הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח:

השופט ד"ר קובי ורדי

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט קסירר) מיום 22/2/09 בת.א 24490/08, בש"א 201723/09, שדחה את תביעת המערער על הסף מחמת התיישנות.
יש לציין כי כותרת פסק הדין הינה "החלטה", ברם לאור התוצאה הנ"ל מדובר ב"פסק דין".

העובדות, ההליכים והמחלוקות

1. מדובר בתביעה כספית ע"ס 437,152 ₪ שהוגשה ע"י המערער ביום 14/4/08 לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח אופיר מספר 260507-9 (להלן: "הפוליסה"), עקב פגיעה נטענת במהלך העבודה שארעה ביום 18/4/01 עת נטען כי המערער נחשף לכמות גדולה מאוד של גזים רעילים ועבר בעקבות זאת אירוע מוחי.

2. בכתב התביעה נאמר כי ביום 7/4/08 קבעה לראשונה ועדה של המוסד לביטוח לאומי לעניין נכות מעבודה, את נכותו הצמיתה/יציבה של המערער בשיעור של 75% כאשר הנכות התפקודית הינה 100%.

המערער טען בתביעה כי הוא עומד בתנאי הפוליסה בהגדרת "תאונה ונכות" שבפוליסה.
ביום 16/1/02 פנה המערער למשיבה ב"טופס תביעה" למקרה נכות כתוצאה מהתאונה (להלן: "טופס התביעה") אליו צורפו מסמכים רפואיים וכן מכתב מיום 17/1/02 מבא כוחו בו מתוארים האירועים שנטען כי הינם תוצאה ישירה של פגיעה בעבודה ומבוקש במכתב זה מהמשיבה להודיע בהקדם את החלטתה לגבי מתן פיצוי כספי בגין הפוליסה (נספח ג' לכתב התביעה, להלן: "המכתב").
בעקבות זאת השיבה המשיבה לב"כ המערער במכתב מיום 13/2/02 (נספח ד' לכתב התביעה - להלן: "מכתב התשובה") שעקב חשיבותו יובא נוסחו במלואו ובצורתו.
מבלי לפגוע בזכויות

הנדון: "פוליסה לביטוח חיים מס' 260507-9 ע"ש מר ישראל יעקב

  1. מאשרים קבלת מכתבך מיום 17/1/02 בצירוף מסמכים רפואיים.
  2. הננו להודיעך כי בפוליסה הנדונה קיים כסוי לנכות מתאונה בלבד, אין כסוי לשחרור מתשלום פרמיות.
  3. עפ"י תנאי הביטוח, נכות מתאונה משולם למבוטח באם נקבעו לו אחוזי נכות לצמיתות כתוצאה מארוע תאונתי/חבלתי.
  4. באם יקבעו למרשך אחוזי נכות לצמיתות, נבקשך להמציא לנו את פרוטוקול הועדה הרפואית מהמוסד לביטוח לאומי לקביעת נכותו הצמיתה כתוצאה מארוע תאונתי/חבלתי.
  5. לאחר קבלת הפרוטוקול, נתייעץ עם רופאנו ונודיעך החלטתנו בתביעה".


לפיכך, נדרש בתביעה לחייב את המשיבה, בהתאם לפוליסת הביטוח לשלם למערער את מלוא סכום הביטוח המשתלם בגין 100% נכות.

3. בכתב ההגנה שהגישה המשיבה נטען בראשיתו (מעבר לטענות הנוספות לגוף התביעה) כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות שכן התביעה הוגשה בחלוף למעלה משלוש שנים ממועד קרות הביטוח הנטען ולפיכך על פי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), התיישנה התביעה ויש לדחותה על הסף.
בין היתר נטען בכתב ההגנה כי התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת רפואית בדין להוכחת תביעתו, כך שאין עילת תביעה.

4. בכתב התשובה שהגיש המערער, נאמר שהתביעה לא התיישנה שכן במכתב התשובה שנשלח ע"י המשיבה ישנה הודאה ו/או הודאה מפורשת לפיה תנאי לקבלת התשלום הינו "נכות צמיתה מתאונה" ויש לראות בכך הסכמה מצד המשיבה לדחיית תקופת ההתיישנות מעבר לתקופת שלוש השנים הקבועה בחוק עד אשר ייפסקו לתובע אחוזי נכות לצמיתות (אשר לא היו ידועים אז).

5. בית משפט השלום החליט בתחילה שעל התובע להגיש חוו"ד כדי להוכיח את הנכות ושאין מקום להגשת בקשות מקדמיות לסילוק התביעה על הסף עקב אי עשיית כן במועד מוקדם יותר, בהתאם להחלטה קודמת שניתנה ביום 11/6/08. ברם, לאחר שהמשיבה הגישה בקשה לעיון מחדש בה ביקשה לדון בטענה המקדמית של דחיית התביעה על הסף עקב התיישנות בטרם יוגשו חוו"ד מומחים, קיבל בית המשפט את הבקשה ודן בבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, בה נטען כי התביעה התיישנה עקב זאת שהתביעה הוגשה ביום 14/4/08 בחלוף כ-7 שנים ממועד האירוע הנטען (18/4/01) והתיישנה לאור סעיף 31 לחוק, הקובע כי תקופת ההתיישנות הינה שלוש שנים ממועד קרות הביטוח ועד למועד הגשת התביעה לבית המשפט.

6. בתשובת המערער לבקשה לדחייה על הסף עולה, לטענתו, כי הוא פנה לראשונה למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה ביום 2/9/01 ולאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה הגיש ביום 21/5/02 תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. על מסקנות הועדה הרפואית ערער המערער לוועדה הרפואית לעררים ואח"כ ערער על מסקנות האחרונה לביה"ד האזורי לעבודה שהחזיר את הדיון לועדה הרפואית לעררים שעל מסקנתה שוב ערער לביה"ד האזורי לעבודה, שהחזיר את העניין שוב לועדה הרפואית לעררים שהכירה בחלק מטענותיו ואח"כ הוגש ערעור נוסף לביה"ד האזורי לעבודה ובעקבות זאת ערעור לביה"ד הארצי לעבודה שהחזיר את התיק לועדה הרפואית ורק ביום 7/4/08 קבעה ועדה של המל"ל את נכותו הצמיתה של המערער עקב התאונה בשיעור 75% נכות ואף המליצה על הפעלת תקנה 15 וביום 22/5/08 הפעילה הועדה הרפואית את תקנה 15 כך שנכותו הצמיתה עקב התאונה עפ"י קביעת המל"ל הינה 100%.
המערער טען כי פעל על פי האמור במכתב התשובה של המשיבה המאריך ודוחה את תקופת ההתיישנות עקב המתנה לקביעה הסופית של המל"ל לעניין דרגת נכותו לצמיתות, דרגה שנקבעה רק ביום 7/4/08 והתביעה הוגשה כשבוע אחר-כך ב-14/4/08.

7. בתשובתה לתשובת המערער לבקשה לדחייה על הסף טענה המשיבה כי כעולה מפרוטוקול המל"ל (ענף נכות כללית) משנת 2002 נקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 65% כבר ב-12/6/02, נתון שהמערער לא גילה, כאשר לקביעת המל"ל אין משמעות ורלבנטיות לפוליסה.

8. כן נטען ע"י המשיבה כי בעקבות בקשת ב"כ המערער מיום 22/5/05 לקבל מסמכים הנוגעים לפוליסה השיבה לו המשיבה במכתב מיום 29/5/05 (להלן: "מכתב התשובה הנוסף") בו נאמר כך:

"מבלי לפגוע בזכויות בכפוף לטיעון ההתיישנות

הנדון: פוליסה לביטוח חיים מס' 2605079 ע"ש ישראל יעקב
תביעה לנכות מתאונה
1. מאשרים קבלת מכתבך מיום 22/5/05.
2. מצ"ב מכתבנו מיום 13/2/02 מהגב' קרן פיסובסקי בעניין
התביעה שבנדון.
3. כמו כן לבקשתכם מצ"ב העתק של הפוליסה המקורית.
4. לשרותכם בכל עת".

פסק הדין של בית משפט קמא

9. בית משפט קמא קבע כי לאור סעיף 31 לחוק ועל פי הפסיקה, יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מיום קרות "מקרה הביטוח", קרי מיום האירוע 18/4/01 ולכן, משהוגשה תביעה עפ"י הפוליסה לאחר 17/4/04 היא התיישנה.
בית המשפט מציין כי חריג לכלל זה עשוי להתהוות במקרים שבהם יוצרת הפוליסה, או הסכמה אחרת בין הצדדים, זיקה מפורשת או משתמעת בין ממצאיו של המל"ל ובין תביעת הביטוח העשויה להביא להשהייתו של מרוץ ההתיישנות עד להחלטת המל"ל, אך בענייננו לא יצרה הפוליסה זיקה כזו ואין בפוליסה תנאי המחייב היזקקות לקביעת המל"ל באשר לשיעור נכותו הצמיתה, אם בענף נפגעי עבודה ואם בענף נכות כללית, שם נקבעה נכותו הצמיתה בשיעור 65% עוד ביום 12/6/02, אז היו בידי המערער כל העובדות החיוניות לשם ביסוס עילת התביעה לתגמולי ביטוח ואף קודם לכן, עקב אפשרות המערער לבדיקה ע"י מומחה מטעמו.

בית המשפט ציין כי אין לראות במכתב התשובה מיום 13/2/02 כהחלטה מפורשת ו/או מכללא להארכת תקופת התיישנות, שכן אין בפוליסה כל סעיף ו/או תנאי המחייב היזקקות לקביעת המל"ל לצורך הוכחת טענה שבפוליסה, והתכתבות זו לא מנעה בעדו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו להוכחת טענתו לקיומה של נכות צמיתה.

לכן, דחה בית המשפט את התביעה מחמת התיישנות וחייב את המערער בתשלום הוצאות למשיבה.


טענות הצדדים בערעור

10. המערער חוזר על טענותיו לכך שהתביעה לא התיישנה עקב מכתב התשובה מיום 13/2/02, כאשר הנכות צריכה להיות עקב תאונה.
לטענתו, הקביעה לנכות כללית מיום 12/6/02 נבעה מכך שהמל"ל לא הכיר בקשר הסיבתי בין הנכות לתאונה כמתחייב מהפוליסה וממכתב התשובה ולכן קביעת נכותו הכללית אינה עומדת בתנאי הפוליסה.
לטענתו, יש לראות במכתב התשובה מיום 13/2/02 כהחלטה מפורשת ו/או מכללא להארכת תקופת ההתיישנות עד אשר ייפסקו למערער אחוזי נכות לצמיתות כתוצאה מהאירוע התאונתי, לאחר שהוא הסתמך על מצג המשיבה במכתבה הנ"ל ושינה את מצבו לרעה בהימנעותו מהגשת תביעה עד לקביעת אחוזי הנכות לצמיתות עקב התאונה, ועקב עקרון תום הלב, כאשר יש לפרש חוזה ביטוח כנגד מנסחו, דהיינו לטובתו.

11. לטענת המשיבה, היה גם היה מקום לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, בהתאם להחלטת בית משפט קמא, כאשר אין כל משמעות לקביעות המל"ל לצורך הוכחת טענה שברפואה עפ"י תנאי הפוליסה.
לטענתה, המערער הסתיר את העובדה שכבר ב-12/6/02 נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 65% ע"י ענף נכות כללית במל"ל (כאשר בעניין זה מבקשת המשיבה לחייב את המערער להעביר לה את המסמכים שהוגשו מטעמו במסגרת ההליכים במל"ל וביה"ד לעבודה).
לטענתה, מכתב התשובה מיום 13/2/02 לא מהווה החלטה מפורשת או מכללא להארכת תקופת ההתיישנות, כאשר במכתב התשובה הנוסף מיום 29/5/05 צויין שהינו "בכפוף לטיעון התיישנות", וגם אז המתין המערער כ-3 שנים נוספות עד הגשת התביעה.


דיון

לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון אמליץ לחברי להרכב לקבל את הערעור ולקבוע כי לא היה מקום לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

12. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי פרשנות סעיף 31 לחוק הקובע תקופת התיישנות של 3 שנים מיום קרות התאונה - קרות מקרה הביטוח (ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל (21/5/08), להלן: "פס"ד אמיתי", רע"א 10237/06 גבריאל סטרוגו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (11/4/07), להלן: "פס"ד סטרוגו").

13. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בעיקר בשאלה האם במקרה זה יש לדחות/להאריך את תקופת/מירוץ ההתיישנות עקב מכתב התשובה מיום 13/2/02 ואני סבור שהתשובה לכך היא חיובית.

לא ניתן להתעלם מכך שהמערער פנה כבר ביום 17/1/02 במכתב של בא כוחו בתביעה על פי הפוליסה על פי טופס תביעה מיום 16/1/02 וזאת לאחר חלוף כ-7 חודשים ממועד האירוע הנטען.
והנה במכתב התשובה מיום 13/2/02 נאמר שעל פי תנאי הפוליסה כדי שתשולם נכות מתאונה למבוטח, יש צורך בקביעת אחוזי נכות לצמיתות כתוצאה מאירוע תאונתי/חבלתי ושבאם ייקבעו לתובע אחוזי נכות לצמיתות המשיבה מבקשת להמציא לה את פרוטוקול הועדה הרפואית מהמל"ל לקביעת נכותו הצמיתה כתוצאה מארוע תאונתי/חבלתי ולאחר קבלת הפרוטוקול תתייעץ המשיבה עם רופאיה ותודיע על החלטת התביעה.
דהיינו, המשיבה עצמה במכתב תשובה זו שבכותרתו נאמר "מבלי לפגוע בזכויות", בלא להזכיר דבר לגבי טענת ההתיישנות, (להבדיל ממכתב התשובה הנוסף מיום 29/5/05) הנחתה והורתה למערער להוכיח כי נקבעו לו אחוזי נכות לצמיתות תוך ציון מפורש בסעיף 4 כי מדובר בקביעת המל"ל כתוצאה מארוע תאונתי/חבלתי ורק לאחר שייקבעו (אם ייקבעו) אחוזי נכות לצמיתות בגין התאונה להמציא למשיבה את הפרוטוקול ורק לאחר קבלתו (ההדגשה שלי - ק.ו), תתייעץ המשיבה עם הרופאים שלה ותודיע למערער על ההחלטה בתביעה.

14. והנה, לכאורה, הנכות הכללית שנקבעה למערער ב-12/6/02 (בלא קשר לכך שהיה עליו לגלות זאת למשיבה) לא ענתה לכאורה על דרישת המשיבה עצמה של הוכחת קשר סיבתי בין הנכות לצמיתות לתאונה, כפי שמתחייב לכאורה מהפוליסה (כאשר גם בעניין הפוליסות יש מחלוקת בין הצדדים היינו לגבי איזו פוליסה רלוונטית מדובר, והן לגבי השאלה האם מדובר בתאונה), כאשר במכתב התשובה מצויין מספר פעמים שיש צורך בקביעת אחוזי נכות לצמיתות ע"י המל"ל בגין התאונה.

15. זאת ועוד, מכתב התשובה הנוסף של המשיבה מיום 29/5/09 מפנה אף הוא למכתב התשובה הראשון מיום 13/2/02, כך שלמעשה הוא חוזר על האמור במכתב התשובה והמצג שהוצג שם, כאשר במכתב התשובה הנוסף מצויין אמנם (בניגוד למכתב התשובה) כי הוא כפוף לטיעון ההתיישנות, אך הוא מפנה כאמור למכתב התשובה בו לא נאמר דבר לגבי התיישנות.
כמו כן, למרות שבמועד מכתב התשובה הנוסף התיישנה כבר התביעה, לשיטת המשיבה, היא לא מציינת זאת אלא חוזרת על דרישתה במכתב התשובה, ממנו עולה לכאורה מצג של צורך בקבלת מסמכים מהמל"ל לגבי קביעת נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, שרק אחרי קבלתם בהתייעצות עם רופאי המשיבה תינתן ההחלטה בתביעה.

16. מוסכם בפסיקה (פס"ד אמיתי, פס"ד סטרוגו) כי במקרים בהם יוצרת הפוליסה זיקה מפורשת או משתמעת בין ממצאיו של המוסד לביטוח לאומי ובין תביעת הביטוח, מהווה הדבר חריג להתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק ומירוץ ההתייישנות יושהה.

17. כן מקובל בפסיקה כי על הפוליסה להיות מנוסחת בבהירות באופן שתהיה נהירה למבוטח תוך פיתוח הכלל לשמירה על זכויות המבוטח של פרשנות נגד המנסח (פס"ד אמיתי וכן ע"א 11628/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ (27/12/07) וכדבריו של כבוד השופט רובינשטיין בפסק דין אמיתי:

"יש לקרוא את הפוליסה בעיניו של אדם מן הישוב החותם על מסמך שבעיניו יבטיח אותו לעת צרה, וצריכים להיות טעמים טובים כדי שרשת הביטחון תיפרם ותוסר".

18. המלומד ירון אליאס בספרו "דיני ביטוח" מהדורה שניה, כרך ב' בעמודים 1469-1473 מציין כי בצד הסדר ההתישנות המיוחד שבחוק, ראוי לקבוע חובה של מבטח להזהיר את המבוטח, במקרים המתאימים, כי הדרישה לקבלת תגמולי הביטוח אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות, חובה זו תקפה במיוחד במקרה שבו המבטח מתמהמה בבירור חבותו או דורש מן המבוטח מסמכים או נתונים אשר קשה להמציאם במהירות.
אליאס מציין כי המגמה בפסיקה הינה ליצירת מניעות מהעלאת טענת התיישנות עקב הפרת חובת תום הלב, בין היתר במקרה של יצירת מצג שווא בפני מבוטח שהסתמך על אותו מצג כי אין בכוונת המבטח לטעון להתיישנות ובמקרה שבו המבטח נטע בלב המבוטח אמונה שלפיה אין בכוונתו לעורר טענת התיישנות, והמבוטח פעל על סמך אמונה זו ושינה את מצבו לרעה, עשויה טענת ההתיישנות של המבטח להידחות אף מכוחה של עילת ההטעיה ומכוחם של דיני ההשתק.

כן מציין אליאס בספרו בעמ' 1475:

"השאלה השניה היא, האם חלה חובה על המבטח לגלות למבוטח המוסר הודעה על קרות מקרה הביטוח את מועדי ההתיישנות של התביעה. נראה כי בכל מקרה שבו קיים פער בין הציפיה הסבירה של המבוטח ביחס לתקופת ההתיישנות של התביעה לבין תקופת ההתיישנות בפועל, יהיה על המבטח להבהיר למבוטח אימתי מסתיים מרוץ ההתיישנות של התביעה. כך יהיה למשל, כאשר ציפייתו של מבוטח בביטוח נכות מתאונה, שלפיה מרוץ ההתיישנות של תביעתו יתחיל רק עם התגבשות הנכות, אינה עולה בקנה אחד עם המצב המשפטי בפועל שלפיו מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד התאונה"

אליאס מפנה לדברי כבוד השופטת ארבל בפס"ד אמיתי (שאמנם היתה במיעוט לגבי פרשנות מועד תחילת ההתיישנות לפי סעיף 31 לחוק ברם לא לגבי חובת הגילוי): "את הקושי בדבר ציפיותיו הסבירות של המבוטח ניתן לפתור על ידי פרשנות חובות הגילוי של חברות הביטוח. במסגרת חובות אלו יתכן וניתן לחייב את המבטח להזהיר את המבוטח, שעה שהוא מדווח לחברת הביטוח אודות מקרה הביטוח, על תקופת ההתיישנות המקוצרת החלה על תביעות לתגמולי ביטוח".

