קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת רשם העמותות לפירוק עמותה: בפני בקשת המבקש (להלן: "הרשם") להורות על פירוקה של משיבה 1 (להלן: "העמותה") מכוח העילות הקבועות בסעיפים 49(1), 49(4) ו-49(5) לחוק העמותות, התש"ם - 1980 (להלן: "החוק"). טענת הרשם היא כי פעולותיה של העמותה מתנהלות ביגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה, כי היא אינה יכולה לפרוע את חובותיה וכי מן הדין ומן הצדק להורות על פירוקה. משיב 2 (להלן: "הכנ"ר") תומך בבקשה. הרקע לבקשה ועילותיה 1. העמותה נרשמה במשרדי הרשם ביום 6.12.83 כשמטרת התאגדותה היא הקמת ואחזקת ישיבות, סמינרים, בתי מדרש לרבנים, פנימיות וכל הדרוש לקידום מטרות אלו. לטענת הרשם הוא מינה את משרד רו"ח גזית ושות' (להלן: "המבקר") לבצע בדיקת עומק לעמותה. דו"ח הביקורת הוגש למבקש ביום 13.08.07 (להלן: "הדו"ח") ובמסגרתו עלו ממצאים קשים אודות התנהלותה של העמותה. המבקר אף המליץ בפני הרשם לפרק את העמותה. 2. בין הליקויים שנסקרו בדו"ח של המבקר היו הליקויים הבאים: (א) החל משנת 2004 העמותה לא הגישה מסמכים, דוחות כספיים והודעות בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק, והדוחות לשנים 2003-2001 שנבדקו על ידי המבקר הוגשו בחתימות שאינן מקוריות. (ב) העמותה לא שילמה אגרות בגין השנים 2006-2001. (ג) נכון למועד הגשת הדו"ח לא הייתה פעילות בעמותה וגם בזמנים בהם הייתה פעילות, מדובר היה בפעילות מצומצמת. (ד) פעילות העמותה כפי שמשתקף מדו"ח הפעילות של העמותה שהוגש למבקר אינה עולה בקנה אחד עם מטרותיה הרשומות, שכן העמותה אינה עוסקת רק בבניית מבני ציבור כישיבות, גני ילדים ובתי ספר לבנים ולבנות, אלא גם בבנייה בתי מגורים פרטיים. (ה) העמותה אמנם מינתה רו"ח פנימי בהתאם להתחייבותה לרשם בשל ביקורות קודמות שנעשו אצלה, אך היא נמנעה מלמסור למבקר מידע בדבר דוחות הביקורת של המבקר הפנימי. (ו) כל חברי מוסדות העמותה, בכללם המנכ"ל, חברי הועד, חברי ועדת הביקורת ומורשי החתימה הינם בעלי קרבה משפחתית, רובם מדרגה ראשונה. (ז) העמותה התקשרה עם חברה פרטית בשם "חברת קרית טעלז ארוינג סטון שבקרית יערים בע"מ" (להלן: "החברה") המנוהלת כמוסד ציבורי לצורך הקמת פרוייקט בניה למגורים ביישוב (להלן: "הפרוייקט"). זאת, כאשר מנכ"ל העמותה שהוא גם חבר בעמותה ומורשה חתימה בה, מחזיק ב-99% ממניות החברה ומשמש כאחד ממנהליה. כמו כן, יו"ר העמותה מחזיק ב-0.9% ממניות יסוד ב' בחברה וחבר ועדת הביקרות בעמותה, ומחזיק ב-0.6% ממניות יסוד א' בחברה. (ח) מר יחיאל חצור, אדריכל אשר פעל עבור העמותה בשינוי ייעוד מקרקעין מחקלאות למגורים לצורך קידום הפרוייקט זכאי לפי ההסכם בינו לבין העמותה לקבלת 13% משווי המקרקעין בשווים לאחר שינוי הייעוד או ל-13% מכל הכנסה של העמותה והחברה. בד