הפרת הסכם פשרה - ביזיון בית המשפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכם פשרה - ביזיון בית המשפט: בת.א. 2339/98 שנדון בבית המשפט המחוזי בת"א, נכרך הסכם פשרה בין המבקשת לבין המשיבים 1 ו-2. להסכם ניתן פסק דין ב-4.12.2000. בהסכם נקבע: "ניתן צו מניעה קבוע המורה לכ"א מהנתבעים, לעובדיהם, סוכניהם וכל הפועלים בשמם או מטעמם בכל דרך שהיא, לחדול ולהמנע מלמלא, למכור, מלפרק, מלהחזיק, מלהוביל, מלהשתמש... מלסחור ומלבצע כל פעולה שהיא במיכלי הגז או בבלוני הגז....אשר שם התובעת (המבקשת - י.ג.) או ראשי התיבות של שמה...מופיע או חרוט עליהם, או בכל מיכל גז שבבעלות התובעת (המבקשת - י.ג.)" המבקשת היא חברה העוסקת בתחום הגז (להלן: המבקשת או "אמישראגז"). המשיבה 1 היא חברה העוסקת בתחום הגז שהיתה בבעלות ובניהול המשיב 2. המשיב 2 העביר את מניותיו במשיבה 1 לאשתו. המשיבה 1 שנקראה בעבר ש.א.מ מרכז הגז השרון בע"מ שינתה שמה ל - ש.א.מ מרכז הגז בע"מ. המשיב 2 חתם ב- 15.3.2009 וב-27.5.2009 על תצהירים בהם הוא הצהיר שהוא ממנהלי המשיבה 1 (ראו נספח 5 לבקשה). המשיב 3 הוא מנכ"ל המשיבה 1. המשיב 3 חתם על מכתב מ- 19.7.2009 בו הוא מציג את עצמו כמנכ"ל החברה (נספח 9 לבקשה). ב-11.10.2209 הוגשה ע"י המבקשת בקשה עפ"י פקודת בזיון בית משפט בגין הפרת פסק הדין ע"י המשיבים. פסק דין שניתן בהסכמה ניתן לאכיפה בהליכי בזיון בית משפט (בר"ם 4717/06 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' עירית קרית אתא ). הוכח שהמשיבים מוכרים לצרכנים גז במיכלי גז של המבקשת ונוטלים מכלי גז ריקים של המבקשת מהצרכנים, וזאת בניגוד לצווים שניתנו ע"י בית המשפט. ב-21.5.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. על המשאית היו מכלי גז של המבקשת. הנהג סיפק 2 מכלי גז של המבקשת לצרכנים בנתניה. ב-25.5.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 5 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים בנתניה, ולקח מיכל ריק של המבקשת מצרכן בנתניה. ב-11.6.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. על המשאית היו 2 מיכלי גז של המבקשת.הנהג סיפק מיכל גז של המבקשת לצרכן בנתניה. הנהג החזיר מצרכן מיכל גז של המבקשת. ב-12.6.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 2 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים בנתניה. ב-15.6.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 5 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים בנתניה והחזיר מצרכן מיכל גז ריק של המבקשת. ב-18.6.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 8 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים בנתניה והחזיר מצרכנים 4 מיכלי גז ריקים של המבקשת. ב-1.7.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק מיכל גז של המבקשת לצרכן בקדימה והחזיר מיכל גז ריק של המבקשת. ב-2.7.2009 יצאה שמאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 9 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים בנתניה והחזיר מיכל גז ריק של המבקשת. ב-3.7.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 9 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים בנתניה, אבן יהודה ואביחיל. ב-8.7.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 2 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים והחזיר 2 מיכלי גז ריקים של המבקשת. ב- 10.7.2009 יצאה שמאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 15 מיכלי גז של המבקשת לצרכנים והחזיר 5 מיכלי גז ריקים של המבקשת. ב-13.7.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק 3 מיכלי גז של המבקשת לצרכן בנתניה והחזיר 8 מיכלי גז ריקים של המבקשת. ב-14.7.2009 יצאה שמאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק מיכל גז של המבקשת לצרכן בכפר יונה. ב-15.7.2009 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. הנהג סיפק מיכל גז של המבקשת לצרכנים והחזיר 8 מיכלי גז ריקים של המבקשת. ב-15.7.2009 נכנס רכב מסחרי של האחים ציפורה למתקן המילוי של המשיבה 1 באבן יהודה. ב-16.7.2009 סיפק הנהג של הרכב מיכל של המבקשת לצרכן בחיפה. הוכח שהמשיבים ממלאים גז במיכלי גז של המבקשת במתקן מילוי הגז של המשיבה 1 באבן יהודה. ב-27.3.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 2 מיכלי גז ריקים ונמסרו כנגד 2 מיכלי גז מלאים של המבקשת. נגבה כסף עבור המילוי ונמסרה חשבונית. ב-6.4.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 3 מיכלי גז ריקים ונמסרו כנגד 2 מיכלי גז מלאים של המבקשת. נגבה כסף עבור המילוי ונמסרה חשבונית. ב-24.4.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 3 מכלים ריקים של המבקשת. על משאית של מרכז הגז שחנתה בתוך מתקן המילוי היו באותה עת 2 מיכלי גז של המבקשת. עובדי המשיבה הורידו מהמשאית של מרכז הגז שחנתה במתקן 3 מיכלי גז של המבקשת מלאים. נגבה כסף עבור מילוי ונמסרה חשבונית. ב-8.5.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 2 מיכלים ריקים של המבקשת. כנגד נמסר מיכל גז מלא של המבקשת. נגבה כסף עבור המילוי ונמסרה חשבונית. ב-15.5.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 8 מיכלים ריקים של המבקשת. עובדים של המבקשת פרקו את המיכלים שהובאו למילוי אל עמדות המילוי בתוך המתקן וסיפקו 8 מיכלי גז מלאים של המבקשת. על גבי משאית מרכז הגז היו באותה עת יותר מ-10 מיכלי גז מלאים של המבקשת. במהלך האירוע עובד של המשיבה הוציא לעמדת המילוי מיכל של המבקשת שזה עתה מולא בגז. נגבה כסף עבור המילוי ונמסרה חשבונית. ב-22.5.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 8 מכלים ריקים של המבקשת. העובד על המשיבים אמר ללקוח שהוא יכול לקחת מיכלים מלאים על הרמפה והוא ימלא את החסר.הלקוח לקח 5 מיכלים מלאים שעמדו על הרמפה. העובד של המשיבה מילא בגז 10 מיכלים של המבקשת ומסר את חלקם ללקוח. נגבה כסף עבור המילוי ונמסרה חשבונית. ב-24.7.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 2 מיכלים ריקים של המבקשת. נמסר כנגד 2 מיכלים מלאים של המבקשת. נגבה כסף עבור המילוי ונמסרה חשבונית. ב-7.8.2009 נמסרו לעובדי המשיבה במתקן המילוי באבן יהודה 4 מכלי גז ריקים של המבקשת. על רמפת המילוי היו מכלי גז של המבקשת מלאים בגז. עובד המשיבה העביר 4 מיכלים של המבקשת ומסר אותם ללקוח. נגבה כסף עבור המילוי ונמסרה חשבונית. ב-13.8.2009 נראתה משאית יוצאת ממחסן המשיבה באבן יהודה כשהיא עמוסה במיכלי גז של המבקשת. המשאית נסעה לכיוון נצרת. במסגרת ביצוע צו כינוס שניתן ע"י בית משפט השלום בפ"ת, נתפסו אצל המשיבה 267 מיכלי גז של המבקשת בני 12 ק"ג מתוכם 53 מלאים, ו-114 מיכלי גז בני 48 ק"ג של המבקשת, מתוכם 67 מלאים. במהלך פעולת הכינוס /שהו במקום: בנו ואשתו של המשיב 2 והמשיב 3. אין מדובר רק בפעולות מפרות שבוצעו לפני הגשת הבקשה עפ"י פקודת בזיון בית המשפט. לתגובת המשיבים שהוגשה ב- 22.11.2009 צורף תצהיר נוסף של עידן שור. עפ"י המפורט בתצהיר בוצעו הפרות נוספות כדלקמן: ב-10.11.2009 יצאה משאית עם שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה באבן יהודה. בשעה 11:26 אסף הנהג מצרכן בפ"ת מיכל ריק של המבקשת. ב-11.11.2009 יצאה משאית עם שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה באבן יהודה. בשעה 7:46 נצפה על המשאית מיכל של המבקשת בשעה שנסעה במושב הרב לאת. בשעה 8:11 נצפה על המשאית 2 מיכלים של המבקשת בשעה שנסעה בחדרה. בשעה 9:34 ובשעה 11:36 נצפה על המשאית מיכל של המבקשת בזמן שנסעה בחדרה. ב-12.11.2009 בשעה 6:30 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוט של המשיבה באבן יהודה. בשעה 7:11 אסף הנהג מיכל גז ריק של המבקשת. בשעה 9:43 נצפה על המשאית מיכל של המבקשת.בשעה 10:55 אסף הנהג מיכל גז ריק של המבקשת מצרכן בהרצליה. ב-13.11.2009 בשעה 6:30 יצאה משאית שעליה שלטי המשיבה 1 ממתקן מילוי של המשיבה באבן יהודה. בשעה 9:50 נצפו על המשאית 2 מיכלים של המבקשת בזמן שהיא נסעה בנתניה. המשיבים לא הביאו גירסה עובדתית נגדית כדי לסתור את המקרים הרבים שפורטו בבקשת המבקשת בענין הפרת פסק הדין. בסעיף 124 לתגובת המשיבים נטען: "כיצד אמורים המשיבים לממש את זכות השתיקה שלהם בהליך הפלילי (לכאורה) שעה שהם נדרשים להשיב לבקשה זו". בתצהיר המשיב 3 אין התייחסות עובדתית להפרות הרבות ע"י המשיבים. זאת ועוד, המשיבים ויתרו על חקירת מרבית המצהירים בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים. מטעם המבקשת הגישו תצהירים: עו"ד עידן בן ארי - היועץ המשפטי של המבקשת, החוקר הפרטי - ציון שרוי, החוקר הפרטי - אודי פולק, החוקר הפרטי - גיל רוזנטל, החוקר הפרטי - ויקי טיאר, החוקר הפרטי - עודד נגר, החוקר הפרטי - גיא לוי, החוקר הפרטי - דוד שניידר,החוקר הפרטי הפרטי - חיים פקר, החוקר הפרטי - עידן שור. ב"כ המשיבים הצהיר בעמ' 47 לפרוטוקול: "אני מוותר על חקירת המצהירים האחרים, למרות שהמצהירים הובאו לפה במועד הדיון", ובעמ' 62, שורות 22-23 ויתר ב"כ המשיבים גם על חקירת החוקר לוי. גם בחקירת החוקר היחיד שהעיד, מר ציון שרוי, שב"כ המשיבים ביקר לחקור - לא נסתרה גרסת המבקשים. היועץ המשפטי של המבקשת, עו"ד עידן בן ארי, הבהיר בחקירתו בעמודים 16-17: "לב הבקשה, והעבירה (ההפרה - י.ג.) חמורה ביותר היא מילוי המכלים... מדובר במצב שבו ש.א.מ מרכז הגז מילאה את המכלים של אמישראגז שהגיעו אליה...סיפקה את המכלים הזרים ללקוחותיה... עו"ד גורן בשאלתו מושך כל הזמן להמצאות המכלים....ובכוונה מתעלם מלב הבעיה שזה המילוי (מילוי הגז במכלים הריקים של המבקשת - י.ג.) והאספקה (אספקת מכלי הגז המפרים ללקוחות - י.ג.)" המבקשת נעזרה בשורה ארוכה של חוקרים פרטיים כדי לאסוף ראיות ורק לאחר שביססה את טענותיה פנתה בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. המדובר בפגיעה בזכויות קניין של המבקשת. ניתן ע"י המבקשת הסבר מניח את הדעת לעבור זמן מה מאז ההפרה. אין המדובר בהפרה חד פעמית אלא בהפרות מתמשכות. המבקשת לא ויתרה על אכיפת הצו ולמשיבים אינה עומדת טענת שיהוי בנסיבות אלו. ההפרות של המשיבים לא נפסקו. גם לאחר הגשת הבקשה נמשכה הפעילות המפרה. בית המשפט שוכנע שיש להפעיל הליכי בזיון בית מ שפט וקיים חשש סביר להמשך הפרה בעתיד. פסק הדין שמבוקש לאכפו מכח פקודת הבזיון הוא ברור וחד משמעי. הפעולות המפרות נעשו ללא הסכמת המבקשת והרשויות. המשיבים מפיקים תועלת כספית מהשימושים המפרים הנ"ל. המשיבים חוסכים לעצמם רכישת מ כלים על חשבונם, התקנת מערכות גז אצל הצרכן ובדיקתן, עריכת ביטוח ותיקון תקלות. המשיב 2 הודיע פעמיים בנובמבר 2008 למפקחים במשרד התשתיות הלאומיות, שהמשיבים ימשיכו למלא ולשווק גז במיכלי גז זרים. בנספח ז' שצורף לנספח 30 לתגובת המבקשת נרשם ע"י מנהל מרחב ת"א של אגף הפיקוח במשרד התשתיות: "לאחר זמן קצר הגיע למקום מר אבי פרל -המשיב 2 - י.ג.)... איך שהוא הגיע הוא אמר לנו....אין לנו סמכות לבדוק את הנושא של הבלונים... הוא ימשיך למלא ולהוביל בלונים זרים..." בזכרון דברים נוסף שצורף בנספח ז' המהווה חלק מנספח 30, מציין מנהל מרחב ת"א של משרד התשתיות לענין שיחה שניהל עימו המשיב 2: "לשאלתי מדוע הוא ממלא מכלים זרים ויוצא מהמתקן לחלוקה עם מכלים אלה, הסביר לי שמאחר ואין הוא יכול להחליף את המכלים שלו במכלים זרים, ושאני יודע שהחברות הגדולות רוצות לסגור אותו.... אין לו ברירה והוא ימשיך לעבוד כך". ההפרות כפי שפורטו בסעיף 7 נמשכו גם בנובמבר 2009. פורטו שורה של הפרות שאותרו ע"י החוקר הפרטי עידן שור. ההליך של ביון אזרחי נשלט עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי וניתן לצרף תגובה של המבקשת לבקשה בצירוף תצהיר מאמת. יש והערעור על ההחלטה הוא ערעור פלילי - כאשר מופעלת סנקציה עפ"י פקודת בזיון בית המשפט, ויש שהערעור המוגש הוא ערעור אזרחי - כאשר הבקשה נדחית. מונה אמנם כונס נכסים כדי לתפוס את מ כלי הגז של המבקשת, אולם כפי שהוכח לא היה במינוי זה כדי למנוע את המשך ההפרות הרבות ע"י המשיבים או מי מהם. לא ניתן לאכוף את פסק הדין אלא באמצעות צו בהליכי בזיון אזרחי המופנה אישית כנגד כל אחד מהמשיבים. המדובר ברצף של פעולות מפרות: איסוף מכלי גז ריקים של המבקשת, מילוי גז במיכלים אלה, הובלת מכלי הגז המפרים, ואספקתם לצרכנים. אין במינוי כונס נכסים לתפיסת המכלים כדי להועיל. יש לאכוף את פסק הדין באמצעות צו שיופנה כלפי כל אחד מהמשיבים ויתייחס לכל שרשרת הפעולות המפרות. הסנקציה המופעלת במגרת הליכי בזיון בית המשפט צריכה להיות סבירה ומידתית. בע"פ 5177/03 מור נ' דנציגר - משק פרחים פ"ד נח(4) 184 קבעה השופטת נאור, ששעה שבית המשפט מבקש להטיל קנס מכח סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט - הרי הקנס הוא לעתיד ומימושו הוא פועל יוצא של הפרה שתבוא לאחר הטלתו. בענייננו, ניתן להסתפק בשלב זה בהטלת קנס מותנה, בתקווה שהדבר ירתיע את המשיבים מלשוב ולהפר את הצו. סוף דבר - על כל אחד מהמשיבים 3-1 יוטל בגין בזיון בית המשפט קנס כספי בסך 10,000 ₪ על כל הפרה עתידית של פסק הדין מ-4.12.2000 שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א בת.א. 2339/98. מובהר בזה שהוראה זו לא תחול על מכלי גז מפרים ששווקו לפני מועד מסירת החלטה זו לב"כ המשיבים. בהתחשב גם בעובדה שהמבקשת נאלצה לממן שרותי חקירה, ישלמו המשיבים ביחד ולחוד למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ + מע"מ. הפרת חוזהחוזהביזיון בית המשפטהסכם פשרהפשרה