בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר
ישראל:

1. הקדמה:

בפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת "דואר ישראל בע"מ" (להלן: "חברת דואר ישראל").
עניינה של בקשה זו, בחיובים שונים אותם גובה "חברת דואר ישראל" עבור הזמנת נסחי רישום מקרקעין מאושרים ודו"חות רשם החברות, כאשר ההזמנה מתבצעת על-ידי התקשרות למוקד הטלפוני 171.

ביום 27.11.2006 וביום 1.12.2006 הזמין המבקש אצל "חברת דואר ישראל" באמצעות הטלפון/מוקד טלפוני 171, נסחי רישום מאושרים (נסח טאבו מאושר). מהרישומים המופיעים ב"פנקס" המקרקעין המתנהל בלשכת רישום המקרקעין (להלן: "נסח טאבו מאושר").

ביום 10.12.2006 הזמין המבקש אצל חברת "דואר ישראל" באמצעות הטלפון/המוקד הטלפוני 171 דו"ח מרשם החברות ביחס לחברה שבבעלותו.

לטענת המבקש, "חברת דואר ישראל" גבתה עבור שירותים אלו, סכומים גבוהים מאלו המותרים על פי "חוק הדואר תשמ"ו – 1986" (להלן: "החוק" או "חוק הדואר") ו"תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי החברה לפי סעיף 37 (א) ו- (ג) לחוק (הוראות שעה) (מס' 2), תשס"ו - 2006 (להלן: "התקנות").

המשיבה – "חברת דואר ישראל" בע"מ – דוחה את הנטען. לטענתה, הזמנת "נסח טאבו" אינה מן השירותים המפורטים ב"חוק הדואר" ותקנותיו. מדובר בשירות אותו היא נותנת מכוח זכייתה במכרז אותו פרסם משרד המשפטים. שאר השירותים ניתנים על ידה כדין בהתאם לחוק הדואר ותקנותיו, כפי שהיו בתוקף אותה העת.

2. הערת פתיחה:

הבקשה מפרטת מספר נושאי תביעה המתייחסים למספר קבוצות של תובעים, כמספר נושאי התביעה.

למותר לציין, כי לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בדרך זו.

על פי סעיף 4 (1) לחוק, תובעניות ייצוגיות, התשס"ו – 2006, רשאי להגיש לבית המשפט תובענה ייצוגית:

"אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3 (א) המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה".

ללמדך, שהחוק אינו מאפשר הגשת מספר תובענות ייצוגיות במסגרת תובענה אחת, כפי שעשה המבקש בבקשה המונחת בפני.

די בכך כדי למחוק את הבקשה על הסף ולהורות למבקש להגיש בקשות נפרדות לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לנושאים והקבוצות השונות, ורק באותם נושאים שיש לו, לטענתו, עילה אישית.

אם בכל זאת אתייחס לריבוי הנושאים והתביעות אותם מעלה המבקש, זה רק משום שהצדדים התייחסו אליהם עניינית ואיני רוצה להשאירם ללא מענה.


3. מהו "נסח טאבו":


סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, קובע לאמור:

"123. (א) בכל לשכה יתנהלו הפנקסים שנקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו, ויירשמו בהם המקרקעין הנמצאים באזור פעולתה של הלשכה.

(ב) בפנקסים יירשמו, לגבי המקרקעין הנוגעים בדבר –
(1) העסקאות שהרשם אישרן לרישום;
(2) פסקי-דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית משפט או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והוגשו לרשם;
(3) כל דבר אחר הטעון רישום, או ניתן לרישום, לפי חיקוק.

"נסח טאבו" מבטא את הרישום ב"פנקס" רישום המקרקעין המתנהל בלשכת רישום המקרקעין על פי סעיף 123 ל"חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969:

מוכן אני להניח כי רישום זה הוא "מאגר מידע", על אף שהוא אינו נקרא כך, בשונה מחוקים אחרים בהם נעשה שימוש בביטוי זה.

(ראה כדוגמא, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, חוק הלבנת הון, התש"ס – 2000, חוק ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל - 1970, פקודת התעבורה ואח').

קיימים מספר סוגים של "נסח טאבו":



רגיל.
היסטורי.
חלקי.
מרוכז.



סעיף 124 ל"חוק המקרקעין" קובע לאמור:


"הפנקסים המתנהלים בלשכה יהיו פתוחים לעיון הציבור וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מן הרשום בהם".


(ראה לעניין זה גם את סעיף 4 טו ל"חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך – 1970" ו"תקנות מנהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), תשס"ד – 2004.


קיימות שתי אפשרויות לקבלת המידע:



קבלת העתק לעיון/צפייה בלבד ("נסח טאבו לעיון/צפייה")




קבלת העתק מאושר מהרשום ב"פנקס" ה"מקרקעין" - "נסח טאבו מאושר".


ההבדל בין השניים הוא הבדל מהותי. אדון בכך בהמשך.

במקום להתייצב בלשכת רישום המקרקעין על מנת לעיין או לקבל אחד מהנוסחים המפורטים לעיל, ניתן לקבל שירות זה בדרכים הבאות:

"נסח טאבו לעיון/צפייה" – באינטרנט



דרך האתר של לשכת רישום המקרקעין באמצעות שירות התשלומים הממשלתי.




באמצעות האתרים של החברות הזכייניות שזכו במכרז לאספקת נתונים אלו.


נסח זה ניתן להפיק מהאינטרנט.

"נסח טאבו מאושר"



באמצעות החברות הזכייניות שזכו במכרז לאספקת נתונים אלו.




במוקד טלפון 171 של "חברת דואר ישראל".


נסח זה, לא ניתן להפיק מהאינטרנט. ניתן לקבלו רק בהתייצבות המזמין או מי מטעמו בלשכת רישום המקרקעין, או באמצעות נציג מטעם החברות הזכייניות. הנסח המאושר נשלח למזמין באמצעות הדואר או באמצעות שליח.





האגרות הממשלתיות הנגבות על-ידי לשכת רישום המקרקעין הן בהתאם לנסח המבוקש:

נסח אגרה לנסח עד אגרה לנסח מעל
20 עמודים 20 עמודים
לצפייה באינטרנט בלבד
(כל סוגי הנסחים) 10.00 ₪ 10.00 ₪

נסח מאושר
(רגיל, היסטורי וחלקי) 66.00 ₪ 132.00 ₪

נסח מאושר (מרוכז) 116.00 ₪ 232.00 ₪


עבור השירות שניתן על-ידי החברות הזכייניות, יש לשלם עמלה נוספת על האגרה הממשלתית.