בבד, משמש מר חצור כאחד ממנהלי חברת "פרי מגדים בע"מ" אשר נוסדה על ידי העמותה והחברה לצורך ביצוע עבודות פיתוח. העמותה היא זו המחזיקה במניות "חברת פרי מגדים בע"מ", באופן עצמאי כפי שעולה מרישומי רשם החברות, או באמצעות נאמן כפי שטוענת העמותה עצמה. (ט) העמותה מעבירה כספים לעמותה אחרת בשם "מאור אליהו" שנוסדה על ידי מרבית חברי העמותה לשם הפעלת מוסד חינוכי מתוך כוונה כי העמותה תתמוך באחזקתה. טענת המבקר היא כי העמותה היוותה בעניין זה אך "עמותת צינור" עבור עמותת "מאור אליהו". (י) חשבון הבנק של העמותה אינו משמש רק את פעילות העמותה וייתכן כי לרשותה חשבונות בנק נוספים שאינם רשומים רק על שמה. (יא) העמותה משמשת כמוסד פיננסי לצורך מימון הלוואות לטובת פעילותן של עמותות אחרות. (יב) פנקס החברים שמנהלת העמותה אינו מעודכן ואינו כולל תאריכי הצטרפות ופקיעת חברות של חבריה. (יג) לעמותה אין קריטריונים ונהלים מסודרים לתמיכה באברכים ולתמיכה בעמותות אחרות והיא אינה עורכת הסכמי הלוואה מול גופים קשורים. (יד) עולה חשש לפעילות עסקית על ידי העמותה בהתקשרותה יחד עם החברה בחוזה מול חברת "שיכון עובדים" לפיתוח קרקע לפרוייקט מגורים כאשר ביצוע הפיתוח עבור החברה המפתחת והחברה הקבלנית נעשה על ידי חברת פרי מגדים בע"מ. לפי ההסכם של העמותה לחברה לפיתוח הקרקע, על העמותה למצוא קונים לחלק שלה בפרוייקט. (טו) לעמותה התחייבויות למוסדות בגין שכר משנים קודמות שטרם נפרעו. (טז) העמותה לא הציגה למבקר אישורים תקפים מרשויות המס בדבר פטור מניכוי מס במקור ואישור על ניהול ספרים. 3. הרשם הוסיף כי ביום 6.05.08 התקבל במשרדיו פסק דין (ע"א 8854/06 בבית המשפט העליון) לפיו חויבה העמותה יחד עם שניים נוספים לשלם לשני עורכי דין סכום של 50,000 ₪ עבור שירותים משפטיים שניתנו לה על ידם. כמו כן, הוגשה תביעה אזרחית כנגד העמותה וכנגד החברה על ידי "ישיבת טעלז העולמית" לקבלת זכות בהנהלת ונכסי המקרקעין של העמותה והחברה, והן חויבו על פי פסק בוררות להעביר שני שליש מזכויות הקרקע שבידיהן ל"ישיבת טעלז העולמית". בהתאם להכרעה זו נרשמו הערות אזהרה לטובת "ישיבת טעלז העולמית" על חלק מנכסי העמותה והחברה. ערעור שהוגש על פסק בוררות זה עדיין תלוי ועומד. הליך נוסף מתקיים בפני בית הדין הרבני בירושלים בעניין שטר הקדש שנחתם על ידי ראש העמותה בנוגע לאחד מנכסי העמותה. יש באלו, לפי הטענה כדי להצביע על חדלות פרעונה של העמותה. 