התנאים לאישור הסדר פשרה המוגש במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית או בתובענה שאושרה זה מכבר כייצוגית קבועים בסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות. במקרה דנן עסקינן בבקשה לאישור הסדר פשרה שהושג בשלב האישור של התביעה כייצוגית - ועל כן ועל פי האמור בחוק, בית המשפט לא ייעתר לה אלא אם כן מצא כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, וכן כי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. יתר על כן, על בית המשפט להשתכנע כי בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסדר פשרה בשלב אישור תובענה ייצוגית: פתח דבר 1. עסקינן בבקשה לאישור הסדר פשרה שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם להוראת סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). המשיב מס' 1 בבקשת אישור התובענה כייצוגית, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, הוא תאגיד בנקאי שעיקר עיסוקו במתן הלוואות מובטחות במשכנתא לצורך רכישת דירות (להלן: "הבנק"). המשיבה מס' 2, מגדל חברה לביטוח בע"מ, היא חברה בעלת רישיון לעסוק בביטוח - ובין היתר היא מנפיקה פוליסות לביטוח חיים עבור נוטלי הלוואות המובטחות במשכנתא (להלן: "מגדל"; הבנק ומגדל יחדיו יכונו להלן: "המשיבים"). המבקשת גב' שוש רודריג, ובעלה המנוח מר אלברט רודריג (להלן: "המבקשת" ו- "המנוח" בהתאמה), נטלו מן הבנק הלוואה מובטחת במשכנתא ורכשו ממגדל ביטוח חיים עבור כל אחד מהם. רקע עובדתי 2. ביום 16/6/94 התקשרו המבקשת והמנוח בהסכם הלוואה עם הבנק (להלן: "הסכם ההלוואה"; צורף כנספח א לתצהירו של מר יקיר וייס, המשמש כמורשה חתימה בבנק, להלן: "וייס"). נוסח הסכם ההלוואה הוא נוסח סטנדרטי שהיה מקובל בבנק בעת הרלוונטית; על פי ההסכם קיבלו המבקשת והמנוח הלוואה מן הבנק בסכום כולל של 670,000₪, ולהבטחת החזר ההלוואה שעבדו לטובת הבנק את זכויותיה של המבקשת במקרקעין באבן יהודה (להלן: "ההלוואה"). כבטוחה נוספת להחזר ההלוואה דרש הבנק מהמבקשת ומהמנוח כי ירכשו פוליסת ביטוח חיים על שמם, כאשר המוטב על פיה יהא הבנק. כוונת הבנק היתה שבמקרה של מות אחד מבני הזוג או שניהם, המבטחת תשלם לבנק תגמולי ביטוח שישמשו לפירעון ההלוואה או חלקה - הכל בהתאם להתקדמות בפירעון ההלוואה ושיעורו של הכיסוי הביטוחי. הבנק אף הציע למבקשת ולמנוח כי יצטרפו להסדר קבוצתי של לקוחות הבנק לרכישת ביטוח חיים, שתנאיו נקבעו בהסכם שנחתם זה מכבר בין הבנק לבין מגדל (פוליסת הביטוח הקבוצתי צורפה כנספח יא לתצהיר המבקשת; להלן: "הביטוח הקבוצתי" ו- "הפוליסה"). יצוין כי על פי תנאי הביטוח הקבוצתי, סכום ההלוואה שיכול כל לווה לבטח הוגבל לסך של 120,000$ בלבד. בהתאם להצעת הבנק, ביום 6/7/94 חתמו המבקשת והמנוח על בקשת הצטרפות לביטוח הקבוצתי (להלן: "טופס ההצטרפות", צורף כנספח ו לתצהיר המבקשת); מדובר בטופס סטנדרטי של הבנק המחזיק דף אחד, ולו צד קדמי וצד אחורי. בראש הצד הקדמי של טופס ההצטרפות צוין כי סכום ההלוואה שנטלו המבקשת והמנוח הוא 670,000₪ (להלן: "סכום ההלוואה"), וכי סכום הביטוח הוא 360,000₪ - ערכם בשקלים של 120,000$, הסכום המרבי שניתן היה לבטח על פי תנאי ההסדר הקבוצתי (להלן: "סכום הביטוח"). בהמשכו של הצד הקדמי נדרשו המבקשת והמנוח למלא הצהרת בריאות, לוותר על סודיות רפואית ולאשר את ההצטרפות בחתימותיהם. בצד האחורי של טופס ההצטרפות נמצא אישור מאת הבנק על הצטרפות הלווים לביטוח הקבוצתי, ופורטו עיקריו של ההסכם שנחתם בין הבנק לבין מגדל בנדון; המבקשת והמנוח לא נדרשו לחתום על צד זה של הטופס. 3. ביום 20/3/04 נפטר המנוח. באותה עת עמדה יתרת ההלוואה שטרם נפרעה על סך של 458,768₪, ואילו סכום הביטוח בתוספת הפרשי הצמדה עמד על כ- 582,000₪ (עמ' 4 לחוות דעת הבודק כהגדרתו להלן). בנסיבות אלה, המבקשת הניחה כי עם קבלת תגמולי הביטוח המגיעים לבנק עקב פטירתו של המנוח תיפרע ההלוואה פירעון מלא. דא עקא, שביום 24/6/04 זיכתה מגדל את הבנק בתגמולים בסכום של 253,689₪ בלבד. במכתב מיום 9/5/04 מסר הבנק למבקשת כדלקמן: "בשים לב לכך כי סכום הביטוח ההתחלתי המרבי הניתן לעשות במסגרת הביטוח הקבוצתי אצל חב' מגדל באמצעותנו, מוגבל לסך 120,000$ במועד העמדת ההלוואה, כפי שמצוין במסמכי ההלוואה והביטוח, הרי בהלוואתכם קיים ביטוח חלקי (53.73%). לפיכך בוטח במקור רק סך 360,000₪ מתוך הלוואה כוללת בסך 670,000₪. לכן אם תאשר חברת הביטוח את תביעתך, עדיין יהא עלייך להמשיך לפרוע 46.27% מהתשלומים בגין החלק להחזרה בתשלומים אשר בהלוואותיך אלה." (ההדגשה שלי- ע.ב.) (המכתב צורף כנספח ז לתצהיר המבקשת). לעמדת המשיבים כאמור, סכום הביטוח על פי טופס ההצטרפות היה 360,000₪ מתוך הלוואה בסכום כולל של 670,000₪ - קרי, סכום הביטוח מהווה 53.73% בלבד מתוך סכום ההלוואה. עוד לגישת המשיבים, היחס בין סכום ההלוואה לסכום הביטוח נשמר לכל אורך חיי ההלוואה - והמשמעות היא שכתוצאה מפטירתו של המנוח זכאי הבנק לתגמולים בשיעור 53.73% מיתרת סכום ההלוואה בעת הפטירה, שהם 253,689₪. בקשת אישור התובענה כייצוגית 4. התובעת טוענת כי מגדל לא העבירה לבנק את מלוא תגמולי הביטוח שהיה עליה לשלם בעקבות מות המנוח: מאחר שסכום הביטוח שרכשו המבקשת והמנוח היה במועד פטירתו גבוה מסכום ההלוואה שנותר לפירעון - לגישתה של המבקשת שומה היה על מגדל לפרוע את סכום ההלוואה במלואו, ולא להעביר לבנק רק חלק מתוכו כפי שעשתה. המבקשת אף עותרת לייצג בתביעה ייצוגית נגד המשיבים את כל אותם לווים שגם במקרה שלהם, לאחר קרות האירוע הביטוחי העבירה מגדל לבנק תגמולי ביטוח חלקיים בלבד (בש"א 25841/06, להלן: "בקשת האישור"). על פי האמור בבקשת האישור, בקבוצה המיוצגת חברים כל אותם לווים שהתקשרו עם הבנק בהסכם כדוגמת הסכם ההלוואה, רכשו באמצעות הבנק את הביטוח הקבוצתי של מגדל כאשר סכום ההלוואה עלה על סכום הביטוח, ולאחר קרות האירוע הביטוחי מגדל שילמה לבנק תגמולי ביטוח חלקיים (להלן: "הקבוצה"). להערכתה של המבקשת קבוצה זו מונה כ- 1,000 חברים. עילת התביעה המרכזית הנטענת בבקשת האישור היא הפרת חוזה. המבקשת טוענת כי הן הסכם ההלוואה עם הבנק, והן הפוליסה שהונפקה על ידי מגדל, מורים באופן מפורש כי הכיסוי הביטוחי הוא בגובה סכום הביטוח או יתרת סכום ההלוואה במועד פטירת הלווה, על פי הנמוך מבין השניים. משכך, תשלום תגמולי ביטוח בשיעור הנמוך הן מסכום הביטוח והן מיתרת סכום ההלוואה במועד פטירת הלווה מהווה הפרה של התחייבויותיהם של הבנק ושל מגדל כלפי חברי הקבוצה. לחלופין נטען כי המשיבים הפרו את חובות הגילוי ואת חובות האמון המוגברות החלות עליהם ביחסיהם עם חברי הקבוצה. לטענתה של המבקשת, אילו התכוונו המשיבים כי יתרת סכום ההלוואה לא תיפרע במלואה במקרה של פטירת אחד הלווים גם כאשר יתרה זו נמוכה מסכום הביטוח במועד הפטירה - היה עליהם לציין את הדברים באופן שאינו משתמע לשני פנים הן בהסכם ההלוואה, הן בטופס ההצטרפות והן בפוליסה. יתר על כן, היה על נציג של מי מהמשיבים להוסיף ולהסביר את הדברים בעל-פה ובאופן מפורש בעת ההתקשרות עם הלווים. משלא עשו כן, מעלו הבנק ומגדל באמון שנתנו בהם חברי הקבוצה. חובת הגילוי המיוחדת הרובצת לפתחם של הבנק ושל מגדל קבועה עלי חוק [סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981; סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח")] - ועל כן הפרתה מהווה גם עוולה של הפרת חובה חקוקה. עילה חלופית נוספת שנטענה בבקשת האישור היא עשיית עושר ולא במשפט. הסעד המבוקש בבקשת האישור הוא פיצוי חברי הקבוצה בסכום תגמולי הביטוח המגיעים לבנק בגין קרות האירוע הביטוחי ושמגדל נמנעה מתשלומם שלא כדין; וכן בגין התשלומים שנאלצו להמשיך ולשלם לשם פירעון ההלוואה, באשר יתרת ההלוואה לא נפרעה במלואה באמצעות תגמולי הביטוח כפי שצריך היה לקרות. הגם שאף אחד מהצדדים לא התייחס לעניין זה במסגרת בקשת האישור והתגובות לה - ברור כי חברי הקבוצה בכל מקרה לא יהיו זכאים בעניין זה לכפל פיצוי; ומשמע שלו נתקבלה התובענה, היה מקום בכל מקרה להפחית מן הפיצוי בגין תגמולי ביטוח שלא שולמו, את אותו פיצוי המגיע לחבר הקבוצה בגין תשלומים ששילם לפירעון ההלוואה לאחר קרות האירוע הביטוחי. המבקשת טוענת עוד כי יש לחייב את מגדל לשאת ב"ריבית מיוחדת" כהגדרתה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, בשיעור של פי שלושה מן הריבית על פי חוק, שתתווסף לסכום הפיצוי ממועד קרות האירוע הביטוחי ועד למועד התשלום בפועל. בעניינה של המבקשת - ההפרש שבין יתרת סכום ההלוואה במועד פטירתו של המנוח לבין התגמולים שבפועל שולמו לבנק בגין הפטירה, עומד לטענתה על למעלה מ- 200,000₪; התשלומים ששילמה המבקשת לבנק לפירעון ההלוואה למן מועד פטירתו של המנוח ועד למועד הגשת בקשת האישור מסתכמים לדבריה לסך של 38,916₪ (למועד הגשת בקשת האישור). כפי שכבר הוברר, על פניו המבקשת אינה זכאית לשני הסכומים גם יחד - אלא שיש להפחית את הפיצוי המגיע לה בגין תשלומים ששילמה לאחר מות המנוח, מתגמולי הביטוח שעל מגדל לשלם לטענתה של המבקשת לבנק. את הפיצוי לחברי הקבוצה מעריכה המבקשת על דרך האומדנא בסכום כולל של כ- 150,000,000₪ - על פי חישוב של 150,000₪ לכל אחד מכ- 1,000 חברי הקבוצה. 5. המשיבים מכחישים את עילות התביעה הנטענות נגדם. לשיטתם באותם מקרים שבהם סכום ההלוואה עולה על הסכום המרבי לביטוח - מטבע הדברים נוצרת הבחנה בין החלק מתוך ההלוואה המכוסה בביטוח, לבין יתרת ההלוואה שאינה מבוטחת. עוד לגישתם של המשיבים, עם כל תשלום שוטף שמבצע הלווה לפירעון ההלוואה - פוחת הן החלק מסכום ההלוואה המכוסה בביטוח והן החלק שאינו מכוסה בביטוח, באופן יחסי בין שני החלקים. ודוק: להבחנה האמורה בין שני חלקי סכום ההלוואה יש נפקות גם לעניין הכיסוי הביטוחי במקרה של מות הלווה. בהקשר זה קובע טופס ההצטרפות כי עם פטירתו של הלווה, תגמולי הביטוח המועברים לבנק הם בשיעור יתרת החלק המבוטח בלבד של סכום ההלוואה במועד הפטירה: "סכום הביטוח ללווה-מבוטח הינו סכום השווה ליתרת סכום ההלוואה המקורי לצרכי ביטוח, שטרם הגיע זמן פירעונה ליום הפטירה, לפי חישובי הבנק בהתאם לתנאי חוזה ההלוואה." (להלן: "תנית הכיסוי הביטוחי") (ראו סעיף ג.1. בצד האחורי של טופס ההצטרפות). לשון אחר: המשיבים טוענים כי הכיסוי הביטוחי בביטוח הקבוצתי הולך ופוחת בהתאם להתקדמות בפירעון ההלוואה. משכך, אלא אם כן הלווה נפטר מיד עם נטילת ההלוואה וההצטרפות לביטוח - תגמולי הביטוח שהלווה זכאי להם בכל מקרה אינם יכולים להיות בשיעור זהה לסכום הביטוח כפי שטוענת המבקשת, שכן סכום זה הולך ופוחת עם כל תשלום שוטף שמבצע הלווה לפירעון ההלוואה. עוד נטען על ידי המשיבים, כי אין כל היגיון כלכלי בגישת המבקשת בכל הנוגע להיקפו של הכיסוי הביטוחי - שלפיה כיסוי זה נותר בסכום קבוע בכל עת במהלך תקופת ההלוואה, שעשויה להיות בת עשרות שנים. עם חלוף הזמן מעת נטילת ההלוואה ורכישת הביטוח, וככל שחלה התקדמות בפירעון ההלוואה, הסיכון שאותו נועד הביטוח הקבוצתי לנטרל - הוא הסיכון של אי פירעון ההלוואה מחמת פטירתו של הלווה - הולך ופוחת. הירידה בסיכון מטבע הדברים משפיעה גם על אופן התמחור של הביטוח - ועל כן חלה ירידה הן בפרמיה המשולמת על ידי הלווים בגין הביטוח, והן בהיקפו של הכיסוי הביטוחי שממנו הם נהנים. המשיבים מבהירים כי שיעורו של הכיסוי הביטוחי הנדרש על ידי המבקשת בבקשת האישור, עולה בעשרות אחוזים על הכיסוי הביטוחי שבגינו שילמו חברי הקבוצה פרמיה - ועל כן מדובר למעשה בניסיון מצידה של המבקשת להעשיר את הקבוצה שלא כדין על חשבונם של המשיבים. המשיבים טוענים עוד כי בראשית כל שנה קלנדרית שולח הבנק לכל הלווים דוח מפורט בנוגע להתקדמות בפירעון ההלוואה, ובו מופיעים נתונים ביחס לשנה שחלפה גם בנוגע לביטוח החיים שנרכש על ידי הלווים (להלן: "הדוח המפורט"). לגישתם של המשיבים הדוח המפורט מציין באופן ברור ומפורש גם את מידת הכיסוי על פי הביטוח הקבוצתי - ועל כן המבקשת אינה יכולה לטעון כי היא והמנוח, וכמותם גם חברי הקבוצה, לא ידעו שבעניינם מדובר בביטוח חלקי בלבד (דוחות מפורטים בנוגע להלוואה שנטלו המבקשת והמנוח, לשנים 2004-1994 צורפו כנספחים ד1-ד11 לתצהיר המבקשת). הבקשה לאישור הסדר פשרה 6. משהובא התיק לפניי וקבעתי אותו לישיבת קדם משפט בבקשת האישור, חזרו הצדדים וביקשו את דחיית הדיון - מכיוון שניהלו ביניהם מגעים לסיום התיק בדרך של פשרה (ראו פרוטוקול מיום 15/6/08, מיום 6/7/08 ומיום 2/12/08); ביום 2/12/08 הוגשו הסדר פשרה שעליו חתמו הצדדים וכן בקשה לאישורו לתיק בית המשפט (להלן: "המועד הקובע"). בהסדר הפשרה קבעו הצדדים מנגנון לפיצוי חברי הקבוצה - שלטענת המבקשת קיבלו תגמולי ביטוח חלקיים לאחר קרות האירוע הביטוחי (מות הלווה). בתמצית ייאמר כי על פי ההסדר המוצע, כל אחד מחברי הקבוצה זכאי לפיצוי בשיעור שבין 60% ל- 65% מן ההפרש שבין סכום הביטוח לבין התגמולים ששולמו על ידי מגדל בפועל עם קרות האירוע הביטוחי, הכל בהתאם למועד שבו אירע האירוע הביטוחי. מן הפיצוי המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה ינוכה סך של 9.32% עבור השתתפות בשכר טרחתו של עורך הדין המייצג. עוד במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ביקשו הצדדים מבית המשפט כי יורה על תיקונה של הגדרת הקבוצה בבקשת האישור - באופן שתכלול תת-קבוצה המונה את כל אותם לווים שסכום הביטוח הקבוצתי שרכשו היה נמוך מסכום ההלוואה ובעניינם לא אירע האירוע הביטוחי. גם בנוגע לתת-קבוצה זו טוענת המבקשת כי חבריה הוטעו על ידי המשיבים באשר להיקפו של הכיסוי הביטוחי; וכן נטען להפרת חוזה צפויה, שכן תגמולי הביטוח שישולמו ללווים במקרה של פטירה צפויים להיות נמוכים מאלה המגיעים להם בהתאם לפוליסה. על פי ההסדר המוצע, המשיבים יפנו בכתב לכל אחד מחברי תת-קבוצה זו על מנת להבהיר להם כי לנוכח היחס שבין סכום ההלוואה שנטלו לבין סכום הביטוח, הכיסוי הביטוחי שרכשו הוא חלקי. המשיבים אף יציעו ללווים אלה לרכוש ביטוח משלים - שבצירוף עם הביטוח הקבוצתי יבטיח כיסוי מלא לכל התחייבויותיו של הלווה כלפי הבנק בקרות האירוע הביטוחי (להלן: "המכתב ללווה" ו- "הביטוח המשלים" בהתאמה). הפרמיה השנתית עבור הביטוח המשלים תהא בשיעור של 0.5 פרומיל מן הסכום המבוטח בביטוח המשלים - ואולם מי מבין הלווים שיודיע למגדל בתוך חודשיים ממועד ההצעה כי ברצונו לרכוש את הביטוח המשלים, ייהנה מהנחה בשיעור של 50% למשך השנתיים הראשונות של תקופת הביטוח (קרי: הפרמיה תעמוד על 0.25 פרומיל מן הסכום המבוטח בביטוח המשלים). לבסוף, הצדדים ביקשו מינויו של "בודק" כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות, על מנת שיחווה דעתו בנוגע לסבירותו של ההסדר המוצע. 7. לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המוצע לא ראיתי מקום לדחות את הבקשה לאישורו על הסף כאמור בסעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות. בהחלטה מיום 18/1/09 הוריתי לצדדים לפרסם הודעה בדבר הגשת ההסדר לאישור בית המשפט בשני עיתונים יומיים - פעם אחת בשני עיתונים באמצע השבוע ופעם נוספת בשני עיתונים ביום ו', כפי שהוסכם ביניהם, על פי נוסח שצורף על ידם לבקשה לאישור הסדר הפשרה ובהתאם להוראת סעיף 25(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות. כן הוריתי לצדדים לשלוח העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה, מנוסח הצעת הפשרה והנספחים לה וכן העתק מבקשת האישור והתגובות לה, לידי היועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט - הכל כמצוות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות. עוד הוריתי על תיקון הגדרת הקבוצה בבקשת האישור כפי שביקשו הצדדים; וכן על משלוח המכתב ללווה לחברי תת הקבוצה הרלוונטית, בנוסח שצורף להסדר הפשרה, בתוך 30 יום מעת פרסום ההודעה על הגשת הסדר הפשרה לאישור בית המשפט. ביום 5/4/09 הוריתי על מינויו של רואה החשבון אהוד רצאבי כבודק (להלן: "רו"ח רצאבי" או - "הבודק"), שנתבקש להתייחס לסבירותו של ההסדר המוצע, להגדרת הקבוצה, להטבה המוצעת לקבוצה ולשיעור הנזק הנטען. הצדדים מילאו אחר החלטתי מיום 18/1/09: הודעות בדבר הגשת הסדר הפשרה לאישור בית המשפט פורסמו בעיתונים ביום 29/1/09 וביום 30/1/09 (העתקים של ההודעות צורפו כנספחים א-ד להודעה מיום 5/2/09); המסמכים הרלוונטיים נשלחו ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט ביום 21/1/09 (אישורים על קבלת החומר צורפו כנספח ה להודעה מיום 5/2/09). בחלוף המועדים הקבועים לכך בסעיפים 18(ד) ו- 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות לא התקבלה כל תגובה או התנגדות לאישור ההסדר המוצע מאת היועץ המשפטי לממשלה או כל גורם אחר; וגם לא התקבלה הודעה מאת מי מחברי הקבוצה כי אינו מעוניין להימנות עימה לעניין הסדר הפשרה. כחודש לאחר פרסום ההודעה בעיתונות, נשלחו גם המכתבים ללווים. 8. חוות דעתו של רו"ח רצאבי מיום 1/11/09 הוגשה לתיק בית המשפט בסמוך לאחר עריכתה; ייאמר כבר עתה כי מצאתי את חוות הדעת יסודית ומקצועית עד מאוד. רו"ח רצאבי בדק את הנתונים הרלוונטיים שנמסרו לו מאת מגדל בנוגע לגודל הקבוצה, שיעור הנזק הנטען על ידי המבקשת ושווי ההטבה המוצעת במסגרת הסדר הפשרה - והביע את דעתו המלומדת לעניין סבירותו ויעילותו של מנגנון ההטבה שקבעו הצדדים. באשר לחברי הקבוצה שבעניינם אירע המקרה הביטוחי - רו"ח רצאבי מצא כי פרט למספר טעויות חישוב, מנגנון ההטבה שעליו הסכימו הצדדים הוא מנגנון יעיל לזיהוי ואיתור הניזוקים ולהטבת הנזק שנגרם על ידי המשיבים. עם זאת, רו"ח רצאבי קבע כי לגבי 16 מתוך 68 חברי הקבוצה שנמצאו זכאים לפיצוי - המנגנון שנקבע יוצר חוסר התאמה לרעתם בין הריבית ששולמה על ידם בגין ההלוואה לבין הריבית שתתווסף לפיצוי המגיע להם. מאחר שבשנים הרלוונטיות הריבית הממוצעת על משכנתאות צמודות מדד היתה גבוהה בכ- 1% עד 3% מהריבית שנקבעה בהסדר הפשרה - התוצאה היא שבעניינם של חברי קבוצה אלה אין יחס נאות די הצורך בין הנזק מחד גיסא לבין הפיצוי מאידך גיסא (ראו עמ' 10-9 לחוות הדעת). בנוגע לחברי הקבוצה שבעניינם לא אירע המקרה הביטוחי - רו"ח רצאבי בחן את כדאיות ושווי ההטבה הגלומה בהצעה לרכוש ביטוח משלים. על פי בדיקתו, עבור כ- 44% מחברי הקבוצה בכללותה הכדאיות הכלכלית של הביטוח המוצע מוטלת בספק. ואולם, המשיבים מסרו לבודק לדבריו כי יהיו מוכנים ליתן את ההנחה בפרמיה המוצעת בהסדר הפשרה לכל חברי הקבוצה וללא הגבלה בנוגע למועד הרכישה - ולא רק לאותם חברי קבוצה שירכשו את הביטוח המשלים בתוך חודשיים כפי שנקבע מלכתחילה. רו"ח רצאבי מעריך כי במצב דברים כזה רכישת הביטוח המשלים תהפוך כדאית עבור למעלה מ- 70% מחברי הקבוצה. יתר על כן, הבודק מצא כי הפרמיה שתיגבה על ידי מגדל בגין הביטוח המשלים נמוכה בכ- 25% עד 30% מתעריפי החברות המתחרות. בנסיבות אלה, רו"ח רצאבי סבור כי ההטבה הגלומה בביטוח המשלים היא סבירה וראויה (ראו עמ' 20-16 לחוות הדעת). הבודק הוסיף וציין כי היענותם של חברי הקבוצה לרכישת הביטוח המשלים בעקבות המכתב ללווה שנשלח אליהם היתה נמוכה במיוחד (רק 3.6% מהקבוצה בכללותה); ולהערכתו הדבר נבע מן האופן שבו נוסח המכתב, שהיה מסורבל, ארוך ובלתי נהיר. הבודק סבור כי גם לאחר קבלתו של המכתב, רבים מחברי הקבוצה עדיין אינם יודעים כי הביטוח שרכשו הוא ביטוח חלקי בלבד - ועל כן לדידו יש לשוב ולשלוח לציבור זה מכתב נוסף, אשר יפרט ויסביר בלשון פשוטה, קצרה ובהירה את מידת הסיכון הקיים מבחינתם בביטוח הקבוצתי (ראו עמ' 22-21 לחוות הדעת). עקרונות הסדר הפשרה המתוקן 9. לאחר שקיבלו לידיהם את חוות דעתו של רו"ח רצאבי הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הם מאמצים את כל האמור בה, ואף הגישו לאישורו של בית המשפט הסדר פשרה מתוקן בהתאם להערותיו של הבודק (להלן: "ההסדר המתוקן"). ההסדר המתוקן חל על כל הלווים שרכשו ממגדל את הביטוח הקבוצתי כאשר במועד רכישת הביטוח הסכום הכולל של ההלוואה שנטלו מן הבנק היה גבוה מסכום הביטוח, וכן על יורשיהם של לווים אלה ועל מי שנטל יחד עימם הלוואה אך לא רכש ביטוח עבור עצמו. תנאי לחברות בקבוצה הוא שהלווה המבוטח, יורשיו או מי שנטל עימו הלוואה לא ניהלו או מנהלים תביעה נגד מי מהמשיבים בנוגע להסדר הביטוח הקבוצתי (להלן: "קבוצת התובעים"). קבוצת התובעים מתחלקת לשתי תתי-קבוצות: תת-קבוצה אחת מונה את התובעים שבעניינם במהלך תקופת הביטוח אירע מקרה הביטוח, קרי את יורשיו של הלווה המבוטח וכן כל אדם שהוא לווה נוסף בהלוואה יחד עם לווה מבוטח שנפטר. תנאי נוסף הוא שבעת הפטירה יתרת ההלוואה שעמדה לפירעון היתה גבוהה מסכום הביטוח ומגדל העבירה לבנק תגמולים בשיעור נמוך מסכום הביטוח, או שבעת הפטירה יתרת ההלוואה שעמדה לפירעון היתה נמוכה מסכום הביטוח ומגדל העבירה לבנק תגמולי ביטוח בסכום נמוך מיתרת ההלוואה לפירעון (להלן: "התובעים הניזוקים"). תת-קבוצה נוספת מונה את כל אותם תובעים שבעניינם במהלך תקופת הביטוח לא אירע מקרה הביטוח (להלן: "התובעים שאינם ניזוקים") (ראו סעיף 1.3. להסדר המתוקן). 10. על פי ההסדר המתוקן, התובעים הניזוקים זכאים לפיצוי כספי מאת המשיבים; סכום הפיצוי יקוזז מחשבון ההלוואה של כל אחד מחברי הקבוצה בבנק - ואם כבר אין לו חשבון כזה מחמת שההלוואה נפרעה במלואה, או שהיתרה בחשבון נמוכה מסכום הפיצוי, הפיצוי ישולם לידיו באמצעות עורך הדין המייצג. סכום הפיצוי המגיע לכל אחד מהתובעים הניזוקים יחושב באופן הבא: א. אלה מבין התובעים הניזוקים שבעניינם אירע מקרה הביטוח במהלך התקופה שמיום 12/12/03 ועד ליום 31/3/06, והם הגישו דרישה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח עד למועד הקובע כהגדרתו לעיל (2/12/08) ובעת הדרישה תביעתם לא התיישנה - א1. אם בעת הפטירה יתרת ההלוואה שעמדה לפירעון היתה נמוכה מהסכום המבוטח - התובע הניזוק יהא זכאי ל- 65% מן התשלומים ששולמו לפירעון ההלוואה לאחר הפטירה ועד למועד הקובע. אם במועד הקובע ההלוואה טרם סולקה במלואה - התובע הניזוק יהא זכאי גם ל- 65% מיתרת ההלוואה לפירעון נכון למועד הקובע. א2. אם בעת הפטירה יתרת ההלוואה שעמדה לפירעון היתה גבוהה מן הסכום המבוטח - התובע הניזוק יהא זכאי ל- 65% מההפרש שבין הסכום המבוטח במועד הפטירה לבין שיעור התגמולים ששולמו לבנק עקב הפטירה (בין אם ההלוואה סולקה במלואה עד למועד הקובע ובין אם לאו). ב. באשר לתובעים הניזוקים שבעניינם אירע מקרה הביטוח למן יום 1/4/06 ועד ליום 31/3/08, והם הגישו דרישה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח עד למועד הקובע ובעת הגשת הבקשה תביעתם לא התיישנה - אלה יהיו זכאים לפיצוי באופן המפורט בסעיף א, בשינוי אחד: שיעור הפיצוי בעניינם יעמוד על 60% בלבד ולא 65%. יבואר כי הצדדים מצאו לנכון לפסוק לתובעים הניזוקים הללו פיצוי מעט נמוך מזה שנפסק לתובעים הניזוקים שהאירוע הביטוחי בעניינם ארע בתקופה הקודמת - משום שבדוחות המפורטים לשנת 2005 ו- 2006 שנשלחו לחברי קבוצת התובעים, הרחיב הבנק את ההתייחסות לביטוח הקבוצתי, ואף ציין את השיעור המדויק של הכיסוי הביטוחי שממנו נהנה כל לווה. לעמדתם של המשיבים, לנוכח המידע שצוין בדוחות אלה - קשה יותר לקבל את טענתה של המבקשת כי התובעים הניזוקים הוטעו בנוגע להיקף הכיסוי על פי הביטוח הקבוצתי. ג. התובעים הניזוקים שבעניינם אירע מקרה הביטוח למן יום 1/4/08 ועד למועד הקובע, לא יהיו זכאים לפיצוי כלל. כך נקבע על ידי הצדדים, משום שבעקבות הגשתה של בקשת האישור כבר בדוח המפורט לשנת 2007 גילה הבנק ללווים גילוי נאות ומספק - בכל הנוגע לזכויותיהם על פי הביטוח הקבוצתי ככלל, ובדבר חלקיותו של הכיסוי בפרט. לפיצוי המגיע לכל תובע ניזוק יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בשיעור ובאופן המפורט בסעיף 4.5 להסדר המתוקן, ותוך התאמה בין שיעור הריבית ששילמו הלווים בגין ההלוואה לבין שיעור הריבית שיתווסף לפיצוי. בתוך 14 יום מעת שיהפוך פסק הדין המאשר את ההסדר המתוקן לחלוט, יעבירו המשיבים לידיו של עורך הדין המייצג את כל סכומי הפיצוי שלא ניתן היה לקזז מחשבונות הלוואה כאמור לעיל - והלה יפקידם בחשבון נאמנות לטובת התובעים הניזוקים, שיירשמו בו כנהנים. בתוך 45 ימים מעת שיקבל מן המשיבים את הכספים, יפעל עורך הדין המייצג לאיתורם של הזכאים על פי רישומי המשיבים, ויזמינם להגיש לו תביעה לקבלת הפיצוי. כתנאי לקבלת הפיצוי יידרשו התובעים הניזוקים להציג צו קיום צוואה, צו ירושה, או כל מסמך רלוונטי אחר המקנה להם את הזכות לקבלת הפיצוי, וכן לחתום על כתב ויתור על תביעות נגד המשיבים בקשר עם הביטוח הקבוצתי (צורף כנספח ט להסדר המתוקן). בחלוף שנה מהמועד שבו יועברו כספי הפיצוי מן המשיבים לחשבון הנאמנות, וככל שיוותרו כספים בחשבון, ישיבם עורך הדין המייצג לידי המשיבים (ראו סעיף 12 להסדר הפשרה). 11. כפי שכבר צוין, מגדל שלחה לקבוצת התובעים שאינם ניזוקים את המכתב ללווה - ובמסגרתו ביקשה להבהיר להם כי הביטוח הקבוצתי הוא ביטוח חלקי בלבד, וכן הציעה להם לרכוש את הביטוח המשלים. על פי ההסדר המתוקן, בחלוף 30 ימים מעת שפסק הדין המאשר את ההסדר המתוקן יהפוך לחלוט, תחזור מגדל ותשלח מכתב דומה לתובעים שאינם ניזוקים - המנוסח באופן נהיר וקצר יותר (להלן: "המכתב השני ללווה", צורף כנספח ז להסדר המתוקן). ההצטרפות לביטוח המשלים תהא כפופה למילוי הצהרת בריאות ולהליך חיתום כמקובל במגדל; הפרמיה השנתית עבור הביטוח המשלים תהא בשיעור של 0.5 פרומיל מהסכום המבוטח בביטוח המשלים, במשך כל תקופת הביטוח. המשיבים ישובו ויציעו לחברי הקבוצה הנחה של 50% בדמי הפרמיה למשך 24 החודשים הראשונים של הביטוח המשלים - ואולם שלא כמשתמע מחוות דעתו של הבודק, הצדדים בחרו שלא ליתן את ההנחה לכל חברי הקבוצה אלא רק לאלה מתוכם שכבר רכשו את הביטוח המשלים, או ירכשו אותו עד לתום חודשיים מעת משלוח המכתב השני ללווה (ראו סעיף 5 להסדר המתוקן). לעניין הגמול למבקשת ושכר הטרחה לבא כוחה - הצדדים ממליצים כי למבקשת ישולם סך של 150,000₪, ולבא כוחה סך של 791,000₪. הגמול למבקשת ישולם כולו על ידי המשיבים; בתשלום שכר הטרחה לעורך הדין המייצג ישתתפו התובעים הניזוקים בשיעור של 9.32% מן הפיצוי המגיע לכל אחד מהם על פי ההסדר (8% בתוספת מע"מ), וביתרה יישאו המשיבים (ראו סעיפים 7.1 ו- 7.6 להסדר המתוקן). הצדדים מוסיפים וממליצים כי במידה שיתברר כי סכום הפיצוי המגיע בפועל לתובעים הניזוקים עולה על האומדן הראשוני של סכום זה - אזי המשיבים ישלמו לעורך הדין המייצג תשלום נוסף בשיעור של 15% מכל סכום שמעבר לאומדן הראשוני ובתוספת מע"מ; בדומה לכך, במידה שיתברר כי שווי ההטבה הגלומה בביטוח המשלים המוצע לתובעים שאינם ניזוקים עולה על האומדן הראשוני של סכום זה - אזי המשיבים ישלמו לעורך הדין המייצג 15% מכל סכום שמעבר לאומדן הראשוני ובתוספת מע"מ (ראו סעיף 7.2 להסדר המתוקן). יצוין כי על פי האומדן הראשוני של הפיצוי לתובעים הניזוקים - סכום ההשתתפות בשכר טרחת עורך הדין המייצג שייגבה מהם מוערך בסכום כולל של 269,302₪ בתוספת מע"מ; ביתרת השכר יישאו כאמור המשיבים. אישור ההסדר המתוקן 12. התנאים לאישור הסדר פשרה המוגש במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית או בתובענה שאושרה זה מכבר כייצוגית קבועים בסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות. במקרה דנן עסקינן בבקשה לאישור הסדר פשרה שהושג בשלב האישור של התביעה כייצוגית - ועל כן ועל פי האמור בחוק, בית המשפט לא ייעתר לה אלא אם כן מצא כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, וכן כי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. יתר על כן, על בית המשפט להשתכנע כי בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר. בענייננו, הטענה המרכזית הנטענת בבקשת האישור היא שעל פי הסכם ההלוואה, טופס ההצטרפות והפוליסה - שהינם טפסים סטנדרטיים של הבנק ושל מגדל - הכיסוי הביטוחי המגיע לכל אחד מן הלווים במקרה של פטירה הוא בגובה סכום הביטוח או יתרת סכום ההלוואה בעת הפטירה, על פי הנמוך מבין השניים. המשיבים לעומת זאת טוענים כי באותם מקרים שבהם בעת נטילת ההלוואה עלה סכום ההלוואה על סכום הביטוח, מטבע הדברים נוצרת הבחנה בין החלק המבוטח של ההלוואה לבין החלק שאינו מבוטח - והמשמעות היא שבעת פטירה זכאי הלווה לכיסוי ביטוחי אך ורק בגין החלק המבוטח של ההלוואה, לפי שיעורו בעת הפטירה. את עיקר יהבם בעניין זה תולים המשיבים בתנית הכיסוי הביטוחי הקבועה בטופס ההצטרפות. לגרסתם, מתניה זו ברור כי קיימת הבחנה בין שני חלקי ההלוואה (זה שנהנה מכיסוי ביטוחי וזה שלא), וכן כי בעת פטירה ישולמו ללווה תגמולי ביטוח אך ורק בגין יתרת החלק המבוטח. הנה כי כן, ביסודה של בקשת האישור ניצבת שאלה פרשנית - הנוגעת למערכת ההסכמים ככלל שבין מגדל, הבנק והלווים שרכשו את הביטוח הקבוצתי, ולתנית הכיסוי הביטוחי בפרט. מכיוון שאין חולק כי כל חברי קבוצת התובעים חתמו על הסכמים סטנדרטיים דומים, אם לא זהים, שהוצגו לחתימתם על ידי הבנק - ברור כי מדובר בסוגיה משפטית המשותפת לקבוצה בכללותה. 13. על מנת לקבוע אם פשרה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, יש לתת את הדעת לסיכויים ולסיכונים הגלומים בניהול הדיון בבקשת האישור. באשר לסיכויים - נראה כי יש ממש בעמדתה של המבקשת שלפיה הסכם ההלוואה, טופס ההצטרפות והפוליסה יוצרים מצג מטעה בנוגע להיקפו של הכיסוי הביטוחי במקרה שבו סכום ההלוואה עולה על סכום הביטוח. על פניו, האבחנה הנטענת בין סכום ההלוואה המכוסה בביטוח לבין זה שאינו מכוסה לא קיבלה ביטוי ראוי במערכת ההסכמית שבין הצדדים; וגם היאחזות בתנית הכיסוי הביטוחי אינה מסייעת למשיבים בעניין זה. ודוק: עסקינן בתניה המופיעה בצידו האחורי של טופס ההצטרפות, שחברי הקבוצה כלל לא נדרשו לחתום עליו בעת רכישת הביטוח הקבוצתי. חשוב מכך - התניה מנוסחת באופן בלתי ברור, ונראה כי בכל מקרה לא ניתן להבין מהאמור בה כי במקרה של פטירה הכיסוי הביטוחי עלול להיות נמוך מיתרת קרן ההלוואה לפירעון גם כאשר סכום הביטוח באותה עת עולה על יתרה זו. אמנם נטען על ידי המשיבים כי נציגי הבנק הבהירו ללווים בעל-פה בעת החתימה על טופס ההצטרפות כי מדובר ב"ביטוח חלקי" - ואולם טענה מעין זו לא בנקל ניתן להוכיח, ואילו המשיבים העלו אותה באופן סתמי ומבלי להניח תשתית עובדתית או ראייתית מתאימה. טענה נוספת שנטענה על ידי המשיבים היא שהמבקשת נעדרת עילת תביעה אישית נגדם. על פי הנטען, בעת נטילת ההלוואה היו המבקשת והמנוח בעלי ידע ומומחיות מיוחדים בנושא הביטוח בהיותם סוכני ביטוח מיומנים ובעלי ניסיון - ומשכך אין יסוד לטענת המבקשת שלפיה הם סברו כי הכיסוי הביטוחי שרכשו הוא בהיקף שונה מזה שניתן להם בפועל. אלא שקיים קושי ממשי ללמוד מתוך האמור בתנית הכיסוי הביטוחי כי הכיסוי הוא חלקי בלבד, וזאת גם בהינתן רקע וידע מסוימים בתחום הביטוח. חשוב מכך, מטבע הדברים רוב החברים בקבוצת התובעים אינם בעלי רקע או ידע כאמור, כי אם הדיוטות בתחום הביטוח; ומשכך, ולנוכח האפשרות הקבועה בסעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות להורות על החלפתו של התובע המייצג, נראה כי הטענה בדבר היעדר עילת תביעה אישית בכל מקרה אינה פוגעת בסיכוייה של בקשת האישור נושא הדיון. עם זאת, נראה כי ניהול הדיון בבקשת האישור כרוך גם בסיכון בלתי מבוטל מצידה של המבקשת. בראש ובראשונה, מחוות דעתו של רו"ח רצאבי עולה כי יש ממש בטענתם של המשיבים שלפיה הפרמיה שנגבתה מחברי הקבוצה עבור הביטוח הקבוצתי חושבה על בסיס כיסוי ביטוחי חלקי בלבד (ראו עמ' 16-14 לחוות הדעת). ודוק: ככל שהפרמיה שנגבתה מן הלווים תואמת את הכיסוי הביטוחי שניתן להם - נראה כי לכל הפחות לחברי קבוצת התובעים שלא אירע להם האירוע הביטוחי, המשיבים לא הסבו כל נזק. נוסף על כך, על פניו נראה כי יש ממש בטענת המשיבים שלפיה ניתן להבין מתוך הדוחות המפורטים שנשלחו לקבוצת התובעים למן שנת 2006, כי הכיסוי הביטוחי הוא חלקי - ולא מן הנמנע כי עובדה זו פועלת לחובת עמדתה של המבקשת, שלפיה חברי הקבוצה כולם אינם יודעים כי רכשו כיסוי ביטוחי בהיקף שונה מזה שסברו. בהינתן סיכוייה של בקשת האישור מחד גיסא, והסיכונים מאידך גיסא, שוכנעתי כי פשרה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. 14. לא זו אף זו. שווי ההטבה המוצעת לקבוצת התובעים על פי ההסדר המתוקן מגלמת יחס ראוי בין הסיכויים לבין הסיכונים שבבקשת האישור כפי שפורטו לעיל - ועל כן ההסדר המתוקן הוא ראוי, הוגן וסביר. מחוות דעתו של רו"ח רצאבי עולה כי קבוצת התובעים הניזוקים מונה 68 חברים; וכי הסכום הכולל של הנזק שנגרם להם על פי הנטען - קרי: ההפרש בין הכיסוי הביטוחי שקיבלו בפועל לבין הכיסוי שסברו כי רכשו - הוא 5,250,000₪ (כולל הפרשי הצמדה וריבית). שווי ההטבה המוצעת לתת-קבוצה זו על פי ההסדר המתוקן הוא 3,300,000₪ (כולל הצמדה וריבית) (ראו עמ' 11 לחוות הדעת). עוד עולה מחוות דעתו של רו"ח רצאבי, כי קבוצת התובעים שאינם ניזוקים מונה כ- 20,000 חברים. כאמור, על פניו לתת-קבוצה זו לא נגרם חסרון כיס כתוצאה מהתנהלות המשיבים בקשר עם הביטוח הקבוצתי - ועם זאת ההטבה המוצעת להם במסגרת ההסדר המתוקן היא בעלת שווי כלכלי ממשי. רו"ח רצאבי בדק ומצא כי ככל ששיעור ההיענות להצעת מגדל לרכוש ביטוח משלים יגיע ל- 50% מתוך קבוצת התובעים שאינם ניזוקים - שווי ההטבה המוצעת להם יעמוד על סך של 2,000,000₪. אמנם לנוכח שיעור ההיענות הנמוך לרכישת הביטוח המשלים לאחר שליחתו של המכתב ללווה (3.6%), בהחלט יתכן כי הטבה זו לא תמומש על ידי כמחצית מחברי תת-הקבוצה - ואולם, מאחר שהמכתב השני ללווה מנוסח באופן פשוט וברור יותר, יש יסוד סביר להניח כי שיעור ההיענות יהיה בלתי מבוטל. כל זאת ועוד. ההסדר המתוקן הוא לתועלת קבוצת התובעים בשני מישורים שונים - במישור האחד, ההסדר מעניק סעד הולם לתובעים הניזוקים בגין הפרת הדין; במישור השני, ההסדר צופה פני עתיד ומונע פגיעה דומה בקבוצת התובעים שאינם ניזוקים. ההסדר המתוקן טומן בחובו אף תועלת ציבורית - באשר הוא מקדם כמה ממטרותיו העיקריות של חוק תובענות ייצוגיות, ובהן אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו (ראו סעיף 1 לחוק). בהקשר זה יודגש כי קיימת חשיבות ציבורית מיוחדת בקידום אכיפתן של חובות הגילוי החלות על בנקים וחברות ביטוח - וזאת לנוכח פערי המידע הניכרים הקיימים בין הבנקים וחברות הביטוח בעלי המומחיות והניסיון, לבין "הצרכן הקטן" שהוא הדיוט בתחום. ודוק: ככלל, ההסכמים שעליהם נדרשים צרכנים לחתום לצורך רכישת ביטוח הם הסכמים אחידים, שנוסחו על ידי הבנק או חברת הביטוח, תוך שימוש בשפה מקצועית ובמונחים שאינם נהירים למי שאינו בעל ידע ומומחיות בנדון. בהעדר גילוי נאות מצד הבנק או חברת הביטוח - התוצאה היא שרק "ביום הדין" מגלה משפחתו של הנפטר לדאבונה כי בניגוד למה שסבר המנוח וסברו בני משפחתו בחייו, ביטוח החיים שרכש הוא ביטוח חלקי בלבד, שאז מוטל על היורשים להתמודד גם עם פירעון ההלוואה שנטל. יצוין בהקשר זה כי לנוכח נכונותם של המשיבים להבהיר בדיעבד לחברי קבוצת התובעים שאינם ניזוקים כי הכיסוי הביטוחי שרכשו הוא חלקי בלבד - ממילא מצופה מהבנק וממגדל כי יפעלו לתיקון הסכם ההלוואה, טופס ההצטרפות והפוליסה באופן שיהיה ברור גם לצרכנים עתידיים של הביטוח הקבוצתי כי במצב שבו סכום ההלוואה שהם נוטלים מן הבנק עולה על סכום הביטוח אזי הכיסוי הביטוחי הוא חלקי. 15. בבואי לקבוע את הגמול ושכר הטרחה שישתלמו למבקשת ולבא-כוחה, אני רואה לנכון לייחס חשיבות מיוחדת לתועלת הרבה שהסבה בקשת האישור לחברי קבוצת התובעים; וכן לתרומתו של ההסדר המתוקן לקידום מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות בכלל, ולאכיפתן של חובות הגילוי בתחום הביטוח בפרט. בהינתן מורכבותו של תחום הביטוח שעמד לדיון, יש לתת את הדעת גם לטרחה שטרחו המבקשת ובא כוחה בהגשתה של בקשת האישור; ואף לטרחה הצפויה לעורך הדין המייצג בעת חלוקת כספי הפיצוי המגיע לחברי קבוצת התובעים הניזוקים. עם זאת דעתי היא כי הסכומים המומלצים על ידי הצדדים הם מופרזים בנסיבות המקרה, בין היתר בשים לב לשווייה של ההטבה לקבוצת התובעים על פי ההסדר המתוקן. משכך, ובהתאם להוראות סעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, אני קובעת כי למבקשת ישולם גמול בסכום של 100,000₪, ולבא כוחה שכר טרחה בסכום של 500,000₪ בתוספת מע"מ כדין. הגמול ושכר הטרחה ישולמו על ידי המשיבים, אך חברי קבוצת התובעים הניזוקים ישתתפו בשכר הטרחה לעורך הדין המייצג בשיעור של 4% בתוספת מע"מ כדין מתוך הפיצוי הכספי המגיע לכל אחד מהם על פי ההסדר המתוקן. סוף דבר 16. שוכנעתי כי ההסדר המתוקן הוא הדרך היעילה וההוגנת לסיום המחלוקת שבין הצדדים, וכן כי בהתחשב בעניינה של קבוצת התובעים ההסדר המתוקן הוא ראוי, הוגן וסביר. התוצאה היא שאני מאשרת את ההסדר המתוקן ונותנת לו תוקף של פסק דין. הסדר זה מהווה מעשה בית דין בנושא היקף הכיסוי על פי הביטוח הקבוצתי בעניינה של קבוצת התובעים כהגדרתה בסעיף 9 לפסק הדין - בעילות של הפרת חוזה, הפרת חובות אמון וגילוי, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט. המשיבים ישלמו למבקשת גמול בסכום של 100,000₪, ולבא כוחה שכר טרחה בסכום של 500,000₪ בתוספת מע"מ כדין; חברי קבוצת התובעים הניזוקים ישתתפו עם המשיבים בשכר הטרחה בשיעור של 4% בתוספת מע"מ כדין מן הפיצוי הכספי לו הם זכאים. על הצדדים לפרסם מודעה כקבוע בסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בטרם פרסומו ובתוך 7 ימים מעת שפסק הדין יומצא לצדדים.הסדר פשרהתביעה ייצוגיתפשרה