סעיף 310(ב) לפקודת החברות מאפשר למפרק לבקש מבית המשפט הוראות ביחס לכל ענין שהתעורר "אגב הפירוק", והדרך הינה הגשת "בקשה למתן הוראות". דרך זו פנויה אף לנושי החברה ולבעלי מניותיה בעניין הנוגע להפעלת סמכויותיו של המפרק, כאמור בסעיף 307(ג) לפקודה. כב' השופט א' גרוניס התייחס לכך ברע"א 3032/08 אפרים רייך נ' עו"ד אבנר כהן, מפרק עמותת רמת איתרי (בפירוק זמני) (2.9.09) (להלן: "פרשת רייך"), בציינו כי: "התכלית המרכזית של הליך של "בקשה למתן הוראות" לפי סעיף 310(ב) לפקודת החברות היא ליתן בידי המפרק מכשיר דיוני המאפשר לו לקבל הנחיות מבית המשפט בנוגע לאופן ניהול הליך הפירוק. היינו, מדובר בהליך עזר "פנימי", האמור לסייע למפרק בעבודתו. יחד עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להשתמש בכלי של "בקשה למתן הוראות" על מנת לברר מחלוקת "חיצונית" של הגוף שבפירוק עם צד זר להליך הפירוק. זאת, שכן גם מחלוקת עם צד שלישי עשויה להיחשב ל"ענין שהתעורר אגב הפירוק"".(שם , פסקה 6). ובהמשך, מונה כב' השופט גרוניס את התנאים לכך: "האחד, כי בירור המחלוקת עם הצד השלישי בהליך מסוג זה נחוץ למפרק לשם ביצוע תפקידו ביעילות ובזריזות; השני, כי ליבון המחלוקת עם הצד השלישי אינו מצריך בירור עובדתי מורכב; השלישי, כי הבירור על דרך בקשה למתן הוראות אינו גורם לעיוות דין או לפגיעה אחרת בזכויותיו של הצד השלישי (רע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385, 396-393) (2001); ע"א 5709/99 לוין נ' שילר, פ"ד נה(4) 925, 936-935 (2001(להלן - עניין לוין); רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן (, 26.3.07) (להלן - עניין שרידב)). בנוסף, כאשר המחלוקת נוגעת לעילה שהיא ייחודית לדיני פשיטת הרגל או פירוק, נראה שהפורום המוסמך היחיד הינו בית משפט של חדלות פירעון (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 538-537 (2004)). גם כאשר מדובר בסכסוך באשר למסת הנכסים של הגוף המצוי בהליכי חדלות פירעון, תגבר הנטייה לבררו בגדר בקשה למתן הוראות (עניין שרידב, פיסקאות 7-6; רע"א 4956/07 לבנברג נ' ביקור חולים - הוספיטל, פיסקה 6 (, 2.4.09)). בדרך כלל, גדר הספקות בשאלה האם מתאימה המחלוקת להידון כבקשה למתן הוראות נוגע למידת המורכבות העובדתית של הסכסוך." מתן הוראות