4. לאור הדו"ח והמלצת המבקר לפירוק העמותה, נשלחה אליה התראה לפיה במידה והיא לא תפעל כמחויב לפי החוק ותמציא את תגובתה ומסמכים כמתבקש לפי החוק בתוך 30 יום, יפעל הרשם לפירוקה. חרף ההתראה, העמותה לא ראתה לנכון להגיב על ממצאי הדו"ח וחרף הארכה שניתנה לה היא הסתפקה בהגשת מספר קטן של מסמכים; דוחות כספיים לשנת 2004; פרוטוקול ישיבת ועדת הביקורת של העמותה מיום 9.07.08; ופרוטוקול האסיפה הכללית שלה מאותו יום בהן אושרו דוחות כספיים אלו. התראה נוספת שנשלחה על ידי הרשם ביום 9.11.08 לא זכתה לתגובתה כלשהי מטעם העמותה. לאור כל זאת נטען, מן הדין ומן הצדק להורות על פירוק העמותה. טענות העמותה 5. מנגד טענה העמותה כי היא פועלת בהתאם למטרותיה ולתקנונה וכי היא יכולה לפרוע את חובותיה. היא בקשה אפוא, לדחות את הבקשה ולחילופין להתלות אותה למשך ששה חודשים על מנת לאפשר לה להשלים את כל הפעולות הנדרשות על מנת להחזירה למסלול ניהול תקין בהתאם לדרישות הרשם. 6. לטענת העמותה היא פועלת יחד עם החברה אשר הוקמה שלא למטרות רווח החל משנת 1967 עוד טרם התאגדותה במתכונתה הנוכחית, ביוזמת הרב אליעזר סורוצקין ז"ל והנדבן האמריקאי מר אירווינג סטון במטרה להקים את היישוב החרדי "טלז סטון" (להלן: "היישוב") לאחר שרכשו את הקרקעות בכסף מלא ובברכתה של ממשלת ישראל. לדבריה, במשך השנים פעלה העמותה בפועל כרשות מוניציפאלית לכל דבר ועניין ומימנה ממקורותיה את כל שנדרש לקיום היישוב, בכלל זה הקמת מבני ציבור, עבודות פיתוח ותשתית, ועוד. היא הוסיפה כי מאחר והמועצה האיזורית "מטה יהודה" אשר בשטחה נמצא היישוב לא מילאה תקפידה כראוי, היא נאלצה להמשיך ולתמוך ביישוב וברווחת תושביו בעצמה והפכה למועצה מקומית "דה-פאקטו". לא זו בלבד שאין ממש בטענה כי העמותה מנהלת "פעילות עסקית", אלא שהעמותה, כמו גם החברה, פועלות אך לגיוס כספים לרווחת תושבי היישוב בהתאם למטרותיה. מטרותיה כפי שניתן ללמוד מתקנונה הן הקמת ואחזקת ישיבות, סמינרים, בתי מדרש לרבנים, פנימיות, קרנות גמ"ח לתלמידי הישיבה וללומדים לימודים תורניים וכל מטרה אחרת שתקדם ותעזור להשגת המטרות הנ"ל לרבות רכישת קרקעות והקמת המבנים עליהם. לעמותה ולחברה גם הוענק מעמד של "מוסד ציבורי מוכר". במסגרת זו היא קידמה פרוייקט בנייה להרחבת היישוב אשר מטרתו היא, הן הגדלת היצע הדירות ביישוב והן שימוש בכספים שיתקבלו ממכירת הדיור בפרוייקט לחידוש פעילות המוסדות שנסגרו במהלך השנים בשל העדר תקציב. גם אין ממש בטענות הרשם כי היא אינה פעילה וציינה כי בשנים האחרונות היא המשיכה בקידום מטרותיה לפיתוח היישוב והרחבתו, הפרישה קרקעות הנמצאות בבעלותה הפרטית לצרכי ציבור, העבירה מבנים שהיו ברשותה למוסדות ציבור וניהלה אותם, והתחייבה למועצה המקומית לתמוך בעתיד בהקמת בתי ספר ומקווה על חשבונה. 7. היא הכחישה כל טענה אודות ניגוד עניינים בינה לבין החברה אשר נוסדה אף היא שלא למטרות רווח ולמען מטרות זהות לאלו של העמותה בהתאם להמלצת רשויות המס בסוף שנות השישים של המאה הקודמת. כן הכחישה את הטענה כי היא מחזיקה במניות חברת "פרי מגדים בע"מ". לדבריה, מר חצור התפטר מניהול חברת פרי מגדים כבר בשנת 2005 וכי בשנת 2007 נחתם הסכם עם אדם בשם בן-ציון פרקו לניהול הפרוייקט באמצעות חברת פרי מגדים כשבין היתר התחייבה העמותה לגרום להעברת מניות חברה זו על שמו. כיום מחזיקים במניות החברה עו"ד רייסקין וחברת אבנת משפטים (1990) בע"מ. היא דחתה את הטענה אודות מעורבתה בניהול הפרוייקט והתחייבותה "למצוא קונים" לדירות שייבנו במסגרתו וטענה כי ניהול הפרוייקט מתבצע על ידי חברת פרי מגדים כשאין מדובר בפעילות עסקית אלא בפעילות המשרתת את מטרות העמותה. 8. העמותה אישרה כי בעבר חברי מוסדותיה היו בעלי קירבה משפחתית אך העניין תוקן. היא דחתה בתוקף את הטענות אודות ניגוד עניינים של חבריה, חברי מוסדותיה ונושאי המשרה בה כמו גם את הטענות כי היא משתמשת בעמותת "מאור אליהו" כ"עמותת צינור" להעברת כספים. כן דחתה את הטענות אודות היותה משמשת כמוסד פיננסי למימון הלוואות לפעילותן של עמותות אחרות. היא קבלה על כך שטענות חמורות מעין אלו לא נתמכו על ידי הרשם ולוּ בראיה כלשהי. היא אישרה כי היא מעבירה מדי פעם כספים לעמותת מאור אליהו אשר נוסדה בשנת 1986 על ידי חברי הנהלת העמותה וקיימה במבנה השייך לה ישיבה לתלמידים בגיל תיכון, אך זאת היא עושה כחלק מפעילותה להקמתם של מוסדות ציבור ביישוב ולתמיכה בהם ולאור העובדה שמטרות עמותת מאור אליהו זהות למטרותיה שלה. בהמשך לכך ציינה העמותה, כי לעמותת מאור אליהו חשבון בנק נפרד ואין שחר לטענה כי העמותה מהווה "עמותת צינור" להעברת כספים לעמותה זו. 9. העמותה ציינה עוד בתגובתה כי אכן ייתכן ובמשך השנים נפלו פגמים טכניים באופן ניהולה אך הדבר נעשה בתום לב ואין לפרקה בשל כך ולהפסיק בהינף יד את פעולותיה הציוניות והפטריוטיות הרבות והמבורכות הכוללות את הרחבת היישוב, הקמת והחזקת בתי ספר, בתי כנסת, מקוואות ומוסדות ציבור נוספים. מה גם, שחלק ניכר מהפגמים תוקן ובכוונתה להשלים את תיקון שאר הפעולות הנדרשות ולהשיבה למסלול של ניהול תקין. כך, למשל, הדוחות הכספיים לשנת 2004 הוגשו, הדוחות לשנת 2005 יוגשו בהקדם ובתוך חצי שנה יושלמו גם יתר הדוחות הנדרשים. היא גם התחייבה לשלם בתוך 3 חודשים את כל האגרות השנתיות שלא שולמו על ידה. גם את ניהול פנקס החברים בהתאם להוראות הדין התחייבה העמותה לתקן לשביעות רצון הרשם. לדבריה, עם מילוי חובותיה אלו גם יעלה בידה לקבל מרשויות המס אישור על ניהול ספרים ואישור בדבר פטור מניכוי מס במקור. היא הכחישה את הטענה כי מנעה מהמבקר מידע וטענה כי העבירה באמצעות עורכי דינה, את תשובותיה ותגובותיה לטענות הרשם. 10. באשר לחובותיה טענה העמותה כי כל התחייבויותיה למוסדות ביישוב בגין שכר משנים קודמות יפרעו עם השלמת הפרוייקט. באותו מועד היא גם תפרע את סכום החוב שייפסק כנגדה במסגרת התביעה למתן חשבונות המתנהלת כיום בבית משפט זה. באשר לתביעת "ישיבת טעלז העולמית" נטען כי היא נדחתה והערות האזהרה על נכסיה נמחקו. כמו כן הסתיים ההליך בפני בית הדין הרבני בירושלים והרב אריה דביר מונה כנאמן על הקדש ישיבת טעלז בישראל. 