4. החברות הזכייניות:

את הזיכיון לספק שירות של מתן מידע ממאגר הנתונים הקיים בלשכת רישום המקרקעין, קיבלה חברת "דואר ישראל בע"מ", יחד עם זכיינים נוספים, לאחר שזכו במכרז אותו פרסם משרד המשפטים בשנת 2001.

בתצהירו כותב מר רן בן אפריים, מנהל תחום אסטרטגיה, מחקר ומידע ב"חברת דואר ישראל":

"56. החלטת המשיבה לספק שירות של הזמנת נסחי טאבו באמצעות מוקד 171, באה על רקע השתתפותה במכרז שפרסם משרד המשפטים להפצת מידע ממאגרי רישום המקרקעין (מכרז מס' 74/2001) באמצעות האינטרנט. לצורך השתתפות במכרז זה, וכפי שדרש עורך המכרז, הקימה המשיבה מערך להזמנת נסחי טאבו באמצעות האינטרנט. שירות זה החליטה המשיבה ליתן על דעתה שלה, לצורך השתתפות במכרז, ולא מוטלת עליה כל חובה חוקית לתיתו.

מכיוון שבמסגרת המכרז ניתן ניקוד גם בעבור שירותי ערך מוסף, היינו שירותים נוספים שהספק מציע לעורך המכרז מעבר לסל הבסיסי, החליטה המשיבה כדי לשפר את הצעתה למכרז לאפשר ליתן את שירות הזמנת נסחי הטאבו גם באמצעות מוקד 171.

57. נמצא, כי החלטה ליתן את שירות הזמנת נסחי הטאבו ככלל, ואת השירות באמצעות מוקד 171 בפרט, הייתה החלטה עצמאית של המשיבה שבאה על רקע החלטתה להשתתף במכרז הנ"ל, ומבלי שמוטלת עליה כל חובה על פי חיקוק ליתן את השירות.
ודוק: המשיבה יכולה הייתה שלא להשתתף כלל במכרז זה של משרד המשפטים שהיה פתוח לכלל הציבור מה שמצביע יותר מכל על כך שלא מדובר בשירות שהיא חייבת לתיתו ולפיכך היא סוברנית לקבוע בעבורו את התעריף".




באתר הרשמי של משרד המשפטים, תחת הכותרת "כתבות 2004 הפצת המידע ממאגרי רישום והסדר המקרקעין (טאבו) באינטרנט", נכתב:

"במסגרת הכרזת ממשלת ישראל על פרוייקט מימשל זמין ושיפור השירות לאזרח, יזם משרד המשפטים והנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין פרוייקט להפצה של מידע ממאגר הנתונים הקיים בכל אחת מלשכות רישום המקרקעין, באמצעות רשת האינטרנט, הפעלת השירות החל מיום 1.3.04.
מטרת הפרוייקט לאפשר לציבור הרחב נגישות למידע הנמצא במאגרי רישום המקרקעין, ללא הגבלה של זמן פעילות הלשכות ומיקומן הפיזי.
שירותי ההפצה יינתנו באמצעות זכיינים, אשר יקושרו למאגר המידע ויעבירו אליו את הבקשות המופנות ע"י האזרחים.

...

שירותי ההפצה ניתנים באמצעות ארבעה זכיינים שנבחרו ע"י משרד המשפטים ושהקימו אתר אינטרנט דרכו יפנה הציבור בבקשות למידע:


"חברת דואר ישראל".
בי.די.אי – ביזנס דאטה ישראל בע"מ.
קו מנחה – שירותי מידע ותקשורת בע"מ.
שרת התשלומים.



קרי, זיכיון זה הוא מכוח מכרז ולא מכוח "חוק הדואר" ותקנותיו ולא מכוח רישיון שניתן ל"חברת דואר ישראל" על-ידי שר התקשורת.


5. העמלה עבור מתן השירות:

משרד המשפטים העניק לזכיינים שזכו במכרז, את הזכות לפנות ללשכת רישום המקרקעין ולקבל עבור המזמינים את שני סוגי הנסחים, תמורת תשלום האגרות ועמלת הזכיינים.

בפרסום של משרד המשפטים (כתבות 2004 דלעיל) נאמר:

חיובים



צפייה והנפקת נסח מרישום מקרקעין כרוכה בתשלום אגרה.
הזכיינים ינהלו מערכת תשלומים (גבייה, בקרה, חשבונות וכו') באמצעותה יגבה תשלום האגרה בגין השירותים שיסופקו, לרבות עמלת הזכיין.
צפייה במידע באמצעות מערכת הפצת המידע תהיה כרוכה הן בתשלום אגרה שתועבר למדינת ישראל והן בתשלום עמלה לזכיין עבור השירות".


ובאותו פרסום:

"הזכיינים ישלבו שירות נוסף שבאמצעותו יוכל האזרח להזמין נסח רישום מאושר אשר יופק בלשכת המקרקעין וישלח למבקש על-ידי הזכיין תמורת תשלום.
(הדגשות שלי – י.פ)

ללמדך, כי משרד המשפטים מפריד בין שני סוגי "נסחי טאבו" ושני סוגי שירותים שיינתנו לציבור תמורת תשלום:

"נסח טאבו" המספק נתונים/פרטים בלבד על הרישום המופיע בלשכת רישום המקרקעין (להלן: "נסח טאבו לעיון או לצפייה").

"נסח טאבו מאושר" - המהווה "רישום מאושר, אשר יופק בלשכת רישום המקרקעין וישלח למבקש על-ידי הזכיין תמורת תשלום" (הדגשה שלי – י.פ.).




התעריפים למתן שירות לקבלת "נסח טאבו", נקבעו על ידי החברות הזכייניות, לרבות "חברת דואר ישראל".

התעריפים הם בהתאם לתנאי המכרז והתחרות הקיימת, לעניין זה, בין החברות הזכייניות.

התעריפים משתנים בהתאם לסוג "נסח הטאבו" הנדרש/המוזמן, כשם שתעריף האגרות הממשלתיות משתנה בהתאם.

"חברת דואר ישראל", גבתה מהמבקש את התעריף שנקבע ופורסם באתר האינטרנט של החברה.

אין חולק שבעת ביצוע ההזמנות, הכיר המבקש את התעריף וידע את עלות הזמנותיו.

לטענת המבקש, התעריף של "חברת דואר ישראל", גבוה מהתעריף הקבוע "בתקנות הדואר" עבור מתן השירות של "הזמנת מסר ממאגר מידע", תעריף אשר, לטענתו, חל עליה.

