גילוי מסמכים ספציפיים

בעומדו על תכליתם של הליכי גילוי המסמכים והעיון בהם, קבע כב' השופט אשר גרוניס ברע"א 4234/05 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 14.8.05) את העקרונות הבאים: "המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת". ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק פועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193) (להלן: "פס"ד שמשון") התייחסה כב' השופטת דליה דורנר לשאלה האם ניתן לבקש גילוי ועיון בסוג מסויים של מסמכים, להבדיל מבקשה לגילוי ועיון במסמך מסויים. מפאת חשיבות הדברים לעניין שלפני, אביא את הדברים כלשונם: "לאור לשונן של התקנות קמה השאלה, אם ניתן לבקש בגדרן עיון בסוגי-מסמכים, או שמא מוגבל המבקש לציון מסמכים ספציפיים בלבד. מעיקרון הגילוי מתבקש, שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי - בית-המשפט יתיר עיון גם בסוגי-מסמכים. זאת, בתנאי שהוכחה הרלוואנטיות שלהם לעניין שבמחלוקת. תקנות ‎113 ו‎117- לתקנות סדר הדין האזרחי אינן קובעות דרישה בדבר רלוואנטיות המסמך המבוקש, אך מהוראת תקנה ‎120(ב) ברור, כי בית-המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה. אולם, במצב בו מתבקש גילויים של סוגי-מסמכים ואין ביכולתו של המבקש להצביע על מסמכים ספציפיים, עלול להיווצר "מעגל שוטה": המבקש יידרש להוכיח את רלוואנטיות המסמכים כתנאי לעיון בהם, אך הוא יוכל להצביע על רלוואנטיות, אם בכלל, רק לאחר שיעיין באותם המסמכים. על מנת להיחלץ מפרדוקס זה, מן הראוי ליצור זיקה בין דרישת הרלוואנטיות לבין הסעד המבוקש. המבקש את גילויים של סוגי-מסמכים יידרש להוכיח, כי על פניו, סוגים אלה רלוואנטיים לעניינו." גילוי מסמכיםמסמכים