בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסתלקות מבקשת אישור תביעה ייצוגית:

1. הבקשה שבפני הינה בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מבקשה לאישור תביעה יצוגית, עפ"י סעיף 16 לחוק תובענות יצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות יצוגיות").
המבקש הגיש לבית משפט תביעה יצוגית (ת.א. 1493/08) ובצידה בקשה לאישור התביעה כיצוגית (בש"א 8928/08) (להלן: "בקשת האישור").
בקשת האישור הוגשה כנגד הבנק המשיב (להלן: "הבנק") ומשיבים נוספים – חברי דירקטוריון של המשיב ובעלי שליטה בו (להלן: "המשיבים הנוספים").
בבקשת האישור טען המבקש כי הבנק והמשיבים הנוספים הפרו את הוראות חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 והתקנות שהותקנו מכוחו, כך שלא פרסמו במועד את מלוא המידע המהותי שהיה עליהם לפרסם בהתאם להוראות הדין, וכי כתוצאה מאי הפרסום נגרמו לחברי הקבוצה המיוצגת נזקים כספיים.
בבקשת האישור נאמר, כי כתוצאה מאי פרסום מלוא המידע המהותי במועד רכשו מאות אלפי משקיעים מניות של הבנק, כשלא היה בידיהם מלוא המידע המהותי הנוגע למצב הבנק. זאת בכל הקשור להשקעות מסיביות אותן השקיע הבנק במכשירים פיננסיים מסוכנים ולחשיפתו לסיכונים הנובעים מכך.
בין היתר נאמר, כי בדו"ח לרבעון השני לשנת 2007 פרסם הבנק את הדו"ח הרבעוני השני ומסר כי היקף תיק ההשקעות שלו באג"ח המגובות במשכנתאות (MBS) הינו כ- 3.2 מיליארד דולר. הבנק ציין כי חלה ירידה של כ- 35 מליון דולר בשווי תיק ה- MBS. בבקשה נאמר כי הבנק לא הזכיר במסגרת אותו דו"ח כי הוא רכש מכשירים פיננסיים מסוכנים, מגופי השקעה המכונים SIV. גופים אלה מנפיקים שני סוגים של ניירות ערך מסחריים - בני תקופות קצרות ותקופות בינוניות. סוג אחד הוא בעל סיכון נמוך והסוג השני הוא נייר ערך בעל סיכון גבוה.
התברר כי ניירות ערך שרכש הבנק מגופי SIV הם רובם מהסוג הנחות בעלי סיכון גבוה.
רק בדו"ח המיידי אשר פורסם ביום 8.11.07, פרסם הבנק דיווח מיידי במסגרתו ציין לראשונה כי ברשותו השקעה המכונה SIV בסכום של 365 מליון דולר.
בהודעה נאמר כי מרבית נכסי הבסיס של התיק מדורגים דירוג גבוה. אולם, בעקבות משבר ה- Sub Prime בארה"ב חלה ירידה בשווי תיק זה בסכום כולל של כ- 61 מליון דולר.
בבקשה צוינו דוחות נוספים ומאוחרים יותר אשר גם בהם לא נמסר מידע מלא.
המבקש טען כי רק ביום 10.1.08 פרסם הבנק את מלוא המידע המהותי שברשותו, אודות השקעתו במכשירי SIV. הבנק הודיע כי בדו"ח השנתי לשנת 2007 תבוצע הפרשה נוספת וקבועה, עקב השקעה במכשירי SIV בשיעור של 260 מליון דולר.
הבנק טען כי חיסול למעשה של ההשקעה במכשירים אלה, מוביל למסקנה כי ההשקעה במכשירי SIV נשאה אופי השקעה מסוכן מאין כמותו.
בין היתר נטען כי כבר ב- 30.8.07 היה בידי המשיבים המידע המהותי אשר מתייחס להשקעות הבנק במכשירי SIV, לרבות הסכנות הטמונות בו ולחשיפת הבנק לסיכונים הנובעים מכך.