לטענת "חברת דואר ישראל", תעריף זה אינו חל במקרה הנדון, באשר, הזמנת "נסח טאבו" אינה "הזמנת מסר ממאגר מידע" ו/או הזמנת שירות ש"חוק הדואר" ותקנותיו חלות עליו.
כפועל יוצא, ובהתאם להוראות סעיף 37(ו) ל"חוק הדואר", היא רשאית לקבוע את התעריף עבור שירות זה.


6. הוראות החוק:

חוק הדואר, תשמ"ו – 1986 (להלן: "החוק"), קובע לאמור:

"5 א (א) השר יתן לחברה רשיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן, ורשאי הוא ברישיון לקבוע תנאים:

  1. שירותי דואר.
  2. שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו...

...
5 ג א (1) השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הנוספים אשר ראוי כי ינתנו לכלל הציבור בכל המדינה
...

ב בעל רישיון כללי חייב לספק לכל הציבור בכל המדינה את השירותים שקבע השר...
............

37. (א) השר באישור שר האוצר יקבע בתקנות את התשלומים
בעד השירותים המנויים בתוספת, שנותן בעל רישיון
כללי.

(ב) השר, באישור שר האוצר והועדה, רשאי, בצו, להוסיף שירותים לתוספת או לגרוע שירותים מהתוספת.


(ג) השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את התשלומים בעד שירותים שבעל רישיון כללי נותן ואינם מנויים בתוספת; אולם אם נכח השר כי קיימת תחרות במתן שירות מהשירותים האמורים, רשאי הוא להתיר לבעל רישיון כללי לגבות בעדו תשלום סביר וההוראה בדבר הקביעה בתקנות לא תחול; השר יודיע לוועדה על מתן היתר כאמור.
...




(ו) האמור בסעיף זה אינו גורע מסמכות בעל רישיון כללי לגבות תשלום סביר בעד שירות שלא נקבע לו תשלום כאמור, והוא כשאין חובה על פי חיקוק ליתן אותו שירות. בעל רישיון כללי ימסור לשר, לפי דרישתו, דיווח על התשלומים שגבה לפי סעיף קטן זה".

בסעיף 1 ל"חוק הדואר" נאמר:

"החברה" – "חברת דואר ישראל" בע"מ"

את הרשיון הכללי למתן שירותי דואר ושירותים נוספים, קיבלה "חברת דואר ישראל" בע"מ בתאריך 1.3.2006. ממועד זה, כפופה "החברה" לחוק הדואר ותקנותיו.

בפרק י"ד לרשיון הכללי, שעניינו "תשלומים בעד שירותי בעל הרשיון", נאמר, בין השאר:

"תקנות התשלומים בעד השירותים הכספיים" – תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ו – 2006, או כל תקנות אחרות שיחליפו אותן.

52. תשלומים הקבועים בתקנות

52.1 נקבע לשירות משירותי בעל הרשיון תעריף בתקנות התשלומים או
בתקנות התשלומים בעד השירותים הכספיים, לפי העניין, יציע בעל
הרשיון את השירות בתעריף הקבוע כאמור.

53.1 היה בעל הרשיון רשאי לספק שירות אשר לא נקבע לו תעריף בתקנות
התשלומים או בתקנות התשלומים בעד השירותים הכספיים (בסעיף זה
"שירות שאינו מפוקח"), ידרוש בעל הרשיון בעדו מחיר סביר, ויציע
את השירות בתעריף שווה, לפי סוג השירותים;


7. תחולת "חוק הדואר" ותקנותיו על הזמנת "נסח טאבו"

על פי "חוק הדואר", לא חלה חובה על "חברת דואר ישראל" לתת את השירות של הזמנת "נסח טאבו". שירות זה, אינו בגדר "שירותי דואר" כהגדרת סעיף זה בסעיף ההגדרות שבחוק, ואינו כלול "בתוספת" לחוק. שר התקשורת לא הוסיף שירות זה ל"תוספת", כפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 37(ב) ל"חוק הדואר".

"חברת דואר ישראל" נותנת שירות של הזמנת "נסח טאבו" מאז 1.3.2004 מכוח זכייתה במכרז אותו פרסם משרד המשפטים בשנת 2001.

התעריף לשירות זה נקבע ע"י "חברת דואר ישראל", בהתאם לתנאי המכרז.

ביום 1.3.2006 העניק שר התקשורת ל"חברת דואר ישראל", את "הרשיון הכללי" להפעלת שירותי דואר.

על פי סעיף 37 (ג) ל"חוק הדואר", שר התקשורת, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את התשלומים בעד שירותים שבעל "רשיון כללי" נותן ואינם מנויים בתוספת לחוק.

תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי החברה לפי סעיף 37 (א) ו- (ג) לחוק (הוראת שעה (מס' 2), תשס"ו – 2006 (להלן: "תקנות הדואר"), כפי שהיו בתוקף באותה עת, קבעו כדלקמן:


"10. הזמנת מסר ממאגר מידע שיטת התשלום

10.1 בגישה ישירה של הרשות חיוב חשבון הטלפון תשלום במזומן או בכרטיס אשראי
למאגר המידע. 14.60 בתוספת תשלום 9.90 בתוספת תשלום
לבעל המאגר בשיעור בשיעור שנקבע.
שנקבע.

10.2 באמצעות אחר שהוא בעל 14.60 בתוספת תשלום 9.90 בתוספת תשלום
גישה למאגר המידע. לבעל המאגר ולבעל לבעל המאגר ולבעל
הגישה לו, בשיעורים הגישה לו, בשיעורים
שנקבעו. שנקבעו.

10.3 משלוח המסר למזמין השירות שיעור התשלום הקבוע בתקנות אלה,
לפי סוג המשלוח, שביקש מזמין השירות
ויעדו".

תעריף העמלה/התשלום המפורט בסעיף זה, מעודכן מעת לעת על ידי שר התקשורת.

התעריף שנקבע בסעיף 10 ל"תקנות הדואר" הוא תעריף כללי ואחיד, הקיים מקדמת דנא.


ב"תקנות הדואר" אין פירוט לאילו מ"מאגרי המידע" מתייחס התעריף המופיע בסעיף 10.

לפירוט זה, יש חשיבות רבה, שכן, יש הבדל בעלויות התפעול וההוצאות במתן השירות בין "מאגרי המידע" השונים, ולא לכל "מאגרי המידע" נותנת "חברת דואר ישראל" שירות.

איני משוכנע שתעריף כללי ואחיד, יכול לחול על כל סוגי השירותים להזמנה וקבלה של "מסר ממאגר מידע", לרבות על שירותים שלא ניתנו כלל במועד שבו נקבע התעריף, וכפועל יוצא עלות שירותים אלו, לא נשקלה. הדוגמא לכך היא השירות הניתן להזמנת "נסח טאבו".

בתצהירו מפרט מר בן אפריים את ההבדל המהותי בין הזמנת "נסח טאבו" ככלל, ו"נסח טאבו מאושר " בפרט, לבין שירות אחר אותו נותנת "חברת דואר ישראל" כדוגמת הזמנת דו"ח מרשם החברות.

התעריף המופיע בסעיף 10 ל"תקנות הדואר", בהתייחס "להזמנת מסר ממאגר מידע", הוא תעריף אשר נקבע שנים רבות לפני שמשרד המשפטים פירסם בשנת 2001 את המכרז לקבל זכיון למתן שירות להזמנת "נסח טאבו"; ולפני שהחברות הזכייניות, לרבות "חברת דואר ישראל", החלו לתת שירות זה ביום 1.3.2004. (קודם לפרסום המכרז שירות לקבלת "נסח טאבו", ניתן רק על ידי משרד המשפטים/לשכת רישום המקרקעין).

בתעריף הקיים, אין הבחנה בין הזמנת "נסח טאבו לעיון/צפייה", לבין הזמנת "נסח טאבו מאושר". זאת, למרות ההבדל המהותי בין השניים והעלויות השונות במתן השירות, כפי שהדבר מוצא את ביטויו בתעריפי שירות שונים אצל כל החברות הזכייניות, כמו גם בשיעור האגרה הממשלתית, השונה בצורה משמעותית.

לא בכדי ראה בכך משרד המשפטים - מעניק הזיכיון – "שירות נוסף..להזמין נסח רישום.. תמורת תשלום."

(הדגשה שלי – י.פ)




את התעריפים להזמנת "נסח טאבו", קבעו, וקובעות, לאורך כל השנים החברות הזכייניות, לרבות "חברת דואר ישראל" , והם מפורסמים באתר האינטרנט. תעריפים אלו, נקבעו בהתאם לתנאי המכרז, ללא כפיפות לתעריף המופיע בסעיף 10 ל"תקנות הדואר", אשר קיים מקדמת דנא, שנים לפני פרסום המכרז.

לאורך כל השנים לא נדרשו החברות הזכייניות להתאים את התעריפים לתעריף המופיע בסעיף 10 ל"תקנות הדואר".

על החברות הזכייניות לא חלות הוראות "חוק הדואר" ותקנותיו.

כלום ייתכן שעל אותו שירות ציבורי, הניתן מכוח אותו מכרז ומאותה זכיינות, על "חברת דואר ישראל" בע"מ, יחול התעריף הקבוע בסעיף 10 ל"תקנות הדואר" ואילו שאר החברות הזכייניות תהיינה משוחררות מתעריף זה ??

סביר להניח שהתעריף המופיע בסעיף 10 ל"תקנות הדואר" (כיום סעיף 34) נועד לשירותים אחרים, ולא להזמנת "נסח טאבו".

זאת ועוד;

התעריף שבסעיף 10 ל"תקנות הדואר" חל על "מסר ממאגר מידע".

לטענת "חברת דואר ישראל" בע"מ, "נסח טאבו" אינו "מסר".

מהו "מסר"?


בחוק ובתקנות הדואר אין הגדרה של המילה "מסר".



במילון אבן שושן:

"מסר – ידיעה שנמסרה למישהו".

בחוק "חופש המידע", תשנ"ח – 1998, נאמר:

"2. הגדרות
בחוק זה –
...
"קבלת מידע" – לרבות עיון, צפייה, האזנה, העתקה, צילום, קבלת פלט מחשב או קבלת מידע בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;
...

7 (ה) המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין הרשות חייבת לעבד את המידע לצרכיו של המבקש; היה המידע ממוחשב, הוא יופק עבור המבקש באמצעים המשמשים דרך קבע את הרשות".

ובענייננו, ובהנחה ש"פנקס" ה"מקרקעין" הוא "מאגר מידע": - מתן אפשרות לציבור "לעיין בהם ולקבל העתקים מן הרשום בהם" (סעיף 124 ל"חוק המקרקעין") (ההדגשות שלי - י.פ.).

כבר נאמר כי יש להבחין בין שני סוגי "נסחי טאבו":

- "נסח טאבו לעיון/צפייה"

- "נסח טאבו מאושר".

"נסח טאבו לעיון/צפייה", מטרתו לתת "מידע"/"ידיעה"/"מסר" בלבד – על המקרקעין. אין הוא יכול לשמש אסמכתא לביצוע פעולות משפטיות הנוגעות למקרקעין.

לא בכדי, והיות והוא חסר כל נפקות משפטית, האגרה הממשלתית הנגבית עבור נסח זה, היא האגרה המינימאלית בסך 10 ₪, לכל סוגי הנסחים (רגיל, היסטורי, חלקי ומרוכז) ללא כל התחשבות במספר העמודים שמכיל נסח/מידע זה.

זאת, להבדיל ובשונה, מ"נסח טאבו מאושר".

"נסח טאבו מאושר", אינו מהווה "מסר ממאגר מידע". מדובר באישור רשמי הניתן על-ידי רשם המקרקעין, אישור שהוא בעל נפקות משפטית, היכול לשמש אסמכתא לביצוע עסקאות או פעולות משפטיות הנוגעות למקרקעין, נשוא האישור.

בסעיף 125 "לחוק המקרקעין" נאמר :

"כוח ההוכחה של רישום

(א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט-1969.

(ב) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו.


ללמדך, על המהות והחשיבות של רישום הזכויות ב"פנקס" ה"מקרקעין" המתנהל בלשכת רישום המקרקעין, ועל מהותו וחשיבותו של האישור הרשמי ("נסח הטאבו המאושר") הניתן על ידי רשם המקרקעין, שעל בסיסו ניתן לבצע פעולות משפטיות הנוגעות למקרקעין.

"אישור רשמי" בעל נפקות משפטית, ולא "מסר ממאגר מידע" החסר כל נפקות משפטית.

מטבע הדברים ומהותו של האישור הרשמי/"נסח טאבו מאושר", האגרות הממשלתיות הנגבות עבורו גבוהות פי כמה, מהאגרה המינימאלית הנגבית עבור הנפקת "נסח טאבו לעיון/צפייה" (בין 66 ₪ ל-232 ₪ - אגרת "נסח טאבו מאושר", מול 10 ₪ לאגרת "נסח טאבו" לעיון/צפייה).

ההבדל המהותי בין השניים מצא את ביטויו גם בפירסום הרשמי באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

בהתייחס ל"נסח טאבו לעיון/צפייה" נאמר:

"שימו לב

הגרסה המקוונת של הטופס הוא עותק בלבד ואינה נסח רישום מאושר או העתק רישום כמשמעותם בחוק המקרקעין, התקנות והנהלים על פיו".

ובאותו פירסום, תחת הכותרת "כתבות 2004":

"אבטחת מידע

כל בקשה תכלול את פרטי הנכס – גוש וחלקה ובבית משותף גם מספר הדירה (תת חלקה).
פרטי הבקשה יועברו, על-ידי הספקים, באמצעות תשתית התקשורת שהוקמה, כשאילתה למאגר נתונים מרכזי אשר יחזיר את המידע המבוקש.
המשתמש יוכל לצפות במידע ולהדפיסו, אך כאמור, אין המידע המודפס בבחינת "נסח רישום".
...

מעמד משפטי

פלט מרישום מקרקעין שלא הופק בלשכת רישום המקרקעין ואינו נושא את חותמת הלשכה,אינו נסח מאושר או העתק רישום כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, התקנות והנוהלים שעל פיו.

לפיכך, בשולי המידע שמועבר לציבור, התווסף המשפט הבא: "פלט מידע זה אינו נסח רישום מאושר או העתק רישום, כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 התקנות והנוהלים שעל פיו".

(ההדגשה שלי - י.פ.).

באותו פרסום – יש התייחסות שונה ל"נסח טאבו מאושר" והעמלה המיוחדת אותה רשאיות לגבות החברות הזכייניות.

"הזכיינים ישלבו שירות נוסף, שבאמצעותו יוכל האזרח להזמין נסח רישום מאושר, אשר יופק בלשכת רישום המקרקעין וישלח למבקש ע"י הזכיין תמורת תשלום."

(ההדגשה שלי - י.פ.).


מכאן, גם ההבדל באופן ובדרך האפשרית לקבל את סוגי הנסחים:

"נסח טאבו לעיון/צפייה", בהיותו חסר כל משמעות משפטית, ניתן להזמינו באמצעות האינטרנט. אפשר לקבלו ולהעבירו ככזה באמצעות האינטרנט או הפקס.

"נסח טאבו מאושר", בהיותו אישור רשמי בעל נפקות משפטית, יכול לקבל המזמין, רק אם הוא או מי מטעמו, מתייצב בלשכת רישום המקרקעין; או, שהוא נעזר בשירות שניתן על-ידי אחת מן החברות הזכייניות, ביניהן "חברת דואר ישראל" בע"מ", המבצעת עבורו את כל ההליכים הדרושים לקבלת "נסח טאבו מאושר". לא ניתן לקבל "נסח טאבו מאושר" באמצעות האינטרנט, שכן יש צורך במקור חתום ומאושר על-ידי רשם המקרקעין.





ניתן לטעון, כי "נסח טאבו לעיון/צפייה", ורק הוא, יכול שיהיה "מסר ממאגר מידע". אלא, שאם כך הדבר, העמלה שתגבה עבור שירות זה, כמפורט בסעיף 10 ל"תקנות הדואר", תהא גבוהה מהעמלה הנגבית עבור שירות זה הניתן על ידי "חברת דואר ישראל". (על פי סעיף 10 - כיום סעיף 34 - ל"תקנות הדואר" תשלום העמלה עבור "הזמנת מסר ממאגר מידע" במזומן הינו, כיום, 10.90 ₪, ללא כל אבחנה בין "נסח טאבו לעיון/צפייה" לבין "נסח טאבו מאושר"; בעוד שהעמלה הנגבית על-ידי "חברת דואר ישראל" עבור נסח "צפייה באינטרנט" הינה 5.57 ₪ ועבור "נסח מאושר – הזמנה באינטרנט" הינה 9.28 ₪).

ללמדך, שאם נחיל את התעריף המופיע ב"תקנות הדואר" על כל הזמנת "נסח טאבו", על סוגיו השונים, התוצאה תהיה: תשלום גבוה יותר שיוטל על הציבור המזמין את השירות. קבלת העתירה משמעותה: כי "חברת דואר ישראל" תהא רשאית לגבות עבור "נסח טאבו לעיון/צפייה" את הסך של 10.90 ₪ הוא התעריף הקבוע ב"תקנות הדואר", במקום 5.57 ₪, הוא מחיר העמלה הנגבה בפועל להזמנת השירות באמצעות האינטרנט.

האם לכך הכוונה ? יש להניח שלא. יש להניח, שהתעריף הקבוע (מקדמת דנא) בסעיף 10 ל"תקנות הדואר" לענין "הזמנת מסר ממאגר מידע", נועד לשירותים אחרים ואינו חל על הזמנת "נסח טאבו" על סוגיו השונים; וכי, על הזמנת "נסח טאבו" חל התעריף אשר נקבע על-ידי החברות הזכייניות, בהתאם לתנאי המכרז.

הוא הדין באשר להזמנת "נסח טאבו מאושר", באמצעות המוקד הטלפוני /מוקד 171.

כבר נאמר, כי אין המדובר בהזמנת "מסר ממאגר מידע".

מדובר בשירות מיוחד, שאינו ניתן על ידי החברות הזכייניות האחרות.

למתן השירות בדרך זו, קיבלה "חברת דואר ישראל" היתר/זיכיון במכרז אותו פרסם משרד המשפטים.

לשירות זה, ממילא אין תעריף ב"תקנות הדואר". כל שנקבע בסעיף 10 ל"תקנות הדואר" הוא תעריף בסך 16.10 ₪ (נכון להיום), למעוניינים לשלם את העמלה עבור הזמנת "מסר ממאגר מידע" על ידי חיוב חשבון הטלפון במקום תשלום במזומן או באמצעות כרטיס אשראי. קרי, מתן אפשרות לשלם עבור השירות באמצעי תשלום, להבדיל מהזמנת השירות לקבלת "נסח טאבו מאושר" באמצעות הטלפון/מוקד 171.

לציין, כי גם "חברת דואר ישראל", מאפשרת תשלום עבור מתן השירות להזמנת "נסח טאבו" בשלושה אמצעי תשלום: מזומן, כרטיס אשראי או חיוב באמצעות חשבון הטלפון. (ראה דוגמאות בנספח ג' לתצהירו של מר בן אפרים).



מכאן, ובהיעדר תעריף ב"תקנות הדואר" ל"הזמנה באמצעות טלפון 171" רשאית הייתה חברת "דואר ישראל" לקבוע תעריף למתן השירות, בהתאם לסמכות הנתונה לה בסעיף 37(ו') ל"חוק הדואר".

התעריף של "חברת דואר ישראל" עבור הזמנת "נסח טאבו" באמצעות המוקד הטלפוני/ מוקד 171, הינו: 20.79 ₪. מחיר זה כולל גם את עמלת השירות של "חברת דואר ישראל" וגם את תשלום העמלה ל"בזק" עבור מתן השירות בדרך זו, לרבות את החיוב הכספי/התשלום באמצעות חשבון הטלפון.

התעריפים עבור הזמנת "נסח טאבו" – באפשרויות השונות - פורסמו באתר האינטרנט של "חברת דואר ישראל" ונמסרו למבקש בעל-פה עת ביצע ההזמנות של "נסח טאבו מאושר". מדובר בתעריפים סבירים, שבמקרים מסויימים, כמפורט לעיל, אף נמוכים מתעריפי הזכיינים האחרים, ואפילו מהתעריף המופיע ב"תקנות הדואר".

המבקש, משיקוליו, בחר לקבל את השירות מ"חברת דואר ישראל", באמצעות "המוקד הטלפוני/מוקד 171", הגם שעמדה בפניו האופציה לקבל את אותו שירות בתעריף זול יותר, דרך האינטרנט.

למבקש גם עמדה האפשרות להזמין את השירות באמצעות זכיינים אחרים.

לא מצאתי, כי קיימת עילת תביעה בנושא התעריף להזמנת "נסח טאבו מאושר".

הבקשה בנושא זה נדחית.

8. תשלום באמצעות כרטיס אשראי:

המבקש הזמין את הנסחים המאושרים באמצעות המוקד הטלפוני 171.

בסעיף 8 לתצהירו טוען המבקש:

"ביקשתי לשלם באמצעות כרטיס אשראי אך נעניתי כי אין אפשרות כזו וכי הדרך היחידה האפשרית היא חשבון בזק מסוים".


בתצהירו משיב על כך מר רן בן אפריים:

"24. טענה זו בפשטות אינה נכונה. המשיבה מאפשרת גם מאפשרת ללקוחותיה לשלם בעבור שירותי הזמנת נסחי טאבו באמצעות כרטיס האשראי.

25. מדי חודש מבצעת המשיבה עסקאות רבות באמצעות כרטיסי אשראי שונים בעבור השירותים נשוא התביעה, והיא מאפשרת לכל אחד מלקוחותיה באמצעי התשלום הנוח לו – חיוב באמצעות כרטיס אשראי או חיוב באמצעות קו הטלפון, כך שלא ברור מהיכן באה טענת המבקש כאילו הדבר אינו אפשרי.

"ג" העתק מדגמי מקבלות המעידות על ביצוע התשלום בעבור השירותים באמצעות כרטיסי אשראי מצורף כנספח ג'".


מעדיף אני את דבריו של מר בן אפריים הנתמכים במסמכים / קבלות על פני דבריו של המבקש.

הבקשה בנושא זה נדחית.






9. דו"ח תמציתי מרשם החברות:

בסעיף 10 לתצהירו טוען המבקש:

"ביום 10 דצמבר 2006 התקשרתי שוב אל מספר 171 וביקשתי להזמין דו"ח תמציתי מרשם החברות אך נעניתי שאין אפשרות כזו אלא שניתן להזמין רק דו"ח מלא. נאלצתי להזמין דו"ח מלא".

בתצהירו משיב על כך מר בן אפריים:

"37. טענה זו של המבקש אמנם נכונה עובדתית ואכן לא ניתן להזמין באמצעות שירות 171 דו"ח תמציתי מרשם החברות אלא דו"ח מלא בלבד, אולם טענות המבקש בקשר לכך והמסקנות מרחיקות הלכת שהסיק מכך שלא ניתן להזמין דו"ח תמציתי, אינן נכונות, לשון המעטה, ויש לדחותן בשתי ידיים.

38. ראשית, חשוב להבהיר לעניין זה כי רק באמצעות מוקד 171 לא ניתן להזמין דו"ח תמציתי. לעומת זאת המשיבה כן מאפשרת להזמין דו"ח תמציתי מרשם החברות, וזאת באמצעות האינטרנט. כלומר, לקוחות המעוניינים בדו"ח תמציתי יכולים בהחלט להזמינו דרך האינטרנט, ורק לא דרך מוקד 171.

39. שנית, באתר האינטרנט של המשיבה מצויין במפורש כי במוקד 171, ניתן להזמין אך ורק דו"ח מלא ולא דו"ח תמציתי.
...
45. במאמר מוסגר, יצויין כי הסיבה בגינה לא ניתן להזמין דו"ח תמציתי מרשם החברות באמצעות מוקד 171, היא שהמשיבה נוכחה לדעת כי תעריפיה למתן שירות זה יהיו גבוהים מתעריפי מתחריה, ועל כן בחרה שלא ליתן את השירות כלל, על מנת שלא לפגוע במוניטין שיצא לה כמי שמספקת שירותים שונים בתעריפים נמוכים. בכך כמובן אין כל פגם ולא ניתן לבוא למשיבה בטענות בקשר לכך.



48. הנכון הוא, שאין כל פגם בכך שהמשיבה אינה מאפשרת להזמין באמצעות מוקד 171 דו"ח תמציתי מרשם החברות אלא דו"ח מלא בלבד. למשיבה אין כל חובה חוקית ליתן ללקוחותיה אפשרות להזמין דו"ח תמציתי מרשם החברות באמצעות מוקד 171, והמבקש לא הצביע על כל מקור המחייב אותה לעשות כן. בשום מקום לא נקבע כי המשיבה מחויבת ליתן שירות של הזמנת דו"חות מרשם החברות ככלל, לא נקבע כי עליה לאפשר הזמנת דו"חות תמציתיים, ובפרט לא נקבע שעליה לאפשר הזמנת דו"חות תמציתיים אלה באמצעות שירות 171 דווקא.

דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, כי קיימת תחרות ערה על מתן שירותים אלה, והם ניתנים בידי גורמים רבים ומגוונים, כך שאין גם כל סיבה לחייב את המשיבה לתיתם, ולכל היותר קיימת סיבה לאפשר לה לתיתם לפי שיקול דעתה".


תשובת מר בן אפריים מקובלת עלי.

המבקש לא הוכיח כי "חברת דואר ישראל" היתה חייבת לתת שירות זה.