11. לסיכום התנגדותה הדגישה העמותה את זכות היסוד המקנה לה את חופש ההתאגדות ואת הנובע מכך שעל בקשה לפירוקה להיות מבוססת כראוי על תשתית עובדתית שלמה ומפורטת, שלא כבמקרה זה. בנסיבות אלו בהתאם להלכה שנקבעה על ידי בתי המשפט, יש לשאוף לפתרונות מעשיים במטרה להחזיר את העמותה למסלול של ניהול תקין תוך הימנעות מפירוקהּ. ההליכים בבקשה 12. הבקשה הוגשה ביום 29.09.09 ומאז הדיון בה נדחתה מפעם לפעם בשל בקשות ב"כ העמותה. בין היתר, ציינו ב"כ העמותה בבקשתם מיום 11.05.10 כי בפגישה שהתקיימה בינם לבין ב"כ הרשם הסכימו הצדדים כי יוגשו למבקש דוחות ומאזנים לשנים 2009-2005. לאחר הגשתם ימציא הרשם רשימת מסמכים ופרטים חסרים שיהא על העמותה להעביר למבקש ללא דיחוי, על מנת שניתן יהיה לבחון את פעילות העמותה בשנית. במהלך אותה פגישה הגישה העמותה לב"כ הרשם דוחות כספיים נכונים ליום 31.12.05 והוסכם על לוח זמנים להגשת הדוחות לשנים שלאחר מכן. ברם, בדיון שהתקיים ביום 6.09.10 עלה כי חרף ההסכמה, מאז אותה פגישה לא נוצר כל קשר עם העמותה, היא לא מסרה למבקש מסמך כלשהו ולא עשתה דבר לתיקון הליקויים. 13. ב"כ הרשם ציינה במהלך אותו דיון כי ניהול הפרוייקט על ידי העמותה והחברה הכולל בניית עשרות דירות מבלי יכולת פיקוח על הכספים המשמשים לביצוע הפרוייקט כמו גם הכספים שעתידים להתקבל מביצועו, אינו מאפשר את קיום העמותה. לדבריה, העמותה קיבלה את ההזדמנות לחשוף את מכלול הנתונים הקשורים להתנהלותה ובכלל זה לניהול הפרוייקט, אך היא לא עשתה כן, ובהצטרף העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה העמותה אינה עומדת בחובותיה לפי חוק בכל הנוגע למסירת מסמכים למבקש, קיימת עילת פירוק כנגדה. היא הדגישה כי אין מדובר בליקוי טכני, שכן בשל אי המצאת המסמכים, אין בידי הרשם את היכולת לפקח על פעילות העמותה ולבחון האם היא פועלת בהתאם למטרותיה או שמא בניגוד להן. 14. מנגד, שב ב"כ העמותה על טענותיו כי לא קיימת עילת פירוק, וציין כי העמותה פעולת לשינוי צורת התאגדותה, להגשת כל המסמכים הנדרשים ולתיקון הליקויים שנחשפו בדו"ח. לדבריו, הסיבה לאי העמידה במוסכם בין הצדדים באשר להגשת הדוחות, נובעת מקשיים בהכנתם, אך הוא התחייב בשם העמותה כי הדוחות לשנים 2007-2006 יוגשו עד ליום 15.10.10. 15. ב"כ הכנ"ר הסכימה באותו דיון כי אכן קיימת עילה לפירוק העמותה, אך בד בבד צדדה בעמדת ב"כ העמותה כי יש ליתן ארכה להגשת הדוחות עד ליום 15.10.10. 16. בשולי אותו דיון ניתנה החלטה בה נאמר כי העמותה נמצאת כפסע מפירוק, אך ניתנה לה ארכה להגשת הדוחות לשנים 2007-2006 עד ליום 15.10.10 ובמידה ולא תעשה כן ההחלטה תינתן על בסיס הבקשה, התגובות וטיעוני הצדדים. לפי הודעת ב"כ הרשם מיום 17.10.10, גם במועד שנקבע לא הוגשו הדוחות. לטענתה, ביום 11.10.10 הגישה העמותה למבקש שני קלסרים עבי קרס הכוללים מסמכים רבים שנדרשו ממנה במסגרת הפגישה האמורה, אולם הדוחות הכספיים לא נכללו בין מסמכים אלו. היום, עובר לחתימת החלטה זו הוגשה בקשה למתן ארכה מטעם העמותה להגיש את הדוחות הכספיים לשנת 2006 תוך 7 ימים ואת הדוחות הכספיים לשנת 2007 תוך 45 ימים. דיון והכרעה 17. לפי הוראת סעיף 49 לחוק, רשאי בית המשפט לצוות על פירוק של עמותה בין היתר כאשר: "(1) פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה... (4) העמותה אינה יכולה לפרוע חובותיה; (5) בית המשפט מצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה". בהתאם להוראת סעיף 50(ב) לחוק, תנאי להגשת בקשה לפי עילות (1) ו-(5) [כמו גם עילה (2) שאינה רלוונטית לענייננו] הוא מתן התראה לעמותה בכתב על ידי רשם העמותות לתיקון הקלקול. במקרה זה אין מחלוקת כי הרשם התרה בעמותה, הן במכתבו מיום 25.05.08 והן במכתבו מיום 9.11.08 לתקן את הליקויים והעמותה לא עשתה זאת תוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה. גם לאחר הגשת בקשת הפירוק לפני למעלה משנה וגם ההארכות שנקצבו על ידי בית המשפט, לא הובילו את העמותה לפעול לתיקון הליקויים. למעשה גם אין מחלוקת כי העמותה אינה מקיימת את הוראות הדין ואת הנחיות הרשם. 18. נקבע זה מכבר כי "חופש ההתאגדות הוא מעיקרי המשטר הדמוקרטי ואחת מזכויות היסוד של האזרח" (ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' כהנא, פ"ד מז(4) 100; בג"צ 253/64 ג'ריס נ' הממונה על מחוז חיפה, פ"ד יח(4) 673, 679). ממעמדה הרם של זכות זו נגזרים, בין היתר, רף ההוכחה ועוצמת הראיות הדרושות כדי לבסס עילה לפירוק של עמותה (בג"צ 1398/04 בן חורין נ' רשמת העמותות, פורסם במאגרים [19.01.06]). זאת ועוד, פירוק, הינו הסנקציה החריפה ביותר שניתן להטיל על ישות משפטית, מפני שהוא מביא לפקיעת קיומה וחיסולה על פי דין. חומרת הסנקציה מודגשת עוד יותר כאשר הפירוק אינו נובע מחדלות פרעון או מסיבה אובייקטיבית אחרת אשר אינה מאפשרת לעמותה להוסיף ולפעול, אלא מנסיבות אחרות, בהן מגיע בית המשפט למסקנה כי על אף שהעמותה יכולה באופן עקרוני להמשיך ולפעול, לא ראוי כי כך יעשה (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל), פורסם במאגרים [15.07.01]). 19. במקרה זה, פשיטא כי העובדה שתחת ידי העמותה עוברים סכומי כסף נכבדים והיא מנהלת פרוייקטים גדולים, אין בה כשלעצמה כדי להביא לפירוקה. קיימות בישראל עמותות רבות המנהלות מנגנונים ענפים וסבוכים, שגם תחת ידם עוברים מדי שנה סכומי כסף נכבדים. לחלקן תפקיד כלכלי חשוב ואף צברו לעצמן כוח כלכלי ניכר (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים הבינלאומי, ). 20. עם זאת, נדמה כי עיקר טענות הרשם מופנות אל ליקויים הקשורים למישור התקינות והמבנה של העמותה, ודי ברור כי עילת הפירוק העיקרית הנטענת במקרה זה היא זו שבסיפא של סעיף 49(1) לחוק, היינו, התנהלות העמותה בניגוד למטרותיה ותקנונה. 21. ואכן, פעולה בניגוד למטרות עמותה ולתקנונה, המהווה עילת פירוק לפי סעיף 49(1) היא לא רק פעולה הנוגדת סעיף ספציפי מפורש בתקנון או בסעיף המטרות של העמותה, אלא גם פעולה הנוגדות את עקרונות היסוד העומדים מאחורי התקנון, ולעיתים אף את עקרונות יסוד השיטה עצמה. בבסיס אותם עקרונות עומדת החובה לנהל את העמותה באופן תקין ובהתאם להוראות הדין. בין עקרונות אלו כלולה החובה להימנעות מניהול המערֵב אינטרסים פרטיים זרים של ראשי העמותה עם ניהול העמותה עצמה, תוך הפיכתה לכלי לקידום מטרותיהם האישיות (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים הבינלאומי, ). עם זאת, ככל שמדובר על חיסול עמותה, שלא בעילת חדלות-פרעון, אלא בשל אחת מהעילות האחרות שבסעיף 49 לחוק, דוגמת סטייה מניהול תקין, לא כל תמונה של אי-סדרים, יחסים אישיים קשים או ליקויים בתפקוד העמותה ובתקנונה, מצדיקים שמוש בסעד הקיצוני של פירוק. במקרה שכזה יש לפעול לפי עקרון המידתיות ולצוות על פירוק עמותה רק כאשר הקשיים ואי הסדרים עלו לדרגה בלתי נסבלת בעליל. במסגרת עקרון המידתיות גם יש ליתן את הדעת לשאלה האם לא ניתן להשיג את אותן מטרות בדרכים אחרות, פוגעניות פחות (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים הבינלאומי). 22. במקרה זה, נדמה כי בשלב הזה, הטענות החמורות בדבר חלוקת רווחים, היות העמותה "עמותת צינור", ופעילות בניגוד למטרות העמותה הרשומות, לא הוכחו ברמה הנדרשת כדי לבסס עילה לפירוק עמותה (ראה בג"צ 1398/04 בעניין בן חורין). המבקר אמנם מציין כי "קיים חשש למצב של חלוקת רווחים", אולם כאמור, אין די בחשש כדי להביא לפירוק עמותה. המבקר עצמו גם ציין בדו"ח כי על אף שהעברת כספי התמיכה לעמותת "מאור אליהו" היא בעייתית בשל מצבה של העמותה הנעדרת מקורות מימון, אין לכאורה בהעברת כספים לעמותת מאור אליהו כתמיכה משום פעילות בניגוד למטרותיה של הרשומות של העמותה (סעיף 13.1.4 לדו"ח). גם הטענה כי פעילות העמותה בהקמת היישוב ובכלל זה הפרוייקט, לרבות רכישת המקרקעין והתקשרות עם חברות להקמת מבני ציבור ומבני מגורים אינה עולה עם מטרותיה הרשומות של העמותה, טעונה הוכחה, דרישה וחקירה טובים יותר. 23. באופן דומה גם עילת הפירוק לפי סעיף 49(4) לא הוכחה, וודאי לא ברמת ההוכחה הנדרשת כדי לבסס עילת פירוק, ולוּ בשל אמירתו של המבקר עצמו במסגרת הדו"ח כי "ייתכן שחוסנה הכלכלי (של העמותה - ד.מ.) הינו טוב באם ערך הקרקעות אשר בהן היא מחזיקה עולה על ערך חלקה בעלות פרוייקט הבנייה" (שלהי עמ' 13 לדו"ח). גם טענת העמותה כי תביעת "ישיבת טעלז העולמית" נדחתה והערות האזהרה על נכסיה נמחקו, לא הוכחשה. 24. ואולם אל מול כל זאת, לא יכולה להיות מחלוקת כי התנהלותה של העמותה רחוקה מלהיות תקינה. העמותה עצמה מודה בכך בפה מלא במסגרת טיעוניה. צודק גם הרשם כי בשל התנהלותה הלא תקינה של העמותה, אי הגשת הדוחות והעדר שיתוף פעולה מצדה, גם מסכלת את בחינת הטענות בדבר חלוקת רווחים, פעילות בניגוד למטרות העמותה הרשומות וכיוצ"ב. למעשה, בהתנהלותה של העמותה בצירוף הנטען בבקשה ובתגובת העמותה יש כדי להגביר את החשד שהתנהלותה אינה כדין. מה גם, שהרשם, ובהמשך גם בית המשפט, נתן לעמותה זמן רב לתקן את אשר עיוותה, ואף את אשר היא עצמה התחייבה לתקן. ואולם, חרף כל החודשים הרבים שעמדו בפניה לעשות כן, היא לא קידמה דבר. עם מצב דברים שכזה לא ניתן להשלים ולעבור לסדר היום. בנסיבות אלו קיים גם צורך לחקור מבפנים את פעולותיה של העמותה, אם היא פועלת בניגוד למטרותיה ושמא משמשת אך צינור וכסות לביצוע פעולות עסקיות של תאגידים אחרים, או שמא של מי מחבריה, כנטען על ידי הרשם. לכן גם, אין מקום להיעתר לבקשת הדחייה האחרונה שהוגשה רק היום. 25. ברם, כאמור, אין במסקנה האמורה להוביל דווקא לפירוק העמותה. ניתן למצוא דרך ביניים ולאו דווקא לבחור באחת משתי האפשרויות שהצדדים מבקשים מבית המשפט לאמץ: לפרק את העמותה; או להשאירה כפי שהיא. ניתן במקום זאת למנות מפרק זמני לעמותה או מנהל מיוחד לו יוקנו סמכויות דומות, אשר יוכל מצד אחד לחקור את פעולתה ולהגיש את הדוחות החסרים שלה, אך מצד שני יוכל לשמור אותה כ"עסק חי", כדי לשמור על פעילותה השוטפת (וראה והשווה (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים הבינלאומי). פתרון ביניים זה יפה לא רק לתאגידים המצויים בחדלות פרעון, אלא גם בנסיבות המתאימות כשאין ניתן עוד אמון בהנהלה הנוכחית של התאגיד, או כאשר בית המשפט סבור כי התאגיד הגיע אל סוף דרכו ו/או ניהלו נעשה בצורה כושלת ובלתי סבירה. מינוי כזה גם לא יסכל את המשך הפעילות של העמותה, למען חבריה ולמען האינטרס הציבורי. מנהל מיוחד יכול ויהיה מטעם רשם העמותות, אשר הינו רשות מנהלית אובייקטיבית, חסרת אינטרסים כלכליים פרטיים משל עצמה, ולא יהיה כל חשש כי יווצר ניגוד אינטרסים משמעותי ומתח פנימי אשר יחבל בעבודת המנהל המיוחד מחד, ובפעילות העמותה מאידך. סופו של יום, אפוא, ימונה מנהל מיוחד לעמותה. הרשם ימליץ לפני בית המשפט תוך 7 ימים את מי למנות. סמכויותיו יהיו כשל מפרק זמני לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, כולל כל סמכויות החקירה הנתונים לו באותה פקודה. אני מצווה על הנהלת העמותה לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולהעניק לו עזרה וסיוע ככל שיידרש. המנהל המיוחד שימונה יחתום על התחייבות אישית בסך של 250,000 ₪. רשם העמותותרשםפירוק עמותהעמותות