המידע הנ"ל לא גולה בתחילה כנדרש לציבור המשקיעים. בהמשך גולה המידע באופן חסר ורק כתוצאה מקריסת ההשקעה - ניתן היה ללמוד על החומרה שבהסתרת המידע מפני ציבור המשקיעים לתקופה כה ארוכה.
הבנק טען כי הדוחות היו דוחות ראויים כאשר הדו"ח הרביעי, שהוא הדו"ח הראוי בעיני התובע, לא הוסיף אינפורמציה ממשית נוספת לגבי מכשיר ה- SIV אלא הפנה בענין זה לדוחות קודמים.
הבנק טען כי הדוחות שיקפו את מצב המכשיר ושוויו בכל עת רלוונטית, כפי שהיה נראה באותה עת.
העובדה המצערת כי בסופה של התקופה גרף המשבר החריג בשוק ההון האמריקאי גם שווקים זרים ומכשירים יציבים יחסית – אינה מלמדת על מסוכנות המכשיר כפי שנראה באותה עת. עובדה זו גם לא חייבה כל ביאור ותיאור מעבר לדווח בפועל אשר נעשה תחת פיקוח בנק ישראל ורשות ניירות ערך.
עוד נאמר, כי המכשיר היה מכשיר השקעה מקובל אשר גופים פיננסיים רבים השקיעו בו מזה שנים רבות.
אף מקצועני שוק ההון לא חזו את ההשלכות הדרמטיות של משבר הנזילות על מכשיר ה- SIV בשלהי שנת 2007, ולא היתה אחיזה ללשון מסוכנות או אינדיקציה למסוכנות.
כמו כן טענו המשיבים כי נפילת המכשיר בינואר 2008, אינה מעידה על מסוכנות המכשיר מלכתחילה; כי לא נפל דבר בדיווחי הבנק וכי לא קיים קשר סיבתי בין ההפרה הנטענת של הוראות חוק ניירות ערך לבין נזק שלא קיים.
הטיעונים העיקריים פורטו על ידי כדי להבהיר למעשה את מהותה של התביעה, ואת העובדה כי בהחלט מדובר בתביעה אשר לא הוגשה כלאחר יד ובנושא שיש לציבור ענין בו. אין גם ספק כי יש לקבל את דברי המבקש בבקשה כי לפני הגשת התביעה בוצע מחקר מקיף ונעשתה התייעצות עם מומחים.
בבקשה צוין כי בישיבת קדם המשפט הראשונה קיבל המבקש את המלצת ביהמ"ש, והסכים למחיקת התביעה נגד המשיבים הנוספים, כך שהתביעה והבקשה נותרו כנגד הבנק בלבד.
המבקש אף הגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ובימ"ש זה קיבל את הבקשה בחלקה.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון אשר נעתר לה באופן חלקי והורה לבנק להמציא מסמכים נוספים.
לאחר הליכים אלה, כאשר המסמכים שגילויים הותר נמסרו למבקש, בחן המבקש את משקל הראיות המצויות בידו והגיע למסקנה כי לא יעלה בידו לצלוח את בקשת האישור.
הצדדים הגיעו להסכמה על פיה יסתלק המבקש מהתובענה מבלי שהצדדים מודים בטענות ההדדיות.
כמו כן, הוסכם כי הבנק ישלם לב"כ המבקש סכום של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ, המשקף חלק מההוצאות והטרחה שהושקעו בהכנת התובענה וכן סכום של 50,000 ₪ למבקש עצמו בגין טרחתו בהגשת התובענה.
הצדדים היפנו להחלטת בימ"ש בת.א. 2524/05 לביא נ' דלקול ולהוראות סעיף 16 בחוק התובענות היצוגיות.
הצדדים חזרו וציינו כי התובענה הוגשה לאחר שהושקעו בהכנתה מאמצים רבים, ולאחר שנוהל הליך ארוך ומתיש של גילוי מסמכים.
כמו כן נאמר כי בשונה מענין דלקול, הושקעה עבודה רבה גם לאחר קבלת תשובת המשיב לבקשת האישור. לכן, התבקש בימ"ש לאשר את הבקשה ואת סכומי שכה"ט והגמול אשר התבקשו במסגרתה.

2. מקובלת עלי אכן הפנייתם של הצדדים לפסד דינה של כב' השופטת ע' ברון בענין דלקול.
ביהמ"ש שם הפנה להוראות סעיף 16 לחוק תובענות יצוגיות, הקובע כי תובע מייצג לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה יצוגית אלא באישור בימ"ש, ולא יקבל במישרין או בעקיפין טובת הנאה בקשר להסתלקות אלא באישור בימ"ש.
עוד קובעות הוראות הסעיף כי המבקש להסתלק מבקשה, יצרף לבקשה תצהיר ובו יגלה את כל הפרטים הנוגעים להסתלקות.
כך עשה גם המבקש במקרה שבפני.
כב' השופטת ע' ברון הבהירה כי סעיף 16 לחוק דן הן במצב של הסתלקות בשלב דיון בבקשת אישור והן במצב של הסתלקות בשלב הדיון בתובענה יצוגית, לאחר שהתקבלה בקשה האישור.
המחוקק מבחין בין מצבים אלה לענין פרסום הודעת הסתלקות וקובע חובת פרסום - רק כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הדיון בתובענה היצוגית וזאת בהקשר של מינוי תובע מייצג חלופי.
במקרה הראשון לא נדרש מינוי בודק, לא נקבעה חובת פרסום ואף לא חובה לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה או כל גורם אחר בטרם אישור הסדר ההסתלקות.
כל אלה נדרשים במסגרת אישור הסדר פשרה, כמפורט בסעיפים 18 ו- 19 לחוק, ללא אבחנה בין שלבי הגשת הבקשה.
הבהירה כב' השופטת ברון, כי הבדל זה נעוץ במיוחד בעובדה שבעוד הסדר הפשרה מהווה מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה שהתובע מייצגה, לא כן בקשת הסתלקות.
מקובלת עלי לחלוטין העמדה, כי אין מקום לבצע פרסום של הסדר ההסתלקות בכל מקרה בו מוגשת בקשת הסתלקות הכורכת בתוכה תשלום לתובע ולבא כוחו.
אישור של בקשה מעין זו, כמו הבקשה במקרה שבפני, אינו יוצר כאמור מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה. אין לכן סיבה ואין הצדקה לסרבל את הליך אישור הבקשה.
עוד יש לציין בהקשר זה, כי כאשר מוגשת בקשת ההסתלקות מנימוקים של בחינת הראיות הקיימות והגעת המבקש למסקנה כי אין סיכוי לבקשה, הרי שאין כל מקום להורות על פרסום, או לברר אפשרות של מינוי תובע מיצג אחר חלף זה שביהמ"ש אישר לו להסתלק מבקשת האישור.
במקרה הנוכחי, מקובלת עלי עמדתו של המבקש כי לכתבי הטענות אשר הוגשו על ידו קדמה עבודת הכנה, מחקר והתייעצות מקיפה אשר היתה כרוכה בהשקעת זמן והוצאות.
מדרך התנהלותו של המבקש והניסיון לקבל מידע רב ככל שאפשר ומסמכים כבר בשלב של בקשת האישור, עולה המסקנה כי התובע פעל בתום לב והיה תחת הרושם כי סיכויי התביעה טובים.
אין גם ספק כי הנושא עצמו הינו נושא מהותי ובעל משמעות לציבור ולא מדובר בתביעה שהוגשה כבדרך אגב.