לא שוכנעתי, כי המבקש היה איתן בדעתו שהוא מעוניין בדו"ח תמציתי, שאחרת המבקש יכול היה להזמין דו"ח זה באמצעות האינטרנט של "חברת דואר ישראל" או החברות האחרות המספקות שירות זה.

זאת ועוד; גם אילו סברתי כי טענת המבקש בדין היא, קשה היה מאוד לאתר את הקבוצה אשר ביקשה להזמין דו"ח תמציתי, באמצעות הטלפון אשר "אולצה", כטענת המבקש, להזמין דו"ח שלם, ולא הזמינה את הדו"ח התמציתי באמצעות האינטרנט.

אני דוחה את הבקשה גם בנושא זה.

10. דואר שליחים

בסעיף 15 לתצהירו טוען המבקש:

"באתר האינטרנט של המשיבה 1 מצויין כי עבור קבלת המסר בדואר שליחים יש לשלם 24.30, הוא הסכום בו חוייב בעוד שעל פי תקנות הדואר התעריף עבור דואר שליחים הינו 19 ₪ בלבד".

בתצהירו מסביר מר בן אפריים:

"77. משלוח בדואר מהיר אקספרס, כפי שקבוע בפרט 6.1 לסימן ב' לחלק א' לתוספת הראשונה לתקנות, עוסק במשלוח דבר דואר מבית דואר עד מען הנמען (ראה רישת פרק 6 זה). ואולם, כאשר מדובר במשלוח נסח טאבו באמצעות שליח נ דרשת שליחות כפולה למעשה, שכן בניגוד לדו"ח רשם החברות המופק במדפסת במוקד של "חברת דואר ישראל", נסח הטאבו צריך להיות מופק ולהיחתם בידי רשם המקרקעין. לכן, משלוח נסח טאבו מצריך הליך דו שלבי – תחילה יש לאסוף את הנסח מלשכת רשם המקרקעין ורק אחר כך ניתן להעבירי לידי הנמען.

מובן, כי משלוח שכזה יקר יותר ממשלוח של דו"ח רשם החברות המופק כאמור בידי "חברת דואר ישראל" באופן ישיר.

78. הדברים ברורים ומתבקשים והניסיון הסתמי לטעון כאילו התעריף של 19 ₪ יכול לכסות עלויות משלוח דו שלבי בדואר שליחים, תוך הותרת רווח סביר למשיבה, הוא נסיון משולל כל היגיון. לעניין זה נציין כי באיזור תל אביב למשל, נעזרת המשיבה בשירותיו של קבלן משנה לצורך מתן שירותי דואר השליחים., ולא היא משלמת, מטבע הדברים, הן עבור איסוף חבילה והן עבור מסירתה, ולא בעבור האחד בלבד כפי שמנסה המבקש לטעון ומער לכך גם למשיבה ישנן הוצאות נוספות בגין כך ולכן התעריף שנגבה על ידה הוא סביר בהחלט.

79. גם התעריף לשירות זה נגבה בהתאם לסעיף 37 (ו) לחוק הדואר, והמשיבה קבעה אותו על סך של 24.30 ₪. הכל כדת וכדין ובהתאם לזכויותיה על פי חוק הדואר".

הסבר זה סביר בעיני ומקובל עלי.

אני דוחה את הבקשה גם בנושא זה.

10. משלוח דו"ח רשם החברות באמצעות הפקס

בסעיף 15 לתצהירו טוען המבקש:

"על פי פרט 9.1 לסימן ב' לחלק ב' לתקנות הדואר עלות משלוח פקס היא 3.3 ₪ לעמוד ראשון ו-1.7 ₪ לכל עמוד נוסף. באתר האינטרנט של המשיבה 1 מצויין ביחס להזמנת דו"חות מרשם החברות כי העלות היא 13.5 ₪ ואכן זה הסכום שנגבה ממני בגין הזמנת הדו"ח שביקשתי ממאגר המידע של רשם החברות ואשר כלל עמוד אחד בלבד".

מסביר בעניין זה מר בן אפריים:

"82. תעריף זה אותו גובה המשיבה בעבור שליחת הדו"ח באמצעות הפקס אינו קבוע בתקנות, ופרט 9 לתקנות, אליו הפנה המבקש לענין זה וטען כי הוא התעריף שיש לגבות בגין משלוח דו"ח רשם החברות באמצעות הפקס, אינו חל לגביו. זאת משום שפרט 9 לתקנות עוסק במשלוח פקס בידי לקוחות המשיבה מבית דואר, ולא במשלוח פקס שלא מבית דואר ובידי המשיבה עצמה.

83. פרט 9 לתקנות קובע כך:

"9. קבלת מסר להעברה בפקסטימיליה או בטלקס ומסירתו עד ציוד קצה שבמען הנמען או עד בית דואר –
בפרט זה, "עמוד" לענין מסר המועבר מבית דואר באמצעות מכשיר טלקס שאינו מודד את זמן השידור – עד 5 שורות כתובות.

9.1 בבית דואר – עמוד ראשון, דקה ראשונה או חלק מהם, לפי הענין 3.30.

9.2 כל עמוד נוסף או דקה נוספת 1.70
(ההדגשות אינן במקור).

"ד" העתק פרט 9 לתקנות מצורף למען הנוחות כנספח ד'.


84. לשון פרט זה לתקנות מצביעה ברורות על כך שהתעריף הקבוע בפרט זה עבור משלוח מסמכים באמצעות הפקס, חל לגבי משלוח שמבוצע מבית דואר. זהו גם התעריף אותו גובה המשיבה בעבור מתן שירות זה בבתי הדואר.
פרט זה לתקנות אינו חל לגבי משלוח בפקס בידי המשיבה ושלא מבית דואר, ולפיכך אינו חל על משלוח דו"ח רשם החברות בידי המשיבה. דו"חות רשם החברות מתקבלים אצל המשיבה במוקד 171 מידי בעל הגישה למאגר, שאינו "בית דואר" אלא מוקד שירות ובית משרדים. במצב דברים זה אין כל תחולה לפרט זה לתקנות, וטעה המבקש כאשר התייחס לפרט זה כאילו הוא חל על משלוח דו"ח רשם החברות באמצעות הפקס.

85. התקנות אינן מתייחסות למקרה בו נשלח מסמך שלא מבית דואר, ולכן על פי סעיף 37 (ו) לחוק הדואר יכולה המשיבה לקבוע את התעריף בעבור שירות זה, וכך עשתה".

בהמשך מסביר מר בן אפריים, כי במועד הזמנת הדו"ח מרשם החברות, "חברת דואר ישראל" אינה יודעת את מספר העמודים שיכיל הדו"ח; וכי היות וחיוב הלקוח נעשה בעת הזמנת הדו"ח "אין ברירה אלא לגבות מהלקוחות תעריף אחיד וקבוע"; וכי אם לא היו נוהגים כך, העלויות ל"חברת דואר ישראל" וכפועל יוצא גם ללקוח היו גבוהות יותר; ומוסיף:

"93. לעניין זה נציין, כי גופים בשוק גובים מלקוחותיהם תעריפים גבוהים בהרבה בעבור משלוח מסמכים באמצעות הפקס.

כך, על מנת לסבר את האוזן, בנק הפועלים מחייב את לקוחותיו בסך של 9.20 ₪ בעבור משלוח כל עמוד באמצעות הפקס, בנק מזרחי טפחות מחייב את לקוחותיו בסך של 9.20 ₪ בעבור העמוד הראשון למשלוח בפקס ובסך של 2.00 ₪ לכל עמוד נוסף, וחברת קו מנחה המאפשרת להזמין דו"חות מרשם החברות ולשולחם באמצעות הפקס מחייבת את לקוחותיה בעבור השירות בעמלה כוללת של למעלה מ- 23 ₪ (עם הוספת המע"מ).

"ה" העתק מחירונים שהודפסו מהאינטרנט מצורף כנספח ה'.


94. עוד יש לחזור ולהזכיר, כי המשיבה מיידעת את לקוחותיה מראש מהו הסכום המדוייק שייגבה על ידה בגין משלוח המסר באמצעות הפקס, כך שלא ניתן בשום פנים ואופן לטעון לקיומה של הטעיה, וגם המבקש אינו טוען זאת למעשה.


הסבר ומענה זה מקובל עלי. סבור אני שאין לערוך השוואה בין השירות שניתן למשלוח פקס מבית הדואר, כאשר מבקש המשלוח נמצא בבית הדואר ומשלם במקום עבור משלוח הפקס כפי מספר הדפים שנשלחו; לבין השירות שניתן בנושא הזמנות של דו"ח מרשם החברות, כפי התהליך המפורט בתצהירו של מר בן אפריים.

אני דוחה את הבקשה גם בנושא זה.


11. תעריפי משלוח:

לטענת המבקש בעוד שעל פי "תקנות הדואר" משלוח בדואר רגיל אמור לעלות 1.5 ₪ ודואר רשום 7.40 ₪, גובה המשיבה עבור דואר רגיל 2.5 ₪ ועבור דואר רשום 8.40 ₪.

הגם שהמבקש עשה שימוש רק בשירות של דואר רשום, בפיו של מר בן אפריים יש מענה לכלל טענותיו בנדון.

בתצהירו מסביר מר בן אפריים:

"משלוח בדואר רגיל

71. בסעיף 15 לבקשה טען המבקש, כי בגין משלוח בדואר רגיל זכאית המשיבה לגבות סך של 1.5 ₪ בעוד שהסך הנגבה על ידה הוא 2.5 ₪.

72. גם כאן טעה המבקש. התעריף של 1.5 ₪ המצויין בידי המבקש, הינו התעריף הקבוע בעבור משלוח דואר רגיל. ברם, משלוח נסח הטאבו אינו משלוח של דואר רגיל, אלא של דואר חריג על פי התקנות (ראה הגדרות "סוג רגיל" ו- "סוג חריג" בסעיף 1 לתקנות, הוא סעיף ההגדרות).

נסח הטאבו הוא דואר מסוג חריג, הן משום גודל האריזה בה הוא נשלח, כאמור בסעיף קטן 3 להגדרת "סוג רגיל", והן משום שברובם המוחלט של המקרים משקל דבר הדואר עולה על 20 גרם, כאמור בסעיף קטן 1 להגדרת "סוג רגיל".

73. משכך, והיות ומדובר במשלוח מכתב מסוג חריג, התקנה הרלבנטית למשלוחו היא תקנה 1.1 בסימן א', בחלק ב' בתוספת הראשונה לתקנות, הקובעת תעריף של 2.5 ₪ בעבור המשלוח, בדיוק הסכום שגובה המשיבה בעבור המשלוח.

...

משלוח בדואר רשום

75. המבקש טען עוד, כי בגין משלוח נסח טאבו בדואר רשום זכאית המשיבה לגבות סך של 5.90 ₪ על פי פרט 14.1 סימן ג' לחלק א' לתוספת הראשונה לתקנות (הסכום הקבוע הוא 5.80 ₪ ולא 5.90 ₪ כפי שצויין בטעות בידי המבקש), בצירוף התעריף עבור משלוח דואר רגיל שהוא על פי פרט 1.1 לחלק ב' לתוספת השניה, 1.5 ₪ ובסה"כ 7.40 ₪, בעוד המשיבה גובה בגין משלוח הדואר הרשום 8.30 ₪.

כפי שפורט לעיל, התעריף של 1.5 ₪ הוא התעריף הנגבה עבור דואר רגיל, אך בעבור דואר מסוג חריג דוגמת דו"ח רשם החברות ונסח טאבו, נגבה סך של 2.5 ₪.

תעריף זה של 2.5 ₪, בתוספת הסך של 5.80 ₪ הנגבה על פי פרט 14.1 סימן ג' לחלק א' לתוספת הראשונה לתקנות, הוא התעריף הנכון גם לשיטת המבקש, התעריף הקבוע הוא 8.30 ₪, שוב, בדיוק הסכום שגובה המשיבה בעבור המשלוח".


הסבר ומענה זה מקובל עלי.

אני דוחה את הבקשה גם בנושא זה.


12. סוף דבר:

אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

לא עלה בידי המבקש לשכנעני, ול? ברמה הנדרשת לצורך אישור בקשה לתובענה ייצוגית,
כי "חברת דואר ישראל" גבתה ממנו תעריף שאין היא רשאית לגבות אותו.

עם זאת, והגם שלא מצאתי שקיימת עילת תביעה בבקשה המונחת בפני, סבור אני, כי היות ומדובר בשירות הניתן לציבור רחב של צרכנים, בכל הקשור לקבלת מידע או אישורים רשמיים מהרישומים המתנהלים אצל הרשות הממשלתית הציבורית/לשכת רשם המקרקעין, ראוי שהנושא ייבחן ויקבל התייחסות מפורשת על-ידי הרשות המוסמכת.

לצורך כך, אני מחליט להעביר העתק מפסק-הדין לשר התקשורת.

בהתחשב בנושאים שהועלו לדיון וחשיבותם, אני מחליט שלא לעשות צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון