קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה: לפני בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית לפי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 ולפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. המבקש ביטח את דירתו ותכולתה בגין סיכונים, אצל המשיבה, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: המשיבה או חברת הביטוח) בפוליסה המכונה "רימון 2000 לדירה" (להלן: הפוליסה). עניינן של התביעה ובקשת האישור בטענת המבקש כי בעת התקשרותו עם המשיבה, הוספו לפוליסה שני כיסויים ביטוחיים (להלן: ההרחבות) אשר הגדילו את סכום הפרמיה ששולמה על ידו, וזאת שלא בידיעתו וללא הסכמתו, שכן טופס ההצעה לביטוח עליו חתם (להלן: טופס ההצעה או הצעת הביטוח) אינו מפרט את ההרחבות. המשיבה מצידה טוענת כי טופס ההצעה לביטוח אינו משקף את כלל ההסכמות שגובשו בין הצדדים, ומכל מקום היא טוענת כנגד התאמתה של התביעה להליך הייצוגי. 1. העובדות שלעניין ביום 3.8.99 חתם המבקש על הצעת הביטוח. בהמשך נשלחה לביתו פוליסה שתוקפה מיום 8.8.99 ועד ליום 31.7.00 (להלן: הפוליסה הראשונה). בהמשך בוטלה הפוליסה והוצאה תחתיה פוליסה חדשה שתוקפה מיום 19.12.99 ועד ליום 20.12.00 (הפוליסה השנייה). תוקפה של הפוליסה השנייה חודש במהלך השנים 2001 ו-2002. כלומר, המבקש היה מבוטח אצל המשיבה בביטוח נשוא בקשה זו במהלך כשלש שנים. שתי ההרחבות בפוליסה נשוא התביעה ובקשת האישור, הינן כמפורט להלן: ההרחבה הראשונה כוללת שירותי חירום הניתנים 24 שעות ביממה לטיפול בתקלות אינסטלציה וביוב, טיפול וטרינרי בחיות מחמד וביצוע תיקונים פשוטים ("שירות תיקונצ'קים"). המבקש חויב בגין הרחבה זו בפרמיה שנתית בסך כ- 46 ₪; ההרחבה השנייה עניינה בשירות "סקונד אופיניון" - חוות דעת רפואית שנייה לפיענוח מידע רפואי. המבקש חוייב בגין הרחבה זו בפרמיה שנתית בסך 14 ₪. בפוליסה הראשונה (סומנה ת/6) וכן בפוליסה השנייה (נספח ח' לתגובת המשיבה) מפורטות ההרחבות וכן מצוינת עלותן. המבקש מבסס את תביעתו על הטענה לפיה הצעת הביטוח היא המחייבת את הצדדים לעניין תנאי הפוליסה. 2. המסגרת המשפטית עילת התביעה לה טוען המבקש היא עילה של הטעייה לפי סעיף 55 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח); וכן לפי סעיף 2(א)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן). בנוסף המבקש טוען כי המשיבה פעלה בניגוד להנחיות הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון מיום 8.7.1999, בחוזר שכותרתו "הרחבות לפוליסות ביטוח" (להלן: הנחיות הממונה על שוק ההון). הסעד המבוקש הוא השבת הכספים אשר נגבו בגין ההרחבות. סעיף 55(א) לחוק הפיקוח קובע כך: "'מבטח' או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני..." סעיף 55(ב) לחוק הפיקוח מגדיר 'תיאור מטעה' כדלקמן: "תיאור הניתן בעל-פה, בכתב או בדפוס שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה..." סעיף 2(א)(1) לחוק הגנת הצרכן קובע כך: "(א)   לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה : (1)   הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות ;" הנחיות הממונה על שוק ההון קובעות כדלקמן: "א. להוסיף לכל הצעת ביטוח פרק הכולל: את ההרחבות או ההטבות אשר המבטח מוכן לקבל על עצמו לפי בחירת המבוטח. .... ב. המבטח יביא לידיעת המבוטח את תוספת הפרמיה והדמים הנדרשת עבור כל הרחבה או הטבה, כאמור, אם נדרשת. ג. ההרחבות או ההטבות שייכללו בפוליסה יהיו רק אלה שהמבוטח ביקש או הסכים להן במפורש. ד. לקראת חידוש ביטוח יש להמציא למבוטח מסמך הכולל האמור בסעיפים א-ב. ההרחבות שיכללו בחידוש הפוליסה יהיו רק אלה שהמבוטח ביקש אותן או הסכים להן במפורש". המבקש טוען כי הוספת ההרחבות לפוליסה מבלי ידיעתו עולה כדי 'תיאור מטעה' של עסקת הביטוח כנדרש בסעיף 55 לחוק הפיקוח, וכן עולה כדי הטעיה האסורה על פי סעיף 2(א)(1) לחוק הגנת הצרכן. כמו כן, לטענת המבקש הוספת ההרחבות באופן שנעשתה על ידי המשיבה עומדת בניגודו להנחיות הממונה על שוק ההון. הצעת הביטוח הינה שלב ראשוני בהתקשרות וטופס ההצעה הינו חלק בלתי נפרד ממסמכי ההתקשרות. השאלה היא האם טופס ההצעה לבדו משקף את כלל ההסכמות שגובשו בין הצדדים. 3. הצעת הביטוח הצעת הביטוח (נספח א' לבקשה) בנויה ממספר חלקים כדלקמן: בחלק הראשון נדרש המבוטח למלא את פרטיו האישיים; החלק השני עניינו בתיאור הדירה; בחלק השלישי המבוטח נדרש לציין האם ביטוח הדירה בתוקף; החלק הרביעי עוסק בביטוח התכולה - במסגרתו נדרש המבוטח לציין מה כוללת התכולה ואת סכום הביטוח; בחלק החמישי נדרש המבוטח לציין האם הביטוח מפני סיכוני טרור בתוקף; החלק השישי עוסק בהגדלת אחריות צד ג'; החלק השביעי כותרתו "הרחבות 'ריידרים'" - המבוטח נדרש לציין באלו הרחבות לביטוח הוא מעוניין מבין מספר הרחבות אפשריות המצוינות בטופס; בחלק השמיני והאחרון נדרש הלקוח לציין האם הוא מעוניין בהגדלת סכום ההשתתפות העצמית בתמורה להנחה בפרמיה. טופס ההצעה מולא על ידי המבקש ביום 3.8.99, במהלך פגישתו עם סוכן הביטוח רונן בן יצחק (להלן: סוכן הביטוח). יש לציין כי סוכן הביטוח הינו עד משותף לשני הצדדים, וחבר אישי של המבקש, כפי שהעיד בפתח חקירתו (עמ' 2 שו' 6-10 לפרו' מיום ( 22.11.07): "אני פה במצב לא נוח, מצד אחד אני עובד עם מנורה, ומצד שני עדי הוא לקוח שלי... אני פה בין הפטיש לסדן". מעיון בטופס ההצעה עולה כי מדובר בהצעה ראשונית, אשר מולאה בכתב יד על גבי טופס שכותרתו "הצעה לביטוח". בהצעה לא פורטה תכולת הדירה ולא פורטו מחירי הביטוח, אלא צויין שהמחיר יקבע "עפ"י דו"ח סוקר" "בהתאם להערכה". החלק העוסק בהרחבות הינו החלק היחיד שנותר ללא כל התייחסות. איני מקבלת את טענת המבקש לפיה אי מילוי חלק זה בהצעה מלמד על כך שהוסכם כי ההרחבות לא יכללו בפוליסה, שכן, לגבי תנאים בהם לא היה מעוניין המבקש, כגון הגדלת סכום ההשתתפות העצמית תמורת הנחה בפרמיה, צויין הדבר באמצעות מתיחת קו. אי ציון דבר לעניין ההרחבות, בנסיבות בהן לגבי עניינים אחרים בהם לא היה מעוניין המבקש הדבר צויין, משמעו כי לא ניתן ללמוד מטופס ההצעה מה הוסכם בין הצדדים לעניין ההרחבות. יעל יריב, מנהלת תחום ביטוחי פרט אצל המשיבה, העידה כי היות והפוליסה שהונפקה למבקש היא פוליסה מורחבת, ולא פוליסה רגילה, ההרחבות הן חלק בלתי נפרד ממנה, וכי האחריות להסביר זאת למבוטח מוטלת על סוכן הביטוח (עמ' 28 שו' 10-12 לפרו' מיום 19.5.08): "הכיסויים שהיו חלק בלתי נפרד מהפוליסה לא מופיעים בהצעה. בשביל זה יש סוכן ביטוח שצריך לתת לו את הפירוט. מדובר בפוליסה ייחודית שהיא כל הסיכונים לעומת פוליסה רגילה". יעל יריב הדגישה כי הצעת הביטוח אינה כוללת פירוט של הכיסויים הביטוחיים (עמ' 26 שו' 22-23 לפרו' מיום 19.5.08): "בדף ההצעה אין פירוט של סוגי הכיסויים, גם לא בגין תכשיטים ולא מה כל הכיסויים בכלל, לא גניבה ולא פריצה, ולא אש וכו'" סוכן הביטוח התבקש בחקירתו הראשית לתאר את הליך הנפקת הפוליסה, והסביר כי חתימה על טופס ההצעה מהווה שלב ראשוני בלבד של ההתקשרות (עמ' 3 שו' 15-24 לפרו' מיום 22.11.07): "הלקוח יוצר קשר עם סוכן הביטוח, מבקש לבדוק את האפשרות לעשות ביטוח, זה גם ענין של מחיר, מגיע אליו הסוכן, יש הצעת ביטוח מטעם החברה עם טופס ריק, ממלאים ביחד את ההצעה. הסוכן לא יכול לתת לו מחיר של הפוליסה כי הוא לא יודע מה ערך התכולה וצריך מישהו מקצועי לעשות זאת. בד"כ סוכן ביטוח עובד עם כמה חברות. מגיע סוכן ומחליט בכל מיני פרמטרים עם איזו חברה הוא רוצה לעבוד, ממלאים, נותן בשלב ראשוני הערכה בגדול כמה שווה התכולה כדי לתת כיסוי. מתאם עם הלקוח שיגיע אליו סוקר כדי להעריך בדיוק כמה שווה הבית, גם המבנה וגם התכולה. זה מתחלק לשני חלקים עיקריים. לאחר שהלקוח חותם שרוצה את הביטוח. הסוכן מעביר את הטופס לחתמות ומנופקת פוליסה זמנית ומתואם באותו זמן עם לקוח להגעת סוקר הביתה. בהפרש של כמה ימים". במקרה שלפנינו, העיד סוכן הביטוח כי שלח את הסוקר לפני החתימה על טופס ההצעה (עמ' 12 שו' 17-19 לפרו' מיום 22.11.07), כפי שהוא עושה במקרים דחופים או במקרה שהלקוח חשוב לסוכן (עמ' 12 שו' 13-14 לפרו' מיום 22.11.07). כך עולה גם מדו"ח הסוקר (סומן ת/4) בו מצוין כי בוצע ביום 25.7.99. אולם, מכך שבהצעת הביטוח לא פורטו מחירים ונקבע כי המחיר יקבע על פי דו"ח הסוקר, עולה כי ההתייחסות לקביעות הסוקר בכל מקרה נעשתה בשלב מאוחר יותר של ההתקשרות. ואכן בטופס ההצעה אשר צורף כנספח א' לתגובת המשיבה הוספו מחירים. סוכן הביטוח אישר בחקירתו את קיומה של האפשרות לפי הסוכנות קיבלה את דו"ח הסוקר בשלב מאוחר יותר ומילאה אותם על גבי טופס ההצעה. ת/5 הינו דו"ח הסוכן כשעל גביו הערות. סוכן הביטוח העיד כי מדובר בהערות של המבקש, שהוספו במהלך שבחנו יחד את דו"ח הסוקר (עמ' 13 שו' 2-7 לפרו' מיום 22.11.079: "מה שאני עושה בדרך כלל אני יושב עם הלקוח על דו"ח הסוקר, כדי לראות שהסכומים מתאימים. עם עדי למשל, מה שקרה, הוא לא הסכים עם דו"ח הסוקר וביקש להוריד את הסכומים. שם היתה בעיה ויכול להיות שבגלל זה בוטל התבטלה הפוליסה. הוא סימן על דו"ח סוקר סכומים יותר נמוכים, הוא בנה לבד את הבית שלו והוא ידע כמה עלה לו כל דבר. אני יכול להציג את דו"ח הסוקר שישבתי איתו. מוגש ומסומן ת/5. המחיקות והסכומים החדשים היו שלו". משמחיר הביטוח אינו ידוע ואינו מוסכם בין הצדדים בשלב ההצעה, ברור כי ההצעה מהווה שלב ראשוני בהתקשרות ובוודאי שלא ניתן לראות בה המסמך המשקף את כלל ההסכמות בין הצדדים לעניין הפוליסה. גם לא ניתן לראות בטופס ההצעה מסמך הכולל את כלל הסכמות הצדדים לעניין הכיסויים הביטוחיים, שכן, כעולה מטופס ההצעה ומעדותה של גב' יריב, ההצעה אינה מפרטת את כלל הכיסויים. המבקש תומך את טענותיו לגבי מעמדו המחייב של טופס ההצעה בכך שבמעמד חתימתו של הטופס נדרש המבוטח לחתום על הוראה לחיוב חשבון (ההוראה לחיוב החשבון עליה הוחתם המבקש סומנה ת/2). סוכן הביטוח הסביר את ההיגיון בהחתמתו של המבוטח על הוראה לחיוב החשבון כבר בעת חתימה על טופס ההצעה (עמ' 4 שו' 20-22 לפרו' מיום 22.11.07): "קרו הרבה מקרים בעבר שהיו מגיעים ללקוח הביתה מחתימים אותו לטופס והיה אומר שיתן את אמצעי התשלום רק שידע כמה זה בדיוק. המחיר הסופי הוא אחרי הסוקר. בינתיים היו מקרי ביטוח וחב' היתה צריכה לשלם לפני שהיא גבתה פרמיה כלשהי. כדי למנוע מצבים כאלה חייבים להביא או כרטיס אשראי או הוראת קבע". אכן, סוכן הביטוח הסביר בעדותו כי בשלב שבין חתימה על הצעת הביטוח להנפקת הפוליסה, מונפקת פוליסה זמנית וקיים כיסוי ביטוחי (עמ' 4 שו' 1 לפרו' מיום 22.11.07). הדרישה לחתימה של הלקוח על הוראת קבע במעמד החתימה על הצעת הביטוח אינה מעידה, איפוא, על כך שהפרטים בהצעת הביטוח הינם מלאים וממצים את תנאי ההתקשרות, אלא נדרשת לאור העובדה שכבר בשלב זה מונפקת פוליסה זמנית והלקוח זוכה לכיסוי ביטוחי. משהצעת הביטוח אינה מפרטת מחירים ואינה מפרטת את הכיסויים הביטוחיים, על תנאי הפוליסה בכללותם יש ללמוד מהפוליסה עצמה, על נספחיה, ולא מטופס ההצעה, אשר כשמו כן הוא, מולא כהצעה ראשונית בלבד. טענת המשיבה לגבי הסבר שניתן כביכול בעל פה למבקש בדבר תנאי הפוליסה, אינה רלוונטית והסבר כזה ממילא לא הוכח. סוכן הביטוח העיד כי ככל שנעשה שינוי בתנאי הפוליסה בעל פה, חייב שיהיה לו ביטוי בכתב (עמ' 8 שו' 22-24 לפרו' מיום 22.11.07): "ש. חברת הביטוח טוענת שאתה לפני הפוליסה הראשונה בשנת 99 הסברת למבוטח כי ישנם הרחבות בפוליסה שלא כתובות בהצעה. ת. אז היא אמרה. התשובה היא לא. לא אמרתי. אני לא זוכר את השיחה אך אני לא נוהג להגיד. אנו פועלים באופן סטנדרטי כמו שאני לא יקח ממישהו שינוי בעל פה כי אני אסתבך, אין דבר כזה לא כתוב" יש לבחון אם כן מה הוצג למבקש בפוליסה ונספחיה. 4. הפוליסה הרשימה המצורפת לפוליסה הראשונה מציינת כי היא כוללת את ההרחבות וכן את עלותן (נספח ה' לתגובת המשיבה). הרשימה המצורפת לפוליסה השנייה גם היא מציינת במפורש את קיומן של ההרחבות ואת מחירן (נספח ח' לתגובת המשיבה). גם בהנחה שבהליך ההתקשרות הראשוני לקראת הפוליסה הראשונה לא היו בידי המבקש הנתונים בדבר ההרחבות, הרי שהמבקש ביצע את הליך ההתקשרות פעם נוספת לצורך הנפקת הפוליסה השנייה, לרבות חתימה חוזרת על טופס ההצעה (נספח ז' לתגובת המשיבה) , וזאת לאחר שכבר היה מצויד בפוליסה הראשונה ובה פירוט אודות ההרחבות. בנוסף, במכתב מיום 15.9.99 מאת המבקש לסוכן הביטוח, ביקש המבקש לבטל את הכיסוי בגין רעידת אדמה (נספח ד' לתגובת המשיבה). מכאן ניתן ללמוד שהמבקש קיבל לידיו את הפוליסה הראשונה וקרא את הרשימות המצורפות אליה. לא זו אף זו, הכיסוי בגין רעידת אדמה מופיע ברשימה שורה אחת בלבד לפני ההרחבות נשוא תביעה זו. בעקבות בקשתו של המבקש, הוא נתבקש למלא טופס של המשיבה (סומן ת/3) על כך שהוא מעוניין בביטול הכיסוי. יש בכך חיזוק נוסף לטענה כי טופס ההצעה אינו משקף את ההסכמות הסופיות עם המבקש ולעדותו של סוכן הביטוח כי כל ההסכמות עם המבקש זכו לביטוי בכתב. לגרסת המבקש הוא ביקש לבטל את הכיסוי בגין רעידות אדמה עקב שיחת טלפון עם סוכן הביטוח, ולא עקב קריאת הפוליסה (עמ' 20 שו' 17-18 לפרו' מיום 19.5.08). עוד העיד כי לעיתים הוא מבקש מסוכן הביטוח שישאיר אצלו את מסמכי הביטוח (עמ' 20 שו' 2-3 לפרו' מיום 19.5.08). ובכן, ככל שהמבקש לא קרא את הפוליסה או ביקש מסוכן הביטוח להשאירה אצלו, הרי שאין הוא יכול לבוא בטענות כלפי חברת הביטוח כי לא יידעה אותו מה כוללת הפוליסה. מר צבי ויינשטיין, מנהל בסוכנות ביטוח שחם, הסוכנות בה עבד סוכן הביטוח רונן בן יצחק בזמנים הרלוונטיים לתביעה, העיד לעניין זה (עמ' 24 שו' 7-10 לפרו' מיום 19.5.08): "אני יכול להעיד לאור ניסיוני של 34 שנים, לא למסור פוליסה ללקוח זה רשלנות. אני לא מכיר מקרים שזה קורה, אם זה קורה זה רשלנות לסוכן שקרה אצלו". מר ויינשטיין נשאל על כך גם על ידי בית המשפט (עמ' 24 שו' 11-14 לפרו' מיום 19.5.08): "לשאלת בית המשפט: אם לקוח אומר להשאיר את הפוליסה אצלכם. מה קורה מבחינה מעשית. ת. אני לא מאפשר זאת. ש. האם היו סוכנים שעשו זאת. ת. לי לא ידוע על כך". כתב השירות (נספח ג' לתגובת המשיבה), גם הוא מפרט את מערך השירותים הניתנים במסגרת ההרחבות, לרבות העלויות. ואולם, לא ברור האם הוא נמסר למבקש יחד עם הפוליסה, שכן סוכן הביטוח העיד כי כתב השירות אינו מהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה ולא בכל המקרים נשלח ללקוח יחד עם הפוליסה (עמ' 10 שו' 23-25 לפרו' מיום 22.11.07): "בתוך הפוליסה החוברת נספח ג', כתב השירות היו חוברות נפרדות צבעוניות שלעיתים היו אם וכאשר היה את התנאי בפוליסה היו מצרפים אותה כחוברת חיצונית שנכנס לתוך כיס בתוך הפוליסה לפעמים ולפעמים לא" מכל מקום, די בכך שההרחבות נכללות בפוליסה עצמה במפורש, כדי לשמוט את הקרקע תחת טענות המבקש, ולשלול את קיומה של עילת תביעה של המבקש כנגד המשיבה, כפי שיפורט להלן. 5. עילת תביעה אישית מהעדויות והמסמכים בתיק עולה כי אם וככל שהמבקש הוטעה בקשר לעסקת הביטוח, ההטעיה נעשתה במסגרת המשא ומתן שנוהל, ככל שנוהל, בינו לבין סוכן הביטוח. בטופס ההצעה לא מצויין האם סוכם כי ההרחבות יכללו בפוליסה. הן העדים מטעם המשיבה, הן סוכן הביטוח העידו כי ההרחבות היו חלק בלתי נפרד מההצעה, מעין "עסקת חבילה", ולמעשה ללקוח לא היה שיקול דעת להחליט כי אינו מעוניין בהן. ההסבר לכך צריך היה להינתן ללקוח בעל פה על ידי סוכן הביטוח. המבקש לא הוכיח כי סוכן הביטוח הטעה אותו ולא הסביר לו לגבי ההרחבות. כפי שהראיתי העובדות מוכיחות כי התובע ידע על ההרחבות לפחות מרגע שקיבל את הפוליסות. משלא הוכח כי התובע הוטעה בשלב המו"מ, ומששתי הפוליסות שהונפקו לתובע מפרטות במפורש את ההרחבות ועלותן, המבקש לא הוכיח ולו לכאורה כי הוטעה. אם המבקש, כפי שטען, ביקש מהסוכן, על בסיס חברות אישית, שהפוליסות לא ישלחו אליו, ואם לא טרח לעיין בפוליסות, אינו יכול לבוא בטענות כנגד חברת הביטוח כי לא ידע מהם הכיסויים הביטוחיים, וזאת אף לנוכח חובת הגילוי הרחבה המוטלת על חברת הביטוח. כך נפסק גם לגבי חובת הגילוי המוטלת על בנקים. כך, למשל, נפסק בע"א 780/87 בליט נ' בנק לאומי, פ"ד מד(3) 304, בעמ' 310-311: "טענתן של מערערות אלו מופנית כנגד עצם יצירת ההתחייבות. הכלל הוא (ע"א 413/79, אדלר נ' מנצור, פ"ד לד (38 ,29 (4), שהטענה האמורה אינה עומדת "... למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה - והמסמך עליו היא מובאת - הם בטלים". עיון במובאה יעלה, שהיא מגלמת בתוכה שני יסודות עיקריים: הטענה לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תכנו של המסמך שעליו הוא חותם; הטענה לא תעמוד למי שמודע לטיבו של המסמך שעליו הוא חותם. בעניננו, המערערות לא טרחו לקרוא ולא טרחו להבין, בעצמן, את תכנו של כתב הערבות שעליו הן חתמו. הן גם היו מודעות לכך, שהמסמך יצר התחייבות כלפי המשיב. כיון שכך, גם אם הן טעו בקשר להיקף התחייבותן - שיעבוד תכניות חסכון, שערכן אינו ידוע, לעומת ערבות לפרעון חובה של קלרין דירות - טענתן אינה נוגעת למהותה של ההתחייבות הגלומה במסמך, ועל כן אינה יכולה להתקבל". בדומה נפסק בע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו (ניתן ביום 12.6.00) פסקה 13 לפסק דינה של השופטת ד' דורנר: "בענייננו לא נמנע מן האישה לקרוא את שטרי המשכנתה. האישה היא בוגרת בית-ספר תיכון בישראל, ואף העידה על עצמה כי היא מודעת למשמעות חתימה על מסמך משפטי. הסברה לכך שלא קראה את המסמך שאותו הגיש לה בעלה לחתימה, שדי היה בהעפת-עין כדי לעמוד על תוכנו, מלמד על אחד משניים: כי חתמה מתוך אמון בבעלה ונכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול-דעתו, או שנהגה ברשלנות. שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות". עוד נפסק כי מי שחותם על מסמך מהותי ביחס לנכסיו מוחזק כמי שקרא את המסמך: "כלל הוא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו... עוד נפסק כי המבקש לסתור חזקה זו צריך להוכיח את גירסתו בראיות פוזיטיביות, כאפשרות קרובה" (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, בעמ' 149-150). ראיות כאלו לא הביא המבקש בענייננו, ומשכך לא הוכיח, גם לא לכאורה, כי עומדת לו עילת תביעה של הטעייה כנגד המשיבה. גם בטענה בדבר הפרה כביכול של הנחיות הממונה על שוק ההון, אין ממש, וזאת אף מבלי להידרש לשאלת מעמדן המחייב של ההנחיות. שכן, עולה ממסמכי ההתקשרות כי המשיבה פעלה בהתאם להנחיות. בהצעת הביטוח מפורטות ההרחבות, ובפוליסה מפורטות ההרחבות והפרמיה הנדרשת עבורן. סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כתנאי ראשון להגשת תובענה ייצוגית, כי למבקש עצמו יש עילת תביעה. בע"א 3955/04 רייזל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ) ניתן ביום 4.7.05) , נקבע בענין זה: "כדי לפסוע אל תוך עולמן של התובענות הייצוגיות, תנאי בסיסי הוא קיומה של עילת תביעה אישית. בהעדרה של עילה כזו, דין התובענה להימחק או להידחות על הסף, וממילא לא ניתן לאשרה כתובענה ייצוגית. על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי, לשכנע את בית המשפט - במישור הראייתי ולא רק במישור הטיעוני - במידת הסבירות הראויה, שקמה לו לכאורה עילת תביעה... הדברים מדברים בעדם: תביעה ייצוגית היא מנוף הטעון בסיס ארכימדי, שאם לא כן תלויה התביעה הייצוגית על בלימה". בדומה, נקבע בע"א 6343/95 נפט נ' אבן, פ"ד נג(1) 115, 117, כך: "על בית המשפט, בבואו לאשר תובענה כייצוגית, להשתכנע, לפחות באופן לכאורי, בקיום התנאים המנויים בסע' 54א ו54ב לחוק. כך, על מנת להשתכנע כי, לכאורה, קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים". [ראו גם: רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774; ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו, פ"ד נא(2) 312; רע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עיזבון המנוח אליהו גת, ז"ל, פ"ד נב(2) 713, 720]. יתר על כן, אף אם היה המבקש מוכיח כי עומדת לו עילת תביעה טובה לכאורה כנגד המשיבה, אין מדובר בתביעה המתאימה להליך הייצוגי. 6. התאמת התביעה להליך הייצוגי בחינת קיומה או העדרה של הטעיה מחייב בחינה של כלל נסיבות הליך ההתקשרות. בעיקר כאשר מדובר בסוג התקשרות בו הליך ההתקשרות מחולק למספר שלבים, כמו במקרה דנן: הצעת הביטוח, משא ומתן עם סוכן הביטוח, הערכת השמאי והשגות המבוטח ולבסוף הנפקת הפוליסה הסופית, אשר במקרה שלפנינו גם היא בוטלה והונפקה אחרת תחתיה. הליך התקשרות חוזי מסוג זה הוא מטבע הדברים אינדיווידואלי ומשתנה וממקרה למקרה. לכל מבוטח צרכים ודרישות שונות ואינטראקציה שונה עם סוכני ביטוח שונים, או ישירות מול חברת הביטוח. בחינת הליך ההתקשרות מחייב בירור עובדתי פרטני אשר אינו מתאים להליך הייצוגי. גם טענתו של המבקש בדבר הפרת ההנחיות אינה מתאימה לבירור במסגרת ההליך הייצוגי. שהרי, ההרחבות מופיעות בטופס ההצעה כנדרש בהנחיות, רק שבעניינו של המבקש המשבצת המתייחסת אל ההרחבות לא מולאה, ונדרש בירור עובדתי פרטני מדוע המשבצת לא מולאה, ומהו ההסבר שניתן בעל פה, אם ניתן לגבי ההרחבות. 7. סיכום לאור כל האמור לעיל הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נדחית. לאור האמור נמחקת התביעה. ככל שהתובע מעוניין להגיש תביעה אישית היא ממילא אינה בסמכות בית משפט זה. נוכח העובדה שהבקשה נדחית בשלב הראשוני בשל העדר עילת תביעה, והיות ומדובר בתביעה שאינה מתאימה לבירור בהליך של תובענה ייצוגית, ולאור העובדה שהמשיבות העלו טענות אלו בכתבי התשובה ובבית המשפט, אני רואה לנכון לעשות במקרה זה צו להוצאות. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.ביטוח דירהמקרקעיןתביעה ייצוגית