19. בע"א 6398-11-08 יצחק חייט נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (27/4/10), בבית המשפט המחוזי בחיפה, נדון מקרה בו נפגע אדם בפיגוע ביום 16/5/03 כאשר על פי הפוליסה יש לשלם פיצוי בגין נכות צמיתה עקב תאונה.
רעיית המערער פנתה ביום 14/7/03 לחברת הביטוח והמשיבה ציינה במכתב התשובה כי על מנת שתוכל לטפל בתביעה היא מבקשת לשלוח אליה בהקדם פרוטוקול מלא של המל"ל ו/או חוו"ד של רופא מומחה הממליץ על אחוזי נכות צמיתה וכן חומר רפואי רלוונטי למקרה כאשר בכותרת המכתב נאמר: "מבלי לפגוע בזכויות ובטענת ההתיישנות".
כבוד השופטים גריל (ס.נ) וגרשון, קבעו שהמשיבה הפרה את חובת תום הלב בכך שהסתפקה בכך ולא ציינה בגוף המכתב שנשלח למבוטח עצמו (שלא היה מיוצג באותה עת) באופן מפורש שתקופת ההתיישנות בהתאם לחוק ובהתאם לפוליסה היא 3 שנים ממועד האירוע ותסתיים ב-17/5/06 על מנת שהמבוטח שנדרש להמציא למשיבה מסמכים רפואיים לצורך טיפול בתביעתו ידע שההמתנה למסמכים שיומצאו בכל הנוגע לנכותו הצמיתה מוגבלת ע"י הוראת תקופת ההתיישנות, ולא די בכותרת שצויינה לעיל.
כבוד השופטת וילנר הסתייגה מהצורך של חברת הביטוח ליידע את המבוטח מהו מועד חלוף תקופת ההתיישנות, אך קבעה כי העלאת טענת ההתיישנות ע"י המבטחת בנסיבות המקרה מהווה חוסר תום לב ושימוש לרעה בזכות דיונית החוסם את המבטחת להסתמך על טענת ההתיישנות.
כך, הנחיית המבטחת במכתבה למבוטח שעליו להצטייד בחוו"ד בנוגע לאחוזי נכות צמיתה, נטעה בלב המבוטח את האמונה והמחשבה המתבקשת כי כל עוד לא מתגבש מצבו לכדי נכות צמיתה לא תבחן המבטחת את הענין והוא הניח, בצדק, כי המבטחת לא תעורר את טענת ההתיישנות עד להתייצבות מצבו הרפואי, ושעליו לפנות למבטחת רק לאחר שמצבו יתייצב ולהציג חוו"ד על אחוזי נכות צמיתה או פרוטוקול של המל"ל בענין זה.
בכך יצרה המשיבה מצג שאין בכוונתה לעורר טענת התיישנות ומשהסתמך המבוטח על מצג זה ושינה את מצבו לרעה, בהימנעותו בכל אותה תקופה מהגשת התביעה, מנועה המבטחת מלהסתמך על טענת ההתיישנות הן מכוח עילת ההטעיה והן מכוח דיני ההשתק מחמת מצג שווא, ולא די בכותרת שבמכתב "מבלי לפגוע בזכויות בטענות ההתיישנות", אלא היה צורך להבליט שהדרישה לא תמנע את התיישנות התביעה, ועמידה על הטענה מהווה שימוש בזכות הדיונית שלא בתום לב ובחוסר הגינות.

20. בעניינו ומקל וחומר לעניין חייט מדובר במקרה שבו בניגוד לענין חייט לא נרשם במכתב התשובה "מבלי לפגוע בטענות ההתיישנות" וכותרת זאת במכתב התשובה הנוסף לא גרעה מכך שהוא עצמו הפנה למכתב התשובה.
זאת ועוד, בעניינו לא נאמר במכתב התשובה על הצורך בהמצאת חוו"ד של רופא מומחה וחומר רפואי אלא כל שנאמר הינו שיש להמציא פרוטוקול מהמל"ל לקביעת אחוזי נכות לצמיתות בגין התאונה כנדרש עפ"י תנאי הפוליסה ורק לאחר קבלתו והתייעצות עם הרופאים תינתן ההחלטה בתביעה, וכן שעל-פי תנאי הפוליסה יש צורך לכאורה בקביעת אחוזי נכות לצמיתות כתוצאה מאירוע תאונתי.

במצב דברים זה, ומקל וחומר לעניין חייט ומבלי לקבוע כי יש חובה על חברת הביטוח לציין ככלל במכתביה מתי תמה תקופת ההתיישנות, הרי בנסיבות התיק שבפנינו, אני סבור כי חובת תום הלב וההגינות חייבה את חברת הביטוח לציין במפורש שלמרות האמור במכתב התשובה היא עומדת על טענת ההתיישנות על פי החוק. משלא עשתה כן, נוצר מצג למערער כי כל עוד לא התגבשה נכותו הצמיתה בגין התאונה וכל עוד לא המציא את הפרוטוקול בגין הנ"ל לא תידרש המשיבה לתביעתו ולא תיטען טענת התיישנות, כאשר המבוטח הסתמך על מצג זה ושינה מצבו לרעה והאמין שלא תידחה תביעתו מחמת התיישנות ומשלא הבהיר המבטח אימתי תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה, הוא מושתק ומנוע מלהעלות את טענת ההתיישנות.
גם בלא להכריע האם יש צורך בהקמת חובת הזהרה לגבי מועדי ההתיישנות (ראו גם שחר ולר - חוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981, בעמוד 667 המציין שטוב היה עושה המחוקק אילו חייב את המבטחת להודיע למבוטח שתביעתו צפויה להתיישן שלוש שנים מיום קבלת ההודעה), הרי בסיטואציה הספציפית של מכתב התשובה, היה גם היה מקום למבטח לציין ולהזהיר את המבוטח לגבי טענת ההתיישנות שלכאורה היתה בניגוד לציפיה ולאמונה של המערער לגבי האמור במכתב התשובה. משלא עשתה כן המשיבה, קמה מניעות והשתק מצידה מלטעון טענת התיישנות.

21. במקרה שבפנינו, לא מדובר בפוליסה (שגם לגביה ישנה מחלוקת בין הצדדים שתתברר וראוי שתתברר לגופה כמו שאר טענות הצדדים ובין היתר האם מדובר בתאונה, איזו פוליסה חלה והדרישות הנקובות בפוליסה לגבי הזכאות לביטוח), אלא במכתבים של המשיבה ובמצגים שיצרה כלפי המערער במכתב התשובה, מצגים עליהם הסתמך לכאורה המערער ושינה את מצבו לרעה.
במצב דברים זה, אין למשיבה אלא להלין על עצמה ועל ניסוחיה וגם אם היה ספק בהבנת האמור במכתב (ואינני סבור כך) היה מקום לפרשו לרעת המנסח - המשיבה ולטובת המבוטח - המערער.

22. בנסיבות אלו, של מצג כאמור ופעולות המערער בהתאם לניסוחי ומצגי המשיבה אין מקום למנוע ממנו את זכות הגישה לערכאות עקב טענת ההתיישנות ומן הראוי לברר את הטענות לגופן, וזאת מבלי לפגוע בכל טענה של מי מהצדדים.



התוצאה

23. התוצאה הינה כי אמליץ לחברי להרכב לקבל את הערעור לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא ולהחזיר את התיק לדיון לגופו לבית משפט השלום.

ההוצאות שנפסקו לחובת המערער בבית משפט קמא יבוטלו ובמידה ושולמו יושבו למערער, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום ועד להשבתם.

המשיבה תשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
הפיקדון הכספי שהפקיד המערער יוחזר למערער, באמצעות בא כוחו.

     
ד"ר קובי ורדי, שופט      


השופט ס.נ. י' זפט – אב"ד:

אני מסכים.


     
יהודה זפט, שופט- ס.נאב"ד      




השופט י' שנלר:

אני מסכים ומצטרף למסקנתו של חברי כבוד השופט ד"ר קובי ורדי.
עם זאת, רואה אני לציין כי לאור ההלכה כפי שנקבעה בפרשת אמיתי [ע"א 1806/05 הראל חב' לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל (21/5/08)], אין בפנייה למוסד לביטוח לאומי לשנות ממועד תחילת מרוץ ההתיישנות, קרי קרות מקרה הביטוח.

כאמור שם (דברי כב' השופטת פרוקצ'יה) עילת התביעה לעניין תגמולי ביטוח אינה כוללת בחובה את "גילוי הנזק", אלא מקרה הביטוח שגרם לנזק. משכך, במקרה דנן, ככלל, לא היה מקום לעניין משמעות זאת או אחרת לפניית המערער למל"ל.

החריג במקרה דנן, עניינו מכתבה הראשון של המבטחת. מכתב זה הוא שיצר את הזיקה לקביעת המל"ל.

יצויין, המשיבה לא ציינה במכתבה כי על המערער להמציא חוות דעת רפואית אודות הקשר הסיבתי והנכות הצמיתה, אלא הפנתה דווקא למל"ל. אכן, אם בצד פנייה זו היתה המשיבה מציינת כי כל האמור כפוף להתיישנות, די היה בכך לקבל את עמדתה.

אולם, משלא עשתה כן ולא סייגה את פניית המערער במועד זה או אחר, הרי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, יש לקבל את עמדת המערער.

     
ישעיהו שנלר, שופט      



הוחלט כאמור בחוות דעתו של השופט ד"ר קובי ורדי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון