קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לסיום הקפאת הליכים: 1. בקשת בעלי מניות בחב' חפציבה גלובל בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן: "החברה") להורות על סיום הקפאת ההליכים של החברה על מנת לאפשר להם לפתוח בהליכי פירוק כנגד החברה. לחילופין מבוקש להורות למנהל המיוחד להתחיל בהליכי פירוק החברה ולחילופי חילופין מבוקש להורות למנהל המיוחד כי החברה תרכוש את מניות המבקשות בהתאם לשיעור אחזקתם בנכסי החברה ולאשר כי רכישה כאמור תהווה חלוקה באישור בית המשפט. רקע עובדתי 2. חפציבה גלובל בע"מ הינה חברה ציבורית אשר בעלת השליטה בה הינה חב' חפציבה דיור ואחזקות בע"מ (בהקפאת הליכים). קרנות נאמנות שבניהול פסגות קרנות נאמנות בע"מ מחזיקות ב- 7.07% מהון המניות המונפק של החברה וקרנות נאמנות שבניהול מגדל קרנות נאמנות בע"מ מחזיקות ב- 246,027 מניות של החברה המהווה כ- 4.1% מהון המניות המונפק של החברה, והן שהגישו בקשה זו באמצעות עו"ד ברגיל. בדיון מיום 22.12.09 הודיע עוה"ד אורן וברגיל כי הוא מייצג בעלי מניות נוספים (להלן ביחד: "בעלי המניות"). ביום 19.8.07 הורחב צו הקפאת ההליכים והוחל גם על חברות נוספות מקבוצת חפציבה, לרבות חפציבה גלובל. בינתיים, נמחקו המניות מהמסחר בבורסה לניירות ערך, ובבקשה זו מבקשים בעלי המניות להורות על סיום הקפאת ההליכים על מנת שיוכלו לפתוח בהליכי פירוק כנגד החברה. טענות הצדדים 3. לטענת בעל המניות, חפציבה גלובל אינה מקיימת פעילות עסקית ולכן אין הצדקה להמשך קיומה כחברה. למעלה משנתיים לאחר מתן צו הקפאת ההליכים אין עוד אפשרות להבריא את קבוצת חפציבה ובכל הנוגע לחפציבה גלובל לא התאמת החשש, שעמד בבסיס מתן הצו, כי נכסים של חברה אחרת מקבוצת חפציבה הועברו אליה או ההיפך. נכסי החברה מומשו למזומן כבר לפני למעלה משנה, ובקופתה למעלה מ- 40,000,000 ₪. בעלי מניות המיעוט אינם יכולים לסחור במניותיהם אשר נמחקו מהמסחר והם נאלצים להמתין ללא מעש וללא סיבה הנראית לעין, מבלי שתהיה בידם יכולת להפיק ממניותיהם את הערך הכלכלי הטמון בהן. הפגיעה עקב ההקפאה חמורה יותר כאשר במסגרת הליך הקפאת ההליכים ניטלו ההגנות הניתנות לבעל מניות מיעוט בחברה ציבורית, נוכח העובדה כי המסחר במניות החברה הופסק; החברה אינה מדווחת באופן מלא וסדיר על מצבה כמתחייב מחוק ניירות ערך וכהונת הדירקטורים הופסקה. מאז פרסם המנהל המיוחד בקשה להגשת תביעות חוב כנגד החברה בפברואר 2009 היה בידי המנהל המיוחד די זמן על מנת להשלים את הליך בדיקת תביעות החוב, והמשך הקפאת ההליכים גורם נזק לבעלי היחידות בקרנות הנאמנות של המבקשות (הציבור הרחב) ללא הצדקה. לאור האמור מן הדין לפרק את החברה הן לאור הוראת סעיף 257(2) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), נוכח העובדה כי החברה אינה פעילה מזה למעלה משנה, והן לאור הוראת סעיף 257(5) לפקודה מטעמי צדק ויושר. בעניין זה אין לקבל טענת המנהל המיוחד כי יש להראות בנוסף לעילות הפירוק גם טעם ענייני לפירוק. בקופת החברה הצטברו סכומי כסף משמעותיים אשר אינם משמשים לפעילות כלשהי ומונחים כאבן שאין לה הופכין, המשך אחזקת החברה עולה כמיליון ₪ בשנה, כאשר בפועל הזכויות בכספים שייכות לבעלי המניות ולא צומחת להם תועלת מהמשך ההקפאה. בעלי המניות רכשו מניות סחירות בחברה ציבורית. משנמחקו המניות מהמסחר הפכו בעלי המניות לכודים בחברה פרטית ללא פעילות עסקית עם מניות לא סחירות. עובדה זו כשלעצמה מהווה טעם מן הצדק ומן היושר לפירוק החברה. במשך תקופה ארוכה נמנעו בעלי המניות מביצוע פעולות כלשהן שיהיה בהן כדי להכביד על המנהל המיוחד בביצוע תפקידו, אולם בנסיבות העניין אין עוד הצדקה להמשך ההקפאה. ככל שיסבור המנהל המיוחד כי האינטרס של קבוצת חפציבה מחייב מציאת רוכש לגרעין השליטה ב"שלד הבורסאי" של החברה סבורים בעלי המניות כי מן הראוי כי קודם לביצוע פעולה כאמור, יפעל המנהל המיוחד לחלוקת הכספים שבקופת החברה בין נושיה ובעלי מניותיה, ובכל מקרה משנמחקו מניות החברה מהמסחר באופן קבוע מכירת השלד הבורסאי אינה רלוונטית. תפקידו של המנהל המיוחד הינו שמירה על האינטרסים של החברה, דהיינו, נושי החברה וכל בעלי מניותיה. שקילת שיקולים הרלוונטיים לבעל השליטה בחברה למרות שאלה עומדים בסתירה לאינטרסים של בעלי המניות מעלה חשש כי הליך הקפאת ההליכים נועד לשרת את האינטרסים של בעל השליטה תוך פגיעה בבעלי המניות האחרים בחברה. בכל מקרה, סעיף 350(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") מגביל את תקופת הקפאת ההליכים לתשעה חודשים. תקופה זו חלפה זה מכבר. אמנם החוק מאפשר הארכת התקופה אולם זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. קיומם של טעמים כאמור לא הוכחו על ידי המנהל המיוחד. המנהל המיוחד מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה מקדימה את זמנה שכן המנהל המיוחד לא פנה לבית המשפט בבקשה להתיר לו לפעול למכירת גרעין השליטה. בכל מקרה, המנהל המיוחד לא ינקוט בפעולות מעשיות למימוש גרעין השליטה מבלי לקבל את אישורו של בית המשפט. אדם הרוכש מניות מיעוט בחברה ציבורית שיש בה גרעין שליטה מסכים מדעת לאפשרות כי בעל גרעין השליטה ימכור את מניותיו ובהעדר נסיבות יוצאות דופן הדבר אינו מקים עילה לבעל מניות המיעוט, למרות שהדבר מתאפיין בהעדר תועלת לבעלי מניות המיעוט. ככל שהבקשה מבוססת על העילה של הפסקת פעילות החברה, הרי שהחברה הייתה מאז ומתמיד חב' אחזקות ופעילות זו לא הופסקה. בכל מקרה, לא כל חברה שלגביה קיימת עילת פירוק אכן תפורק ויש להראות טעם ענייני לכך. כמו כן, משבעלי המניות אינם מצביעים על פגיעה כלשהי בהם שמקורה בהמשך ההקפאה, בהשוואה לפירוק, אין להיעתר לבקשה מטעמים של צדק ויושר. אין בדין הוראה המאפשרת לבעלי מניות מיעוט לדרוש פירוק חברה במקרה שמניותיה נמחקו מהמסחר בבורסה, ואלה מסוג הסיכונים שבעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית לוקחים על עצמם. בכל מקרה, הדין מאפשר 4 ימי מסחר במניות לפני שהן נמחקות מהמסחר, ובמקום בו ניתן לתת תרופה לפי דיני קיפוח המיעוט אין להורות על פירוק מטעמים של צדק ויושר. אלקטרה הודיעה כי היא מצטרפת לטענות המנהל המיוחד. כן נטען כי על מנת להביע עמדה בשאלה האם נכון לבצע את חלוקת הדיבידנדים מהחברה לבעלי מניותיה בדרך של פירוק החברה או בדרך של חלוקת דיבידנדים במהלך עסקיה, על אלקטרה לקבל מזכר מפורט מהמנהל המיוחד הכולל, בין השאר, את השלכות המיסוי והשלכות אחרות של הבחירה בכל אחת מן החלופות. לגבי האפשרות של מכירת השליטה בחברה טענה אלקטרה כי אם הדבר עשוי להגדיל את התקבולים הצפויים אין זכות לבעלי המניות למנוע מהלך זה. חב' סטופי, הטוענת לזכות ב- 100% במניות חב' סגרון המחזיקה, בין היתר, ב- 36.19% ממניות חפציבה גלובל, אינה מתנגד לבקשה ובלבד שתישמרנה מלוא זכויותיה כבעלת מניות בחברה. יחד עם זאת, חב' סטופי מתנגדת לבקשה להורות למנהל המיוחד לרכוש בשם החברה את מניות בעלי המניות בהתאם לשיעור אחזקתם בנכסי החברה. דיון 4. בבקשה זו לא התבקש פירוק החברה, אלא להורות על סיום הקפאת ההליכים. העילות לפירוק אינן רלוונטיות לסוגיה זו, אשר תיבחן במסגרת סעיף 350(ב) לחוק החברות. סעיף 350(ב) לחוק החברות מקנה לבית המשפט סמכות ליתן צו הקפאת הליכים לתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, אם יש בכך לסייע לגיבוש או לאישור תוכנית הבראה (ו' אלשיך וג' אורבך "הקפאת הליכים הלכה למעשה" (התשס"ו - 2005) (להלן: "אלשיך ואורבך"), עמ' 12). לעניין זה נקבע כי אין טעם בהקפאת הליכים שבסיומה אין הסדר נושים בר קיימא ואין הבראה של החברה, אף אם כל הנושים מסכימים להמשך הקפאת ההליכים (רעא  5990/08 ת.ג.י בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (ניתן ביום 10.7.08, פורסם באתר נבו), פיסקה 15). לא הוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים המשך ההקפאה, אף שחלפו למעלה משנתיים מיום מתן צו הקפאת ההליכים. הדין והפסיקה אינם מחייבים בכל מקרה הגשת תוכנית הבראה מוגמרת ומהותית באורח מיידי, ובמקרים כגון אלה שלפנינו בהם מדובר בחברה בעלת פעילות סבוכה הדורשת עיון מעמיק הכירו בחריגה מן הכלל ואפשרו לדחות את תוכנית ההבראה לשלבים מאוחרים יותר (אלשיך ואורבך, עמ' 71). קריסת אשכול חברות חפציבה היתה לא פשוטה, וניתן בהחלט לומר כי חקירת פעילות החברות לימדה כי דובר בפעילות סבוכה הדורשת עיון מעמיק. פעולות משפטיות נעשו באמצעות חברות שונות על שם חברות אחרות, ונדרש פרק זמן ארוך לחקירת פעילות החברות, איתור הנושים, הצלת זכויות מי מהם -בעיקר רוכשי הדירות הפרטיים - ויצירת סדרי עדיפויות. לשם כך, הוארך צו הקפאת ההליכים לתקופה העולה על זו הקבועה בחוק. כיום, לאחר שהתמונה העובדתית ברורה יותר והסעדים הדחופים ניתנו, נראה שהארכת תקופת הקפאת ההליכים תהיה בבחינת "הנשמה מלאכותית של חולה המצוי במצב של מוות קליני" (כהגדרת אלשיך ואורבך, בעמ' 71). הטענה כי בעלי המניות לא הצביעו על פגיעה בהם בהמשך ההקפאה לעומת הפירוק אינה טענה שהרי ההקפאה נועדה מראש להיות זמנית, והיא אינה אלא שלב שהמשכו בהליך הבראה. באין הליך הבראה רלוונטי אין עוד הצדקה להמשך ההקפאה. המנהל המיוחד ציין אמנם כי נבדקת אפשרות של מכירת החברה לגורם חיצוני, אך לא ניתנו פרטים באשר לאפשרות ספציפית העומדת על הפרק. לאור האמור, דין הבקשה להתקבל. 5. בשולי הדברים אעיר כי נתקיימו העילות לפירוק החברה. ראשית, התקיימה העילה הקבועה בסעיף 257(2) לפקודה שעניינה בהפסקת פעילות החברה. כפי שצוין בבשא 5180/08, מאז הקפאת ההליכים, התמקדה הפעילות העיקרית והמהותית של החברה בנכס ברומניה, טיפול בנכס, ניהול משא ומתן ומכירתו. מכירה זו הסתיימה ולפיכך, החברה עצמה והדירקטוריון אינם פעילים. בהסתמך על נתונים אלה, פנו הכנ"ר והמנהל המיוחד בבקשה להורות כי סמכויות הדירקטוריון של החברה יוקנו לכנ"ר ולמנהל המיוחד, לרבות הסמכת מנהל פעיל בחברה, ולא ניתן כיום לטעון כי החברה פעילה. השאלה אם החברה פעילה תוכרע בהתאם למטרות לשמה הוקמה (צ. כהן "פירוק חברות" (תש"ס - 2000) (להלן: "צ. כהן"), עמ' 98). לא ניתן לקבל הטענה כי היות והחברה היתה חברת אחזקות, פעילות זו לא הופסקה. אף לגישת המנהל המיוחד שהובעה בבקשה לפירוק חב' סגרון (בש"א 8695/09), עצם החזקה במניות אינה הופכת חברה אחזקות לחברה פעילה, שהרי גם לחברת אחזקות ישנה פעילות שעיקרה בניהול החברות שבהחזקתה. משהתקיימה עילה זו אין מקום לבחון קיומה של העילה על פי סעיף 257(5) לפקודה שעניינה בטעמים של צדק ויושר, אם כי נראה שגם עילה זו מתקיימת. עילה זו של צדק ויושר היא העילה העיקרית בבקשות בעלי מניות לפירוק חברה, ובמקרה שלפנינו נראה כי היה מקום להכיר בה בגלל חוסר יכולתה של החברה להשגת מטרותיה (צ. כהן, עמ' 117-123), אולם אין לי צורך לדון בכך. אכן, גם כאשר מתמלאים התנאים לקיום העילה בדבר הפסקת פעילות החברה מוסמך בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולסרב לפירוק, אולם במקרה שלפנינו לא מצאתי טעם המצדיק זאת. החברה אינה פעילה מזה למעלה משנתיים, הנכס העיקרי שלה מומש והמהלך הטבעי עתה הוא פירוקה וחלוקת הכספים בין נושיה. 6. משהצדדים לא טענו כי נתקיימו בבעלי המניות המגבלות הקבועות בסעיף 260 לפקודת החברות, בקשר לזכותם לבקש פירוק החברה, אני מניח כי בעלי המניות עומדים בתנאי הסף הדרושים. טענות המנהל המיוחד מכוונות לתנאי הנוסף שנקבע בפסיקה והוא כי על בעל מניות המבקש את פירוק החברה להצביע על כך שיש לו אינטרס בפירוק (צ. כהן, עמ' 158). טענת בעלי המניות כי החברה סולבנטית ובקופתה די כסף לחלוקה לבעלי המניות לאחר פירעון החובות לנושים לא נסתרה, ודי בכך כדי להוות אינטרס של בעלי מניות בפירוק (שם, שם). אף אם החברה חדלת פרעון, לא יסרב בית המשפט ליתן צו פירוק מטעם זה בלבד שלא ייוותרו בחברה נכסים לחלוקה בין המשתתפים (שם, בעמ' 159; סעיף 263 לפקודה). לעניין זה, נראה כי די בטענת בעלי המניות כי הוצאות החזקת החברה עומדות על כ- 1,000,000 ₪ לשנה מבלי שהוכח רווח בצד המשך פעילותה, טענה אשר לא נסתרה, כדי להוות אינטרס מספיק לבעל המניות לבקש פירוק. פירוק החברה ימנע ממנה מלצבור חובות נוספים. 7. מן האמור עולה כי לא מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת תקופת ההקפאה. יחד עם זאת, יש ליתן שהות קצרה נוספת למנהל המיוחד להגיש תוכנית להבראת החברה. התוצאה 8. הבקשה מתקבלת. צו הקפאת ההליכים של חפציבה גלובל יסתיים ביום 30.4.10, ועד אז רשאי המנהל המיוחד להגיש תוכנית להבראת החברה. אם לא תוגש תוכנית הבראה עד למועד האמור, תסתיים ההקפאה. הקפאת הליכים