אולם, המבקש בחן את הראיות אשר עמדו בפניו - הן את תגובת הבנק לאחר שכבר נמחקו מהתביעה משיבים מסויימים והן לאחר שפעל על מנת לקבל מסמכים, מהם ביקש לברר את עמדת הבנק באשר למכשירים הפיננסיים נשוא התביעה בתקופות השונות הרלוונטיות – והגיע למסקנה כי לא יעלה בידיו לצלוח את בקשת האישור.
בנסיבות אלה, יש לברך על החלטת המבקש לסגת מהתביעה ומהבקשה לאשר אותה כיצוגית, כאשר נוכח שאין בה ממש.
גם במקרה הנוכחי, כפי שנקבע בענין דלקול, אין כל דבר המרמז על כך שהסיבה לבקשת התובע להסתלק מהבקשה - נעוצה בנכונות הבנק המשיב לשאת בתשלום עליו הוסכם.
יש לכן חשיבות לעידוד תובע המבקש לחזור בו מהליכים בהם נקט מלכתחילה, תוך אמונה בצדקם, כאשר השתכנע בהמשך הדרך בקלישותם.
לאור זאת, יש בהחלט לאשר במקרה הנוכחי את עצם ההסתלקות עליה הסכימו הצדדים.

3. באשר לסכומים שהתבקשו במסגרת ההסכמה – יש לבחון כל מקרה לגופו. כריכת הסתלקות מבקשת אישור, כאשר התברר כי לא היה לה מקום, בתשלום סכומים מוגזמים למבקש ולבאי כוחו - עלולה לעודד הגשת בקשות לאישור תובענות
יצוגיות שהן בלתי ראויות. על מנת למנוע תמריץ שלילי כזה על ביהמ"ש לבחון אם מדובר בתשלום סביר או לא בנסיבות הענין.
באשר לגובה התשלום עליו הסכימו הצדדים במקרה שבפני, ציין המבקש כי הסכום של 400,000 ₪ כתשלום שכ"ט והוצאות ו- 50,000 ₪ למבקש בגין טרחתו, מכסים אך חלק מההוצאות והטרחה אשר נגרמו בפועל.
אין ספק כאמור כי הושקעה אכן עבודה ניכרת מצד המבקש ומצד באי כוחו, על מנת להגיש את התביעה ואף על מנת להשיג את המסמכים הרלוונטיים.
עם זאת, נראה כי הסכום במקרה הנוכחי הינו גבוה במיוחד.
בענין דלקול אישר בימ"ש סכום של 147,000 ₪ בסוף שנת 2008, כאשר מחצית מהתשלום מהווה שכ"ט ומחציתו מיועד לתובע.
גם שם הוגשה הבקשה לאחר שכבר הוגשו תגובות המשיבים. אולם, לא התנהלו שם הליכים נוספים כמו במקרה שבפני שיש בהם כדי להצדיק קביעת שכ"ט בסכום גבוה יותר.
בת"צ 2949-08-08 בובלי נ' דלק ואח' הוגשה בקשה להסתלקות עוד לפני שחלק מהמשיבות הגישו כתב תשובה. בימ"ש אישר תשלום שכ"ט בסכום של 240,000 ₪, אם כי צוין על ידו כי מדובר בסכום גבוה מאד להסדר של הסתלקות.
האישור לסכום בענין בובלי ניתן על יסוד הקביעה כי בשלב מוקדם זה של התפתחות דיני תובענות יצוגיות, ראוי כי הכוחות הפועלים בשוק יגרמו לאיזון ולא בימ"ש.
בעיני יש חשיבות לבחינת בימ"ש את גובה הסכומים שיאושרו, על מנת לשמור אכן על האיזון הנדרש כפי שצוין לעיל ואין מקום להשאיר את הסכום לקביעת הצדדים בלבד.

לאור זאת, אני מאשרת את הסתלקות המבקש מהתובענה ומבקשת האישור – התובענה נדחית ובקשת האישור נמחקת.
המשיב ישלם לב"כ המבקש סכום של 150,000₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל, וכן ישלם למבקש בגין טרחתו בהגשת התובענה, סך של 40,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון