסוכים בין רוכשי המגרשים והמשיבות ובמסגרת הליך למינוי כונסי נכסים שיזמו הרוכשים, מונה ככונס נכסים עו"ד דב פישלר ולאחר מכן, ועד עתה, עו"ד אמנון גלברט (להלן: כונס הנכסים). המבקשים טוענים, כי הם משלמים משנת 2003 ברציפות תשלומי ארנונה לעירית מודיעין בגין המגרש, ולהפתעתם נאמר להם לאחרונה במחלקת הגביה של עירית מודיעין כי התקבל דיווח על ויתורם על המגרש. המבקשים טוענים, כי מעולם לא ויתרו על המגרש וכי קיים חשש שהמשיבות מנסות ליטול את זכויותיהם בו. מכאן התביעה להצהיר על זכותם של המבקשים במגרש ולהורות על רישום זכות החכירה. במסגרת התובענה טענו המבקשים, כי כונס הנכסים נתן הסכמתו לחתימה על חוזי החכירה עם בעלי הזכויות במגרשי "הגבעה המערבית", ובהם "המובלעת" בכלל והמגרש בפרט. כראיה צורפה הודעה של כונס הנכסים בענין זה למינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון מיום 9.6.09 (נספח יג.1 להמרצת הפתיחה). בד בבד עם הגשת התובענה הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבות לעשות כל דיספוזיציה במגרש. הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים. בדיון ביום 5.1.10 ניתן צו מניעה זמני בהסכמה. במסגרת הסכמת המשיבות צויין, כי המגרש איננו באחריות המשיבות, אלא מצוי באחריותו של כונס הנכסים. ביום 4.2.10 ניתנה החלטה המורה למשיבות להשיב על המרצת הפתיחה ולהתייצב לישיבת קדם משפט ביום 27.4.10. ביום 18.3.10 הגיש ב"כ המשיבות, בהסכמה, בקשה להארכת המועד להגשת תשובה להמרצת הפתיחה (בטעות צוין כתב הגנה) ב-21 יום. ביום 21.3.10 נענתה הבקשה. המשיבות לא הגישו תשובתן להמרצת הפתיחה במועד (לשיטתן - 21 ימים מיום 18.3.10) ואף לא התייצבו לישיבת קדם המשפט ביום 27.4.10. ביום 27.4.10 ניתן פסק דין חלקי המקבל את התובענה ביחס למשיבות. בו ביום הומצא פסק הדין בפקסימיליה לב"כ המשיבות. ביום 3.6.10 ניתן פסק דין משלים המקבל את התובענה גם נגד המשיב 3. 2. ביום 7.6.10 הגישו המשיבות בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדן. המשיבות טענו, כי הן מנהלות הליכים בעניינם של רוכשי מגרשים רבים ב"גבעה המערבית" בבתי משפט שונים, ולנוכח חילופים בייצוג המשיבות לא היה בידי בא כוחן הנוכחי חומר משפטי מסודר. עוד נטען, כי רק ביום הדיון נודע לב"כ המשיבות על קיומו, באקראי, מפי מזכירתו של מנהל המשיבות, ואולם לא עלה בידו להתייצב שכן נכח בדיון אחר בבית משפט השלום. לדבריו, ב"כ המבקשים סירב לחכות עד שיסתיים אותו דיון. לגופו של ענין נטען, ראשית, כי ההסכם עם המבקשים לרכישת המגרש בוטל על ידי המשיבות, בשל כך שהמבקשים לא שילמו את כל חובותיהם על פיו; שנית, כי יש לקבל את עמדתו של הכונס לבקשה, שכן הכונס פועל בימים אלה להכנת תוכנית מתאר חדשה ולביצוע חלוקה חדשה של המגרשים. בתמיכה לטענה אחרונה זו צורפה בקשה למתן הוראות שהגיש כונס הנכסים ביום 10.2.10 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהמשיבים לה הן המשיבות וכן בעלי מגרשים ב"גבעה המערבית", כולל המבקשים. על פי האמור בבקשה, הכינו כונסי הנכסים תב"ע חדשה ל"גבעה המערבית" כולל ה"מובלעת" והחלו לפעול לאישורה. רוכשי המגרשים פנו לבית המשפט בעתירה לאסור על כונסי הנכסים להכין תב"ע שמספר המגרשים שבה יפחת ממספר המגרשים על פי תב"ע 208/1 (ה"פ 1037/01) . עתירה זו נדחתה, וערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה. על פי האמור בפסק דינו של כב' השופט י' ישעיה, רשאים כונסי הנכסים "להגיש את תוכנית המתאר לפי שיקול דעתם והבנתם, בין אם על פי תוכניתם יוקצו 243 מגרשים לבניה ובין אם על פי התוכנית החדשה יוקצו פחות מכך". ביני לביני נבנתה בשטח ה"גבעה המערבית" גדר ההפרדה ושטח הגבעה הוקטן באופן משמעותי. נתון זה חייב עריכת שינויים נוספים בתוכנית. בבקשה לקבלת הוראות טוען כונס הנכסים, כי בעלי זכויות למגרשים בשטח "המובלעת" מתוקף ההגרלה הגישו הליכים שונים בבתי המשפט שתכליתם לחייב את המשיבות, את המינהל האזרחי ואת הכונס לחתום עימם על הסכמי חכירה. בעלי מגרשים אלה, ובהם המבקשים, צורפו כמשיבים לבקשה. בקשת כונס הנכסים היא לקבוע, כי הוא "רשאי לתכנן באופן שונה את שטח המובלעת ולחלק מחדש שטח זה, על פי שיקול דעתו, ובצורה המיטבית ביותר לכלל בעלי הזכויות למגרשים בגבעה המערבית". לבקשה צורפה בקשה לסעד זמני, לפיו יעוכבו הדיונים בתיקי רוכשי המגרשים בבתי המשפט השונים עד למתן החלטה בבקשה למתן הוראות. המבקשים מתנגדים לבקשה לביטול פסק דין. לטענתם, הבקשה הוגשה באיחור, לאחר חלוף מועד 30 הימים הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), ובלא שנלוותה אליה בקשה להארכת מועד. כמו כן, לבקשה צורף תצהיר לא חתום של מר יואל עמרני. עוד נטען, כי בידי המשיבות היה כל החומר, ואין כל הצדקה לאי הגשת התשובה להמרצת הפתיחה במועד ולאי ההתייצבות לדיון. לגופו של ענין נטען, כי ההסכם בין המשיבות למבקשים מעולם לא בוטל. בכל הנוגע לתשלום דמי הפיתוח, הסמכות לגבותם ניטלה מהמשיבות ונמסרה לכונס הנכסים. אשר לכוונתו של כונס הנכסים להכין תב"ע חדשה נטען, כי בקשתו למתן הוראות שעניינה ביטול תוצאות הגרלת המגרשים בין הרוכשים "גורלה הצפוי - דחיה". עוד טענו המבקשים, כי בהליך אחר הודיע המשיב 3 לבית המשפט, כי הכונס שיחרר מגרשים ב"מובלעת" לחתימה על חוזי חכירה. המדובר בהודעה שהוגשה על ידי המשיב 3 לבית משפט זה ביום 16.6.10, במסגרת ה"פ 14924-04-10, בעניינו של רוכש מגרש אחר (מספר 164), שם נאמר כי רק "בעת האחרונה" התקבל אישור מטעם כונס הנכסים להפנות למינהל האזרחי בעלי מגרשים ב"מובלעת" לשם חתימה על חוזי חכירה. לפי הטענה, לאותו אישור צורפה רשימת המגרשים עליהם הוא חל, אך רשימה זו לא צורפה לתשובת המבקשים לבקשה לביטול פסק דין, כך שלא ניתן לדעת אם מגרש 44 כלול בה. המשיבות השיבו לתשובה. לטענתן, גם אי החתימה על התצהיר מקורה בתקלה ובטעות. המשיבות חזרו והדגישו את הצורך לצרף את כונס הנכסים כצד להליך כמי שעוסק בפועל בנושא תכנון השטח והקצאת המגרשים. עוד ציינו, כי בבית משפט זה מתנהלים עוד ארבעה הליכים דומים שנקטו רוכשי מגרשים ובכוונתן לבקש את איחוד הדיון בהם. עד כאן טענות הצדדים. 3. השתלשלות העניינים שהובאה לעיל בכל הנוגע לאופן התנהלותן של המשיבות בהליך זה מלמדת על רשלנות בדרגה גבוהה, המגיעה עד כדי זלזול בבית המשפט ובצד שכנגד. המשיבות לא הגישו את תשובתן להמרצת הפתיחה על אף האורכה שקיבלו - לפי בקשתן ובאמצעות בא כוחן הנוכחי; המשיבות לא התייצבו לישיבת קדם המשפט ביום 27.4.10 על אף שידעו על המועד שנקבע; פסק הדין שניתן באותו יום בהיעדר הומצא לב"כ המשיבות בפקסימיליה באותו יום, אך הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור; לבקשה המונחת בתיק בית המשפט לא צורף תצהיר כלל, ומחדל זה תוקן רק במסגרת הגשת התשובה לתשובת המבקשים לבקשה. מדובר בצבר של מחדלים דיוניים, בכל שלבי ההליך, שלא ניתנו להם כל הסבר או צידוק המניחים את הדעת. במובן זה, דין הבקשה היה להידחות, שכן המשיבות אשר ניהלו את ענייניהן בחוסר אכפתיות ותוך אדישות לחובותיהן כבעלות דין ראויות לכך שיינתן נגדן פסק דין המקבל את התובענה. נטייתי הראשונית היתה, אפוא, לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו לנוכח עוצמת מחדליהן של המשיבות. ואולם, לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות הענין ולהקשרה הרחב של התובענה הגעתי לכלל מסקנה כי תוצאה זו איננה רצויה. במה דברים אמורים. 4. במסגרת סקירת סיכויי הגנתן התייחסו המשיבות לשני עניינים. האחד, הטענה כי ההסכם עם המבקשים בוטל על ידי המשיבות מחמת הפרתו. נראה, לכאורה, כי בטענה זו אין ממש. המשיבות לא נקבו במועד ביטול ההסכם ולא הציגו כל מסמך המהווה הודעת ביטול. יתרה מכך, בכל ההליכים שננקטו ביחס ל"מובלעת" מוזכרים המבקשים כבעלי הזכויות במגרש 44 מכוח ההגרלה. השני, והוא החשוב לענייננו, פעילותו של כונס הנכסים בתכנון מחודש של ה"מובלעת" ושינוי תוצאות ההגרלה. בהמרצת הפתיחה ציינו המבקשים, כי כונס הנכסים נתן הסכמתו לחתימה על חוזי חכירה עם בעלי הזכויות במגרשי "המובלעת", ובהם מגרש 44. המבקשים צירפו לתובענה מסמך ללא תאריך וללא חתימה הנראה כמסמך שנערך על ידי כונס הנכסים ומופנה למינהל האזרחי, לפיו המשיבות רשאיות להפנות את בעלי המגרשים ב"מובלעת", כולל מגרש 44, למינהל האזרחי לשם "קבלת חוזי חכירה והיתרי בניה על מגרשיהם". לעומת זאת, המבקשים לא הזכירו בבקשה את פסק הדין של כב' השופט ישעיה ב-ה"פ 1037/01, לפיו רשאי כונס הנכסים לשנות את תוכנית המתאר ואף לצמצם את מספר המגרשים לבניה, וכן את פעילותו של כונס הנכסים בכיוון זה. מן הבקשה למתן הוראות שהגיש כונס הנכסים, אשר צורפה לבקשה לביטול פסק דין, ניתן ללמוד שבכוונת הכונס לתכנן מחדש את שטח ה"מובלעת" ולחלק מחדש את המגרשים. לא למותר לציין, כי המבקשים הם צד להליכים אלה שנקט כונס הנכסים. המבקשים טענו, כי להערכתם תידחה בקשת הכונס, אך לא חלקו על כך שטרם ניתנה החלטה בבקשה למתן הוראות. זאת ועוד. כאמור, בתשובה לתשובה ציינו המבקשים, על בסיס הודעה שהגיש המשיב 3 בעניינו של רוכש מגרש אחר, כי "לאחרונה" אישר הכונס הפניית רוכשי מגרשים ב"מובלעת" לשם חתימה על חוזי חכירה, אך לא צירפו כל מסמך של כונס הנכסים מן העת האחרונה שזה תוכנו. בהחלטה מיום 20.9.10 הוזמנו המבקשים להודיע לבית המשפט את עמדתם בשאלת הצורך בצירופו של הכונס כמשיב להמרצת הפתיחה. החלטה זו ניתנה לאחר עיון בטענות הצדדים ועל יסוד הרושם כי נוכחותו של הכונס בהליך נדרשת. במענה להחלטה האמורה הודיע ב"כ המבקשים, כי אינו רואה מקום לצרף את הכונס כצד להליך, לא מן הבחינה הפרוצדוראלית ולא מן הבחינה העניינית. איני שותפה לעמדתו של ב"כ המבקשים. לטעמי, התמונה המצטיירת מן המקובץ היא, כי עמדתו של כונס הנכסים בכל הנוגע לבקשה היא חיונית וכי שומה היה על המבקשים לצרפו כמשיב להמרצת הפתיחה מלכתחילה, בהיותו מי "שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (תקנה 24 לתקנות). כך נהגו גם רוכשי מגרשים אחרים בהליכים דומים שנקטו באמצעות עו"ד גדנסקי, ב"כ המבקשים. נראה, כי המבקשים היו ערים לכך, ולכן צירפו להמרצת הפתיחה אותו אישור של הכונס שהוזכר לעיל. דא עקא, המדובר באישור ללא תאריך וללא חתימה, אשר נראה כי איננו מעודכן לנוכח ההליך למתן הוראות שנקט כונס הנכסים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עמדה מעודכנת של כונס הנכסים לא הוגשה. במצב דברים זה, הותרת פסק הדין על כנו לא תתרום לפתרון הסכסוך אלא תרבה מחלוקת ובלבול (ראו: פסק דינו של השופט ק' ורדי ב-ה"פ 176196/02 ברזל נ' החברה לפיתוח שכונת מגורים ביו"ש בע"מ, מיום 28.5.03). אזכיר, כי תקנה 24 לתקנות מאפשרת לבית המשפט להורות על צירוף צד להליך אף ללא הגשת בקשה על ידי אחד מבעלי הדין. 5. על יסוד כל האמור לעיל, אני מחליטה כדלקמן: א. פסק הדין החלקי מיום 27.4.10 מתבטל, בכפוף לתשלום שכר טרחת עו"ד כמפורט בסעיף ב' להלן. ב. המשיבות, אשר חרף התנהלותן הקלוקלת פסק הדין נגדן מתבטל, ישלמו למבקשים שכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, עד ליום 14.11.10. תשלום שכר הטרחה כאמור יהווה תנאי לביטול פסק הדין. ג. בכפוף לאמור לעיל, אני מורה על צירופו של הכונס כמשיב להמרצת הפתיחה לפי תקנה 24 לתקנות. המבקשים יגישו המרצת פתיחה מתוקנת עד ליום 14.12.10 וימציאו עותק ממנה למשיבים. תשובות להמרצת הפתיחה יוגשו תוך 30 יום מיום ההמצאה. המרצת פתיחהביטול פסק דין