התנגדות לאישור הסדר בין חברה לבעלי מניות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לאישור הסדר בין חברה לבעלי מניות: 1. הבקשה להסדר ההחלטה שבפניי מתייחסת להתנגדותם של מר איתן קושניר וגב' איריס וילסון (להלן: "המתנגדים"), לאישור הסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה, בעלי כתבי אופציה ומחזיקי אג"ח, לפי סעיף 350 לחוק החברות תשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות"). ביום 24.10.10 הוגשה על ידי חברה פלג - נ.י.א (להלן: "החברה") בקשה לאישור הסדר כולל בין החברה לבין מחזיקי אגרות החוב (סדרה א'), בעלי המניות שלה ובעלי כתבי אופציות (סדרה 2). כפי שפורט בבקשה בכתב לכינוס אסיפות, עוסקת החברה בעצמה ובאמצעות חברות בנות בענף המתכת בשלושה תחומי פעילות עיקריים: ריהוט ועיצוב, ייצור לתעשיה ותחבורה עירונית. בשנת 2005 הושלמה העברת השליטה בחברה לידי ה"ה פרס אריה, פאשה אריה, שפירא דוד, פאשה צביה ופלה שפירא. בבקשה לכינוס האסיפות הוסבר הרקע להצעת ההסדר. נאמר כי חשיפת החברה למשבר הפיננסי הגלובאלי, לרבות חשיפה למשבר אשראי מתמשך, גרמה לירידה בהיקף הפעילות וברווחים והוביל אותה למשבר תזרימי אשר השפיע על החברה. החברה סיימה את שנת 2009 בהפסד כולל של 12 מיליון ש"ח ולחברה נגרם ברבעון הראשון של שנת 99' הפסד בסך של כמיליון ש"ח. היקף חובות החברה למחזיקי אגרות חוב חיצוניים עמד במועד הגשת הבקשה, יולי 2010, על סך של 51 מיליון ש"ח. חובותיה של החברה לנושים הבלתי מהותיים נכון ליום 31.3.10 מסתכם בסכום של כ- 2.3 מיליון ש"ח. כמו כן קיימים לחברה שטרות לפרעון בסך של 6.9 מיליון ש"ח. החוב לבנקים מסתכם בסכום של כ- 5.4 מיליון ש"ח. כתוצאה מהמשבר נוצר אף קושי בקבלת מימון נוסף מבנקים והבנקים הקטינו את מסגרות האשראי של החברה. החברה הגיעה למסקנה כי קיימת אי וודאות של ממש באשר ליכולתה להמשיך ולייצר תזרים מזומנים, בהיקף הנדרש לשם פרעון מלוא התחייבויותיה העתידיות. ביולי 2009 פורסם דוח של "מעלות" אשר הוריד את דירוג אגרות החוב של החברה מדירוג חיובי לדירוג של תחזית שלילית. במרץ 2010 פרסמה מעלות דירוג אחרון והורידה את הדירוג לדירוג של DEFAULT. בבקשה תוארו המהלכים לקראת גיבוש ההסדר עם נציגות מחזיקי אגרות החוב (סדרה א'). במסגרת מאמצי החברה לגיבוש הסדר עם מחזיקי אגרות החוב, פרסמו החברה ומחזיקי אגרות החוב הזמנה להציע הצעות להשקיע בחברה. בסופו של דבר, נחתם ביוני 2010 הסכם השקעה עם הרוכשות (להלן: "הרוכשות" או "המשקיעים החדשים"). הוסבר כי למשקיעים החדשים תוקצנה, בתמורה לערכן הנקוב, כ- 10 מיליון מניות של החברה בנות 0.01 ₪ ערך נקוב כל אחת, אשר תהוונה לאחר הקצאתן ובדילול מלא 84.99 אחוז מההון המנופק והנפרע של החברה. זאת במקביל להעברת סכום של 12 מיליון ₪, בניכוי ערכן הנקוב של מניות השליטה כמפורט לעיל, מאת המשקיעים החדשים לחברה כהלוואת בעלים. סכום זה מיועד כולו לפרעון חוב החברה למחזיקי אגרות החוב. במועד השלמת העיסקה, יוקצו למשקיעים החדשים 3.055 מיליון כתבי אופציה לא סחירים ניתנים להעברה, אשר ניתנים למימוש למניה רגילה תמורת תשלום של 1.3 ₪ למניה. בפרק הדן בעקרונות ההסדר המוצע, חזרה החברה וציינה כי מקורות המימון של החברה לפרעון החובות למחזיקי האג"ח מבוססים בשלב ראשון ומיידי על הזרמת הון חדש לחברה על ידי הרוכשות בהתאם להוראות הסכם ההשקעה, ובשלב הבא על תזרים מזומנים ונכסי החברה אשר מאמינה כי כניסת המשקיעים החדשים תעביר את החברה לפסי רווח. למחזיקי האג"ח יוקצו 1.833 מניות רגילות של החברה אשר תרשמנה למסחר במועד ההשלמה הקבוע בהסכם ההקצאה. המניות אשר יוקצו למחזיקי האג"ח, מניות המחזיקים, תהוונה 15% מהונה המונפק והנפרע של החברה בדילול מלא. כמו כן, תוקצנה אגרות חוב חדשות למחזיקי האג"ח הקיימים. עוד פורטו בהסדר סעיפי הפטור השונים מטענות ותביעות, הסכמי ההעסקה עם בעלי השליטה והסכם שכירות חדש בגין הנכס המשמש את משרדי ומפעל החברה ביבנה. החברה הבהירה את יתרונותיו של ההסדר על פני החלופות האפשריות. החברה טענה כי שווי החברה בפירוק נמוך לאין שיעור אל מול שוויה האפשרי על פי ההסדר, אשר יאפשר לחברה להמשיך ולהתמקד בפעילות שוטפת ויאפשר את פרעון החובות למחזיקי האג"ח בעתיד. ההסדר אף מאפשר, בין היתר, לבעלי החוב להישאר עם ניירות ערך סחירים בסופו של ההסדר המוצע. ההתקשרות עם המשקיעים החדשים מעמידה לחברה ידע וניסיון בתחומי הפעילות של החברה. כמו כן, צויין כי ההסדר מדלל לחלוטין את בעלי המניות, לרבות בעלי השליטה הנוכחים בחברה, כך שלאחר אישור ההסדר שיעור אחזקות בעלי המניות בהון המונפק של החברה יעמוד על כ-0.01 אחוז. בנוסף, כאמור, על פי ההסדר המקורי יוענק לבעלי המניות הקיימים לרבות בעלי השליטה פטור כנגד טענות ותביעות. עוד צויין כי לנושאי המשרה לא תקום טובת הנאה כתוצאה מההסדר, למעט פטור מתביעות. 2. תוצאות האסיפות לאחר שכונסו האסיפות על מנת לדון בהסדר הוגשה בקשה לאישור ההסדר. בבקשה זו נאמר כי אישורו של בית משפט מתבקש, למרות שההסדר אושר באסיפות בעלי המניות שלא על פי הרוב הדרוש לעיסקאות עם בעלי עניין ולמרות שאסיפת בעלי כתבי האופציה, אישרה את ההסדר המוצע ברוב של 74% - אחוז אחד בלבד מתחת לרוב הנדרש. אסיפת מחזיקי אגרות החוב קיבלה את ההסדר פה אחד. אסיפת בעלי כתבי האופציה אישרה את אישור התאמת מספר מניות המניות בגין כתבי האופציה במסגרת ההסדר המוצע ברוב של 74%. באסיפת בעלי המניות הצביעו 90% מכלל בעלי המניות אשר השתתפו בהצבעה, ונגד ההסדר הצביעו בעלי מניות המהווים 10% מכלל בעלי המניות. שיעור בעלי המניות שאינם בעלי שליטה או שאין להם עניין אישי אשר הצביעו בעד ההסדר המוצע, הינו 13 אחוז מתוך כלל בעלי המניות שאינם בעלי שליטה או בעלי עניין אישי אשר השתתפו בהצבעה. לאור זאת, לא התקיים הרוב הנדרש על פי סעיף 275 לחוק החברות, כלומר רוב של 75% מקרב בעלי המניות המשתתפים - ובלבד שבמניין קולות הרוב יכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות שאינן בעלי עניין אישי, או שסך כל קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות המפורטים לעיל, לא יעלה על שיעור של 1% מכלל זכויות ההצבעה בחברה. ההסדר המוצע נדחה על ידי בעלי מניות המהווים כ- 5% מכלל זכויות ההצבעה בחברה. בעלי מניות אלה הם המתנגדים להסדר בדיון שבפניי. 3. עמדת רשות ניירות ערך ושינוי ההסדר במהלך הדיון משהוגשה בקשה זו לאישור ההסדר התבקשה על ידי עמדת רשות ניירות ערך. בתגובתה של הרשות נאמר, כי לעמדתה אישור רכיב הפטור לבעלי השליטה כחלק מההסדר טעון אישורים בהתאם להוראות סעיף 275 לחוק החברות, שכן מדובר בעיסקה של החברה עם בעל השליטה בה. עוד נאמר, כי על פניו ההסדר אינו כולל תרומת בעלי שליטה או נושאי משרה המצדיקה הכללה הויתור במסגרת ההסדר. לכן, אף אם תתקבל עמדת החברה באשר לצורך באישור על פי סעיף 350 בלבד, הרי שלאור האינטרס הנוגד של בעל השליטה יש לאשר עיסקה כאמור באסיפות אינטרסים בקרב בעלי המניות. מעבר לכך סברה הרשות כי ניתן לאשר את ההסדר, מבלי לכלול בו את רכיב הפטור לבעלי השליטה - הן בכובעם כבעלי המניות בחברה והן בכובעם כנושאי משרה. לאחר שהתקבלו תגובות הצדדים השונים לעמדת הרשות והוגשה אף התנגדותם של המתנגדים, נקבע על ידי דיון במעמד הצדדים. במהלך הדיון שונה סעיף הפטור כך שנותרה למעשה זכות תביעה של בעלי המניות בדרך אשר פורטה בהסכמת הצדדים. לאור זאת ולאור ההצהרות אשר ניתנו מפי ב"כ החברה באשר למצבה של החברה, נקבע כי קיימת מסקנה חד משמעית על פיה מצויה החברה בפועל במצב של חדלות פרעון, וכי התנאים אשר נקבעו באשר לשכירת המבנה מאת בעלי השליטה - טובים באופן משמעותי מהתנאים הקודמים וזאת באמצעות ניהול מו"מ ישיר בין בעלי השליטה לבין הרוכשות המשקיעות בחברה כספים חיצוניים. בסופו של הדיון הסירה הרשות את התנגדותה לאישור ההסדר. נותרה אם כן התנגדותם של בעלי המניות המיעוט, וזאת בסיטואציה שבה ההסדר אושר כדין לפי דרישות סעיף 350 לחוק החברות. 4. טיעוני המתנגדים המתנגדים הגישו לבית משפט שלושה מסמכים אשר אף לא אחד מהם לווה בתצהיר. במכתב ההתנגדות הראשון נאמר כי המתנגדים מחזיקים בכ- 5 אחוז מהון המניות של החברה. בהצבעה התנגדו להסדר שכן הוא מקפח את בעלי המניות מהציבור. המתנגדים ציינו כי הם משקיעים בחברה שנים רבות ואין הם רוצים לאבד את ההשקעה. ההסכם יגרום לדילול של 99 אחוז. עוד נאמר כי אם יחליט בית משפט לאשר את ההסכם, יבקשו כי כספם יוחזר להם על ידי הצעת רכש מהקונים החדשים. בתגובה להתנגדות זו, נטען על ידי הנאמן לאגרות החוב כי יש לשלול זכות וטו מבעלי מניות מיעוט להסדרי חוב במצב של חדלות פרעון. בעלי מניות המיעוט מבקשים סעד קיצוני ומדובר למעשה בניסיון פסול לשים מקל בגלגלי ההסדר. בעלי מניות המיעוט מבקשים כי תבוצע הצעת רכש לרכישת מניותיהם. כאשר הנושים אינם מקבלים את מלוא החוב, הרי שערך המניות הוא למעשה אפס וכל ערך שמוכן להשקיע המשקיע הנוסף שייך לנושים ולא לבעלי המניות. הנאמן אף ציין כי בעלי מניות המיעוט לא טענו כי הפטור לבעל השליטה הוא זה שפוגע בזכויותיהם, אלא שההסדר יגרום לאובדן ההשקעה שלהם בחברה. ההשקעה שלהם בחברה אבדה נוכח מצבה של החברה ולא נוכח ההסדר. בתגובת הרוכשות קיימת התייחסות בעיקר לתניות הויתור כלפי בעלי השליטה, נושא אשר הוסדר כאמור במהלך הדיון אשר התקיים בפניי. בתשובה לעמדות אלה, חזרו וטענו המתנגדים במסמך נוסף כי ההסכם מקפח את בעלי המניות ומפצה רק את בעלי השליטה, למשל בדרך של הסכם שכירות חדש והסכם העסקה. בעלי השליטה הסכימו למחוק את בעלי מניות הציבור אשר נשארים ללא כלום. נטען כי לא ייתכן שיגנבו את כספי המשקיעים במחיקה של 99%. גם אם החברה תהפוך לשלד בורסאי יקבלו המתנגדים אחוז גבוה יותר ויש חברות בורסאיות שחזרו להיסחר. מכתב נוסף נשלח על ידי המתנגדת לבית משפט ביום הדיון. במכתב זה עלתה לראשונה טענה בדבר הסעיף בהסדר המעניק ויתור על הזכות לתבוע את בעלי השליטה בחברה. למכתב זה צורף מכתב אנונימי, המפרט בלשון המתנגדת "את מעלליו של אריה פאשה סיפור הגניבה של הרכוש וכספיי חברת פלג נ.י.א". נאמר במכתב כי בנוסף לטענות נגד דילול המניות, קיימת התנגדות לסעיף בהסדר אשר מונע את האפשרות לתבוע את בעלי השליטה. בדיון שהתקיים הסתבר כי רכישת המניות בחברה ע"י המתנגדים נעשתה במהלך השנים. חלק מהרכישה נעשה גם בשנה האחרונה כאשר כבר היה ברור כי נכללה הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים של החברה מיום 30.9.09 ואילך. מר קושניר חזר על האמור בהתנגדות, אם כי ציין שברור לו כי לאחר התיקון שנעשה בהסדר, זכות התביעה שלו כבעל מניות עומדת על כנה. עם זאת, אין הוא וגב' וילסון מוכנים לוותר על המניות, אין הם מסכימים לדילול והם מבקשים כי אחוז הדילול לא יחול עליהם. ב"כ החברה הבהיר כי גזרת הדילול היא אלטרנטיבה בלתי נמנעת, שכן מדובר היה בכניסת החברה להליכי פירוק בשל חדלות הפרעון כפי שפורט בדיון קודם לכן. במצב זה אין כל ספק כי בעלי המניות היו נותרים עם שווי אפס בידם. למול רעה זו נערך ההסדר אשר יש בו כדי לשלם חלק מהחוב לנושים הלא מובטחים, להמשיך את פעילות החברה, לדאוג לכך שספקים ימשיכו לקבל תשלום בגין חובם ולהבטיח כי למעלה מ- 200 עובדים ימשיכו למצוא בחברה מקור פרנסה. הדילול נקבע במו"מ בין מחזיקי האג"ח, שהם הנושים הבלתי המובטחים הגדולים ביותר, לבין הרוכשות. מבלי שבידי הרוכשות היו נותרים 85% מהון המניות של החברה ובידי מחזיקי האג"ח 15% - בתמורה על ויתור חוב העולה על 20 מיליון ₪ - לא היה ההסדר קורם עור וגידים. עוד הודגש כי על בעלי השליטה חל אותו אחוז דילול וכל עמלם במשך למעלה מ- 40 שנה ירד לטמיון. 5. החלטה אינני רואה מקום להתנגדותם של המתנגדים. בפש"ר 3706/09 שטנאג בניה והנדסה בע"מ חזר וציין בית משפט, מפי סגנית הנשיאה כב' השופטת אלשיך, כי כאשר הופכת חברה לחדלת פרעון הרי שקריסתה, קל וחומר קריסה מוחלטת, אשר עשויה לנובע מאי אישורו של הסדר נושים והפסקת הקפאת הליכים , תביא בוודאות כמעט מוחלטת לאיפוס ערכן של המניות. זאת לאור העובדה כי במצב של פירוק או כינוס בידי נושה מובטח, הנושים הלא מובטחים אינם זוכים אלא למעט מהחזר חובם. מקל וחומר לא יוותר דבר לחלוקה לבעלי המניות בטרם תחוסל החברה. תוצאה זו היא בלתי נמנעת ומתבססת על עקרון היסוד בדיני חדלות פרעון, שהוא עקרון ההדחייה של בעלי המניות לעומת הנושים. עקרון זה איננו תלוי באשם כלשהו מצד בעלי המניות ככל הנוגע לקריסה. כאשר האינטרס של בעלי המניות לעומת הנושים, במצב של חדלות פרעון, מתנגש באינטרס של הנושים, הרי שדין אינטרס הנושים לגבור. נראה כי יש להחיל דברים אלה במלוא התוקף על המקרה שבפניי. מדובר כאמור בהתנגדות של בעלי המניות המחזיקים ב- 5% ממניות החברה. התנגדותם המאוחרת באשר לסעיף הפטור שנכלל בהסדר אינה רלוונטית יותר, שכן נושא זה הוסדר כאמור בדיון אשר התקיים בפניי וההסדר תוקן בכל הנוגע לתניות הויתור. הטענה העיקרית אשר נותרה היום, היא הטענה כי המניות דוללו וכי הנושים הם אלה אשר קיבלו למעשה תשלום כלשהו במסגרת ההסדר. מדובר כאמור בחברה אשר הפסדיה נצברים במהלך התקופה האחרונה, אשר קיימת לגביה הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים מיום 30.9.09 ואילך, והיא איננה מסוגלת לשלם את חובותיה לבעלי אגרות החוב, שהם קבוצת הנושים הבלתי מובטחים הגדולה ביותר. במסגרת ההסדר מוותרים הנושים הבלתי מובטחים על סכום של כ- 20 מיליון ₪ מתוך חוב של 50 מיליון ₪, כאשר התשלום אשר יבוצע בפועל מגיע מכספי הרוכשות. ההסדר מאפשר תשלום זה ואף מאפשר את המשך פעילותה של חברה יצרנית, תוך שמירת מקום עבודה של למעלה מ- 200 עובדים. עוד יש לזכור, כי הדילול הינו דילול שוויוני לגבי כל בעלי המניות של החברה לרבות בעלי מניות שהם בעלי שליטה. אין גם ספק כי בסיטואציה אלטרנטיבית של העדר הסדר, היה ערכן של המניות נשחק לחלוטין ואף הנושים לא היו מקבלים את תשלום החוב אשר התאפשר במסגרת ההסדר. במקרה של חלופת פירוק, חל כמובן עקרון ההדחייה של בעלי המניות וסביר ביותר כי בעלי המניות כולם, כולל המתנגדים, לא היו זכאים לתמורה כלשהי או לפיצוי בגין המניות. למתנגדים לא היתה למעשה הצעה חלופית להסדר, מלבד בקשה כי ההסדר לא יחול עליהם או כי המניות תרכשנה על ידי הרוכשות. אין כל מקום לקבלת ההתנגדות בנסיבות אלה, שכן מצבם של בעלי המניות לא היה משתפר בדרך כלשהי בהעדרו של ההסדר והיתרונות בהסדר עצמו פורטו כאמור לעיל. מדובר כאמור בהסדר, אשר לאחר תיקונו, עומד בדרישות הוראות סעיף 350. במקרה מעין זה, יתערב בית משפט אך ורק במקרים בהם השתכנע כי הרוב אשר הושג באסיפת הנושים אינו מבטא הלכה למעשה הכרעת כדאיות מרוב הצד האמיתי של הנשייה, או כאשר קיימים שיקולים לבר כלכלים מתחום המדיניות הציבורית המשפטית. ראה לעניין זה אלשיך ואורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה, עמ' 450. כמו כן ראה דיון מפורט בעניין זה בפר"ק 30869-11-09 בענין דירקט קאפיטל, . אף לא אחד ממקרים אלה התקיים במקרה הנוכחי. התוצאה היא כי דין ההתנגדות להדחות. ההסדר יאושר בכפוף להסכמות אשר הוכתבו לפרוטוקול בשם הצדדים, בדיון אשר התקיים ביום 28.11.10, ולאור ההחלטה אשר ניתנה על ידי באותו מועד. אינני רואה מקום ליתן צו להוצאות.דיני חברותבעלי מניותמניות