התובע פיצוי במקרה של עוולת גניבת העין צריך להוכיח כי רכש מוניטין במוצר או בשירות. ברע"א 253/72 ג'והן ווקר ובניו בע"מ נ' נשיונל דיסטילרס בע"מ, פ"ד כז(1) 361, 364 (1973) אומר בית המשפט כי תביעה בעילה של גניבת-עין - מהי? על כן משיב בית-המשפט בפסק-דין המנחה בעניין, [[SPALDING V. GAMAGE; (1915), 1, ואומר כי מבצע העוולה הנ"ל פוגע בזכות הקניין של התובע. הדין מכיר בזכות הקניין של בעל עסק במוניטין של עסקו העלול להיפגע על-ידי מצג-שוא של הנתבע, ופורש עליו הגנתו. לא הטעיית הציבור היא מעיקרה של העילה, ולא איש מן הציבור יכול לתבוע בעילה זו, אלא שכדרך שבכל פגיעה בזכות קניין אחר יוחדה זכות התביעה לבעליו, כך גם בקניין שבעסקו של אדם או במוניטין שלו. הגדרת המושג מוניטין, והוכחת רכישתו הינן שאלות קשות וגם בתי משפט התקשו להגדירן. ברע"א 371/89 ליבוביץ נ' א' את י' אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309, 315 (1990) אומר השופט שמגר: "המושג מוניטין קשה להגדרה מדויקת וממצה. הכוונה היא לתדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות-בכוח, אשר מעוניינים ברכישתו של המוצר". יש שניסו להגדיר את המוניטין כ"כוח המושך צרכנים" לעסקו של התובע. לעיתים מציינים בתי המשפט כי על התובע להוכיח כי השירות או המוצר "רכשו להם הוקרה והכרה (Reputation) בקהל [....]" (ראה א. ח. גליקסון דיני מסחר ודינים קרובים להם 118 (1992), כפי שצוטטו בע"א 634/89 ריין נ' Fuji Electronics MFG Co, פ"ד מה(4) 837 (1991)). עוד ראוי להזכיר כי בתי המשפט הדגישו שעל התובע לשכנע שציבור הצרכנים יודע לאבחן את השירות או המוצר משירותים ומוצרים אחרים, אולם אין הכרח שישכנע כי הציבור מזהה אותו בשמו המדויק (ע"א 307/87 מ. וייסברוד ובניו נ' ד.י.ג. ביח"ר למוצרי חשמל בע"מ, פ"ד מד(1) 629, 632 (1990), ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' LES VERREIES DE SAINT GOBAIN, פ"ד מה(3) 224, 235 (1991)). הואיל והמוניטין נשוא ההגנה, הינו קשה להגדרה, קשה גם לקבוע את דרכי הוכחתו. לפיכך ציינו בתי המשפט כי "אין להגביל מראש את התובע, המבקש להוכיח קיומו של מוניטין, לסוגים מסוימים של דרכי הוכחה. מרכז הכובד הוא במשקל הראיה ולא בסיווגה. כך לא מן הנמנע, כי סוגם ואופיים של הטובין בהם מדובר יתוו את דרכי ההוכחה של המוניטין לפני בית המשפט..." (ע"א 634/89 לעיל, עמ' 849). עם זאת ניתן לציין כי בדרך כלל יוכח מוניטין על ידי הבאת ראיות בדבר שימוש ממושך ורחב היקף של הקהל הרוכש את המוצר או השירות, פרסום והשקעה בפרסום (המ' (ת"א) 14524/97 א.ח. ייצור ושיווק אופנה בע"מ נ' לה מיראז' יצור בגדים (1997) בע"מ (ניתן ביום 7/12/97)), סקר צרכנים (ראה הדעות השונות בע"א 18/86 לעיל, וכן ת.א. (חי') 751/00 נענע דיסק בע"מ נ' נטוויז'ן בע"מ (ניתן ביום 12/8/01)) וכדומה. ניתן לטעון גם כי די בעצם החיקוי כדי להצביע על קיומו של מוניטין, אולם בטענה זו יש משום "רתימת עגלה לפני הסוס" (ע"א 18/86 הנ"ל, עמ' 249).מוניטיןגניבת עין